פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. 
לקריאת חלק ב' לחץ כאן לקריאת חלק א' לחץ כאן
מדי שנה, למעלה מ-50% מהמבוגרים בארה"ב מנסים לרדת במשקל.
תעשיית הדיאטה בארה"ב מרוויחה למעלה מ-70 מיליארד דולר בשנה, אך המחקר מראה שדיאטות אינן עובדות תמיד: 90% עד 97% מהאנשים המנסים להפחית ממשקלם על ידי דיאטה, "ירוויחו" מחדש את הקילוגרמים שהשילו מעליהם תוך שנתיים עד 5 שנים.
למרות הפרסומות שקובעות אחרת, נדיר מאוד למצוא אנשים שאבדו ממשקלם לטווח ארוך לאחר "תקופת דיאטה".
לא רק זאת, אלא ש-30-60% מבין אלה "שעושים דיאטה" עולים במשקלם בשיעור גבוה יותר מהמשקל אותו הפסידו במהלך ה"דיאטה", כך שבסופו של דבר משקלם אף גבוה מאשר היה בראשית התהליך.
סקירה של למעלה מ-30 מחקרים שבחנו את השפעות הדיאטה לטווח ארוך, הראתה ש"הליכה על דיאטה" גורמת למעשה לעלייה במשקל. יתרה מכך, לא רק שדיאטה אינה מסייעת להורדה במשקל לטווח ארוך, היא אף כרוכה בסיכון של אכילה בלתי מרוסנת (binge eating) ולהפרעות אכילה.
תוכניות להפחתת משקל, הן בעלות שיעור כישלון של 90%.
לא רק שדיאטות נכשלות בהפיכת אנשים לרזים יותר, הן גם פוגעות בבריאות, גורמות למתמכר להן התעסקות בגוף ובשקילה הבלתי פוסקת שלו, מפחיתות את ההערכה העצמית, ומשבשות את האכילה התקינה.
סקירה משנת 2008 מצאה ש-65% מהנשים בנות 25-45 שנה שעשו דיאטה, סבלו מצורה זו או אחרת של אכילה לא תקנית, ועוד 10% מתוכן סבלו מהפרעות אכילה.
המשמעות היא ששלושה רבעים מבין הנשים הדיאטריות אוכלות או חושבות על אוכל ונוהגות בצורה בלתי נורמלית על משמעות אכילה, בכך שהן מדלגות מעל ארוחות, או מגבילות אכילת סוגי מזון בריא, ובעיקר חשות אשמה או עקה סביב כל מה שקשור לאכילה.
מחזוריות במשקל, או מחזורים חוזרים של איבוד מכוון במשקל, המלווים על ידי עליה לא מכוונת במשקל, מה שזכה לכינוי ,yo-yo dieting שכיחים מאוד בקרב דיאטרים. מתווה זה של הפחתה או עליה במשקל הוא בעל השפעה שלילית על הבריאות, מה שעלול לפגוע בלב, לגרום ללחץ-דם מוגבר, לסוכרת, לדלקת כרונית, ואף לסוגי סרטן מסוימים.
מדוע דיאטות אינן עובדות?
תרבות הדיאטה פועלת כך שהיא גורמת לך לחשוב שזהו חוסר כוח הרצון שלך הגורם לך לא להיות מסוגל לאכול "נכון" או להפחית במשקל.
תרבות זו מטילה את האשמה על הפרט בקביעה שאם היה לך כוח הרצון לאכול "נכון", כך היית מסוגל לשמור על משקל תקין. גישה זו רחוקה מהאמת, אך הדבר לא מונע מתעשיית מוצרי הדיאטה בדרכה להרוויח מיליארדי דולרים ממכירת מוצריה.
המציאות היא שהרוב הגדול של אנשים אינם מסוגלים לאבד ממשקלם לא בגלל חוסר בכוח רצון, אלא משום שגוף האדם שואף להישרד במשקל כלשהו.
הגוף שלנו "חכם" יותר מהאשראי שאנו נותנים לו.
