Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

מבחני סריקה ומניעה של סרטן המעי הגס והחלחולת, חלק א`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית,
מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא סוג הסרטן
השלישי בשכיחותו בין כל סוגי הסרטן וכן כגורם מוות בארה"ב.
רוב המקרים של סרטן המעי הגס מתחילים כפוליפים אדנומתיים או מְשֻׁנָּנים כתוצאה
ממוטציות מבודדות או ככשל בתהליכי תיקון של
DNA (Calderwood וחב' ב-World Journal of gastrointestinal
oncology

משנת 2016).
בדיקות סקר לזיהוי מוקדם של סרטן המעי הגס מפחיתות את התמותה על ידי הרחקת פוליפים
אדנומטוטיים, אלא שרק 62% מאלה האמורים לעבור בדיקות אלו אכן עוברים אותם על פי
סקר משנת 2015 (
Bibbins-Domingo וחב' משנת 2016 ב-(JAMA

הנחיות לבדיקות הסקר: כוח המשימה האמריקני
לרפואה מניעתית (
USPSTF) ממליץ על בדיקת סקר
למבוגרים בני 50-75 שנה עם סיכון ממוצע. ההחלטה לסרוק בני 76-85 שנה צריכה להיות
אינדיבידואלית תוך התבססות על מצב הבריאות הכללי, על תוצאות בדיקות סריקה קודמות,
על ההסכמה ושיתוף הפעולה מצדם של הראויים לבדיקה.
על פי ה-
USPSTF מומלץ לבני 50-75 שנה לבצע
בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה, כמו גם בדיקת
FIT או בדיקה אימונוכימית של הצואה.
גוף זה ממליץ על בדיקת
FIT-DNA  אחת ל-3 שנים. באשר לבדיקות ויזואליות ישירות
ממליץ
USPSTF על ביצוע קולונוסקופיה
אחת ל-10 שנים, בדיקת
CT אחת ל-5 שנים, בדיקת sigmoidoscopy אחת ל-5 שנים, או בדיקת sigmoidoscopy  אחת
ל-10 שנים עם בדיקת
FIT כל שנה. אם לסכם את
ההמלצות של איגודים גסטרו-אנטרולוגיים ואונקולוגיים בארה"ב ובקנדה ניתן לסכמם
באופן הבא על פי
Rex וחב' ב-American Journal of Gastroenterology משנת 2017:

המלצה מדרגה ראשונה לבצע קולונוסקופיה לבני
50-75 שנה אחת ל-10 שנים, או בדיקת
FIT
אחת לשנה.
המלצה מדרגה שנייה לבצע קולונוגרפיית
CT
אחת ל-5 שנים, בדיקת
FIT-DNA  אחת ל-3 שנים, או בדיקה סיגמואידלאית אחת ל-5-10
שנים.
המלצה מדרגה שלישית היא לביצוע קולונוסקופיה על ידי קפסולה אחת ל-5 שנים. ה-
FDA אישר לאחרונה בדיקה סרולוגית חדשה לזיהוי
בצירקולציה של
methylated
SEPT9 DNA

(או
Epi proColon),
אם כי מחקר פרוספקטיבי שכלל 7,941 נבדקים מצא רגישות נמוכה של 48% של מבדק זה (
Church וחב' ב-Gut משנת 2014). מבדק זה אינו מומלץ על ידי
איגודי חקר סרטן אחדים בארה"ב.

בדיקות צואה: בדיקות סקר בהקשר של סרטן
המעי הגס והחלחולת המבוססות על הרכב הצואה הן בדיקות מהירות, בלתי-חודרניות,
וניתנות לביצוע בבית הנבדק.
ישנן 4 שיטות בשימוש קליני לזיהוי דם סמוי בצואה. בשיטות אלה מגלים
heme או גלובין שהם 2 מרכיבי המוגלובין, או פורפירינים
וכן
DNA מחומר תאי המשתחרר
מהאזורים הפגועים ברירת המעי.

שיטת guaiac, בה הצואה נמרחת על חלונית נייר המכילה
אורתולידין. טפטוף של מי-חמצן (פראוקסיד) על החלונית, יביא לשינוי צבע החלונית תוך
2 שניות. הדבר נובע מכך שגרעין ה-
heme
שבהמוגלובין, הוא בעל פעילות של האנזים פראוקסידאזה המפרק במהירות פראוקסיד.
בדימום בקיבה או במערכת המעי העליונה מבדק
guaiac רגיש יותר ממבדק לגילוי גלובין, שכן חלבון
זה עלול להתפרק במעי מפעילות פרוטיאוליטית, בשעה שה-
heme יציב יחסית.
מבחן
guaiac תלוי בהכנה נאותה יומיים
שלושה לפני מתן הצואה, מבחינה דיאטתית והגבלה בנטילת תרופות. הקיט הרגיל מגלה
דימום יומי של 10 מיליליטר, ואילו הקיט הרגיש מגלה אף דימום של 2 מיליליטר.

מבחן FIT או Fecal Immunochemical Test, מבוסס על קיט המכיל
נוגדנים כנגד גלובין. נחשב מבדק רגיש יותר ממבדקי
guaiac המקוריים, אך אין לו יתרון מוכח של שיטת
הפראוקסידאזה היותר רגישה כמו קיט ה-
Hemoccult SENSA.
שיטה זו מגלה אמנם דם סמוי בכמות שאינה עולה על 0.3 מיליליטר, אך אינה מגלה דימום
מהקיבה ומהחלק העליון של המעי הדק. שיטה זו יותר ספציפית לדימום מהמעי הגס ומחלק
התחתון של צינור העיכול. שיטה זו אינה מושפעת מהדיאטה לפני ביצוע הבדיקה.

מבדק כימות פורפירינים-ידוע כ-HemoQuant, מאפשר מדידה כמותית של המוגלובין. בשיטה
זו, הופך
heme בהשפעת חומצה אוקסלית
ומלח סולפאט של ברזל, לפרוטופורפירין, והתוצר האחרון נמדד באופן פלואורסצנטי. שיטה
זו רגישה במיוחד לדימום בדרכי המעיים העליונות, ולכן עשויה להיות השיטה המועדפת
להערכה של חסר בברזל, אך עלולה לתת תוצאות חיוביות-כזובות במקרים של
פורפיריה.

מבדק DNA בצואה, ידוע כ-PreGen-Plus, במיצוי DNA מהצואה, ובחינה של 21 שינויים החלים ב-DNA בתהליך סרטני, כמו למשל מוטציות נקודתיות
בגנים כמו
KRAS, APC ו-p53. שיטה זו מקובלת כרגישה פי-4 משיטת guaiac.

השיטה הפופולרית ביותר של בדיקת דם סמוי
בצואה (
guaiac
test
),
אמנם עשויה להפחית את התמותה מסרטן המעי הגס ב-25%, אך אינה נחשבת תמיד אידיאלית
מבחינת עלות-יעילות לצורך סריקה באוכלוסיות גדולות.
אם יש חשד לסרטן מעי גס בפרט מסוים, כמו למשל במקרה של אנמיה בלתי מוסברת, בדיקת
דם סמוי תהיה בעלת יעילות קלינית מוגבלת, ובחינה יותר אגרסיבית כגון קולונוסקפיה
תידרש, ללא כל תלות בתוצאות מבדק הדם הסמוי.

סקירת Cochrane
של
Holme
וחב' משנת 2013 של 4 ניסויים אקראיים ומבוקרים גדולים שכללו במקובץ 329,642
נבדקים, הגיעה למסקנה שבהשוואה לאלה שלא נבדקו בבדיקות סקר לסרטן זה, שיטת בדיקת
הדם הסמוי הפחיתה את התמותה הספציפית לאחר 11-30 שנים של מעקב מסרטן המעי הגס
והחלחולת.
לשיטת הדם הסמוי יש רגישות גילוי הסרטן של 62-76%, אך ספציפיות שיטה זו גבוהה
בהרבה ומוערכת בין 87-96%. הנבדק צריך להגיש שלוש דגימות צואה הנאספות בביתו, תוך
שהוא נמנע מכל בימים שלפני דגימת הצואה מצריכת דברי אוכל המכילים
heme
או שעלולים לפגוע במנגנון הבדיקה כגון בשר אדום, כבד, צנון, כרוב,
כרובית, פטריות, ארטישוק, ברוקולי לא מבושל, ענבים, בננות, תפוחים, מלון, לימון
ותפוזים. כדאי גם להימנע מצריכת אספירין לפני הבדיקה. לעומת זאת מותר לאכול מוצרי
פסטה, אורז, לחם, דגים, עוף, ירקות מבושלים.

מטה-אנליזה משנת 2014 של Lee וחב' ב-Annals of Internal Medicine  שסקרה 19 מחקרים מצאה שבדיקת FIT רגישה יותר ואף ספציפית יותר מאשר בדיקת דם
סמוי בצואה לגילוי סרטן המעי הגס.
היתרון של בדיקת
FIT  הוא בכך שהיא אינה מושפעת מהמזון הנצרך לפני
הבדיקה וכן בכך שניתן להסתפק בדגימת צואה בודדת. ל-
FIT יש רגישות טובה של 73-88%, וספציפיות מצוינת
של 91-95% לגילוי הסרטן האמור. בדיקת
FIT-DNA
(או
ColoGuard) היא שילוב של בדיקת FIT עם בדיקה של שינויים בסמנים של DNA
(
Levin וחב' ב-Gastroenterology משנת 2008).
מחקר פרוספקטיבי של 9,989 נבדקים בני 50-84 שנה שעברו בדיקה קולונוסקופית, מצא
שבדיקת
FIT-DNA הייתה רגישה יותר (92%
לעומת 74%) אך ספציפית פחות (90% לעומת 96%) בהשוואה לבדיקת
FIT כשלעצמה, לגילוי הסרטן האמור (Imperiale וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2014). יחד עם זאת,
גם בדיקת
FIT כמו גם בדיקת FIT-DNA
הם בעלי רגישות נמוכה (24% ו-42%, בהתאמה) לגילוי של פוליפים
אדנומתיים.

בדיקות סריקה ויזואליות ישירות: בדיקות
ויזואליות ישירות הכוללות קולונוסקופיה, קולונוגרפיית
  CT (הידועה גם כקולונוסקופיה
וירטואלית) וכן בדיקה סיגמואידוסקופית, מאפשרות זיהוי פוליפים אדנומתיים או
משוננים, לפני שאלה מתפתחים לגידולים של ממש.
פוליפים המתגלים בעת קולונוסקופיה ניתנים להסרה מידית, בעוד שפוליפים המתגלים
בשיטות אחרות דורשים לחזור על ביצוע קולונוסקופיה לצורך כריתת הפוליפ.
תופעות לוואי לא רצויות עלולות להיגרם במהלך הכנת המעי לבדיקה (כגון דהידרציה,
פגיעה במאזן האלקטרוליטים, טשטוש או הרדמה, שלא לדבר על דימום ונזק
חודרני-פרפורציה למעי).

קולונוסקופיה הוא המבדק הנפוץ ביותר בעולם
המערבי לגילוי גידולים של המעי הגס והחלחולת. תהליך זה כרוך בהכנת המעיים על ידי
שתיית תמיסה של פולי-אתילן-גליקול (
Golytel),
ומתבצעת בצורה אופיינית על ידי טשטוש.
מחקר פרוספקטיבי משנת 2013 של
Nishihara
וחב' ב-
New
England Journal of Medicine

שכלל 88,902 נבדקות במסגרת מחקר בריאות האחיות (
NHS), מצא ירידה של 27% במקרי סרטן המעי הגס
והחלחולת באלו ממשתתפות המחקר שהקפידו על ביצוע קולונוסקופיה.   

סיכונים רציניים של קולונוסקופיה כוללים
סיבוכים קרדיו-פולמונריים (0.9% מהמקרים), פרפורציה של המעי (פחות מ-0.1%
מהמקרים), שטף-דם (0.1-0.6% מהמקרים), זיהום (פחות מ-0.1% מהמקרים) או תסמונת
שלאחר הסרת פוליפ (
polypectomy
syndrome
)
ב-2.9% מהמקרים (על פי
Young ו-Womeldorph ב-Journal of Cancer משנת 2013).
התסמונת הבתר-פוליפקטומית מאופיינת על ידי כאבי בטן, לויקוציטוזיס, ודלקת
פריטונאלית, והיא עלולה להתרחש עד שבועיים לאחר הסרת הפוליפ. סקירה סיסטמטית של 6
מחקרים שכללו במקובץ 465 מטופלים, מצאה ששיעור ההחמצה לאחר קולונוסקופיה של
פוליפים אדנומתיים בקוטר שמעל 10 מ"מ היה 2.1%, ואילו לגבי פוליפים אדנומתיים
בקוטר של 1-5 מ"מ שיעור ההחמצה יכול להגיע ל26% (על פי
van Rijn וחב' ב-American Journal of Gastroenterology משנת 2006).
מחקר אוכלוסייתי שכלל 12,487 מטופלים דיווח על שיעור החמצה של 2-6% של גידולים
סרטניים במעי הגס והחלחולת (
Bressler
וחב' ב-
Gastroenterology משנת 2007). 

נמשיך ונדון בסרטן המעי הגס והחלחולת במאמר
ההמשך.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע. 

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.

    בעצם שימושכם בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתכם ו/או הרשמתכם אלינו, אתם מאשרים בזאת כי אתם מסכימים למדיניות הפרטיות שלנו כולל קבלת דוא"ל ו/או הודעות סמס ו/או כל צורת פנייה אחרת אשר יכללו בין השאר מידע כללי, מסרים שיווקיים ופרסומיים. תמיד תוכלו להסיר את עצמכם מרשימת הדיוור ע"י פנייה אלינו בדוא"ל חוזר, או ע"י לחיצה על הקישור הסרה אשר נמצא בתחתית כל דוא"ל, או פנייה בטלפון 054-896-4838 או השבה בהודעת סמס חוזרת עם המילה הסר באם קיבלתם הודעת סמס (מסרון). 
    למדיניות הפרטיות המלאה לחץ כאן. אם אינך מסכים אליה אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים

    דילוג לתוכן