חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

מהות החברות והכמיהה לה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

מהות החברות והכמיהה לה

אני נזכרת בסיפור ילדים שנתקלתי בו פעם, על מקום שבו הכל היה ירוק, אנשים ירוקים, בתים ירוקים, בעלי חיים ירוקים, שמים ירוקים וכו` ואז הסיפור מתמקד באיש אחד כחול שנקלע בטעות למקומם של הירוקים ופוגש איש ירוק.

כל אחד מגיע למפגש הזה עם עולם המושגים שלו, אחד מעולם ירוק והשני מעולם כחול, ושניהם בטוחים שהצד השני לא מבין אותם בכלל, ולמרות שקיים פוטנציאל לקשר ביניהם הוא נרקם לאט ובזהירות ואם ניקח את זה לעולמנו הוא לפעמים לא נרקם בכלל.

אנו משקפים אחד לשני את כל הדברים שאנו לא מצליחים לראות בעצמנו ובמודע אנו מזהים אותם דרך האדם העומד מולי ולוחץ לי על היבלת שלי הכואבת.

האמת שזמן מה אני מתחבטת בנושא הזה שנקרא חברות או קשר בין אנשים וגם כאן אני מגלה שכל אחד בא עם עולם המושגים הכחול או הירוק שלו וזה לוקח זמן לכחול להבין את הירוק וההיפך.

כשהייתי ילדה נסענו מדי שנה לחופשה משפחתית בדרום, השכרנו שם בית קטן ובילינו שבוע שלם, כילדה אני זוכרת שבשלב מסוים די שעמם לי וחיפשתי חברה, אבי שזיהה את הצורך הזה עודד אותי ליצור קשר עם ילדות ששחקו במגרש המשחקים לידנו. לא ידעתי כיצד ליצור מצב בו אוכל להשתלב במשחק שבסופו אוכל לקרוא לילדות האלה “חברות”. “תתחילי לדבר איתם” הציע לי אבי, תנסי לחשוב על נושא מסוים שתוכלי לפתח שיחה. אני חושבת שאבא שלי כלל לא היה מודע לאחד הכלים החשובים ביותר שהוא לימד אותי באותו מעמד, תקשורת עם אנשים, וחברות. למרות הביישנות שלי התקרבתי לחבורת הבנות והתחלתי לשאול שאלות ולשוחח איתם ומצאתי את עצמי לאחר שעה שקועה במשחק איתם. לפעמים אני שואלת את עצמי מה היה קורה אילו אותה ילדה היתה דוחה אותי ולא היתה מעונינת לשחק איתי בגלל שאני “כחולה” והיא “ירוקה” הרי זה קורה לפעמים בין ילדים, מה הייתי עושה?

מה אנו עושים כדי לקבל את תשומת ליבם או את “חברותם” של האנשים שאנו מעונינים בקשר עימם?

אם ניקח את עולמם של הילדים שהוא עולם אכזר לא פחות מהמבוגרים, נגלה דברים שילדים עושים כדי לזכות באמונו או בחברותו של הילד שעימו הם מעונינים בקשר, כמו לתת מתנות כדי לשמח את הצד השני ולזכות בידידותו, לתת חפצים השייכים לנו ואשר אותם החברים רוצים לעצמם (גם אם אין אנו רוצים להיפרד מהחפץ) כי המחשבה שמי שעומד מולנו יספק את החברות לה אנו מצפים חזקה באותו הרגע יותר מאותו חפץ או צעצוע שהוא מבקש.

כולנו נתקלנו במושג “מקובלות חברתית”. לפעמים יש התעללויות אלימות ולפעמים יש שאיבת אנרגיה שאנו כלל לא מודעים לה ואני אסביר. כל אחד מאיתנו נקלע בזמן זה או אחר למצב נפשי רגיש ולפעמים אנו זקוקים למשהו שיקשיב שיחבק, ישוחח ויתן את הביטחון שאנחנו לא לבד. פתאום אנו נתקלים במכר או באדם חדש שלא שמנו לב אליו קודם והוא מספק את כל מה שאנו מבקשים, זמן, הקשבה, עזרה ורב מה שאנו זקוקים לו. אנו מגלים פתאום כשאנחנו נמצאים איתו, הכל נפלא ונהדר ואנו מתמסרים ויותר (אני מתייחסת כאן לכל סוג של מערכת יחסים בין שני אנשים). התחושה היא נפלאה! רק הוא מבין אותנו, רק איתו אנו יכולים לדבר, אנו מרגישים צורך לבלות יותר ויותר בחברת אותו אדם, לפעמים אנו מאבדים גבולות שהצבנו לעצמנו.

תלות רגשית נפשית והכי חשוב לציין בלתי מודעת אשר גורמת לנו לשאיבת אנגיה עצומה. הכוונה לאדם שעומד מולנו מקבל מאיתנו המון כח כי אנו זקוקים לו ! החולשה שלנו או הרצון לשהות במחיצתו מעניקים לו מעמד מיוחד, בטחון, מטפח את האגו שלו!

