חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

כל מה שראוי לדעת על ויטמין E ומדוע מתגברים לאחרונה הנתונים על נזקיו בצריכה מוגזמת? חלק ב`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


 לקריאת חלק  א’ לחץ כאן


 


כחלק מהניסוי הגדול Women’s Health Study שנערך בין השנים 1992 ו-2004 נבחנה השפעת ויטמין E על כלי הדם והלב של נשים. הניסוי כלל 39,876 נשים בריאות בנות 45 שנה ומעלה, שנבחרו באופן אקראי ליטול אחת ליומיים 600 יחידות של ויטמין E טבעי או פלצבו, ואשר היו במעקב בממוצע .110 שנים.


ניסוי זה התפרסם בשנת 2005 ב-JAMA ואחד ממוביליו היה האפידמיולוג רב המוניטין Paul Ridker.


במרוצת שנות המעקב התרחשו 482 אירועים קרדיו-וסקולאריים בקרב נוטלות הוויטמין לעומת 517 אירועים כאלה בקבוצת הפלצבו (הבדל לא משמעותי סטטיסטית), ולא נמצאו כל השפעות על התרחשות התקפי לב (1% יותר מקרים בין נוטלות הוויטמין), שבץ מוחי (2% פחות מקרים בנטילת ויטמין E).


כן נרשמה ירידה משמעותית של 24% בקרב נוטלות הוויטמין בתמותה מסיבות קרדיו-וסקולאריות, אך לא נרשם כל הבדל על התרחשות מחלת סרטן באופן כללי, או סרטן השד והמעי הגס באופן פרטני. לא נרשם כל הבדל בין נוטלות ויטמין E או פלצבו באשר לתמותה מכל סיבה שהיא. מסקנת בעלי המאמר הייתה שאין כל המלצה לנטילת ויטמין E למניעת מחלות קרדיו-וסקולאריות או למניעת סרטן. 


 


הניסוי העדכני ביותר (Physicians Health Study II) באשר לנטילת ויטמין E ונתונים קרדיו-וסקולאריים של גברים, התפרסם בשנת 2008 ב-JAMA, והשתתפו בו כמעט 15 אלף רופאים בני 50 שנה ומעלה שנבחרו אקראית ליטול אחת ליומיים 400 יחידות אלפא-טוקופרול סינתטי, או 500 מיליגרם ויטמין C מדי יום, או את 2 הוויטמינים או פלצבו, והם היו המעקב 8 שנים בממוצע.


הסתבר שנטילת ויטמין E (ו/או ויטמין C) היו ללא כל השפעה על התרחשות אירועים חריגים קרדיו-וסקולאריים כהתקפי-לב, שבץ, או תמותה מסיבות אלה. חמור מכך, ניסוי זה הראה ששימוש בוויטמין E היה כרוך בסיכון מוגבר משמעותית ללקות בשבץ על רקע של שטף דם במוח.


 


באופן כללי ניתן לסכם שניסויים קליניים לא סיפקו ראיות לכך שנטילה שגרתית של ויטמין E מונעת אירועים קרדיו-וסקולאריים, או הפחיתה את התחלואה או התמותה מסיבות אלה. יחד עם זאת, משתתפי ניסויים אלה היו ברובם בגיל הביניים או אף בגיל מתקדם, שחלקם סבלו ממחלות לב או היו בסיכון גבוה לחלות בהם.


במאמר ב-2007 ב-Free Radicals Biology & Medicine שני החוקרים Blumberg ו-Frei טוענים שהבנה טובה יותר של השימוש בוויטמין E תתקבל במעקב ממושך יותר מהמקובל בניסויים שתוארו, וכן שהמשתתפים בניסויים אלה אמורים להיות צעירים יותר.


 


ויטמין E וסרטן:


פריטי מזון נוגדי חמצון כמו ויטמין E מספקים הגנה מפני ההשפעות המזיקות של רדיקאלים חופשיים שעלולים לתרום להתפתחות סרטן.


ויטמין E אף עשוי לחסום את יצירתם של ניטרוזאמיים קרצינוגניים הנוצרים בקיבה מניטריטים המצויים במזון או בעשן סיגריות, ולהגן מפני הופעת סרטן על ידי הגברת הפעילות החיסונית בגוף.


אך באופן מאכזב, ניסויים בבני אדם שניסו לכרוך ויטמין E עם מניעת סרטן, לא נתנו ברוב המקרים ממצאים חיובים. ניסויי HOPE-TOO  ו-Women’s Health Study שהוזכרו קודם בהקשר לבחינת השפעת נטילת הוויטמין על מחלות לב, לא מצאו השפעת מונעת או חיובית כלשהי על הופעת סרטן לסוגיו.


 


מחקרים אחדים בחנו האם צריכת ויטמין E במזון או נטילת תוספי ויטמין זה,משפיעה על הסכנה בהתפתחות סרטן הערמונית.


מחקר גדול ממדים שהתפרסם ב-2006 ב-Journal of National Cancer Institute בחן באופן פרוספקטיבי מדגם של מעל 29 אלף גברים ולא מצא כל השפעה כזו.


יחד עם זאת, בקרב מעשנים בהווה או כאלה שנגמלו מעישון, נטילת ויטמין E של יותר מ-400 יחידות ליום, הביאה להפחתה משמעותית של 71% בסכנה לסרטן ערמונית מתקדם.


ניסוי אחר שהתנהל בפינלנד ואשר התפרסם באותו כתב עת ב-1997 בחן אף הוא השפעת נטילה יומית של 50 יחידות ויטמין E סינתטי על ידי 29,133 גברים מעשנים שהיו במעקב 5-8 שנים, ונמצאה בהם ירידה של 32% בשכיחות של סרטן הערמונית בהשוואה לגברים מעשנים שלא נטלו את הוויטמין.


 


מחקר פיני עשה בשעתו כותרות ובהתבסס על ממצאיו האופטימיים, החל בשנת 2001 ניסוי קליני אקראי גדול ממדים, תחת הכותרת  SELECT ( the Selenium & Vitamin E Cancer prevention Trial), כדי לקבוע האם נטילה יומית במשך 7-12 שנים של ויטמין E סינתטי (dl-alpha-tocopheryl acetate) בתוספת או ללא תוספת של 200 מיקרוגרם סלניום, תפחית את מספר המקרים החדשים של סרטן הערמונית בקרב 35,533 גברים בריאים בגיל 50 שנה ומעלה.


המחקר הופסק במהלכו באוקטובר 2008 שכן הערכת ביניים של התוצאות העלתה שנטילת התוספים באופן יחידני או משולב משך 5.5 שנים, לא מנעה כהוא זה את סרטן הערמונית.


יתרה מכך, כאשר המשיכו לעקוב אחר משתתפי הניסוי למשך שנה וחצי נוספת, כאשר משתתפי ניסוי ההמשך כבר לא נטלו תוספי ויטמין או סלניום, מצאה שגברים שנטלו ויטמין E היו בסיכון מוגבר של 17% ללקות בסרטן הערמונית (!!), בהשוואה לגברים במחקר שנטלו פלצבו, וזו הייתה עלייה משמעותית סטטיסטית.


מסקנה עגומה זו התפרסמה על ידי בעלי מחקר SELECT ב-JAMA בשנת 2011. ראוי לציין, שנתונים של ניסוי SELECT אף לא הראו כל הבדל משמעותי בהופעת סרטן ריאות או סרטן המעי הגס בנטילת ויטמין E או פלצבו, במהלך שנות המעקב. 


 


יצוין שניסויים פרוספקטיביים גדולים בהם נכללו 87,998 נשים במחקר האחיות הידוע (NHS) ו-47,344 גברים במחקר ההמשך של ניסוי עובדי מערכת הבריאות לא מצאו כל יתרון בנטילת ויטמין E בכל הקשור למניעת סרטן.


גם מחקר אפידמיולוגי ביותר מ-18 אלף נשים ממדינת ניו-יורק, לא גילה השפעה מיטיבה של נטילת ויטמין זה על התרחשות סרטן השד בנשים בגיל המעבר.


האגודה האמריקנית לסרטן (ACS) פרסמה ב-2002 תוצאות מחקר שנועד לבחון השפעת ויטמין E על תמותה מסרטן שלפוחית השתן. כמעט מיליון מבוגרים היו במעקב בין השנים 1982-1998, כאשר במשך 10 או יותר הם שנים נטלו ויטמין E. מסקנת מעקב זה הייתה שאמנם נרשמה ירידה של כ-40% בהופעת סרטן שלפוחית השתן במטופלים עם הוויטמינים משך 10 שנים, אך לא נרשמה ירידה משמעותית בשימוש בוויטמין E לתקופות קצרות יותר. אין עדיין קונצנזוס באשר להשפעת הוויטמין דווקא לגבי סרטן שלפוחית השתן, ומחקרים נוספים בעתיד ודאי יוסיפו מידע בשאלה זו.


 


 ויטמין E ומפגעי עיניים:


ניוון המאקולה התלוי בגיל (AND) וירוד (קטרקט) הם אולי שני המפגעים השכיחים ביותר הגורמים לאיבוד ניכר של כושר הראייה בגיל המתקדם. בין שאר הגורמים לשני מפגעים אלה מציינים את העקה החמצונית (oxidative stress), ולכן נשאלה באופן טבעי השאלה האם צריכת ויטמין  עשויה להביא לשיפור בשני מפגעים אלה.


מחקרים פרוספקטיביים מצאו שאנשים עם צריכת מזון עתיר ויטמין E (מעל 30 יחידות ביום) הם בסיכון הנמוך ב-20% לפתח AMD, בהשוואה לאלה שהצריכה היומית שלהם של הוויטמין נמוכה מ-15 יחידות ליום.


יחד עם זאת, שני ניסויים אקראיים-מבוקרים, בהם משתתפי הניסויים נטלו תוספי ויטמין E, 500 יחידות ליום של d-alpha-tocopherol בניסוי אחד, ו-111 יחידות ליום של dl-alpha-tocopherol בתוספת 20 מיליגרם ליום של בתא-קארוטן בניסוי השני, כל אלה מושווים לקבוצת פלצבו, לא הצליחו להדגים הגנה כלשהי מפני AMD.


 


ניסוי ידוע אחר הידוע כ-AREDS שהתפרסם ב-2001 ב-Journal of Ophtamology, היה ניסוי אקראי גדול, מצא שמטופלים עם AMD בשלבי המחלה המוקדמים, יכלו להאט את התפתחות התהליך על ידי נטילה יומית של 400 יחידות ויטמין E, 500 מיליגרם ויטמין C, 15 מיליגרם בתא קארוטן, 80 מיליגרם אבץ, ו-2 מיליגרם נחושת למשך 6.3 שנים בממוצע, כל זאת בהשוואה לנוטלי פלצבו.


יחד עם זאת, קשה מעט להסיק מסקנות חותכות וברורות מניסוי בו קוקטייל התוספים כה עשיר ומגוון, וקשה לדעת איזה ממרכיביו הוא אכן זה שהביא לשיפור המצב במפגע זה. 


 


מחקרים תצפיתיים אחדים גילו קשר אפשרי בין נטילת ויטמין E לסיכון מוגבר להופעת קטרקט. מחקר פרוספקטיבי אחד מצא שזכּוּת העדשה הייתה משופרת יותר באלה שרמת ויטמין E בדמם הייתה גבוהה יותר כתוצאה מצריכת תוספי ויטמין זה. מחקר אחר מ-2005 ב-Archives of Ophtalmology , הראה שצריכת תוסף ויטמין זה זמן ממושך, האט את התעכרות העדשה.


יחד עם זאת,  מחקר לא הראה שצריכת תוספי ויטמין E משך 7 שנים הייתה בעלת השפעה כלשהי על התפתחות או התקדמות יצירת קטרקט. Age-Related Eye Disease) ARED) כללית, יש נתונים בלתי עקביים באשר להשפעת נטילת ויטמין E על התפתחות AMD או קטרקט.


 


ויטמין E ודעיכה קוגניטיבית:


במוח יש צריכה גדולה יחסית של חמצן, והממברנות של תאי עצב עשירות בחומצות שומניות רב-בלתי-רוויות. לכן עלתה ההשערה שבמשך הזמן עלולים רדיקאלים חופשיים להביא לחמצון של חומצות שומניות אלו, מה שעלול להוביל לדעיכה קוגניטיבית ולגרום לנזק מצטבר כמו מחלת אלצהיימר ולמחלות נירו-ניווניות  אחרות, ולפיכך צריכת נוגדי חמצון כוויטמין E עשויה לספק הגנה מסוימת.


השערה זו נתמכה על ידי תוצאות ניסוי קליני ב-341 מטופלים עם דרגה מתונה של מחלת אלצהיימר שחולקו לכאלה שנטלו ויטמין E (2,000 יחידות יומיות של dl-alpha-tocopherol) או פלצבו. לאחר שנתיים התברר שטיפול בוויטמין עיכב משמעותית דעיכה תפקודית בהשוואה לפלצבו, אם כי בנוטלי ויטמין E נרשמה עלייה באירועי מעידה ונפילה.


 


בשנת 2002 התפרסם ב-Archives of Neurology מחקר בו הראו שצריכה של ויטמין E הייתה כרוכה בפחות דעיכה קוגניטיבית במשך תקופת מעקב של 3 שנים, זאת באוכלוסייה של בני 65-102 שנה.


יחד עם זאת, ניסוי קליני בנשים מבוגרות בריאות שצרכו מדי 600 יחידות ויטמין


(d-alpha-tocopherol) או פלצבו, לא מצא כל השפעה מיטיבה בנושא הקוגניטיבי.


ניסוי אחר שהתפרסם ב-2005 ב- New England Journal of Medicine, כלל 769 גברים ונשים עם ליקוי קוגניטיבי קל, שהחלו צורכים 2,000 יחידות ויטמין E מדי יום במשולב עם המעכב של כולינאסטראזה-donepezil,  או פלצבו, ולא נמצאה כל השפעה מיטיבה בנטילת הוויטמין.


בסקירתו משנת 2006 ב-Archives of Internal Medicine, כותב Espeland שרוב תוצאות הניסויים הקליניים עד כה אינם תומכים בתוספי ויטמין E על ידי אנשים בבריאות מלאה או עם ליקוי קוגניטיבי קל לשפר או לתחזק את הפעילות הקוגניטיבית או לעכב דעיכתה בגיל המתקדם.


 


סכנות בריאותיות מנטילת עודף ויטמין E:     


צריכת ויטמין E ממקורות מזון בלבד אינה יכולה לגרום תופעות לוואי לא רצויות. לעומת זאת, מינונים גבוהים של תוספי אלפא-טוקופרול עלולים לגרום לשטפי דם ולהפריע למהלך הקרישה התקין בבעלי חיים, ונתונים מניסויים in vitro מצביעים על אפשרות שמינונים גבוהים של הוויטמין מעכבים צימות טסיות.


גופי התזונה המייעצים בארה”ב יצרו טבלה לגבי מינונים מרביים של ויטמין E המבוססים על הפוטנציאל להשפעות מדממות שלו.


 


מינונים של עד 1,000 מיליגרם ליום (1,500 יחידות ליום של צורת הוויטמין הטבעית או 1,100 יחידות ליום של הצורה הסינתטית) במבוגרים היא בטיחותית, אם כי הנתונים מוגבלים ומבוססים על קבוצות קטנות שנטלו לפחות 2,000 יחידות ליום לתקופה של מספר קטן של שבועות או חודשים. נטילת ויטמין E במינונים שמעל הסף שצוין לתקופות ארוכות מגבירה את הסכנה של תופעות לא רצויות.


 


 ערכי-על נסבלים של ויטמין E :


 










































הנקה  


הריון  


גברים 


נשים  


גיל   


 


 


 


200 mg
(300 IU)


200 mg
(300 IU)


1–3 years


 


 


300 mg
(450 IU)


300 mg
(450 IU)


4–8 years


 


 


600 mg
(900 IU)


600 mg
(900 IU)


9–13 years


800 mg
(1,200 IU)


800 mg
(1,200 IU)


800 mg
(1,200 IU)


800 mg
(1,200 IU)


14–18 years


1,000 mg
(1,500 IU)


1,000 mg
(1,500 IU)


1,000 mg
(1,500 IU)


1,000 mg
(1,500 IU)


19+ years


  


אינטראקציה של ויטמין E עם תרופות אחרות:


ויטמין E יכול לעכב צימות טסיות ובכך להוות אנטגוניסט של גורמי קרישה התלויים בוויטמין K. כתוצאה מהשפעה זו נטילה מינונים גבוהים של נוגדי קרישה או תרופות הנוגדות פעולת טסיות כגון קומאדין, יכולה להגביר את הסיכון של דימומים, בעיקר באלה עם צריכה נמוכה של ויטמין K. מינון ויטמין E שעלול להשפיע בהקשר של פעילות נוגדי קרישה הוא זה שמעל 400 יחידות ליום.


 


נטילת ויטמין E ביחד עם נוגדי חמצון אחרים כוויטמיןC  או בטא קרוטן, יכולה להפחית את השפעת סטטינים כמו simvastatin א של ניאצין, בהעלאת כולסטרול HDL2, שהוא המרכיב המגן על הלב יותר מאשר HDL.


 


אונקולוגים מייעצים בדרך כלל נגד נטילת נוגדי חמצון בעת קבלת טיפול כימותרפי או רדיו-תרפי,  שכן נוגדי חמצון עלולים להחליש את יעילות טיפולים אנטי סרטניים אלה על ידי עיכוב הנזק החמצוני לתאי הסרטן.


סקירה משנת 2007 ב-Cancer Treatment Review העלתה ספקות לגבי ההשפעה, אם בכלל, של נוגדי חמצון על תרפיה של חולי סרטן, ונושא זה דורש מחקר נוסף.


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים