להשתחרר מאכילה רגשית ולהאכיל את הלב

"להשתחרר מאכילה רגשית ולהאכיל את הלב" – מענה להפרעות אכילה שונות

נושא הפרעות האכילה השונות, מעסיק מאד את כל אנשי המקצוע העושים ימים ולילות במחקרים ומסעות הסברה, ע"מ להביא את הציבור למודעות באשר לחשיבות הגדולה שיש ברכישת הרגלי אכילה נכונים, שמירה על משקל גוף תקין, ומעבר לתזונה נכונה ואורח חיים בריא יותר, הכולל פעילות גופנית, הפסקת עישון, והפסקת כל הרגלי ההתנהגות המזיקים לבריאות הגוף.

ואכן, אין שום פסול בנ"ל. אלא שהפרעות האכילה לסוגיהן הינן בראש ובראשונה הפרעות רגשיות הנובעות מאי יכולתנו להתמודד היטב "ובכלים המתאימים" עם אי שביעות הרצון מהקורה אותנו בחיינו. שביעות הרצון שלנו הינו רגש ראשון במעלה, היכול להורידנו לתהומות מצבי רוח רעים וייאוש, ולעומת זאת, הוא יכול להעלות את מצב רוחנו מאד, בכך שביטחוננו העצמי, והדימוי העצמי עולים. לרגש זה מתלווה גם רגש האשמה וקיומו או העדרו משפיעים על רגשותינו, ויכולתנו ליהנות מחיינו. "הכלי הראשוני" של הזנת הגוף, הינו המזון הממחיש היטב את המצאותינו על קצהו של מדרון תלול שחיינו הרגשיים יצרו, אשר אם לא נבין את הסכנה שבהידרדרות ממנו, לא נוכל לשלוט בהזנת הגוף במזון לפי מידתו, אלא נחרוג מעבר לצרכינו, או שנמנע ממנו באופן חלקי, או מלא. מצבים שכאלו עלולים לסכן את בריאותינו במוקדם או במאוחר. האכלת גופינו במזון הינו אינסטינקט טבעי של כל בע"ח ואין ביכולתו של אף אחד לגרום לנו מתי לאכול ומה, בניגוד לרצוננו והחלטתנו. אפילו תינוק אינו ניתן לשליטה בכוח. כשאינו ירצה לאכול, הוא יגלה התנגדות בדרכו שלו לכל ניסיון להזינו בכוח. על כן נחשבת ההזנה העצמית "לכלי נשק" חזק ומכריע בחיינו, אשר באמצעותו אנו שולטים באנשים אחרים ובמיוחד בהורינו, משמחים את עצמנו ושומרים על בריאותינו. באותה מידה אנו יכולים להתעלל דרכו ולהזיק לגופינו. השימוש הלא מבוקר בהזנה העצמית משקפת את עולם הרגשות שלנו, והרגלי האכילה הקלוקלים מזינים אותם. פעולת האכילה הרגשית נובעת ממצבים שונים בחיינו שאין אנו שולטים בהם היטב, איננו מסתגלים אליהם, ואשר גורמים לנו לייצר פחדים וחרדות.

מי מאיתנו לא מרגיש לעיתים ריקנות, שעמום או מאיסה במצב מסוים בחייו? תחושות אלו טבעיות, ובהחלט מועילות לנפש ומהוות משוכה מצוינת לצמיחה אישית. אנשים היודעים להתחבר אל רגשותיהם ומסוגלים לקחת אחריות על חייהם בלא להאשים אחרים במצבם, יפנו את רוב האנרגיה שלהם להתמודד עם מצבם החדש, ולהטיב עם חייהם כך שיחושו שביעות רצון ובטחון עצמי. אנשים אלה בדרך כלל אינם חורגים מתזונה רגילה הנובעת מאיזון ברוב שטחי חייהם. אך לעומתם, אלה מאיתנו שאינם מחוברים לעצמם ופנימיותם נסתרת מהם, יחפשו באחרים את האשם וינסו "להרגיע ולהטביע" את הרגשות הגואים בתוכם, בחפיסות השוקולד, הגלידות והעוגות המוקרמות, ארוחות דשנות ועתירות קלוריות, ותמיד ישאו באמתחתם סוכריות, חטיפי ופלים ,בייגלה ועוד….אותם ינשנשו בכל הזדמנות בין הארוחות. אנשים אלו בדרך כלל לוקים בהשמנת יתר או רזון קיצוני עם הפרעות אכילה, ושיקומם קשה יותר.

הבדידות הינו האויב הרגשי הראשון במעלה, המביא אותנו לאכילה רגשית כפייתית ולא מבוקרת. אין אדם בעולם שלא מצא עצמו בודד בתקופה זו או אחרת בחייו, ואין שום פסול בלהיות לבד מדי פעם לתקופה מסוימת. "הלבד הזה", הינו שיעור מצוין שמזמנים לנו החיים. במצב זה אנו לומדים על עצמנו דברים רבים, כמו מי שחשב שלא ישרוד אם לא תהייה לו אישה שתבשל, תכבס, או תנקה את ביתו, והתבדה. הוא ראה שבלימוד עצמי הוא גם אכל היטב, גם כיבס לבד את בגדיו, וגם עמד על יכולתו לדאוג להיגיינה וניקיון ביתו… אך אלו מאיתנו שאינם מאמינים בעצמם וביכולתם, "מטפסים על הקירות" ומפצים עצמם בהאבסת גופם במזון יתר…

גם דרישות החברה והנאמנות לצווי האופנה, שרובם אינם מתאימים לגוף הנשי הממוצע, שהינו מראה גוף נשי מלא יותר, ושאינו בעל מידות גוף כשל דוגמנית, תובעות מנשים רבות להראות "רזות וחטובות", כאשר נתוניהן הטבעיים אינם מאפשרים זאת, דבר שיכול לחולל אצלן הרעבה עצמית ורזון יתר עד סכנת חיים של ממש. או לחלופין, לייאוש באשר לאי יכולתן להשיג את מטרתן הנכספת, ואז הן נתקפות בבולמוסי אכילה חסרי ריסון הגורמים להן להשמנה קיצונית.

מצבים רגשיים מורכבים מאפיינים גם גברים רבים, ומי שלא נתפס לבולמוסי אכילה, עלול להתמכר לסמים, לאלכוהול, לנשים, למין. הדוגמאות לאכילה רגשית רבות ומגוונות, אך מה שחשוב הוא להפסיק את "מחול ההתעמרות בגופינו" וזאת ע"י מציאת דרכים חיוביות יצירתיות ובונות "להאכיל את הלב" ולא את הגוף כתחליף לו. ראשית יש לזהות את הרגשות שהביאו אותנו למצב הנוכחי בו אנו נמצאים, מצב שאינו גורם לנו קורת רוח ומצב רוח טוב, אלא מוריד את ביטחוננו העצמי, וגורם לנו לחשוב על עצמנו כראויים פחות. כל אלה לוקחים מאיתנו את הניווט והשליטה על חיינו ורגשותינו.

אפשר לנקוט בפעולות שונות המעשירות את רגשותינו הרעועים. כמו למשל מעשי התנדבות בקהילות השונות, אשר יגבירו את הביטחון שלנו, ויראו לנו את המסוגלות שלנו לעזור לאחרים. כל זה יעזור לנו לצאת מעט מעצמנו. גם השתתפות בסדנאות יצירה שונות יגבירו את האמון ביכולתנו המעשית ליצור, כביטוי נלהב של כישרונות חבויים בתוכנו. יותר מעורבות בחברת בני אדם, תגדיל את יכולתנו לפתח אינטליגנציה רגשית טובה יותר, וכן תלמד אותנו לבחור את מעגל האנשים אשר יסובב אותנו. גם חזרה לספסל הלימודים בכל שלב בחיים יותיר בידינו שתי ציפורים במכה אחת: התוודעות מחודשת ליכולת ללמוד, וגם הזדמנות להרחיב את מעגל החברים, כאשר המסגרת החדשה נוסכת בנו בטחון ועניין.

לסיכום- הכול טוב ויפה. אך בכדי שנוכל "להאכיל את הלב" אנו חייבים להכיר ברגשותינו, להתחבר אליהם ולקבל אותם באהבה. עלינו לראות במצבים השונים בחיינו, שאינם תמיד לשביעות רצוננו, את ההזדמנות ליצור ולצמוח מתוך הקשיים, כאשר אכילת מזון הינו אחת ההנאות הבסיסיות בחיינו, אך בהחלט מוגבלת להזנת הגוף לפי צרכיו, ואת ליבנו-רגשותינו עלינו להזין דרך יצירה, ביטויים של אהבה עצמית ואהבה חיצונית המופנית אל אנשים מחוצה לנו. מציאת פיתרון אטרקטיבי והולם להשתחרר מכעסים ומתח ימתנו את רגשותינו הסוערים, ובכך נוכל להתפנות ולהבין "מה היה לנו פה", מה שיאפשר לנו להסתכל על המצב בבהירות ושיקול דעת, שיעזרו לכל אחד ואחת למצוא דרכים לפתור את מצוקותיו, בדרך יצירתית חיובית, שתחזק את מרכיבי אישיותו.

הסתכלות מפוכחת על המצב הנתון בו נמצא מישהו/י ימנעו היווצרותם של תסכולים ואכזבות מיותרות אשר "יוליכו את האדם לגור במקרר"… זכרו תמיד שאדם השולט בעצמו, שולט בדחפיו האימפולסיביים ביותר, גם במצבים שהכי קשה לו בהם. אכילת יתר, הימנעות מאכילה, ואכילה לא מסודרת וחסרה, מצביעים על אי יכולת לשלוט ברגשותינו, להסתגל למצבים מורכבים, ואף למצוא להם פיתרון הולם.

אני שמחה להודיע לכם שבתל-אביב נמצא מכון המתמחה "בשחרור מאכילה רגשית" ובגילוי דרכים "להאכיל את הלב". צוות מיומן של מטפלים (פסיכודרמה, פסיכולוגיה קלינית) המתמחים בטיפול בהפרעות אכילה יעזרו לכם/ן להוציא ולבטא את רגשותיכם האמיתיים החוצה, כמו גם לתת להם את המענה הנכון דרך ביטוי יצירתי בדרכים חיוביות ושונות, ולא רק דרך האוכל לבדו.. המכון מקיים קבוצות ארוכות טווח, וסדנאות אינטנסיביות להכרת הנושא ולהתחלת הטיפול בו.

בברכה
אילנה רפלוביץ
תזונאית הוליסטית