להיות הורים שטוב להם – המלצות נקודתיות להורים

להיות הורים שטוב להם – המלצות נקודתיות להורים

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

* להאמין שמותר ואף כדאי, להיות הורים שטוב להם
מותר, כי להרגיש טוב הוא צורך אנושי, במיוחד במשהו שהוא כה חשוב לנו – ילדינו. כדאי לנו, כי טוב בהורות הוא טוב איכותי, שונה מכל הנאה אחרת, שכן הוא נוגע ביקר לנו מכל – ילדינו. כדאי לילדינו, כי הורה טוב הוא הורה שטוב לו! הורה שחש טוב עם עצמו, יקרין את הטוב שבו לכל בני משפחתו. הורה מתוסכל ומריר, גם נתינתו תהייה מרירה ורוטנת.

* ליהנות מהילד
"כשהם מתנהגים כמו בני אדם",
"כשטוב להם, טוב גם לי",
"ליהנות מהדברים החדשים שהם עושים",
"כשיש אחווה בין האחים",
"לראות שהילדים חכמים ממני",
"לראות אותם בוחרים בדרכם העצמאית בחיים ומאושרים מכך",
"כשהם מגיעים להישגים",
"כשהם מצליחים בדברים שאני נכשלתי בהם" וכו`.

זהו סוג ההנאה הפשוט, הטבעי והנפוץ ביותר של הורים. ככל שהציפייה או הערך ההוריים יהיו מגוונים וגמישים, כלומר יתאימו לאישיות הילד ויוכלו להתבטא בצורות מגוונות בחיי היום יום – כך הנאת ההורה תהייה גדולה יותר. מה שנדרש כאן מההורה זה לזהות את ציפיותיו מהילד, לבדוק את התאמתן למציאות המשפחתית ולשנותן במידת הצורך.

* ליהנות ממה שקורה בין ההורה לבין הילד
"ליהנות ממשחק משותף",
"ליהנות מחיבוק חם ואוהב",
"לדעת שיש בינינו תקשורת פתוחה",
"טוב לי, כאשר הם משתפים אותי במה שמטריד אותם",
"לראות את הבעל משחק בהנאה עם הילדים",
"כאשר הבת שלי מבינה אותי ומתחשבת בי",
"כשהם עושים מה שאני אומר" וכו`.

זאת הנאה המחייבת יותר את ההורה, במונחי זמן ואנרגיה נפשית, אך גם מאפשרת לו ליהנות יותר. מה שנדרש כאן מההורה זה להיות נוכח במשפחה, ולשנות לעיתים, את סדרי העדיפויות שלו כהורה: למשל, להעדיף לשחק עם הילד מאשר לעבוד אתו על שיעורי הבית, או לבחור לשוחח עם הילד מאשר לדרוש ממנו סידור החדר וכו`.

* ליהנות מעצמנו כהורים
"כשאני מצליח להיות פתוח אתם, גם בנושאים קשים";
"ליהנות מהיכולת שלי לתת להם ללכת בדרכם שלהם";
"כשאני מרגישה שלמה עם הדרך שלי בהורות";
"להרגיש שאני מקבלת כוח מהילדים";
"להרגיש שאני משמעותי לילדי";
"טוב לי כשאני מצליח לקבל אותם כמו שהם";
"כשאני מצליח להפריד בין תחושותיי הקשות בעבודה לבין מה שקורה לי עם ילדי", וכו`.

זאת ההנאה הקשה ביותר לתפישה עבור הורים, מכיוון שהיא מחייבת הסתכלות ההורה על עצמו. זהו שינוי גדול בזווית הראיה המקובלת של הורים – הם במרכז ולא ילדיהם. מאחר שהנאה זאת פחות תלויה בהתנהגות הילד, היא יכולה להוות גורם תומך ומחזק חשוב להורים. מה שההורה נדרש כאן זה "לפרגן" לעצמו כהורה, לחשוב על עצמו בצורה חיובית כהורה.

* ליהנות ממקורות סיפוק נוספים מחוץ להורות
מי שרק מקדיש עצמו להורות עלול להגיע, בשלב זה או אחר, לתחושת ריקנות וכעס – על ילדיו ועל עצמו. לכן חשוב לטפח מקורות סיפוק נוספים מחוץ להורות כמו עבודה משמעותית, זוגיות, תחביבים, כושר גופני וכו`. כמו כן חשוב ליצור פסקי זמן בתוך ההורות כמו מנוחת צהרים, שעת השכבה מסודרת שממנה "לא רואים יותר ילדים", חופשה קצרה של מספר שעות עד מספר ימים וכו`. מה שההורה נדרש כאן זה "לפרגן" לעצמו כאדם, לחשוב על עצמו בצורה חיובית כאדם.