פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. 
מעטים הם הנושאים בתחום בריאות הציבור המעוררים מחלוקת כה חזקה כסיגריות האלקטרוניות (להלן סיג"א), שעלו על המדפים לפני עשור.
סיג"א היא מתקן הנתמך על ידי סוללה, בה מתרחש חימום של תמיסה המכילה ניקוטין או חומרים אחרים עתירי-ארומה בטעמים שונים, באופן שנוצר אירוסול שהצרכים אותה שואפים (הביטוי הפופולרי הוא vape).
סיג"א אינה מבעירה טבק לייצר עשן, באופן בו סיגריה קונבנציונלית מחדירה לריאות כ-400 כימיקלים טוקסיים או לפחות מזיקים, מה שגורם מדי שנה ל-6 מיליון מתים מעישון ברחבי העולם, מתוכם 3 מיליון אמריקאים שכבר לא מעשנים יותר. הפוטנציאל שנפתח למעשנים מן השורה להפחית את נזקי הבריאות שלהם במעבר ממרלבורו לסיג"א, עורר ענין עצום בקרב מעשנים, ואנשי בריאות.
כאשר (או אם) העישון של סיג"א או זמני בלבד, היא עשויה לסייע בגמילה מעישון של ממש, אך אם מעשני סיג"א מתמידים ב-vaping של התוצר הזה, יש סבורים שהדבר הופך אצלם לנוהג קבוע, עם אפשרות בלתי מבוססת עדיין לגרום לנזקי בריאות, אם כי אין ספק שסיג"א מפחיתה באופן משמעותי פגעי בריאות כסרטן ואחרים.
יחד עם זאת, ההשפעות של סיג"א על האוכלוסייה הכללית חייבות גם כן להילקח בחשבון. הדבר כולל נזקים ללא-מעשנים-ובעיקר לבני נוער-שייתכן ומעולם לא היו הופכים מעשנים, העלולים להילכד ברשת העישון, מתוך סקרנות לבחון את "הדבר החדש והמיוחד הזה", ובסופו של תהליך סקרני זה עלולים להתמכר לניקוטין שכלול בסיג"א, ומכאן סלולה הדרך לסיגריה של ממש.
אך גם אם סיג"א נמצאת בשימוש למשך זמן קצר יחסית, היא אינה בהכרח חפה מכל נזק אפשרי. בסופו של דבר, סיג"א עשויה להועיל למספר צורכים שלה (כגון מעשנים מבוגרים), אך עלולה לגרום נזק לאחרים (כגון צעירים שאינם מעשנים עדיין).
המחקר המיועד לבחון את המאזן בין התועלת או הנזק, מתנהל בימים אלה בכל עוצמתו, אך אם לשפוט מתוצאות הביניים של מחקרים אלה וממודלים של סימולציה, משתמע שהסיגריה האלקטרונית מספקת יתרון מסוים לבריאות הציבור (Lee וחב' ב-Nicotine & Tobacco Research מ-4 ביוני 2020).
הנימוק לתועלת פוטנציאלית של סיג"א כרוך בסוגיה האם חפיץ אלקטרוני זה עשוי לסייע למעשנים להפסיק את צריכתם של מוצרי טבק דליקים.
התשובה לשאלה זו דורשת ראיות ממחקרים רב-אוכלוסייתיים אקראיים באיכות גבוהה, המבוססים על ניסויים קליניים. למרבה הפליאה, למרות שסיג"א החלה דרכה לפני למעלה מ-10 שנים, מספרם של המחקרים והניסויים קליניים זעום. בארה"ב לדוגמה, היכולת של חוקרים לבצע ניסויים אלה הואטה על ידי הדרישות הרגולטוריות המחמירות של ה-FDA.
לעומת הקשיים הנערמים בפני חוקרים אמריקאים, התבצעו בבריטניה ובניו-זילנד ניסויים אקראיים גדולים שהגיעו למסקנות פסקניות.
בניסוי שנערך בבריטניה ואשר כלל 886 משתתפים מעשני סיגריות קונבנציונליות, נמצא שהשימוש בסיג"א הגדיל את ההימנעות מצריכת סיגריות שנה לאחר תחילת השימוש בה ב-18% ממשתתפי הניסוי, לעומת הימנעות מעישון של 9.9% שהושגה בקרב מעשנים שניסו להיגמל ממנהגם על ידי שיטות מקובלות של NRT (או nicotine replacement therapy) כגון לעיסת טבליות פומיות המכילות ניקוטין, דיסקיות ניקוטין המוצמדות לעור, ודומיהן (Hajek וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2019).
בניסוי שנערך בניו-זילנד, השתתפו 1,124 מעשני סיגריות, בהם נמצא שהוספה של צריכת סיג"א לטיפול NRT, הגדילה 6 חודשים מתחילת הטיפול הזה הימנעות מוחלטת מעישון סיגריות בשיעור של 7% לעומת 2% באלה שטופלו עם NRT בלבד (Walker וחב' ב-Lancet Respiratory Medicine משנת 2020).
אך עדיין נותרות שאלות פתוחות האם יש לסיג"א יתרון על שיטות גמילה התנהגותיות כשלעצמן, או כתוספת לשיטות של פרמקו-תרפיה המאושרות על ידי ה-FDA.
ב-10 בנובמבר 2020 התפרסם ב-JAMA מחקר אקראי גדול ראשון שנערך בצפון אמריקה כדי לענות על סוגיות היעילות של סיג"א בגמילה מעישון על ידי Eisenberg וחב'. מחקר זה שהתבצע באזורים אחדים בקנדה, בחן את יעילות סיג"א בגמילה מעישון של קנדים מבוגרים.
החוקרים השוו מתקני סיג"א מהדור השני המכילים 15 מיליגרם ניקוטין לכל מיליליטר של התמיסה הכלולה בסיג"א זו, כנגד 2 חלופות: מתקן סיג"א ללא ניקוטין, או אי-שימוש כלל ועיקר בסיג"א. כל משתתפי הניסוי קיבלו ייעוץ אישי או קבוצתי לשכנעם לחדול מעישון, והשימוש בסיג"א הוגבל ל-12 שבועות. שיעור ההימנעות מעישון מקץ 12 שבועות בקבוצת אלה שצרכו סיג"א ללא ניקוטין שעברו ייעוץ והדרכה היה 17.3% שלא היה שונה משמעותית מקבוצת אלה שקיבלו ייעוץ בלבד.
שיעור ההימנעות מעישון בקבוצת צורכי סיג"א המכילה ניקוטין, אמנם פחת לאחר הפסקת הטיפול אך עדיין היה גבוה יותר משיעור ההימנעות בקרב אלה שקיבלו ייעוץ בלבד (17.2% לעומת 9.9% , בהתאמה).
אך בניתוח תוצאות ניסוי זה ניכר גם הסיבוך הנובע משינויים מהירים בפיתוח מכשירי סיג"א במרוצת השנים האחרונות. הניסוי של Eisenberg וחב' עשה שימוש במכשירי סיג"א של "הדור השני", אך בשנת 2017 עלתה קרנו של התוצר הידוע כ-Juul בו רמת הניקוטין המאוחסן גדולה יותר ומאפשרת לשואף את אדיו לקלוט כמות ניקוטין גדולה יותר (Ali וחב' ב- Morbidity & Mortality Weekly Report משנת 2020), לא מפתיע ש-Juul הוא המתקן הפופולרי ביותר בארה"ב כיום.
יצרני Juul מחזיקים בדעה ששאיפת ניקוטין בריכוז גבוה יותר, יהפוך אותו ליעיל יותר להפסקת עישון בהשוואה לסיגריות האלקטרוניות מהדורות הראשונים.
אך סקירה סיסטמתית לא זיהתה ניסויים אקראיים הבוחנים את יעילות Juul ודומיו בשכנוע המעשנים לחדול מהתמכרותם למוצרי טבק (Hartmann-Boyce וחב' ב-Systematic Review Cochrane Database משנת 2020). ברור יחד עם זאת, ששאיפת ניקוטין גדולה יותר היא בעלת פוטנציאל שלילי, בהיותה ברת סיכון להגביר את התלות בניקוטין בעיקר בקרב בני-נוער שלא עישנו עד כה, ולהפכם למשנים של ממש (Wang וחב' ב-Morbidity & Mortality Weekly Report משנת 2020).
לאחרונה התפרסמה מטה-אנליזה חדשה (Grabovac וחב' ב-Nicotine Research & Tobacco משנת 2020) שהניבה תוצאות כמעט זהות לאלו של Eisenberg וחב', כאשר השוו שימוש בסיג"א המכילה ניקוטין לזו שאינה מכילה ניקוטין.
גם מטה-אנליזה זו קבעה שאלה המעדיפים סיג"א עם ניקוטין, הם בעלי סיכוי גבוה ב-71% להיגמל מעישון בהשוואה לחבריהם השואפים אדי סיג"א נטולת ניקוטין, בעלי סיכוי
גבוה ב-69% להיגמל מעישון בהשוואה לטיפול בתחליפי ניקוטין מקובלים, בעלי סיכוי גדול ב-105% להיגמל מעישון בהשוואה לאלה המסתפקים בייעוץ, ובעלי סיכוי גדול ב-150% להיגמל מעישון בהשוואה לאלה שאינם מקבלים כל טיפול.
שתי המטה-אנליזות המצוטטות כאן לא מצאו ראיות לכך שעישון סיג"א עלול להזיק לבריאות, אם כי יש בהם התייחסות רק למספר מוגבל של נזקים קליניים, וכן מדובר במעקב רפואי לפרק זמן קצר יחסית.
עישון סיגריות שהוכח רק בשנת 1964 כצרה צרורה הגורמת לתחלואות קשות ולמוות טרם-עת, אך עדיין שולט במעשנים המהווים 18-35% מהאנשים ברחבי תבל, וב-35 מיליון אמריקאים מעשנים, חייב לחלוף מן העולם (Creamer וחב' ב-Report Morbidity & Mortality Weekly משנת 2018).
האם הסיגריות האלקטרוניות הם כלי בעל תרומה גדולה יותר בהכחדת עישון טבק ומוצריו? במהלך השנים המאוד קרובות נקבל את התשובה.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
06/12/2020
