חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

כמה קפאין טוב לבריאותנו, והאם עודף קפאין הוא גורם מזיק, חלק ג

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

 

לקריאת חלק ב’ לחץ כאן      לקריאת חלק א’ לחץ כאן

 

צריכת קפאין מפחיתה את הרגישות לאינסולין בטווח הקרוב, כפי שנקבע בשיטת euglycemic clamp שהיא אמת-המידה הקלאסית להערכת מידת הרגישות לאינסולין בגוף השלם. השיטה מבוססת על הזלפה תוך-ורידית של כמויות עולות של אינסולין לנבדק במשך מספר שעות, תוך ניטור מתמיד של רמת הסוכר בדמו, ע”י הזלפתו מבחוץ עפ”י אלגוריתם המכוון לקיבוע רמתו התקינה בדם.
צריכת-הסוכר בתגובה לרמת האינסולין המושגת מהווה מדד למידת הרגישות לאינסולין או לחלופין, למידת התנגודת לפעילותו. נמדדה ירידה של 15% ברגישות לאינסולין במתן 3 מיליגרם קפאין לכל ק”ג משקל גוף (Keijzers וחב’ ב-Diabetes Care משנת 2002).

השפעה זו עשויה לשקף השפעה מעכבת של קפאין על האגירה של גלוקוזה כגליקוגן בשריר (greer וחב’ ב-Diabetes Care משנת 2001), או שהיא יכולה לנבוע באופן חלקי מהגברת הפרשה של epinephrine. בכל מקרה, צריכת 4-5 ספלי קפה המכיל קפאין ביום, לתקופה של עד 6 חודשים אינה משפיעה על העמידות לאינסולין (Alperet וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2020, ו-Wedick וחב’ ב-Nutrition Journal משנת 2011).

בנוסף, צריכת קפה המכיל קפאין במקביל לצריכת קפה נטול קפאין, מפחיתה בכבד את העמידות לאינסולין, המושרית על ידי צריכת יתר של פרוקטוזה. יתרה מכך, שתייה שגרתית ולא מוגזמת של קפה, נמצאה באופן עקבי כרוכה בסיכון מופחת לסוכרת type 2, באופן דומה אם הקפה מכיל או אינו מכיל קפאין (Carlstrom ו-Larsson ב-Nutrition Review משנת 2018). ממצאים אלה מצביעים שעמידות לאינסולין מתפתחת בגלל השפעות מזיקות בכבד של צריכה מוגזמת של קפאין (Ong וחב’ ב-Biochemical Pharmacology משנת 2013).

 

סרטן ומחלות כבד:

 

התוצאות של מחקרים פרוספקטיביים רבים סיפקו ראיות מוצקות לכך שצריכת קפה או קפאין אינה כרוכה בהגברת הסיכון לסרטן או לתמותה מוגברת מסרטן (Wang וחב’ ב-Science Report משנת 2016, ודו”ח מפורט של הסוכנות הבינלאומית למלחמה בסרטן משנת 2018).
צריכת קפה מפחיתה בהפחתה קלה בסיכון למלנומה (Micek וחב’ ב-International Journal of Food & Scientific Nutrition משנת 2018), ירידה קלה בשיעור סרטני עור שאינם מלנומה (Caini וחב’ ב-European Journal of Nutrition משנת 2017), הפחתה קלה בהתרחשות סרטן שד (Lafranconi וחב’ ב-Nutrients משנת 2018), וכן ירידה קלה בשיעורי סרטן הערמונית (Xia וחב’ ב-Urological Journal משנת 2018). נמצאה השפעה חזקה יותר של שתיית קפה בהפחתת ההתרחשות של סרטן רירית הרחם (אנדומטריום) (Lafranconi וחב’ ב-Nutrients משנת 2017), ובקרצינומה של תאי הכבד (Kennedy וחב’ ב-British Medical Journal Open משנת 2017).

