כיצד עוזרות חומצות השומן מסוג אומגה- 3 לכלי הדם והלב.

כיצד עוזרות חומצות השומן מסוג אומגה- 3 לכלי הדם והלב?

חלק א`

מאת: פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

התצפית המקורית בדבר התכונות המיטיבות של חומצות שומן שמקורן בדגים בכל הנוגע למערכת הקרדיו- וסקולארית, נעשתה כבר בראשית שנות ה-40. היה זה הפיסיולוג הבריטי Hugh Sinclair שהציע במאמר ב-Lancet בשנת 1956 שמחסור יחסי של חומצות שומן מסוימות עלול לגרום לעליה המשמעותית של מחלת עורקים כליליים בחברה המערבית. למעשה, תצפיותיו המקוריות של סינקלייר נעשו על האסקימואים בגרינלנד בהקשר מעט שונה: הוא הבחין בכך שבאסקימואים קשישים לא ניתן למצוא את התסמונת הידועה כ-arcus senilis, או מעין טבעת אפרפרה עכורה המופיעה בדרך כלל בשולי הקרנית בקשישים כתוצאה מהתרבצות של חומר שומני גרגירי, המאפיין את הגיל המתקדם.

בחושיו המחודדים הניח סינקלייר שאסקימואים שתפריטם עשיר מאוד במזון דגים שומני, בו שומן מהווה 40% מהרכבו, זוכים באופן פאראדוקסלי דווקא להגנה מתהליכי טרשת כלי-דם. אמנם ידוע שהאסקימואים נהנים משיעורי תמותה נמוכים יותר ממחלת עורקים כליליים, במה שכבר זכה לכינוי "הפאראדוקס האסקימואי". הממצאים היו מפתיעים ביותר: מעקב שנמשך 25 שנה אחר מדדי בריאות של שתי אוכלוסיות דומות מבחינה אתנית שהתגוררו בגרינלנד ובדנמרק, מצא תמותה מהתקפי-לב שהייתה גדולה פי-10 (!!) בקבוצה הדנית. חוקרים דניים בראשות Dyerberg עסקו בכך רבות כבר בשנות ה- 70 שהרי האי גרינלנד הוא תחת חסות דנמרק, והם הציעו שהאסקימואים שתפריטם עשיר בדגים, או בבעלי חיים אוכלי-דגים כאריות-ים, סוסי-ים ולוויתנים, ומכאן שהם זוכים למזון עתיר בחומצות שומניות ארוכות שרשרת מרובות קשרים כפולים, דהיינו חומצות שומן בלתי-רוויות. חומצות בלתי רוויות אלה כוללות את EPA eicosapentanoic acid שלה 20 אטומי פחמן ו-5 קשרים זוגיים וכן DHA docosahexanoic acid עם 22 אטומי פחמן ו-6 קשרים כפולים. אגב שתי החומצות EPA ו- DHA מוגדרות כחומצות אומגה-3 או כמקובל ω3, לציון העובדה שהקשר הכפול הראשון בשרשרת החמצה השומנית מתחיל בפחמן מס` 3. חשוב מאוד לציין שהחומצה השומנית EPA, משמשת מקור למטבוליטים הידועים כאיקוֹזָנוֹאידים שהשפעתם בגוף חיונית כמו עיכוב תהליכי דלקת ועיכוב הִצמדות של תסיות הדם.
בין התוצרים האלה נכללים prostacycline, leukotriene B5 ו-thromboxane A3.

שתי החומצות השומניות EPA ו-DHA מצויות בשמן דגים, אך נעדרות מבעלי חיים יבשתיים או במזון צמחי. המזון האסקימואי הממוצע הכיל 9% של שומן רווי, וכמות השומן הבלתי רווי שם היא 4.2%. לעומת זאת בדנמרק, בה מרכיב השומן במזון דומה לזה בגרינלנד (42%) , הרכב השומן במזון נמצא שונה לחלוטין: 22% שומן רווי, ופחות מ-1% שומן בלתי רווי. מאז גילוים אלה התפרסמו בשנות ה-90 מספר מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בתושבי אזורי החוף של יפאן ובאסקימואים באלסקה, ונמצאו ממצאים דומים: גם שם היה יחס הפוך בין צריכת חומצות שומן בלתי רוויות מסוג אומגה-3, ורמת התמותה ממחלות כלי-דם כליליים, ובכך ראייה נוספת ליעילות חומצות שומן אלה במניעת מחלת לב כלילית. אגב, חומצה שומנית שאף היא נכנסת להגדרה של חומצת אומגה-3, אלא שהיא קצרה במקצת ( 18 אטומי פחמן) ויש בה רק 3 קשרים כפולים היא החומצה α-linolenic acid או ALA, הנמצאת במזון צמחי, ואף לה יש יתרונות בריאותיים כפי שנראה בהמשך.

יש עוד משפחה של חומצות שומן בלתי-רוויות, חומצות מסוג אומגה-6. חומצה לינולאית, חומצה שומנית בלתי-רוויה המכילה 18 אטומי פחמן ו-2 קשרים כפולים, היא הקוֹדמן או ה-precursor ממנה נוצרת בהמשך חומצה מסוג אומגה-6, המאוד חשובה בגופנו, חומצה אראכידונית
(arachidonic), שהיא חומצה עם 20 אטומי פחמן ו-4 קשרים כפולים. החומצה האראכידונית מהווה מקור לשני תוצרים חשובים ביותר ממשפחת האיקוזנואידים שפעולתם בגוף לכאורה "מזיקה", בכך שהם מסייעים לתהליכי דלקת והִצמדות של תסיות הדם: הראשון מביניהם ידוע כ- thromboxane A2 והאחר leukotriene B4.

לפני שנדון בהיבטים הרפואיים של חומצות אומגה-3 ויתרונותיהם המוצעים בתחום רפואת הלב, נלמד להכיר את רמת חומצות אלה בעיקר במזון הדגים וכן במזון הצמחי המכילים אותן.

ריכוזיה של החומצה האלפא לינוֹלֶנית (ALA) במקורות צמחי מאכל שונים הם כדלקמן: המקור העשיר באופן יוצא-דופן של ALA הם זרעי-פשתן (flaxseed) בהם ALA מהווה 20% ממשקלם הגולמי. אגוזי חמאה אף הם עשירים ב-ALA 8.7% ממשקלם, ואגוז המלך (walnut) מכיל ALA ברמה של 6.8% ממשקלו. גם פּוֹלֵי סויה מכילים ALA בכמות משמעותית (3.2%). נבטי חיטה (wheat germ) מכילים רק 0.7% ALA, שקדים (almonds) רק 0.4%, סובין של שעורה (barley bran) רק 0.3%, ואילו באבוקדו ובתות-שדה רמת ALA זעומה ביותר-0.1%.

מסתבר שהאמריקאי הממוצע צורך מדי יום במזונו 1.4 גרם של ALA בעיקר משמן ירקות כגון סויה וקנולה, ואילו ממאכלי דגים הוא מפיק מדי-יום בסך הכול 0.1-0.2 גרם EPA ו-DHA. הכמות הכוללת של חומצות אומגה-3 בדיאטה בארה"ב היא אם כן 1.6 גרם. עפ"י "ועדת המומחים" האמריקאים הכמויות המומלצות לצריכה יומית של חומצות אלה היא כדלקמן: 2.2 גרם ALA
0.65 גרם EPA+DHA ולאחר מכן 2.4 גרם ALA,
1.2 גרם EPA+DHA, ובסך הכול-2.85 גרם ליום, בעוד שהמלצת רשות התזונה הבריטית היא להעשרה גבוהה עוד יותר: 2.4 גרם ALA
1.2 גרם EPA+DHA או סך יומי של 3.6 גרם חומצות-אומגה-3. למגינת ליבם של התזונאים, רבים מהצרכנים מתעבים מאכלי דגים, או מתנגדים להעלות את רמת צריכתם של מזון מהים. לאלה מומלץ לצרוך כמוסות של שמן דגים המועשר בחומצות אומגה-3 EPA ו-DHA. גם צמחונים שאינם אוכלים מאכלי דגים יכולים כיום להעשיר את רמת DHA בדמם בצריכת תחליף שמקורו באצות המועשר בחומצה שומנית זו.

מחקרים אפידמיולוגיים על דיאטת דגים או תוספי שמן-דגים ומחלה קרדיו-וסקולארית: מספר מחקרים, הצביעו על יחס הפוך בין צריכת דיאטת דגים והסכנה למחלת לב כלילית. שני מחקרים חשובים מוקדמים יחסית ידועים כמחקרי Zutphen ו-Chicago Western Electric. בראשון נמצא שגברים שאכלו לפחות 30 גר` דגים כלשהם מדי יום היו בעלי מחצית הסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית בהשוואה לאלה שלא אכלו דגים כלל. במחקר השני נמצא שגברים שאכלו 35 גר` דגים מדי יום היו בעלי סיכון מופחת ב-38% למחלת לב קטלנית בהשוואה לאלה שלא טעמו דגים כלל. גם במחקר הידוע כ"מחקר 7 המדינות" שפורסם ב-1992 בו היו משתתפיו במעקב משך 20 שנה, נמצא שצורכי 30 גר` דגים מדי יום, חוו הפחתה כדי מחצית בתמותה ממחלת לב בהשוואה לגברים שהתפתו לאכול דגים אך לעתים נדירות.

גם מחקר MRFIT המפורסם שבחן השפעת מספר גורמי סיכון באוכלוסיה האמריקנית, קבע שככל האנשים צרכו יותר חומצות אומגה-3 (עד 665 מיליגרם ליום) משך 10.5 שנות המעקב, התמותה ממחלת לב כלילית הייתה נמוכה יותר. במחקר פרוספקטיבי יותר עדכני, הידוע כ"מחקר מצב בריאותם של רופאים בארה"ב" נבחנו כ-20,500 רופאים גברים בתחום הגילים 40 עד 84 שנים שלא סבלו ממחלה קרדיו-וסקולארית. רופאים אלה היו במעקב רפואי במשך 11 שנים, ובכל התקופה הזו הם דווחו על הרגלי האכילה שלהם. התברר שאלה מתוכם שאכלו ארוחת דגים לפחות פעם בשבוע היו בעלי סיכון מופחת ב-52% למוות פתאומי מאירוע לב, בהשוואה לאלה שאכל דגים רק אחת לחודש. אלה שאכלו ארוחת דגים בתדירות גבוהה מפעם אחת לשבוע לא נהנו מסיכון מופחת יותר למות מאירוע לב, מה שמצביע על "אפקט סף".

בארה"ב נערך גם "מחקר בריאותן של אחיות (Nurses)" ובו נטלו חלק מעל 76 אלף אחיות בגיל שבין 30 עד 55 שנה, ללא מחלת כלי-דם ידועה. מחקר זה התמקד במשמעותה של חומצת ALA, ואמנם התברר שהאחיות בקבוצת הצריכה הגבוהה ביותר של חומצה שומנית זו היו בעלות סיכון מופחת ב-45% ללקות במחלת לב כלילית קטלנית. מן ההגינות היא לציין שיש שלושה מחקרים רב-אוכלוסייתיים בהם לא נמצאה השפעה מיטיבה על התמותה ממחלת לב בצריכה של חומצות אומגה-3. אך ניתן להסביר סתירה זו בכך, ששלושת המחקרים האמורים דנו באוכלוסיות בדרגת-סיכון נמוכה, בכך שהפרטים המשתתפים היו בעלי מודעות לנושא, והרבו יחסית באכילת מאכלי דגים במועד תחילת הצריכה של שמן דגים והמעקב. כיון שרמת חומצות אומגה -3 בדמם של פרטים אלה הייתה מוגברת מלכתחילה, הם לא נהנו מתוספת הגנה על ליבם בשל "אפקט הסף" שהוזכר קודם לכן.

מהי החשיבות של חומצות אומגה-3 בפיסיולוגיה של כלי הדם? חומצות שומן ארוכות שרשרת אלה המהוות מרכיב חשוב בפוספוליפידים של ממברנות רקמות רבות בגוף, והם עשירים במיוחד בשריר הלב ברשתית העין, במוח ובתאי הזרע. לכן לא מפתיע שחומצות שומניות אלה נלמדו באופן כה יסודי במחלות שונות. במאמר בשנת 2000 בביטאון האמריקני לתזונה קלינית סיכם Conor מחלות בהם תזונה עתירה בחומצות אומגה-3 יכלו לסייע, ובין השאר מוזכרות (בסדר יורד של חוזק הראיות): מחלת לב כלילית ושבץ, מחלות אוטואימוניות כלוּפּוּס, מחלת Crohn`s, מחלת מפרקים שגרונית
(Rheumatoid arthritis) ויתר-לחץ דם מתון.

צריכה מוגברת של דיאטת דגים עשירה בחומצות אומגה-3 מסוג EPA ו-DHA, מעלה רמתם הן הדם והן ברקמות, ובייחוד בולטת עלייתם בפוספוליפידים של שריר הלב. נשללת המחשבה שאלה הסולדים מדיאטת דגים יכולים למצוא תחליף בצריכה של חומצת שומן אלפא-לינולנית α-LNA העשירה במזון צמחי. זאת כיוון שהמהפך מ-α-LNA ל-DHA הוא שולי ביותר. כתבת ההמשך תדון במנגנונים המוצעים לפעולה הביולוגית של חומצות אומגה-3.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע