מה בדבר הארוחה האולטימטיבית Poly-meal שהיא טבעית יותר, בטוחה וטעימה יותר מתרופות

מה בדבר הארוחה האולטימטיבית (Poly-meal) שהיא טבעית יותר, בטוחה וטעימה יותר מתרופות, והיא אמורה להפחית את הסיכון של מחלה קרדיו-וסקולארית ב-75%!!

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל- השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

מחלות כלי-דם ולב ממשיכות להיות הסיבה העיקרית לתחלואה ולתמותה באוכלוסייה של המדינות המערביות. בשנת 2000 לקו 1,100,000 אמריקאים בהתקפי-לב, ו-850,000 מתוכם נזקקו לפעולה חודרנית של פתיחת העורקים הכליליים בעזרת צנתור, בלון או אף תומכן (stent). בשני העשורים האחרונים חלה אמנם ירידה יחסית בתמותה ממחלות אלה בעיקר בגלל השיפור המתמיד בטיפול התרופתי המשני (secondary intervention) באלה שכבר חוו התקף-לב או שהתגלתה בהם מחלת כלי-דם, וכן בגלל ההתקדמות המרשימה בטכניקות החודרניות של פתיחת חסימות בכלי-דם וניתוחי לב.

אך במקביל לא התחולל השיפור המצופה בגישות המניעתיות שאמורות היו להפחית, או לפחות להאט את התפתחות מחלות כלי הדם. החינוך לאכילה נכונה ולפעילות גופנית והקפדה על בדיקות רפואיות תקופתיות, כל אלה עוד בשנותינו הצעירות, ובהיותינו עדיין "בבריאות מלאה", עדיין לא הביא לשיתוף הפעולה ולהיענות הציבורית המקֻוָה. דווקא בעידן שלנו, של גישות שיווקיות מפותחות, המבוססות על שיטות פסיכולוגיות, סוציולוגיות-חינוכיות, שתכליתן ל"מכור" לנו מוצרים, ומותגים ותוכניות לשעות הפנאי, לא נחל "החינוך לבריאות" את הישגיו הצפויים. ויש בכך פליאה לא מוסתרת, שהרי אם היינו מפנימים את ההמלצות המקובלות כיצד לדאוג לבריאות משופרת, היינו חוסכים חלק נכבד ממצוקות התחלואה הקשה, ומרוויחים מספר שנות-חיים, וכל אלה במחיר מועט הדורש מאיתנו רק תשומת-לב, הקפדה על אורחות חיים נכונות, ובעיקר על אכילה נכונה, ובמידה.

וכשדנים בשיטות שיווקיות אגרסיביות ומפתות בתחום "קידום הבריאות", בגישה מודרנית ומתוחכמת, אנו נזכרים בהצעה של האפידמיולוגים הבריטיים Wald ו-Law שהתפרסמה בשנת 2003 בדבר ה"רב-גלולה" או ה-"poly-pill". כיוון שכבר הקדשנו כתבה נרחבת לרעיון הרב-גלולה, נציין בקצרה שמדובר בגלולה המכילה בתוכה 6 תרופות או ויטמינים המשמשים כל אחד בנפרד למניעת תופעות כיתר-לחץ-דם, רמת שומנים גבוהה, הומוציסטאין מוגבר או נטייה לקרישת-דם מוגברת. המצדדים ברב-גלולה זו טוענים שנטילת גלולה זו אחת ליום לאורך זמן אמורה להפחית בכ-80% את התרחשות אירועי הלב או השבץ המוחי, אם כי רבים יותר החוששים מתופעות הלוואי של גלולה המכילה 6 חומרים בעלי פוטנציאל פארמקולוגי, ואף תמהים כיצד ייתכן שמינון קבוע של 6 תרופות התרופות הנכללות ב"רב-גלולה", ימצא תואם את צרכיו הרפואיים של ציבור גדול, כאשר אין שני אנשים בעולם שמאפייניהם הבריאותיים זהים.

אך נראה שהלהטוט השיווקי האחרון, נטע רעיון בעל אופי דומה אצל קבוצת חוקרים מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת רוטרדם, וכן רופאים מבריסל ומהמחלקה לאפידמיולוגיה ורפואה מניעתית של אוניברסיטת Monash במלבורן. והרעיון המדובר הוליד את נוסחת ה"רב-ארוחה" או ה-Poly-meal, שתהיה מורכבת מתפריט ידידותי ומגוון, כפתרון בטוח יותר, בלתי-פארמקולוגי ואף זול וטעים יותר, המיועד לציבור הרחב, שיש בו להפחית משמעותי את תחלואת כלי הדם והלב. הנחתומים בעלי המחקר התלת-לאומי הזה, מעידים טובות על עיסתם, במאמר בכתב העתBritish Medical Journal מסוף שנת 2004. הבה נסב אל השולחן, ונבחן את התפריט המוצע, ואת הדיווח הראשוני על יתרונותיו הרפואיים המובהקים.

בעלי ההצעה של ה"רב-ארוחה" מבססים את הרכבה בניתוח של הידע המחקרי על יתרונותיו היחידניים של כל אחד ממרכיביה. ומה נמצא בתפריט האמור להיטיב אם בריאותנו?
א. יין במינון של 150 מיליליטר ליום, אמור על פי מחקרים להפחית מחלה קרדיו-וסקולארית בשיעור ממוצע של 32%.
ב. ארבע מנות של דגים לשבוע במינון של 114 גר` כל אחת, יפחיתו 14% מתחלואת כלי הדם והלב.
ג. שוקולד במינון של 100 גר` ליום, אמור לפי מחקר מקיף שהתפרסם ב-JAMA בשנת 2003, להפחית את לחץ הדם הסיסטולי ב-5.1 מ"מ כספית, ואת לחץ הדם הדיאסטולי ב-1.8 מ"מ כספית, וסך הכול יפחית ב-21% את הסיכון למחלות האמורות.
ד. מנה יומית של 400 גרם פירות וירקות, מפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ב-4.0 ו-1.5 מ"מ כספית, בהתאמה, ואף היא תפחית 21% מסכנת מחלות הלב.
ה. צריכה יומית של 2.7 גר` שוּם מפחיתה את רמת הכולסטרול בדם ב-17.1 מיליגרם לדציליטר, שמשמעותו הפחתה של 25% בתחלואה קרדיו-וסקולארית בגיל 50 שנה.
ו. אכילת 68 גרם שקדים מדי יום מפחיתה את רמת הכולסטרול ב-10 מיליגרם לדציליטר, והיא אמורה להפחית את סיכוני התחלואה האמורה ב-12.5%. החישוב המשוקלל של ההפחתה החזויה של מחלות כלי הדם וללב בצריכת כל ששת המרכיבים שלמעלה, המבוסס על ההפחתה היחסית של גורמי הסיכון השונים, מביאה למסקנה של בעלי ההצעה שמדובר בהפחתת סיכון כוללת מאוד משמעותית של כ-76%.

במחקר האמור השתתפו 9,181 גברים ונשים בגיל 50 שנה ומעלה. תוצאותיו מצביעים לכאורה על כך שצריכה לאורך זמן של תפריט המורכב מששת מרכיבי המזון שפורטו ובמינון המתואר, מעלים באופן ניכר את תוחלת החיים ואת מספר שנות החיים החופשיים-ממחלות כלי דם ולב בין הגברים והנשים. גברים הצורכים את ה"רב-ארוחה" מעלים את תוחלת חייהם ב-6.6 שנים, ומתווספות להם 9.0 שנים חופשיות ממחלות אלה. נשים עם תפריט זה, מעלות את תוחלת חייהן ב-4.8 שנים, והן מרוויחות 8.1 שנים "בריאות". אין בטחון, מפאת חוסר נתונים, שמא הגדלת המינון של כל אחד מששת המרכיבים בתפריט ה"רב-ארוחה" מעבר למינון המומלץ, אכן תגביר עוד יותר את השפעתו המיטיבה של התפריט, ותוסיף עוד שנים חופשיות ממחלה לתוחלת החיים הגדלה. לעומת זאת, הפחתת הכמויות היחסיות של מרכיבי המזון המומלצים אמנם מקטינה את תוצאותיו החיוביות.
אם משמיטים מה"רב-ארוחה" את מרכיב היין, תהיה לכך ההשפעה היחסית הניכרת ביותר בהפחתת היתרון המצופה של 76% לערך של 65%. לעומת זה אי-אכילת דגים או תפריט יומי ללא שקדים, יקטינו את ההשפעה המיטיבה הכוללת מ-76% ל-73%, הרחקת השוקולד או הימנעות מפירות וירקות תקטין את ההשפעה ל-70%, והשמטת שוּם תביא להשפעה כוללת של 68%.

בדרך כלל נחשבים מרכיבים המזון המומלצים ובמינון המפורט, לבטוחים עם מיעוט תופעות לוואי. אכילת 2.7 גרם שוּם מדי יום, כציפורן שום אחת, מעבר למטרד של ריח הפה, עלולה במספר קטן של פרטים לגרום לתגובות אלרגיות, לכאבי גרון או בטן ולגיהוק. שתיית יין בכמות האמורה אין בה לגרום לנזק לכבד, או לסרטן השד בנשים. דגים בכמות זו בהחלט נסבלים על ידי הגוף, וגם ההתעוררות לאחרונה של נושא הרעלת הכספית באכילת דגים המזוהמים במתכת זו, מתייחסת בעיקר לכמויות גדולות בהרבה של בשר כרישים או דג החרב, שאינם מקובלים בתפריט פירות הים בתפריט הישראלי המקובל. יתרון נוסף בנוסחת ה"רב-ארוחה", בכך שאין לראות בה "עסקת חבילה" המוגשת לשולחן בהינף מגש אחד. מדובר בארוחה וירטואלית, שניתן לצרוך את מרכיביה בנפרד, בשעות היום השונות ועל פי הרגלי האכילה, וההבדלים האישיים באנינות הטעם.
וכך אכילת דגים בצהריים, שתיית מיץ טבעי בבוקר, כרסום שוקולד או שקדים לאורך היום, שתיית יין בשעות הערב, ובליעת השום "ביחידוּת" כדי לא להטריד את הסולדים מריחו, כל אלה יִצָרכוּ על פי נטיותינו הגסטרונומיות האישיוֹת. כל אחד מששת מרכיבי המזון המומלצים, מקובלים וחלקם הגדול אף אהודים בציבור הרחב. רובם ניתנים להיכלל במתכונים מקובלים על שולחננו: וכך ירקות ירכיבו את הסלט הטעים, שוקולד יכול להיאכל כעוגת שוקולד או גלידה, והשוּם ייכלל ברוטב לאומצת הבשר, או בסלט הירקות.

בעלי רעיון ה"רב-ארוחה" מותירים בידי הקורא המבקש לשפר את בריאותו את הבחירה הפרטנית באיזה יין יבחר, ומהו השוקולד האהוב עליו, באיזה סוגי דגים הוא חושק, ורק לגבי השוּם….אין שוּם חלוּפה. הם אף טורחים לפרט אחד לאחד את העלויות המשוערות לגבי כל ששת מרכיבי הארוחה הבריאותית, ומגיעים לאומדן הוצאות שבועי של 21.6 € לאדם, ואין לשכוח שמעבר לתרומה לבריאות, יש הנאה צרופה באכילתם. הם ממליצים כמובן לא להוסיף צריכת אלכוהול מעבר למומלץ כ"שתייה הטובה לבריאות", ובשמץ חיוך הנדיר כל כך במאמרים מדעיים ממליצים להימנע מן השוּם לפני מפגש רומנטי, אלא אם כן בן או בת זוג….. ידועים כחובבי שוּם אף הם. אין כמובן כל מניעה להוסיף למרכיבי התפריט האמורים, מרכיבי מזון אחרים שיצא להם מוניטין כטובים לבריאות, כמו שמן זית, שמן מזרעי שיח העַכְנַאי Echium ממשפחת הזיפניים, פולי סויה, עגבניות, אגוזים, תה ירוק, דגניים (cereals), סובין של שיבולת שועל (oatbran), אפוּנים ועוד. אין כמובן כל מניעה להוסיף ל"רב-ארוחה" כלפתן, חצי שעה של הליכה נמרצת מדי יום או פעילות גופנית נאות אחרת, וכמובן לאלה החובבים "עסקות חבילה" אין כל רע לצרוך במקביל ל"רב-ארוחה" (poly-meal) גם את ה"רב-גלולה" (poly-peal).

וממש לסיום הארוחה, שתיים-שלוש מחשבות מלוות. למרות שכל אחד מששת המרכיבים של ה"רב-ארוחה" המוצעת- יין, ירקות ופירות, דגים, אגוזים, שוקולד ושוּם, מוּכָרים ופופולאריים ומלווים אותנו מאז ומתמיד, הסבירות להיענות ציבורית גורפת לתפריט מומלץ זה, אינם גדולים במיוחד. רבים מאיתנו מתנזרים מיין או שמא טועמים ממנו כזרת, ולא מעטים סולדים מאכילת דגים ומעדיפים להתמסר למוצרי בקר. הסיכוי שיופיע פה דור של מפצחי אגוזים בכמות של למעלה מ-100 גרם ליום נראה כאתגר קשה לפיצוח, ולא רבים-בעיקר מקרב הגברים-שיתמסרו כל יום לחפיסת שוקולד. וגם אם מדובר רק בציפורן שוּם אחת מדי יום, על הטעם ניתן להתווכח…אך לא על הריח. אנו צופים ברוח "רב-ארוחה" זו, שיתפרסמו בעתיד הקרוב תפריטים מתחרים, אולי מעט יותר ידידותיים, וערבים לחיכּם של רבים יותר. אך העובדה שרעיונות חדשים בתחום "המזון הבריא" ממשיכים להעלות על שולחננו חדשות לבקרים, מעידה על החשיבות המתגברת של נושאי תזונה נכונה בסדר היום של חיינו.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

להלן שני ספריו של פרופ` בן עמי סלע:
"הומוציסטאין" ו"המדריך לבדיקות מעבדה רפואיות"