פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, מנהל המכון (בדימוס) לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
חסר כרוני בעירוי של טסיות-דם בארה"ב, גורם לעיכוב בניתוחים ולעירויי דם ועלול לגרום בעיות קשות למטופלים (James וחב' ב-Transfusion משנת 2021, ו-Stubbs וחב' באותו כתב עת מאותה שנה).
לפיכך יש צורך בגישות חדשות להגביר את הזמינות של אספקת טסיות בשעת הצורך.
נכון להיום איסוף של טסיות והכנתם לעירוי בארה"ב מתבסס בעיקר על apheresis ובמידה פחותה יותר על פרפרציות של פלזמה עשירה (להלן PRP) שמקורה בדם מלא.
אפרזיס היא טכנולוגיה רפואית בה דמו של אדם מועבר דרך מכשיר המפריד מרכיב מסוים אחד ומחזיר את השארית למחזור הדם. טכניקה זו מתבצעת לעיתים קרובות על תורמי דם, שבמהלכה הדם המלא מופרד באמצעות צנטריפוגה לקומפוננטים נפרדים (כגון תאי דם אדומים, טסיות, פלסמה) בהתאם לצפיפותם הספציפית, כדי להשתמש בהם להעברות דם בחולים שונים.
אפרזיס יכול לשמש גם למטרות טיפוליות לטיפול במגוון הפרעות. אך שתי הטכנולוגיות שאושרו לשימוש על ידי ה-FDA עלולות לא להתאים על מנת לספק מספיק טסיות ברמה הארצית (Cannon וחב' ב-Transfusion משנת 2022).
השימוש באריתרוציטים ובפלזמה דעך בשנים האחרונות, בה בשעה שמספר של טסיות גדל בהתמדה.
נתונים מסקר לאומי של איסוף דם, מראים עלייה של 16% בעירוי של טסיות בין השנים 2017 ו-2019, עם דעיכה של 2% באיסוף של טסיות באותה תקופה.
חוסר ההתאמה בין הדרישה הגוברת לטסיות וההפחתה באיסוף טסיות, מצביע על כך שהמחסור הכרוני בטסיות, עלול אף להחמיר בשנים הקרובות, אפשרות המדגישה את הצורך באֶמְצָעִי נֶגֶד יעיל.
מספר בתי חולים העושים שימוש רב בטסיות נתקלו במצב של חסר בטסיות לפחות אחת לחודש, והם לא היו מסוגלים לבצע עירויי טסיות או שהיו נאלצים לדחות פרוצדורות או להפחית מינונים.
בסתיו של שנת 2019, בערך 40% מבתי החולים שם הודו בכך שהם נאלצו להתמודד עם אתגרים של אספקת טסיות.
אחד המרכזים הרפואיים גייס משפחות של מטופלים או אפילו של אנשי הצוות הרפואי כתורמים על מנת להתאושש מחסר בטסיות, בעוד שמרכז רפואי אחר עמד בפני ביטולים שבועיים של תרומות דם בגין פגיעה בטכנולוגיות של בידוד הטסיות.
הדרישה הקלינית השכיחה ביותר לעירוי טסיות מגיעה מהיחידות ההמטולוגיות, האונקולוגיות, יחידות הטיפול הנמרץ ומחדרי הניתוח.
רוב עירויי הטסיות (81%) מתבצעות בבני 50 שנה ומעלה. פרט לתכשירים חַקְיָנִיים של תרומבופויאטין, אין טיפול הבא בחשבון, ואין אף שינוי הנראה באופק בתחום החסר בטסיות.
יתרה מכך, תכשירי חקייני תרובופויאטין יהיו בעלי פוטנציאל עזרה מינימלי, שכן המטופלים בהם קיים הצורך הגדול ביותר לטסיות הם אלה עם פעילות נמוכה של מח העצם בהם טיפול עם תרופות המעודדות ייצור טסיות.
מעבר לחסר העכשווי והעתידי בטסיות, צפויה החמרה במערכת אספקת הדם בארה"ב.
מגיפת הקורונה החמירה את מצוקת הדם הראוי לעירויים, מה שהעלה שאלות עמוקות יותר בתחום התכנון והאבטחה של זמינות טסיות במצבי חירום.
חסר תאי-דם אלה נגרם בראש ובראשונה על ידי הדעיכה בתרומות דם בתקופת המגיפה, כמו גם בגין הדרישה המוגברת במטופלים המודבקים ב-Covid-19.
בתי חולים המדווחים על אתגרים והתנהלות בהקשר של זמינות טסיות
חמש טכנולוגיות זמינות ברחבי העולם לייצר טסיות:
אפרזיס וארבע שיטות ליצר טסיות מדם מלא, כולל שיטת PRP אחת, שתי שיטות אוטומטיות למחצה, ושיטה אחת אוטומטית לחלוטין, יחד עם זאת, רק שתיים מבין חמש השיטות הללו, קיבלו נכון להיום את אישור ה-FDA: אפרזיס המהווה 94% מכלל עירויי טסיות בארה"ב, והפרדה של דם מלא בשיטת PRP לא אוטומטית המהווה 6% מעירויי טסיות שם.
שתי טכנולוגיות אלו, הן בעלות מגבלות חמורות. אפרזיס של טסיות דורשת זמן ניכר מצד התורם, מכשור מתוחכם ורמת אימון ומיומנות ניכרת 'של הצוות המבצע. בנוסף, הזמינות של התורמים לאפרזיס של טסיות נמצאת בירידה וצפויה אף להחמיר יותר במשך בעשור הקרוב.
שיטת PRP הידנית דורש טרחה רבה ולעתים קרובות נעקפת באופן שדם מלא מופרד לאריתרוציטים ולפלזמה עם פרקצית הטסיות מורחקת. יתרה מכך, הדרישה הלא-פרופורציונית לאפרזיס של טסיות יצרה נטייה קטנה להגדיל את יצירת טסיות PRP.
שתי טכנולוגיות אלו אינן יכולות ליצור באופן ראוי לפגוש את הדרישה לטסיות, וחסרות את היכולת ליצור באופן מהיר תגובה לצורך ציורי במצבי חירום. שתי השיטות החצי-אוטומטיות של PRP, CompoMat ו-MacoPress Smarter או בשמו האחר Macopharma, והשיטה האוטומטית לחלוטין הידועה כ-Reveos או בשמה האחר Terumo BCT, מפרידה דם מלא לטסיות, אריתרוציטים ופלזמה.
שיטות אלו עושות שימוש יעיל בכל הדם המלא הנתרם (Gammon וחב' ב-Transfusion משנת 2021). כאשר לוקחים בחשבון שבערך 13 מיליון יחידות של דם מלא נאספות מדי שנה בארה"ב, נראה שהן ממלאות את הצורך לספק את הדרישה לתאים אלה.
המחסור הכרוני בטסיות בארה"ב ואי היכולת לכסות מחסור זה יוצרים דאגה ציבורית במחלקה לשירותי בריאות שם.
הכנסה של טכנולוגיות חצי-אוטומטיות ואוטומטיות לחלוטין של יצירת טסיות, היא בעלת יתרונות אחדים. ראשית, בניגוד לשיטת PRP הידנית, שיטות אלו הן בעלות כושר ייצור טסיות יעיל.
משך הזמן הנדרש לתרומת דם באיסוף דם מלא הוא כ-15 דקות, בניגוד למשך של 1.5 שעות הנדרשות לאפרזיס.
שנית, הניסיון שנרכש ממדינות אחרות, מצביע על כך שטסיות, אריתרוציטים ופלזמה המושגים בשיטות אלו יפגשו בהצלחה את הסטנדרטים באיכות גבוהה הנדרשים על ידי ה-FDA.
שלישית, הטכנולוגיות החצי אוטומטיות והאוטומטיות לחלוטין יכולות לעשות שימוש בדם מלא ששהה בטמפרטורת החדר למשך 24 שעות לאחר נטילת הדם.
רביעית, רוב הכמות של הדם המלא הנאסף בארה"ב, מאפשר לייצר כמויות גדולות של טסיות ללא צורך לבקש תרומות דם מוגברות.
יחד עם זאת, חסרונות פוטנציאליים של השיטות האוטומטיות, גורמות לאיבוד קטן של אריתרוציטים מהדם המלא, וצורך אפשרי לקצר את תקופת האחסון של האריתרוציטים מ-42 ל-35 ימים, כיוון שאחסון בטמפרטורת החדר כרוך במהלך 24 שעות של שלב ההכנה המוקדמת.
יש אמונה בכך שטכנולוגיות בידוד
טסיות המשמשות בעולם הרחב, יישומו בארה"ב על מנת לצמצם במידת האפשר את החסר בתאים אלה במצבי חירום.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
01/09/2024
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