 

שתיית קפה נכרכה באופן עקבי עם היבטים נוספים של בריאות הכבד, כגון רמה נמוכה יותר של אנזימי כבד וסכנה מוחשית נמוכה יותר של פיברוזיס וצירוזיס בכבד (Kennedy וחב’ ב-Aliment & Pharmacological Therapy משנת 2016, ו-Wijarnpreecha וחב’ ב-European Journal of Gastroenterology & Hepatology משנת 2017).
קפאין עשוי למנוע את תהליך הפיברוזיס בכבד בהיותו אנטגוניסט של הקולטן ל-adenosine, וידוע ש-adenosine מסייע ליצירת קולאגן ולתהליך של פיברינוגנזה (Chan וחב’ ב-British Journal of Pharmacology משנת 2006). נראה אם כן שמטבוליטים של קפאין מפחיתים את השקיעה של קולאגן בתאי כבד (Klemmer וחב’ ב-Hepatology Research משנת 2011), קפאין מעכב תהליכים קרצינוגניים בכבד במודלים של חיות (Hosaka וחב’ ב-Food Chemistry & Toxicology משנת 2001), וניסוי אקראי מצא שצריכת קפה המכיל קפאין מפחית את רמות קולאגן בכבד במטופלים עם hepatitis C (על פי Cardin וחב’ ב-Digestive Liver Disease משנת 2013). בנוסף, פוליפנולים בקפה עשויים לספק הגנה בפני עימדון הכבד ופיברוגנזה על ידי שיפור של ההומאוסטאזיס של שומן והפחתת העקה החמצונית
(Vitaglione וחב’ ב-Hepatology משנת 2010).

 

יצירת אבנים (lithiasis):

 

שתיית קפה נכרכה עם סיכון מופחת של יצירת אבני-מרה (Zhang וחב’ ב-Aliment Pharmacological Therapy משנת 2015) והפחתת הסיכון להופעת סרטן כיס המרה (Larsson וחב’ ב-Journal National Cancer Institute משנת 2017), כאשר השפעות מיטיבות אלו בלטו יותר בצריכת קפה עם קפאין מאשר קפה נטול-קפאין, מה שמצביע על קפאין כבעל תפקיד הגנתי.
צריכת קפה עשויה למנוע יצירת אבני כולסטרול על ידי עיכוב הספיגה של נוזל המרה, הגברת ההפרשה של cholecystokinin, ועידוד הכיווץ של כיס המרה (Lillemoe וחב’ ב-Surgery משנת 1989, ו-Douglas וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 1990). במחקרים שנעשו במדגמים בארה”ב נמצא שצריכת קפה עם או ללא קפאין הייתה גורם המפחית יצירת אבני כליות (Ferraro וחב’ ב-Clinical Journal of American Society of Nephrology משנת 2013).

 

מחלות נוירולוגיות:

 

מחקרים פרוספקטיביים בארה”ב, אירופה ואסיה הראו מתאם הופכי חזק בין צריכת קפה המכיל קפאין והופעת מחלת פרקינסון (Qi וחב’ ב-Geriatric Gerontology International משנת 2014). לקפה ללא קפאין אין כל השפעה על מחלת פרקינסון, מה שמדגיש את חשיבות קפאין בהפחתת שיעורי מחלה זו.
בנוסף, קפאין מונע מחלת פרקינסון במודלים בחיות, כנראה על ידי עיכוב השפעות נוירוטוקסיות ניגרו-סטריאטליות דופאמינרגיות, ועיכוב ניוון נוירוני על ידי אנטגוניזם של הקולטן של adenosine A2A (על פי Xu וחב’ ב-Neuroscience משנת 2016. שתיית קפה וצריכת קפאין נכרכו בדומה עם סיכון מופחת של דיכאון (Kang וחב’ ב-European Journal of Clinical Nutrition משנת 2018) והפחתת הסיכון של התאבדות (Lucas וחב’ ב-World Journal of Biological Psychiatry משנת 2014) במספר מדגמים בארה”ב ובאירופה, אם כי ממצאים אלה לא בהכרח תקפים באלה עם צריכת קפה גבוהה מאוד של מעל 8 ספלים ביום (Tanskanen וחב’ ב-European Journal of Epidemiology משנת 2000).
צריכת קפה לא נכרכה באופן עקבי עם הסיכון לשיטיון או למחלת אלצהיימר (Larsson ו-Orsini ב-Nutrients משנת 2018).

 

מוות מסיבה כלשהי:

 

צריכה של 2-5 ספלי קפה ביום נכרכה בירידה בתמותה במדגמים רבים ברחבי העולם (Loftfield וחב’ ב-JAMA Internal Medicine משנת 2018, Freedman וחב’ ב-New England Journal of Medicine משנת 2012, ו-Tamakoshi וחב’ ב-European Journal of Epidemiology משנת 2011), וכן באנשים ממוצא אירופי, אפרו-אמריקני ואסייתי (Park וחב’ ב-Annals of Internal Medicine משנת 2017).
צריכה של יותר מ-5 ספלי קפה ביום, הסיכון למוות היה קטן או דומה לסיכון באי-צריכת קפה כלל במדגמי נבדקים גדולים, לאחר התאמה לגורמי סיכון כעישון. מחקים אלה בוצעו בקרב משתתפים ללא מחלות רקע כרוניות, או כאלה במצב בריאותי ירוד בבסיס המחקר. צריכת קפה המכיל קפאין או קפה נטול קפאין הייתה כרוכה באופן דומה לירידה בתמותה מסיבה כלשהי.

 

השפעה של צריכת קפאין במהלך הריון:

 

במחקרים פרוספקטיביים צריכת קפאין מוגברת על ידי נשים הרות, הייתה כרוכה במשקל יילוד נמוך יותר (Chen וחב’ ב-BMC Medicine משנת 2017), ובסיכון גבוה יותר של הפלות (Chen וחב’ ב-Public Health Nutrition משנת 2016). קפאין חודר בקלות לשלייה, והמטבוליזם האיטי של קפאין באשה ההרה ובעובר, יכולים לגרום לרמות גבוהות שלו בצירקולציה.

קפאין עלול להשרות כיווץ כלי-דם ברחם ובשלייה ולהיפוקסיה על ידי הגדלת רמת קטכולאמין בדמם של האם והעובר. הקשר עם משקל יילוד נמוך, נמצא בצריכת קפה וגם תה (Chen וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2018).
לעומת זאת, הקשר בין קפאין והפלות אינו משמעותי ברמות נמוכות של צריכת קפאין. זאת ועוד, גם צריכה מוגברת של קפה בתקופה שלפני ההריון, נכרכה בסיכון מוגבר להפלות (Gaskins וחב’ ב-European Journal of Nutrition משנת 2018).
למרות שהראיות לגבי השפעה שלילית של קפאין על בריאות העובר אינן פסקניות, יש המלצה להביל צריכת חומר זה לפחות מ-200 מיליגרם ביום.

 

לסיכום, יש גוף ניכר של ראיות לכך שצריכת קפאין בשתיית קפה, אינה מגדילה את הסיכון למחלות קרדיו-וסקולריות או לסרטן בארה”ב. למעשה, צריכה של 3-5 ספלי קפה ביום מפחיתה את הסיכון ש/ל מספר מחלות כרוניות. יחד זאת, צריכה גבוהה של קפאין היא בעלת מספר השפעות שליליות, לכן אלה שאינם בהריון או מניקים יכולים לצרוך עד 400 מיליגרם קפאין ביום, ואילו נשים הרות או מניקות אמורות להגביל צריכתו ל-200 מיליגרם ביום.

 

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

06/09/2020

   לקריאת כל הכתבות של פרופ’ בן-עמי סלע לחץ כאן
אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים