פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. 
במהלך השנים האחרונות, נתונים חדשים מחדשים את תשומת הלב להבדלים המגדריים בלחץ הדם.
בה בשעה שיש בנתונים חדשים אלה לאשר את הממצאים מנתונים היסטוריים ופיזיולוגיים שהדגימו כיצד מדידת לחץ דם מתקבלת באופן מובנה נמוכה יותר בנשים מאשר בגברים (Reckelhoff ב-Hypertension משנת 2001), ישנם נתונים אפידמיולוגיים ארוכי-טווח המגלים שעליות בלחץ הדם מתחילות מוקדם בחיים, ומתגברות מהר יותר עם הגיל בנשים (Connelly וחב' ב-Current Hypertension Report משנת 2022).
יתרה מכך, נתונים מ-12 מחקרים גדולים בארה"ב ובעולם כולו, מצאו שעבור אותן עליות ברמת לחץ הדם, נשים מצויות בסיכון גבוה יותר מאשר גברים לאירועים כגון אוטם שריר הלב, שבץ מוחי.
השאלה הנוכחית כעת היא מדוע קיים הבדל זה בסיכון. מהאחראי לרמות הנמוכות יותר של לחץ הדם בנשים, ובה בעת לסיכון המוגבר של לחץ הדם בנשים? נראה שלפחות חלק מהתשובה לשאלה זו מצויה בדרך בה אנו מודדים לחץ דם.
לחץ דם המופעל על דפנות כלי הדם על ידי הדם שזורם בתוכם, לעתים מתעתע וקשה למדידה.
מדידות לא נכונות של לחץ דם עלולות להוביל לעתים לטיפול תרופתי מיותר באנשים שאינם סובלים מיתר לחץ או לחוסר טיפול באלו הסובלים ממנו.
מדידת לחץ הדם מתבצעת באמצעות מכשיר המכונה ספיגמומנומטר.
בתחילת המדידה מופעל לחץ חיצוני על העורק הברכיאלי בזרוע באמצעות ניפוח שרוול המוביל להפסקת זרימת הדם בעורק ולהעלמות הדופק.
בהמשך מורד הלחץ על השרוול בקצב קבוע עד שזרימת הדם בעורק מתחדשת ונשמעת באמצעות קולות בסטטוסקופ.
לחץ הדם הסיסטולי הוא ערך לחץ הדם שבו מופיעים קולות הזרימה (פעימות הדם בעורק) והוא מבטא את הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם בעת התכווצות שריר הלב. לחץ הדם הדיאסטולי (שמבטא את הלחץ המופעל על כלי הדם כאשר הלב רפוי) הוא לחץ הדם שמתקבל בעת הפסקת רחשי הזרימה הללו.
בכתב העת JAMA Network Open משנת 2022, מתפרסם המחקר של Abbaoui וחב' משנת 2022, בו לקחו על עצמם בעלי המחקר את המטרה החשובה של הבהרת ההבדלים המזוהים של המגדר בלחץ הדם הסיסטולי ההיקפי, והתוצאים שלהם, יכולים להיות כרוכים למעשה לסתירה בין מדידת לחץ הדם הברכיאלי לבין לחץ הדם המרכזי.
במדגם של 500 איש בגיל ממוצע של 66 שנה, שהופנו לביצוע אנגיוגרפיה של העורקים הכליליים, שכלל 145 נשים (29%), מדידות מבוססות על צנתר של אבי העורקים העולה ועל הלחץ התוך ברכיאלי, נמדדו במקביל, כאשר הלחצים הלא-חודרניים המרכזיים נוטרו על ידי מוניטור של לחץ-דם אוטומטי (Mobil-O-Graph; I.E.M.). אנליזות חודרניות של לחץ-דם סיסטולי עורקי מרכזי, נמצאו גבוהות יותר בנשים מאשר בגברים למרות שלא היה כל הבדל במדידות הלא חודרניות של לחצי הדם המרכזי או הברכיאלי.
ההבדל בין מדידת לחץ-דם מרכזית חודרנית לבין מדידה לא-חודרנית של לחץ-דם סיסטולי ברכיאלי, היה משמעותי אך רק באופן חלקי (55%) קשור לגובה הנבדק, ולא כרוך בגילו.
למרות שהאנליזות לא עברו התאמה לגורמים נוספים שיכולים לגרום להבדלים המגדריים בלחץ הדם כגון היקף הזרוע או גורמים הקשורים לפרוצדורת הצנתור, הממצאים מעניינים.
למרות שממצאי המחקר מחייבים, יש עדיין מחקר רב שצריך להתבצע.
נחוצים מחקרים נוספים שיבחנו הבדלים פוטנציאליים בין מדידות ברכיאליות לא-חודרניות לבין מדידות מרכזיות חודרניות של לחץ הדם בין נשים וגברים בריאים, ללא גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים.
מחקרים בעתיד נדרשים גם כן לקבוע האם הממצאים העיקריים כלליים באוכלוסיות מגוונות, כולל נבדקים בקבוצות גיל שונות אם ובלי גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים. יתרה מכך, אם יש באמת הבדל מגדרי בתוצאות מדידת לחץ הדם ברכיאלי הבלתי חודרני לבין מדידתו המרכזית החודרנית, ייתכנו גם הבדלים מגדריים בקשר בין מדידת לחץ-דם חודרנית ותוצאי המדידה, גם אם הסיבה להם הם גובה וגיל הנבדק.
חשיבות המחקר היא מעבר לתוצאותיו בלבד.
שנים רבות הייתה מחשבה שנשים וגברים צריכים לקבל ערכי ייחוס שונים באשר לגובהם ולמשקלם, ואפילו בגיל המתבגר הבדלי מגדר נקבעים על ידי הבדלים אנטומיים כגון גודל הלב ואפילו מידת כף הרגל (Asch וחב' ב- Journal of the American Society of Echocardiography. משנת 2019).
אלא שאנו נמצאים רק בשלבים הראשונים של ההבנה כיצד מדידות פיזיולוגיות כגון לחץ-דם ברכיאלי, יכולות להיות מושפעות משיקולי מגדר. למעשה, אנו מאותגרים כיום לשאול האם אנו משתמשים באמצעי הנכון, או ביחידות נכונות או בערכי הייחוס הנכונים בהבנת ההבדלים האנטומיים הביו-מגדריים (Gulati וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2005, ו-Lander וחב' ב-American Journal of Cardiology משנת 2022).
באופן אירוני אם כי ראוי, ייתכן שאחת הדוגמאות המוסכמות ביותר, היא מדידת לחץ דם ברכיאלי, זאת כיוון שהיקף הזרוע בין גברים ונשים בהחלט מוכר (Picone וחב' ב- Journal of the American College of College Cardiology משנת 2017).
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
12/11/2023
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
