חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

מה מסתתר מאחורי הפניה אל האוכל?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

מה מסתתר מאחורי הפניה אל האוכל?

הפחד מפני שינוי!
האוכל פעמים רבות מהווה את אחד העיסוקים המרכזיים בחיי נשים וגברים רבים. התעסקות שפעמים רבות מתחילה דוקא ברגעים שאנו חשים ברצון עז ליצור שינוי בתחום כלשהו בחיינו, בתחום המקצועי, זוגי, אקדמי ועוד, דוקא ברגעים אלו במקום להתחיל להתחבר אל אותו רצון עז ביצירת השינוי המיוחל ולהתחיל לפעול לכוון עשייה פרגמטית בתחום, הפחד גובר ומתחילה פנייה בלתי מבוקרת אל האוכל. התעסקות שגוזלת חלק ניכר מזמננו וממרצנו וגורמת לנו להיות מרוכזים “במסכנות”, במקום בעשייה התכליתית.

בחינת יחסינו אל האוכל, היא אחת מהדרכים הטובות ביותר לבחון ולגלות את דו-הערכיות ותחושת האשמה המקננת בתוכנו ומטרפדת את ההתפתחות שלנו. דו-ערכיות שבאה לידי ביטוי ברצון להצליח, לעלות אל-על לעבר ההצלחה עם תחושת “איסור פנימי” לממש הצלחה זאת. התבוננות אמיצה ואיתנה אל תוכנו, היא אחת מהדרכים להתחיל להתמודד עם הפניה הלא מאוזנת אל האוכל, עלינו להבין שקיים בתוכנו מעין איסור פנימי שעליו גדלנו בילדותינו, מעין מסר סמוי מהורינו ש”אסור לנו להצליח” ואנו מוצאים דרכים לטרפד הצלחה זו. עלינו לאפשר לכל אותם רגשות כואבים, פגועים ומאוכזבים לצוף ולעלות ולא לנסות להטביעם-פנימה פנימה בעזרת מתוקים, מלוחים ועוד. אסור לנו להתעלם מתחושות אלו, הם חלק מאתנו ועלינו להתייחס אליהם. כיון שרק מתוך התייחסות אליהם, למרות הקושי, ועל ידי קבלתם כחלק מהתפתחותינו, נוכל ליצור את השינוי המיוחל. אז לא נצטרך לפנות אל האוכל, בכדי שישקיט את הכאב וישתק את העשייה!

בואו נכיר את שדון תעתועים ותעתועיו – מיהו השדון? שדון תעתועים הוא אותו רגע בו אנו מרגישים שמשתלטת עלינו תחושה בלתי נשלטת לפנות אל האוכל, לעיתים לקרוע אותו לגזרים, לעיתים ליישר את העוגה מחתיכה אחת, עד לסיומה של כל התבנית ועד לקיחת חפיסת שוקולד אחת אחרי שניה, אחרי השלישית, ללא הפסקה כמעט. אותו שדון תעתועים הוא אותו חוסר יכולת שלנו לעצור את אותו “אמוק פנימי” אל האוכל. עלינו להבין שאותה פניה אל האוכל מחליפה את היכולת לעצור ולהבין מה אנחנו מרגישים ומדוע דוקא ברגע זה איננו יכולים לעצור וחייבים “לכסח” את האוכל.

עלינו לבחון ממה אנו חוששים? מה אנו לא מרשים לעצמנו? ממה נובעת תחושת חוסר האונים? עלינו להיות קשובים לאותם רגעים “ששדון תעתועים” מחליט לבקר אותנו – מה היו האירועים שקדמו להגעתו של “שדון תעתועים”, חשוב לעצור וכן לאפשר לכל התחושות הלא קלות לעלות ולהיות עמם, במקום לרוץ מתוך אמוק פנימי אל האוכל. עלינו להבין שהפנייה אל האוכל דוקא ברגעים אלו קשורה במידה כזו או אחרת לרצון לעידוד, לחום לאהבה, לאישורים לקבלה. האוכל במידה מסוימת מסמל את הארכיטיפ האימהי – מודל לאמא גם אם האמא בחייה וגם אם לא. אוכל זה סמל לקשר עם האם, להזנה לחום לדאגה, לאכפתיות. אותם נשים, גברים שבחייהם חשו חסך מאם זקוקים “למלא” חסך זה. אחת הדרכים הלא פרודוקטביות למלא חסך זה, הנה הפנייה הלא מבוקרת אל האוכל בניסיון למלא חסך זה.

מתוך הספר “נשים ואוכל” – דניאלה גריין

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים