מה זאת אהבה

מה זאת אהבה

אהבה בשונה מרגשות אחרים, הינה רגש מורכב. אפשר לומר אפילו רגש מופשט. שמחה, כעס, למשל, הינם רגשות פשוטים וישירים. מה שהאדם מרגיש זה מה שהוא חושב ומבין. אהבה זה רגש שונה מורכב יותר. כל כך הרבה שירים, סרטים, סיפורים ומחזות נכתבו סביב האהבה, שיותר מכל מלמדים אותנו כמה הרגש הזה מורכב וכמה קשה להגדיר את האהבה.

כמובן יש סוגים שונים של אהבה. החל מאהבת מאכל או לבוש מסוים, אהבת אם, אהבה של בני המשפחה ועוד. אתייחס כאן רק לאהבה בין בני זוג.
ניתן לחלק את רגש האהבה לשלושה גורמים:

א. תשוקה
ב. מחויבות
ג. אינטימיות

א. תשוקה – זהו ההיבט הפיזי של האהבה. משיכה גופנית. יש הקוראים לה משיכה חייתית (ולא מלשון גנאי). משיכה פיזית, ככל תכונה פיזית אחרת, נידונה להתרגלות. למשל, ריח מסוים אנו מתרגלים אליו, ולבסוף, תשאלו את מעשני המקטרת, לא מריחים אותו כלל. יש לה אורך חיים מוגבל. מסופר על אחד מנשיאי ארה"ב שערך ביקור בחווה עם רעייתו. כשהגיע הרעיה עם פמלייתה לרפת וראתה שם פר הרבעה אחד, שאלה את החוואי כמה פעמים ביום הפר מקיים יחסי מין. ענה החוואי: כארבעים פעם. אמרה לו: כשיגיע בעלי, תספר לו את זה. הגיע הנשיא, והחוואי אמר לנשיא את מה שהגברת הראשונה בקשה. שאל הנשיא את החוואי, עם כמה פרות הוא מקיים את היחסים הללו. ענה החוואי: עם ארבעים. אמר הנשיא: תספר זאת לרעייתי…
הסיפור הנחמד הזה מבוסס על אמת ידועה לגבי הטבע החייתי. גם בקרב חיות מעבדה רואים זאת, וכמובן בקרב בני האדם. המשיכה והחשק דועכים עם ההתרגלות. אבל יש לזכור, אני מדבר רק על המשיכה הגופנית כשהיא קיימת לבד, בלי מרכיבי האהבה האחרים.

ב. מחויבות – בכל קשר בינאישי, בודאי אם זה קשר נישואין ממוסד, ישנן מחויבות והתחייבויות משותפות. אם זה משכנתא משותפת, ילדים, רכוש משותף, חשבונות בנק וכו`. תחושת המחויבות המשותפת יכול שתתרום רבות לתחושת השיתוף והזוגיות. אבל יתכן ותיצור תחושת מחנק וכלא. אם מרכיבים נוספים של האהבה קיימים, אזי המחויבויות המשותפות עשויות לתרום לקשר. וָלא, יש תחושה של קשר ריק, של עול, של מחנק.

ג. אינטימיות – המרכיב החשוב ביותר באהבה וזה שיכול להביא להמשך ואף להיבנות ולהתעצם בקשר בין בני זוג, זו האינטימיות. אינטימיות בין שני אנשים ניתן לכנותה גם כחברות נפש, כידידות עמוקה, כשותפות בנשיאת העול הרגשי של החיים. כאשר המרכיב הזה קיים וכאשר הוא חזק, אזי יש תחייה גם למרכיב המשיכה הגופנית, המשיכה מקבלת עומק נוסף. כאשר מרכיב זה חסר והתשוקה, כאמור, מתפוגגת, אזי נשאר מרכיב המחויבות בלבד וכך אנו פוגשים זוגות שכל מה שיש ביניהם זו קורת גג משותפת.

בשנה שנתיים הראשונות, מוטל על בני הזוג לנצל את העזרה של הטבע, את המשיכה הגופנית והטבעית, לשם בניית מערכת חברות אמיתית. כי אח"כ נסיבות החיים והמחויבויות, מקשות על כך. גם אם לא השכילו בני זוג לנצל את התקופה הראשונה לצורך בניית חברות וגם אם נסיבות החיים לא אפשרו זאת, לא הכל אבוד, יש אפשרות להחיות את האהבה. וצריך לשים דגש על אותה חברות בעת החייאת האהבה. מכאן ואילך זו תוספת שלא נכנסה כלל

אם נסתכל על הטבע בהיבט של האבולוציה, החלק החשוב בגופנו זו שרשרת ה- DNA שלנו. כלומר הַגֵּנִים, התורשה. ומבחינת הטבע, הדבר היחיד שחשוב זה להפיץ את הגנים שלנו.
לצורך זה הטבע משתמש באנשים, כאילו היו עגלות או סבלים הנושאים עימם את המטען הגנטי ומעבירים אותו מדור לדור. האהבה הינה אמצעי, ואולי פטנט, של הטבע לשכנע אותנו לא להתעצל ולהעביר את המטען הגנטי. האהבה היא מעין פרס עידוד של הטבע, בונוס, תנאים סוציאליים הניתנים לפועלים – הסבלים של ה – DNA.

נא לא להיבהל מהתיאור הטכני והקר הזה של האהבה. אנו בני אדם כבר זמן רב למדנו לנצל לטובתנו ולטובת הנאתנו את האבולוציה וכוחות הטבע. אבל כדאי לנו לשמור באיזה פינה בראש שיש גם מרכיב כזה.
אגב, לכל המאמינים בקיום האל, אל יהיה לכם לזרה אזכורי המילה אבולוציה. אין כאן משום נקיטת עמדה לגבי קיום האל. אותו הסבר ניתן לכתוב כשבמקום המילה טבע נשים את שם ה`. וכבר למדנו ש"הכל צפוי והרשות נתונה". האין זה כמו הכתבת הטבע לאהוב ולהביא צאצאים, ביחד עם רשותנו לנהל את חיי האהבה כרצוננו?

לגבי "רודנותו" של הטבע והחשיבות שהוא נותן להתרבות והחשיבות המשנית שהוא נותן לשאר חיינו, ניתן לראות גם את מושג היופי שיש לנו. איש בוחר אישה בין השאר בשל יופייה. אישה בוחרת איש בין השאר בגלל יופיו. ניתן אולי לדייק, אולי לא מדובר בקריטריון מרכזי או חשוב, אך הקריטריון הזה קיים. ובודאי במפגש הראשוני (שקובע אם בכלל ייווצר קשר או לא). נקבות של ציפורים אחדות בוחרות את בן זוגן ונמשכות אליו על פי הזנב שלו. וליתר דיוק הקריטריון למשיכה הוא סימטריות הזנב. ככל שזנב הזכר יותר סימטרי כך גדלה יותר משיכתו. משערים שהציפור לומדת מסימטריות הזנב שמערכת הגנים של אותו זכר תקינה.

יופי בבני אדם עבר סקרים ושאלונים הרבה. מצד אחד, יופי זה טעם אישי. מצד שני, יש הסכמה בין אנשים לגבי מי יפה. ניסו לברר קריטריונים: צבע עיניים, שיער, שפתיים, עיניים, חזה וכו`… לא נמצא דבר משותף לכל הנבדקים במחקרים השונים. מלבד דבר אחד. הסימטריות. פנים סימטריות נחשבות יפות ומושכות.
שוב אנו רואים את הדמיון בינינו לשאר החיות, החשיבות שיש לכוחות של הטבע עלינו ועל חיינו.
אולם מעבר לכך, וזו הנקודה החשובה באהבה, יש בידינו וביכולתנו לשנות את משך התשוקה ואת עומק האהבה.

אם נשכיל לבנות בינינו חברות וידידות, כמו שכתב נתן זך בשירו: "שיר לאוהבים הנבונים…", נוכל להאריך את תוקף האהבה. וָלא, הטבע מעדיף שניקח נשים רבות כדי להגביר את סכויי ההפצה של ה – DNA שלנו.

בברכה, יעקב ברמץ