חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

למה אנחנו אוכלות אותה?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

למה אנחנו אוכלות אותה?

אנחנו יכולות לעבור מדיאטה לדיאטה, להתעמל מבוקר עד ערב זה לא יעזור !
בין אם הן שמנות או רזות, הן אוכלות מכל הבא ליד או מחשבות תמיד כל ביס וקלוריה, מדובר בנשים שהעיסוק באוכל תופס מקום מרכזי בחייהן. התוודעתי לקשר נשים ואוכל במפגשיי הרבים עם נשים בנסיבות שונות, הבנתי שאחד הנושאים הדומיננטיים בחיי נשים רבות הוא העיסוק המתמיד בנושא האוכל ובנושאים הקשורים לו. התופעה אף באה לידי ביטוי במפגשים חברתיים בהם נפגשת קבוצת נשים. אחד הנושאים העולים לעתים קרובות בשיחה קשור לאוכל בדרך כלשהי, ישירות או בעקיפין: “ממש רזית!”, “מה קרה ששמנת ככה?”, “אני כל כך עצבנית, שכל היום אני רצה למקרר!”, “אפשר לקבל את המתכון לעוגה הנפלאה שהכנת?” וכן הלאה.

החברה שלנו מייחסת חשיבות גדולה לאוכל וכמעט כל מאורע בחיינו סובב סביב תאוות החך. האוכל הוא לא רק צורך קיומי, אלא גם בילוי זמן וסוג של אמירה אופנתית, כשבחוגים מסוימים אנשים מתחרים ביניהם מי מבין יותר גדול בנושא ומכיר את המסעדות הנחשבות בארץ וגם ברחבי העולם.

מתי הופך האוכל לבעיה?
כשההתעסקות בו משתלטת עליך, אוכל זה חלק מהנה מהחיים, אבל ברגע שכל הזמן את עסוקה במה אכלת ובמה תאכלי או לא תאכלי, זה הופך לבעיה. אישה יכולה להיות שמנה ואין עם זה שום בעיה, כל עוד היא נהנית ומרגישה טוב עם עצמה. הבעיה מתחילה כשסדר היום שלה סובב סביב האוכל.

אישה לא צריכה להיות שמנה כדי לעסוק באופן אובססיבי בנושא האוכל. היא יכולה להיות רזה, להיראות מצוין ולסבול מהפרעות אכילה. בין אם אלו נשים שגורמות
לעצמן להקיא ולשלשל אחרי ארוחות או נשים שסופרות כל קלוריה, מבלות שעות בחדרי כושר ומתכננות מה בדיוק הן תאכלנה, כמה, איפה, מתי ואיך הן ירוקנו את מה שאכלו.

השלב הראשון הוא ההבנה שיש לנו בעיה, ובמקרה זה יחס לא מאוזן לאוכל. חוסר האיזון במנהגי האכילה שלנו, לעתים בא להורות על חוסר איזון הקיים בתחומים נוספים בחיינו, שאליהם עלינו להתייחס. ברגע שהבנו שלאוכל יש תפקיד נוסף בחיינו, מלבד להשביע את רעבוננו, נתחיל ליצור את השינוי. נקודת ההתחלה היא ההווה, בלי לכאוב על מה שהיה, בלי להתרפק על תחושות של החמצה ופספוס, השלב השני הוא הקבלה. נפסיק להאשים ולבקר את עצמנו, נכיר ביכולות שלנו ונלמד לקבל את עצמנו עם כל הרגשות הקיימים בתוכנו.

בעיות אכילה מתחילות כשאנשים לא יודעים להעריך את מה שיש ושמים את הדגש על מה שאין. נלמד לחיות עם המגבלות שלנו. אם יש לך מגבלה ואת יכולה לשנות
אותה – תשני. אם את לא יכולה לשנות, תלמדי לחיות אתה ואל תקטרי. חכמים ממני כבר אמרו את זה, אני לא המצאתי כלום, אני רק מתווה דרך. מהמקום של המודעות והקבלה אפשר ליצור את העשייה. ברגע שנשים יתחילו ליצור שינויים בחיים שלהן, ההתעסקות באוכל תהפוך למינורית.

הקשר בין אמהות לבנות הוא המצע עליו נובטות מרבית הפרעות האכילה של נשים. אם נבין את מערכת היחסים בינינו לבין אמהותינו, נוכל להבין את היחס שלנו אל עצמנו ואל העולם שמחוצה לנו וכמובן את יחסנו לאוכל, אישה שלא מימשה את עצמה מבחינה מקצועית או אישית, תעביר בדרך כלל את התחושות האלה לילדים שלה, בדרך של מסרים סמויים או גלויים. וישנו גם העניין של זיהוי האוכל עם אמא, שהיתה הראשונה שהאכילה אותנו. אמא זה סימבול לחום, אהבה, קשר, גם אם במציאות היא לא היתה כזאת. הרבה נשים עדיין זקוקות ל`אישור מאמא`, מישהו שידריך אותן בדרך הנכונה, ואז הפנייה לאוכל מהווה תחליף זמין ומפצה.

דניאלה גריין

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים