מה מתחדש בתחום האמצעים לגמילה מעישון?
מה מתחדש בתחום האמצעים לגמילה מעישון?
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
המאבק בעישון מתנהל בשני ערוצים בעת ובעונה אחת: ניסיון לשכנע את הצעירים בינינו שעדיין לא התנסו בעישון שלא להתפתות לסיגריה על ידי שכנועם בנזקים הרפואיים הטמונים בה, ובמקביל הסברים על השיטות השונות לגמילה מעישון, לאלה מהמעשנים המבקשים לחדול ממנהגם. עשרות שיטות מתוארות כיום לגמילה מעישון, ולכל אלה כבר הקדשנו בעבר פרקים באתר זה. נציין שוב ששתי הגישות המובילות ברשימות שיטות גמילה מוצעות אלה, הן הגישה של טיפול בתחליפי ניקוטין הידועה כ-NRT או Nicotine replacement therapy עם טבליות לעיסה, דסקיות עוריות או תרסיסים המכילים ניקוטין, והגישה של טיפול בתרופה נוגדת דיכאון Zyban, המסייעת להקל על חלק מתסמיני הגמילה כגון רגזנות-יתר, דאגנות, קושי להתרכז וחוסר שקט.
אך נראה שהניסיון שהצטבר עם שתי הגישות הטיפוליות האמורות בעשור האחרון, מוכיח לכל מי שהיה זקוק להוכחה זו, שקל יותר להתפתות לעישון מאשר להיגמל ממנו. אם נסכם את כל המאמרים והדיווחים בערוצי התקשורת השונים, ההצלחה הממוצעת בשתי שיטות הגמילה המתוארות לעיל, אינה עולה על 25 עד 30% בקרב המנסים אותן, וזהו בהחלט לא שיעור ההצלחה לו הם מייחלים. בימים אלה אנו מתבשרים על שתי שיטות טיפול חדשות הניצבות לפתחם של המבקשים להיגמל מעישון, ואנו לא נגמלנו ממנהגנו משכבר הימים להציג כל גישה חדשה בפני קוראינו המעשנים שמא באמת מדובר בגישה שיש בה בשורה.
חברת Pfizer מבקשת כעת את אישור ה-FDA לתרופה חדשה בשם vareniciline (שם מותג Champix) לגמילה מעישון, וקיבלה בסוף שנת 2005 תקופת העדפה מקוצרת של 6 חודשים שלאחריה תזכה התרופה המוצעת לבחינה לצורך אישורה. Champix היא תרופה הנקשרת לאותם קולטנים ניקוטיניים במוח אליהם נקשר הניקוטין, ובהיקשרה לקולטנים אלה היא פועלת כאגוניסט, דהינו היא גורם לשפעול הקולטנים הללו ובכך היא מעוררת תגובה במוח, כאילו נקשרו אליהן מולקולות ניקוטין עצמן. אם אמנם כך, משערים ש-Champix עשויה להפחית את הכמיהה (craving) של המנסה להיגמל לאותן מולקולות ניקוטין, ובכך להחליש את תסמיני הגמילה המקשים כל כך על נטישת הסיגריה. על פי המידע של חברת Pfizer ניסויים ראשוניים עם Champix מעלים 40% גמילה מוצלחת, כאשר באותו ניסוי עצמו השיגה התרופה Zyban רק 22 אחוזי גמילה. במקביל אנו מתבשרים שחברת התרופות הצרפתית Sanfoli-Aventis ביקשה אישור ה-FDA לכך שהתרופה rimonabant (שם מותג Acomplia), תוכתר כתרופה לגמילה מעישון בנוסף על המטרה המקורית לשמה היא נוצרה- כתרופה לדיכוי רעב ומניעת השמנת-יתר.
החברה הצרפתית יצרה את rimonabant לחסום קולטן במוח המשופעל על ידי מריחואנה, והאחראי להתקפים של תחושת רעב קיצונית המופיעה אצל צרכני חשיש והידועה בעגה שלהם כ-The munchies. בבקשה לאישור Acomplia לגמילה מעישון, ציינו יצרניה שניסוי קליני עם מנסים להיגמל מעישון הראה שיפור בולט בהצלחת הגמילה, וזאת לכאורה על בסיס העובדה שאחד מתסמיני הגמילה המובהקים ביותר, הוא התיאבון המתגבר, אכילת היתר, והשמנה של 4 עד 5 ק"ג בשנה הראשונה של הגמילה מעישון. כידוע, אחד המשברים המובהקים אצל נגמלים מעישון, ועוד יותר אצל הנגמלות, היא השמנה לא רצויה זו המעגלת את גזרתם באופן בהחלט לא רצוי. אם אמנם על פי טענת יצרני Acomplia, תרופה זו מדכאה את התיאבון ואת אכילת היתר היא עשויה לכאורה לתת פירות כפולים הן כמדכאת תיאבון למנסים להיגמל מאכילת-יתר והן כמסייעת לגמילה מעישון. בתאריך 6 בפברואר 2006 אסר ה-FDA על ההתוויה לפיה Acomplia מיועדת כתרופה לגמילה מעישון בנוסף להיותה תרופה לדיכוי תיאבון, אך חברת Sanfoli-Aventis תמשיך במאמציה לקבל את התווית המבוקשת.
הצטרפותן של שתי התרופות שלעיל לתחום של המנסים להיגמל מעישון מתרחשת על רקע הופעת תרופות ממשפחת "החיסון כנגד ניקוטין" העושות את הצעדים הראשונים בתחום זה.
נסקור כאן בקצרה שלוש מהתרופות האחרונות הנמצאות בפאזת הניסויים הקליניים הנדרשים לפני אשרורן על ידי ה-FDA. חברת התרופות האמריקנית Nabi, מבקשת אישור לתכשיר NicVax, הנמצא בבדיקה מאז שנת 2002. תכשיר זה הוא למעשה תרכיב המורכב מניקוטין הקשור לחלבון נשא, והמוזרק לגוף, על מנת לעורר בו תגובה חיסונית ביצירת נוגדנים כנגד מולקולת הניקוטין. נוגדנים אלה בהיותם מוזרקים לחולדות נקשרו לניקוטין בדם, ונטרלו הגעת כ-65% ממולקולות אלה למוח. הסיבה שצריך "לחסן" על ידי הזרקת קומפלקס של ניקוטין הקשור לחלבון על מנת לעורר יצירת נוגדנים כנגד הניקוטין, נעוצה בכך שניקוטין כשלעצמה היא מולקולה קטנה במימדיה ואינה אימונוגנית, דהינו אין לה את היכולת לחולל תגובה חיסונית ולעורר יצירת נוגדנים כנגדה. לכן קושרים אותה ל"חלבון נשא" כדי לגרות תגובה חיסונית כנגדו אך גם כנגד מרכיבים הקשורים אליו.
באותו נושא פנתה חברתXenova האנגלית לקבל אישור ה-FDA לתוצר שלה הקרוי TA-NIC, שגם הוא למעשה קומפלקס (conjugate) בין מולקולת ניקוטין לבין חלבון שהוא תת-יחידה B של רעלן חיידק הכולירע. מסתבר שהחיידק הגורם למחלת כולירע גורם לשלשולים הקשים בפרוץ מחלה זו, על ידי שהוא מפריש רעלן (toxin) הקשר לקולטנים במעי וגורם שם לתופעות הקשות. רעלן הכולירע מורכב משתי שרשרות A ו-B, כאשר שרשרת B היא חלבון הידוע בהיותו מגרה ומשרה תגובה חיסונית יעילה, ולכן נוהגים לקשור אליו מולקולות קטנות בלתי אימונוגניות דוגמת ניקוטין כדי שיסייע לתגובה החיסונית כנגדן. ואכן, בניסויים קליניים ראשוניים חיסנו מעשנים פעילים על ידי שהזריקו אל מתחת לעורם את התרכיב המצומד של ניקוטין ורעלן הכולירע B, ועוררו בהם יצירת נוגדנים כנגד ניקוטין המופיעים כעת בדמם.
עם עישון סיגריה, מולקולות הניקוטין הנשאפות מן הסיגריה אל הדם, נקשרות על ידי הנוגדן החדש כנגד ניקוטין שהושרה במעשנים על ידי החיסון האמור לעיל. הדבר יגרום לכך שחלק ממולקולות הניקוטין ה"נלכדות" על ידי הנוגדן לא מסוגלות להגיע למוח דרך הדם שכן הקומפלקס נוגדן-ניקוטין אינו יכול לחצות את המחסום "דם-מוח" בגלל גודלו ולכן נמנע מן הניקוטין להגיע למוח, לפחות בחלקו. כך מקווים יוצרי TA-NIC תקטן הנאתם של המעשנים שהרי מנת הסם ניקוטין המגיעה לקולטניה במוח קטנה, והפיצוי של תחושות ההנאה והעונג שמשרה ניקוטין דועכות. בחודש מרס 2006 החלה חברת Xenova בשלב הניסויים ה-II כך שגם לתרופה זו עוד דרך ארוכה לפניה לפני הגיעה לשוק הצרכנים המיועד לה.
חברת תרופות נוספת, Cytos השוויצרית, הודיעה עוד ביולי 2003 שהיא השלימה את השלב הראשון בבחינת התוצר שלהם המכונה Nicotine-Qbeta, שגם הוא למעשה תצמיד בין חלבון Qβ המשמש נשא למולקולת ניקוטין הקשורה אליו, על מנת שלתצמיד זה יעורר תגובה חיסונית כנגד ניקוטין במשענים אליהם מוזרק התכשיר. גם כאן הרעיון הוא למנוע בעד חלק ניכר ממולקולות הניקוטין מלהגיע למוח, ולהחליש את תחושת ההנאה שמפיקים המעשנים מן העישון.
בעולם מעשנים כ-1.2 מיליארדי אנשים, כחמישית מן האנושות. תחקירים ושאלונים בקרב מעשנים מעלים ששליש מהם היו מעדיפים להפסיק לעשן, אם הדבר היה מסתייע בידם. למרות נתונים אלה, המציאות פחות מעודדת: רק כ-5% מהמעשנים חדלים לעשן מדי שנה, ובין אלה לפחות שליש עושים זאת בלא חמדה אלא מכפייה לאחר התקפי-לב, אירועים מוחיים קשים, או מחלת ריאות מחמירה וכו`. לכן יש להתייחס לגישות החדשות המתוארות למעלה, במידת האופטימיות הזהירה. כל הגישות המתוארות כאן כגון חיסון כנגד ניקוטין, או יצירת תכשיר הנקשר ומפעיל את קולטני הניקוטין ובכך משיג "תגמול ניקוטיני ללא צורך בניקוטין", הן כה הגיוניות ומפתות וסבירות. אך משום מה מקננת התחושה שלמרות שלכאורה ההצלחה מובטחת לגישות אלה, בעת מבחן שיעורי ההצלחה המושגים קטנים מהצפוי. לכן, אולי ניטיב לעשות אם נגביר את השכנוע של צעירים לא להתפתות לעישון, שהרי ההצלחה לגמול אותם במורד הדרך אינה מובטחת.
בברכה, פרופ` בן עמי סלע
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