יש לנו קומפלקס ביולוגי מאוד מורכב, הפועל לוודא שאנו מקבלים מספיק מזון כדי לשרוד.
כאשר אנו מגבילים או מונעים סוגים מסוימים של מזון או מקצצים את כמות המזון שאנו רגילים לאכול, או אף צמים, הגוף משנה כיוון לסִגְנוֹן של הישרדות. משמעות הדבר היא שכעת כל איום של הגבלת מזון נראה לגוף כמתווה של צום.
כאשר הגוף חש בצום, הוא יעשה כל דבר ביכולתו לשמור על החיים במספר אופנים: הפחתת הקצב המטבולי של הגוף, דהיינו הפחתת מספר הקלוריות להן זקוק הגוף לשרידות יומיומית, הפחתת פעילות התירואיד, הקטנת הרמות של ההורמונים האחראיים לתחושת השובע, הגדלת רמת ההורמונים האחראיים לתחושת הרעב, והגדלת הכמיהה של הגוף למזון עשיר בקלוריות.
המטוטלת של חוסר מזון ואכילה מוגזמת The deprivation-binge pendulum)): תופעת הפנדולום מתרחשת כאשר אנו תקועים בין הגבלת מזון בדיאטה לבין אכילה "פרועה" (binge eating) או כאשר אנו חשים חוסר שליטה בנושא המזון.
גופנו חש קיום משטר דיאטתי כאילו מדובר בהרעבה, וכיוון שהגוף אינו חפץ בהרעבה הוא מגיב על ידי הגברת התיאבון, הפחתת איתותי המלאוּת, והגברת הכמיהה בעיקר לסוגי מזון "עתירי אנרגיה" כגון אלה העשירים בסוכרים או בשומן.
הגוף מקבל את המסר ההכרתי או התת-הכרתי של "מחר, אשתדל לא לעשות זאת שנית", שהגוף שומע כ-"טוב יותר לאכול כעת ".
סוג זה של מנטליות של דיאטה חַמְקָנִית יגרום לתוצאה דומה כזו של דיאטה מסורתית: תיאבון מוגבר ויתר כמיהה למזון. יש בכך הגיון ביולוגי: אם אתם נמצאים בתקופת בצורת, הכמיהה למזון עתיר אנרגיה תהיה דרך ראויה לשמור על החיים. כאן אתם ננסים לתוך שגרה של deprivation-binge pendulum הנע בין דיאטה בקוטב אחד לביו אכילה בלתי מרוסנת בקוטב הנגדי.
מעגל הדיאטה:
מושג נוסף המסייע להסביר מדוע דיאטות אינן עובדות, הוא "מעגל הדיאטה" המתואר בתרשים למטה: כאשר אנו מגבילים קבוצות מזון מסוימות, אנו מסוגלים להימנע מאכילת סוגי מזון אלה למשך מספר ימים או אפילו שבועות. אך הגוף חש מקופח באותה תקופה. קיפוח זה מצטייר לגוף כאילו מדובר בהרעבה, מה שמביא לכמיהה, או "שבירת" הדיאטה, ולרוב לאכילת יתר ואפילו ל-binging. בכך או חשיםמחוץ לשליטה, מבוישים ואף אשמים, ולפיכך כדי לחזור לשליטה חוזרים לדיאטה ומגבילים שוב את המזון. וכך חוזר חלילה: שוב שוברים את הדיאטה, עוברים ל-binging, שוב חשים אשמה והמעגל נמשך.
מה ניתן לעשות במקום דיאטה?
תלמדו להרשות לעצמכם לאכול כאוות קיבתכם. זה נשמע מפחיד ונוגד את האינטואיציה, אך כאשר אנו מרחיקים מעלינו את ההגבלה, ומחליפים אותה בהרשאה הדבר גובל בהַרְגָּלָה או סִגּוּל למזון. כאשר אנו מרשים לעצמנו לאכול את כל סוגי המזון, ולהקיף עצמנו בשפע שלהם, הם הופכים בהדרגה לפחות נחשקים, והרצון לאכילתם פוחת.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
26/11/2023
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