ולא תמיד אנו שמים לב שאחרי מפגשים אם האדם הכל כך חשוב בשבילנו אנו נעשים עייפים יותר וחלשים יותר, אם קודם מבנה הקשר התבסס על בדידות, פחד או מצב רגשי זה או אחר הרי מה שיצרנו לעצמנו זהו קשר תובעני שסוחט מאיתנו אנרגיה נוספת. ומי יעלה על הדעת לסיים את הקשר הזה? הוא כל כך חשוב לא?

אני מאמינה שיש רבים שקוראים שורות אלו ויודעים בדיוק על מה אני מדברת, לנו זה קורה המבוגרים, תארו לכם מה קורה לילדים? אם הילד יודע שמקבלים אותו בבית בדיוק כמו שהוא ואוהבים אותו לא משנה מה יעשה (אולי לא נסכים עם המעשה אבל לא נפסיק לאהוב) אנו מונעים מהילד ליפול למלכודת הזו.

במערכת היחסים זו יש שתי צדדים, צד אחד ניזון מתחושת הכח, העצמה, תחושת האגו שכל כך חסרה לו כי בסביבת הכחולים שלא התייחסה אליו כירוק! הצד השני, הרגיש, הכואב, המחפש את אותה אהבה שתמיד חיפש ולא קיבל מספיק, לא בגלל שלא אהבו אותו בהכרח, אולי בגלל שלא ידעו להראות אהבה.

מה זו בעצם חברות? האם זה נכון ליצור קשר עמוק וחברי עם אדם אחד או קשר עם כמה אנשים? מה נותנים בחברות? מה מקבלים? למה לצפות? ממה לא להתאכזב? איפה עומדת החברות בחיים שלנו? עד כמה היא חשובה לנו ולמה? מה היא מספקת לנו? האם נכון בשבילי לחפש חבר ירוק כמוני ולהתרחק מהכחול או ההיפך הכחול יראה לי דברים שלא ראיתי בעצמי? האם קרה לנו שהיינו בקשר אם משהו ולאחר שהקשר הסתיים אמרנו לעצמנו היי מה בעצם מצאתי בקשר הזה? מה עשיתי שם? ובכן עשינו הרבה! ראינו בעצמנו דברים שלא ראינו קודם.

לפעמים אנו נעלבים, כועסים, מאוכזבים ולא מרוצים מהתנהגות החבר שלנו, הרגשה של נבגדות האם הוא זה שבגד בנו או אולי אנו לא נאמנים מספיק לעצמנו?

האם אנו מצפים מהחבר שלנו לספק את כל הדברים החסרים לנו ושכהוא אינו עושה זאת אנו מאוכזבים? האם שאלנו את עצמנו מה אנו רוצים בקשר הזה שנקרא חברות? והאם הצד השני יכול או מסוגל לתת לנו את מה שאנו כל כך מבקשים?

החבר שלנו משקף לנו את עצמנו ולכן חשוב שנהיה בהירים וברורים ראשית עם עצמנו ואחר כך עם האחר. וזכרו, אנו המודל של הילדים שלנו, על פי התנהגותנו הם בונים לעצמם את יסודות התקשורת הבינאישית.

המלצתי: היו חברים עם עצמכם – עשו דברים שהם לטובתכם ולא על מנת לרצות משהו, גם אם נתבקשתם לעזור בדקו עם עצמכם האם העזרה באה על חשבון דברים חשובים לכם, סרבו בנימוס! עדיף לעשות משהו שהוא בגדר היכולת שלכם ואינו גוזל אנרגיה מאשר לתת ממקום שאין לכם!

התעניינו בעצמכם, בדקו מה קורה עם גופכם, עשו בדיקות מדי פעם, טיפולי שיניים או כל דבר שדחיתם כי אין זמן. טפחו את עצמכם פיזית, טיפוח פיסי המתבטא בעיסוי, טיפול אלטרנטיבי אחר, טיפול קוסמטי, אפילציה, פדיקור וכל העולה על רוחכם

טפחו את עצמכם רוחנית, קראו ספר שמעניין אתכם, השתתפו בסדנא או בהרצאה בנושא שמעניין אתכם, האזינו למוסיקה טובה. אל תספרו שאין זמן, תתחילו משעה בחודש, בשבועיים, בשבוע העיקר תתחילו עם משהו, אפילו 20 דקות קריאה מהנה בנסיעה באוטובוס או ברכבת או לפני השינה הם המון!

היו אתם החבר שתמיד רציתם, תנו לאנשים קרובים או לאדם קרוב את כל מה שרציתם לקבל בחברות, זו הזדמנות טובה בשבילכם לבחון האם זה מתאים לכם לקבל את מה שחשבתם שאתם רוצים, אלו משאבים יש לגייס עבור כך (יתכן ותגלו שלצד השני זה לא קל). נהלו יומן רגשי בו אתם משתפים ומספרים את כל מה שלא העזתם לומר לחבר, תכעסו, תקללו, תתלוננו, וגם הביעו מילה טובה שלא העזתם לומר. התבוננו מדי פעם במחברת וראו איזו דרך מופלאה עשיתם.

בברכה, חיה אליהו

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים