מהם מרשמי Esselstyn ו-Ornish להגנה מפני התקפי-לב

מהם מרשמי Esselstyn ו-Ornish ל"הגנה מוחלטת מפני התקפי-לב"

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

אחד הממצאים המרשימים שהפיק מחקר Framingham הידוע, שנמשך כבר למעלה מ-50 שנה במדינת מסצ`וסטס, הוא שאנשים המצליחים לשמור באופן קבוע על סך רמת הכולסטרול שלהם מתחת לרמה של 150 מיליגרם לדציליטר, נחשבים לכאורה למחוסנים בפני התקפי-לב לאורך כל חייהם. מסקנה זו אמנם אינה פוסלת את חשיבותם של גורמי סיכון אחרים למחלת כלי-דם ולב, לכן נחוצה רמה מינימלית מסוימת של הכולסטרול "הרע", LDL -כולסטרול, שהיא לכאורה תנאי הכרחי להתפתחות מחלת כלי-דם כליליים. נתון זה נמצא בהתאמה טובה להעדר כמעט מוחלט של מחלת לב כלילית בקרב אוכלוסיות מסוימות באזורי עולם שונים, כשהמשותף לכל האחרונים רמה ממוצעת של כולסטרול הנמוכה בהרבה מ-150 מיליגרם לדציליטר.

בשנת 1985 היה זה מנתח-אנדוקרינולוג בשם Caldwell Esselstyn מהקליניקה היוקרתית של קליבלנד, שעיקר התמחותו בבלוטת התריס דווקא, שהחל לחקור האם הפחתת רמת סך הכולסטרול מתחת ל-150 מיליגרם לדציליטר, תעצור את התקדמות המחלה הכלילית באנשים עם מפגעים קודמים בעורקים הכליליים בעלי תסמינים של מחלת לב. באותה תקופה כבר התפרסמו שתי דיאטות שזכו לתשומת לב רחבה: זו של Pritikin ומעט אחריה הופיעה הדיאטה של Ornish שהיו בבסיסן דיאטות "10% שומן ממקור צמחי", שהיה בהן לגרום לירידה מהירה ברמת הכולסטרול, אם כי בדרך כלל לא מתחת לרמת 150 מיליגרם לדציליטר. דיאטת Pritikin ממליצה על אכילת פירות וירקות, בשר כחוש, מוצרי חלב דלי-שומן או אף חסרי-שומן ומזון פחממתי דל-שומן. באופן כלל ממליצה דיאטה זו על בחירת מוצרי מזון המכילים פחות מ-400 קלוריות למשקל מזון של 1ליברה (456 גר`), היא נחשבת לדיאטה "בריאותית" אך רוב האנשים מתקשים לעמוד בה בשל רמת השומנים הנמוכה במזון המומלץ. אף על פי כן נחשבת לדיאטה "בטוחה" מבחינה בריאותית בפרט לאנשים בסיכון למחלת לב.

לעומת זאת יש כאלה הנוהים אחרי דיאטת Ornish, שהרופא העומד מאחריה דווקא דוגל בסיסמה "אכלו יותר, אך תשקלו פחות" שנשמעת על פניה אבסורדית, אך מסתבר שיש בה ממש. ד"ר Dean Ornish ידוע בקהילייה הרפואית בשל הצלחתו לתקן ולהסב מצבים של חסימת כלי דם של הלב לכאורה ללא צורך בהתערבות ניתוחית או בטיפול תרופתי. הנקודה המרכזית בתיאורית Ornish היא אכילת מזון צמחוני עשיר בסיבים ודל בשומן טוב גם לשמירת בריאות הלב ויעיל אף להפחתת משקל. על פי Ornish יעילות הדיאטה שהוא ממליץ עליה בשילוב עם פעילות גופנית סדירה מאפשרים לגוף "לשרוף" את השומן באופן היעיל ביותר. על פי Ornish אין חובה להגביל דווקא את הקלוריות במזון, אלא להקפיד בבחירתן. הוא מחלק את סוגי המזון לכאלה שיש לאכול כל הזמן, לאלה שיש לצרוך בחלק מהזמן, ולמזון שאין לצרוך כלל. סוגי מזון שניתן לאכול ללא מגבלה עד לשובע הם: שעועית וקטניות, פירות, דגנים וירקות. מזון שיש לאכול במתינוּת כולל מוצרי חלב ללא-שומן כגון חלב דל-שומן, יוגורט נטול-שמן, גבינות דלות שומן, וחלבון ביצה. יש להקפיד באכילת מזון מוכן, מארוחות קפואות ועד יוגורט קפוא, על אותם מוצרים נטולי שומן או דלים מאוד בשומן.
על פי Ornish יש להימנע ממוצרי המזון הבאים: כל סוגי הבשר, עוף ובקר ואף דגים, שמנים או מוצרים המכילים שמן כמו מרגרינה ורוב רוטבי הסלטים, אבוקדו, זיתים, אגוזים וזרעי חמניות, מוצרי-חלב עתירים בשומן, סוכר ונגזרי סוכר פשוטים כמו דבש, סירופ עתיר בסוכר פירות (פְרוּקטוֹזָה) או מְלַסָה (דִבְשָה או molasses), אלכוהול, כל מזון מסחרי מוכן המכיל יותר מ-2 גר` שומן במנת מזון.

לא רבים מסוגלים להתמודד ולהתמיד עם דיאטת Ornish הסגפנית, שמטרתה להביא את המאמצים אותה לצרוך פחות מ-10% שומן בקלוריות הנצרכות. Ornish אף ממליץ לאכול יותר ארוחות קטנות במשך היום כדי להתגבר על תחושת הרעב העלול להתעורר בשל אופי המזון המומלץ על ידו. הוא אף מציע לשלב יחד עם הדיאטה שלו 30 דקות של פעילות גופנית מתונה ביום, ואף סוג פעילות מרגיעה בנוסח מדיטציה, עיסוי, פסיכותרפיה או יוגה. רמת הסיבים הגבוה בדיאטת Ornish מאיטה את ספיגת המזון במעי, ולכן תחושת המְלֵאוּת נמשכת זמן רב יותר, והפחמימות המורכבות, בניגוד לסוכרים פשוטים, לא גורמות לשינויים תכופים ברמת הגלוקוז בדם. כן טוען Ornish שפעילות גופנית מתונה ומתמשכת צורכת שומנים כדלק, ואם כי הוא אינו סבור כמובן שמדיטציה יש לה השפעה מיידית על המטבוליזם של הגוף, יש בה כאמצעי ל"הרגעת הנפש", כדי לשמש "כמזון לנפש". וכאשר "הנפש שבעה יש פחות צורך באכילה של ממש" סבור Ornish. התייחסות הממסד הרפואי לדיאטת Ornish היא של "הערכה מסויגת". ניסוייו המתועדים היטב במטופלים עם מחלת לב שהקפידו על אכילה לפי עקרונותיו, מצביעים על "מהפך" של תהליך טרשתי-חסימתי בעורקים הכליליים, והארכת תוחלת חייהם של חולי לב. דיאטת Ornish מסייעת אף לשליטה במצבי סוכרת ויתר-לחץ דם.
ההסתייגות היא מסיכוייה של דיאטה בלתי-אטרקטיבית זו לקנות לה מעריצים רבים, בעיקר בחברת השפע המערבית בה שולטת תעשיית המזון הידידותי, מהיר טעים או קל להכנה. יש המקטרגים על דיאטת Ornish ובעיקר כנגד הגבלת השומן הגורפת שלה. דווקא המחקרים העכשוויים מדגישים עד כמה חשוב סוג השומן הנצרך ולאו דווקא כמותו, בהקשר למחלות קרדיו-וסקולאריות. ידוע שדווקא שומנים בלתי רוויים מגנים על כלי הדם, והכול מדברים בשבחם של חומצות שומניות מסוג אומגה-3 שמקורם בדגים ואף בסוגי אגוזים שונים, שאסורים לאכילה על פי עקרונות Ornish. אכן רבים משומני המזון, בעיקר אלה המכילים חומצות שומניות מסוג טרנס, שנמצאות בשפע בבשר ובמרגרינה, בעוגיות או בתופינים (crackers) שאנו מכלים בהנאה רבה, רעים לבריאות הלב. אך Ornish אינו מבדיל בין שומנים "רעים" או "טובים"-לדידו יש להמעיט ככל האפשר בצריכת שומנים לכל סוגיהם.

אך הבה נחזור למרשם המוצע על ידי Esselstyn להפחתת רמת כולסטרול מתחת ל-150 מיליגרם לדציליטר. הוא אמנם נוכח לדעת שדיאטות Pritikin או Ornish היה בהן כדי להפחית את הכולסטרול בשעור של כ-20% לתחום של 170-180 מיליגרם לדציליטר בחולי לב עם רמת כולסטרול מוגברת. לכן אימץ Esselstyn את הגישה ההגיונית, לפיה שילוב של מזון דל מאוד בשומן שהוא בבסיסו מזון צמחוני, בצריכת תרופות כ-lovastatin לפעמים יחד עם cholestyramine, יביא להורדה הדרסטית ברמת כולסטרול. טענת Esselstyn היא שהדיאטה האמריקנית המקובלת בה 30% ממרכיבי המזון הם שומנים, היא הגורמת לרמת תחלואת לב כה גבוהה בארה"ב. אגב, לשם השוואה, האגודה האמריקנית לחקר הסרטן מעדיפה 15% שומנים בדיאטה, וארגון הבריאות העולמי ממליץ על 15% שומן. על פי Esselstyn, יש להסתפק במזון צמחוני בעיקרו, באכילת דגנים, קטניות שעועית ירקות ופירות, אגוזים וזרעים. אין לצרוך שמן, מוצרי חלב, בשר אדום, ודגים. קשישים אמורים לצרוך סידן וויטמין D בנוסף.

Esselstyn גייס 24 מתנדבים עם מחלת לב כלילית משמעותית (אם כי מעשנים, בעלי-לחץ דם מוגבר וחולי סוכרת לא נכללו בקבוצה), ואימן אותם בהסתגלות לדיאטה המומלצת. הוא מצא שדיאטה זו בעזרת טיפול תרופתי כנדרש, הורידה בכולם את רמת הכולסטרול מתחת ל-150 מיליגרם לדציליטר, ואת רמת ה-LDL-כולסטרול מתחת ל-80 מיליגרם לדציליטר. הוא שמר על קשר קבוע עם חברי הקבוצה, לעודד אותם להתמיד בדיאטה המומלצת. פעילות גופנית הומלצה למשתתפים בניסוי, אם כי לא נכפתה עליהם. במהלך 15 חודשים 6 מהמשתתפים פרשו כי לא יכלו להתמיד בדיאטה המומלצת. שמונה עשרה הנותרים שהיו נאמנים לדיאטה התובענית, המשיכו בניסוי למשך 5 שנים. בתום תקופה זו 11 מתוך המשתתפים צונתרו, כאשר ב-8 מתוכם נמצאה נסיגה מסוימת בדרגת היצרות העורקים הכליליים (stenosis), ולא נרשמה החמרה בהיצרותם אף לא באחד מהנבדקים, כאשר בממוצע פחתה ההיצרות ב-8%.

בשנת 1999 פרסם Esselstyn בכתב העת American Journal of Cardiology את תוצאות המעקב של 12 שנה של 18 המטופלים שהתמידו בדיאטה שלו לאורך זמן. בעוד שבין המשתתפים בניסוי זה אירעו במקובץ בסך הכל 49 אירועים של התקפי-לב או טיפולים חודרניים במהלך 8 השנים שלפני תחילת הניסוי, אירעו בהם במהלך 12 שנות הניסוי רק 2 אירועים של ממש: אחד נפטר מהפרעת קצב חמורה, ובאחר התבצע צנתור. יתרה מכך, בקרב אותם ששה משתתפים שפרשו מהניסוי בתחילתו כיוון שלא עמדו בתנאי הדיאטה המוקפדת, התרחשו 13 אירועים כליליים במהלך אותן 12 שנים. נמצא שרמת הכולסטרול הממוצעת בכל המשתתפים שהתמידו בניסוי הייתה 145 מיליגרם לדציליטר. למרות שמדובר בקבוצת ניסוי קטנה, תוצאותיה מובהקות דיין על מנת להסיק שאנשים עם מחלת לב כלילית (ללא סיבוכים נוספים של סוכרת, יתר לחץ-דם או עישון).
ניתן לעצור באופן מרשים את התפתחות תהליך טרשת העורקים הכליליים, ואפילו להביא לנסיגה בתהליך הטרשתי על ידי דיאטה וטיפול תרופתי משולב ב-lovastatin, המייצבים את רמת הכולסטרול מתחת ל-150 מיליגרם לדציליטר. אך לא ניתן לייחס אך ורק לכולסטרול הנמוך את השיפור הניכר במדדים הקליניים, שכן דיאטת Esselstyn משפרת גם את הרגישות לאינסולין ומפחיתה את צמיגות הדם. וכמובן הטיפול ב-lovastatin שיש לו השפעות חיוביות משניות על תפקוד האנדותל ותסיות הדם. נראה אם כן, ש-Esselstyn דוגל בדיאטה מאוד מצומצמת, מבוססת על מזון צמחי, בשילוב lovastatin, שמטרתה שמירה קפדנית על רמה נמוכה של כולסטרול בדם. הרוב המכריע של האוכלוסייה לא יוכל להתמיד בה, גם אם ישתכנע שהיא אמנם עושה נפלאות לבריאות ליבו.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע