חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

כל מה שצריך לדעת על הסכנות הבריאותיות של הגז ראדון

אהבתם? שתפו עם חבריכם

כל מה שצריך לדעת על הסכנות הבריאותיות של הגז ראדון

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

בתאריך 13 בינואר 2005 פרסם הממונה על הבריאות בארה”ב, ה- Surgeon General, כתב עמדה ואזהרה לציבור על הסיכונים משאיפת הגז ראדון בתוך מבנים. הודעה זו נועדה להמריץ את האוכלוסייה לנסות ולמנוע את חדירת הגז הרדיואקטיבי האמור לבתים הפרטיים ולמבנים ציבוריים ולהצטבר שם לרמות מסוכנות. בהודעתו, מפרט Richard Carmona שראדון בתוך מבנים סגורים הוא הגורם השני במעלה לסרטן הריאות בארה”ב כאשר נושמים אותו לאורך זמן, וסכנה סביבתית מיותרת זו ניתנת למניעה על ידי גילוי ראדון במבדק פשוט, וניתן להעלימו על ידי טכניקות אוורור מקובלות.

ראדון-222 הוא גז רדיואקטיבי בלתי נראה, חסר ריח או טעם, שאינו גורם בחשיפה אליו לתסמינים בריאותיים מיידיים, שנוצר באדמה מהתפרקות היסוד הרדיואקטיבי הטבעי אורניום-238. כיוון שנפיצותו של אורניום היא גלובאלית בקרקע ובסלע, ראדון ניתן לגילוי בחללים סגורים אך גם בסביבה הפתוחה. על פי הערכת הסוכנות להגנת הסביבה בארה”ב (EPA), אחד מכל 15 בתי מגורים צמודי-קרקע שם מזוהם בגז ראדון ברמות שמעל לסף המותר שלו שנקבע כ-4pCi/L או 4 פיקו-קירי לליטר (כאשר יחידות קירי הן על שמה של מרי קירי המדענית הדגולה מגלת הראדיום, ומבטאות רמת קרינה רדיואקטיבית).

על פי ה-EPA כל שנה נפטרים בארה”ב 21 אלף בני-אדם, שכן במיליוני בתים שם רמת הראדון מוגברת מ-4pCi/L, ויש כאלה בהם נמדדו אף רמות גז זה עד 20pCi/L. נאמר בחוות הדעת של ה-EPI שיש צורך לנטר את רמת הראדון בעיקר בקומת הקרקע (ועוד חיוני מכך במרתף-basement) אחת לשנתיים. הנושא של הצטברות אפשרית של ראדון בבתי מגורים צמודי-קרקע הופך ליותר משמעותי בישראל בשנים האחרונות עם ההתגברות הבולטת של בנייה צמודת קרקע בנוסח “בנה ביתך”. על פי סקר עדכני, האמריקנים מבלים במשך היממה 85-95% מזמנם בתוך מבנים סגורים (indoors), בשעות העבודה, הלימודים ובעת השהייה בביתם, שם החשיפה לראדון משמעותית יותר.
יתרה מכך, סכנת הראדון משמעותית עוד יותר למעשנים, והשילוב של עשן הסיגריות וקרינת הראדון מגביר באופן משמעותי ביותר את הסכנה לסרטן הריאות כפי שנלמד מהנתונים הסטטיסטיים הבאים: כאשר רמת הראדון בבית היא תקינה ונמוכה יחסית (1pCi/L) רק שני אנשים שאינם מעשנים ילקו בסרטן הריאות מתוך אלף בני-אדם כתוצאה מהחשיפה לראדון; בין המעשנים הנחשפים לרמת ראדון נמוכה זו ילקו שניים מתוך מאה בסרטן הריאות. כאשר רמת הראדון בבית היא בגבול המותר העליון של 4pCi/L ילקו שבעה לא-מעשנים מתוך אלף בסרטן הריאות, אך לעומתם באותה רמת ראדון יחלו 62 (!!) מעשנים מתוך אלף במחלה זו. אך הבה נראה מה הסיכון לחלות בסרטן הריאות כאשר רמת הראדון בבית עולה ל-10pCi הגבוה משמעותית מעל הרמה המומלצת: 18 לא מעשנים מתוך אלף ילקו בסרטן הריאה בעוד 56 מעשנים מתוך אלף יחלו במחלה זו.

נתונים אלה מבליטים את משמעות הסכנה לחלות בסרטן הריאות מחשיפה לראדון ברמות גבוהות: אם ברמת הראדון הנמוכה היחס בין מעשנים ושאינם-מעשנים מבחינת התחלואה בסרטן הריאות הוא של 10 ל-1, ברמת ראדון הגבוה יחס זה יורד ל-3.1 ל-1, דהינו ההשפעה המזיקה היחסית של ראדון עולה פי שלושה בערך בהשוואה לתרומת העישון למחלה.

מעניין לעקוב אחר התפתחות הידע בנושא הסכנה בחשיפה לראדון.. לאיזוטופ הרדיואקטיבי ראדון-222 יש תקופת מחצית-חיים של 3.8 ימים, ובהתפרקותו נוצרים בעיקר שלושה יסודות רדיואקטיביים המכונים “צאצאי ראדון”: פולוניום-218, פולוניום-214 ו-עופרת-214 ואלה פולטים קרינת אלפא. חלקיקי אלפא מורכבים משני פרוטונים ומשני נויטרונים, בדומה לאטום היסוד הליום, ומטענם החשמלי חיובי. אמנם כושר החדירה של קרינת אלפא לרקמות נמוך בהרבה מזה של קרינת גאמא רדיואקטיבית, אך יש להם די אנרגיה לגרום לנזק קבוע לחומצת הגרעין DNA, כאשר הם חודרים לגרעיני התאים.
ואמנם, כאשר ראדון נשאף לריאות, צאצאיו האיזוטופים השונים, וקרינת אלפא שלהם פוגעת בתאי הריאות שבדרכי האוויר ועלולים להגביר התרחשות סרטן הריאה. החשד בראדון החל לנקר עקב ריבוי יחסי של מקרי סרטן ריאה בקרב כורים במכרות מחצבים שונים עוד לפני שהיה ידוע על קיום יסוד זה. בשנת 1556 כתב המלומד הגרמני Georgius Agricula, על התמותה הגבוהה בקרב כורים במכרות שבהרי הקרפטים שבמזרח אירופה. יותר מ-300 שנים לאחר מכן, ניתוחים שלאחר המוות בכורים מאזור זה הדגימו שאתות סרטניות בחלל החזה, שזוהו כסרטן הריאה. בתחילת המאה ה-20 נמצא שמכרות בגרמניה ובצ`כוסלובקיה נמצא רמה גבוהה של ראדון, אך רק בשנות ה-50 וה-60 הוצע והוכח הקשר בין הגאז והתחלואה. באופן מובהק נמדדו רמות מוגברות ראדון באזורים הקרובים למכרות אורניום.

יש כמובן חשיבות למבנה הגיאולוגי של הקרקע באזורים הגיאוגרפיים השונים. לדוגמה בארה”ב במדינות בחוף האטלנטי הצפוני, דוגמת ניו-יורק ומדינות ניו-אינגלנד, וכן ברצועת המדינות בצפון הגובלות בקנדה, רמת הראדון בקרקע גבוהה פי שניים ומעלה מזו במדינות הדרום והמערב, כטקסס וקליפורניה. יש גם חשיבות להרכב חומרי הבנייה: למשל בשוודיה, בה נפוץ השימוש בסוג גבס עשיר בפוספאט, העשיר יחסית ברדיום, קרינת הראדון תהיה מוגברת. עיקר המחקרים האפידמיולוגיים על החשיפה לראדון במכרות והתרחשות סרטן הריאות במאה ה-20 מתקבלים מארה”ב, גרמניה וצ`כיה, קנדה, שוודיה וסין.

אחד עשר מחקרים במדינות אלה כללו מדגם כולל של 68 אלף כורים, בהם התרחשו 2,700 פטירות מסרטן הריאות , אחוז עצום לכל הדעות. אחד הטיעונים המחלישים את הקשר המיידי בין החשיפה לראדון במכרות להתרחשות סרטן הריאה הוא שהרוב המכריע של הכורים הם מעשנים “כבדים”, כולם גברים מחוספסים, נוקשים וקשוחים (rugged men) המעשנים כל אימת שהם עולים אל פני הקרקע ממעבה האדמה שם העישון אסור עליהם. כיוון שתרומת עישון על התרחשות סרטן הריאות גדולה פי 10 לערך מהתרומה של חשיפה לראדון, מתקשים אחדים מהאפידמיולוגים בניתוח התרומה היחסית הקטנה של ראדון לנזק שכבר נגרם מעשן הסיגריה. אין ספק שמצטיירת תמונה של השפעה מצטברת (synergism) בין נזקי העישון והחשיפה לראדון, ואם כי האחרונה מצטיירת כ”רע במיעוטו” מבין שני גורמי סיכון אלה, הנתונים האפידמיולוגים על תחלואה מחשיפה לראדון בלבד אינם בטלים.

כמו המחקרים על הכורים, ניסויים נערכו גם בחיות מעבדה שנחשפו לרמות שונות של ראדון, ותוצאות ניסויים אלה הדגימו את הסכנה של הופעת סרטן ריאות בחשיפה לגז זה.במחקרים בהם השתמשו בחולדות, אוגרים וכלבים שאיפת ראדון הביאה לעלייה משמעותית בהיארעות שאתות בצינור הנשימה. בניסויים עם תאי אדם בתרבית, מצאו שראדון ותוצרי הפירוק שלו השרו הופעת סטיות בכרומוזומים, ונזקים תאיים אחרים. הועדה הלאומית האמריקנית בתחום הרעלים (NTP), יצאה לאחרונה במזכר המגדיר ראדון כ”קרצינוגן אנושי מוכר”.
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) שמקום מושבה בשוויץ, סווגה את הגז ראדון כחומר מסרטן (קרצינוגן) לבני אדם מקבוצה 1 שהחומרים הנכללים בה הם בהגדרתה: קרצינוגנים לבני-אדם בהתבסס על ראיות “מספיקות” או “מוצקות” של פגיעה באדם, וכן ראיות לפגיעה בחיות מעבדה. קיימות גם ראיות החשיפה לראדון כרוכה בממאירויות אחרות מעבר לסרטן הריאה. המידע שהצטבר ממחקרים בקרב כורים מצא עלייה בלויקמיה, ובסרטני הכבד והקיבה.

מדידה של רמת הראדון בחדרים צמודי קרקע מומלצת לפחות פעם אחת. אם הנתונים מראים על רמת ראדון של פחות מ-4 pCi/L, אין בדרך כלל צורך לחזור על המדידה במועד מאוחר יותר, שכן היא משקפת את הרכב הקרקע ורמת זיהומו בראדון באזור הנתון. אם רמות הראדון נמצאו מוגברות יש לנקוט בצעדים כמו סתימה ואיטום של בקיעים במרצפות או הקירות המבנה, פעירת פתחים או פתיחת חלונות, או התקנה אמצעים לאוורור ורענון האוויר.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים