חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

כיצד נוצרות בעיות נפשיות

אהבתם? שתפו עם חבריכם

כיצד נוצרות בעיות נפשיות ?
(מדוע אנחנו סובלים מחרדה, דיכאון והפרעות נפשיות אחרות)

המטופלים המגיעים לטיפול נפשי (פסיכותרפיה ו/או טיפול תרופתי) ובני אדם הסובלים ממצוקה נפשית ואינם מטופלים, מנסים לפתור את בעיותיהם ולטפל במצוקותיהם בכל דרך אפשרית. למרות ניסיונות מרשימים לעזור לעצמם, הבעיה לא נפתרת ופעמים רבות רק מחמירה. הקושי להתמודד ולהקל על הסבל הנפשי, איננו תוצאה של חוסר מוטיבציה, חוסר רצון להיעזר, חוסר מיומנויות, התמודדות או חוסר אינטליגנציה. נהפוך הוא, אנשים אילו מנסים ללמוד כל פרט מידע על בעייתם, פונים לספרות ,מאמרים, אינטרנט, מדברים עם חברים, לעיתים מתייעצים עם אנשי מקצוע, רבנים או מטפלים השייכים לתחום הרפואה המשלימה. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים אין הם משיגים הקלה.

מדוע לא מצליחים אילו הסובלים מבעיות נפשיות להקל על מצוקתם ?
התשובה מסתתרת בתפיסת העולם אותה אנו לומדים מאז ילדותינו המוקדמת.
מגיל מאוד צעיר אנו לומדים כי באמצעות המחשבה, התכנון, בניית אסטרטגיות פעולה והפעלתן על הסביבה החיצונית, ניתן להפעיל שליטה על הסביבה ולעצבה כראות עינינו. באמצעות החשיבה יוצאת הדופן, מצליח האדם אכן ליצור שליטה מרשימה ומעוררת הערכה בעולם. (לטוב ולרע).

אנו מחונכים להשקיע מאמץ בכדי להגיע להישגים. פתגמים כגון: אין דבר העומד בפני כוח הרצון, שגורים בפינו. דבקות במטרה הנה ערך בעל חשיבות בהכשרת החיילים ,למעשה ניתן יהיה למצוא דוגמאות רבות למסרים המועברים בצורות שונות ומגוונות בכל הגילאים ותוכנם זהה: אם נתאמץ מספיק ונשקיע מאמץ, אנרגיה וכוח רצון, נוכל ליצור שינוי ולהפעיל שליטה ולשנות מצבים שאינם נוחים לנו וליצור סביבה מתאימה יותר עבורנו.

העיקרון הזה באופן לא מפתיע, נכון. כולנו מגיעים להישגים מכיוון שהשקענו מאמץ. ובכל זאת קיימת בעיה המונעת מאילו הסובלים מבעיות נפשיות לפתור את המצוקה בה הם נמצאים על ידי הפעלת שליטה ומאמץ. מדוע ?
התשובה לכך נעוצה בעובדה שבמהלך הלימודים לאורך כל תהליך החינוך הארוך שאנו עוברים, שכחו ללמדנו שיעור מאוד חשוב. חסרונו של השיעור הזה גורם לסבל רב ובזבוז זמן יקר. מטופלים רבים מגיעים לטיפול לאחר חודשים ושנים של ניסיונות לא יעילים לטפל בעצמם.

ניתן לסכם את השיעור החסר שלא נלמד מעולם בקצרה: בני האדם יכולים לשלוט בצורה מרשימה בסביבתם החיצונית, אך שליטה זו מסתיימת ברגע שאנו מנסים לשלוט במחשבותינו, ברגשותינו ובתפקודים גופניים אוטונומיים. (תפקודים שאינם ניתנים לשליטה רצונית כגון: לחץ דם, דופק, היכולת להירדם ועוד…).
אין לנו כל יכולת לשלוט במחשבותינו הלא רצויות. למשל: אני יכול להחליט שאני רוצה לחשוב על השורות שאני כותב כעת. זה בוודאי יצליח. אך מה יקרה אם אחליט שאני לא רוצה לחשוב על השורות שכתבתי? המוח לא יודע לבצע החלטה כזו מאחר שכאשר אני מנסה לא לחשוב על רעיון הרי שאני למעשה חושב עליו. נסו שלא לחשוב על מסך המחשב שאתם מתבוננים בו כעת. סביר להניח שלא תצליחו. ואם תנסו שלא לחשוב בכלל ומאוד תתנגדו לחשיבה על מסך המחשב העומד לפניכם, סביר להניח שהמחשבה תהפוך לאובססיבית. נסו לדמיין את האדם האהוב עליכם, כעת נסו לא לחשוב עליו. תגלו שהמשימה בלתי אפשרית. ברגע שאמרתי – אני לא חושב על…הרי אני חושב על הדבר עצמו.

אין לנו יכולת לשלוט גם ברגשותינו. כאשר אדם נמצא במצב של לחץ ונרצה לעזור לו להירגע, אנו רק נחמיר את מצבו אם נאמר לו בקול תקיף: תירגע. אם נצעק עליו את המילים: תירגע, ניצור רק החמרה של הלחץ. לכולנו יש אזור בגזע המוח (החלק הפרימיטיבי של המוח), אזור שתפקידו שמירה על הישרדות. אזור זה פועל בכדי לאפשר לנו להתמודד להילחם או לברוח כאשר אנו נמצאים בסכנה. האזור הזה מעצם טבעו איננו מבין מילים. השפה היחידה אותה הוא מבין היא שפת ההתנהגות. כאשר אזור זה רואה שהאדם מנסה להרגיע את עצמו, קרי, אומר לעצמו: אני חייב להיפטר מהחרדה הזו או מהדיכאון הזה או מכל רגש שלילי אחר, האזור הנ”ל מפעיל את מערכות האזעקה עליהן הוא מופקד. אם אנו חייבים להיפטר ממשהו כנראה שהדבר שממנו אנו רוצים להיפטר הוא מסוכן, כי אם הוא לא מסוכן אז מדוע אנו רוצים להיפטר ממנו? כך חושב לו האזור האחראי על הישרדות.

הדבר נכון גם למצבים בהם אנו מנסים לשלוט על תפקודים גופניים אוטונומיים. למשל :אם אדם עומד בפני המבחן החשוב בחייו והוא יודע שאם לא יצליח להירדם, לא יהיה מרוכז למחרת ולכן לא יצליח לעבור את המבחן. במצב זה יאמר האיש לעצמו: אני חייב להירדם כי אם לא אירדם לא אצליח לעבור את המבחן. ברגע שאמר לעצמו את הדברים האלו, פרחה לה השינה ונעלמה לבלי שוב. ניתן לסכם אם כך שאנו, בני האדם, איננו יכולים להפעיל שליטה על נפשנו (מחשבות ורגשות) ועל התפקודים האוטונומיים של גופינו. משחר ילדותינו אנו למדים כי כאשר אנו עומדים בפני בעיה ,קושי או גורם היוצר מצוקה, ניתן יהיה להיפטר ממנו אם רק נפעיל שליטה וכוח רצון. זה בדיוק מה שאנו עושים כאשר אנו סובלים מבעיה נפשית. אך כל ניסיון להיפטר מהסבל רק מחמיר אותו ומזמין סבל נוסף.

הניסיון לא לחשוב על מחשבה מפחידה או מעוררת חרדה, רק מחמיר את העיסוק במחשבה. הניסיון להיפטר מרגש לא נעים כגון: חרדה, דיכאון, מתח ורגשות רבים אחרים רק מחמיר את המצב. הניסיון לשלוט בתפקודים גופניים אוטונומיים (כאב, לחץ-דם,שינה,זקפה ועוד…) רק מחמיר את הבעיה.

בני האדם סובלים מבעיות נפשיות לא מפני שלא ניסו לפתור את בעיותיהם אלא מפני שהם מנסים להפעיל שליטה על תחום שהפעלת שליטה עליו רק מחמירה את מצבם.
האדם למד מרגע הולדתו שאם יש גורם סבל אשר פועל עליו, יש להיפטר מגורם הסבל ואז הבעיה תיפטר. ברמה הנפשית עיקרון זה הפך לגורם הסבל הגדול ביותר.
כאשר אדם נמצא במצב מסוכן כדאי שילחם או יברח, כלומר, כדאי שיפעיל שליטה וינהל את האירוע בדרך היעילה ביותר שניתן. אבל, כאשר אדם נמצא במצב שהוא מפחיד אבל לא מסוכן, כדאי מאוד שלא יברח, שלא ימנע מהמצב ולא ירגיע את עצמו מאחר ובמידה ויברח, האזור האחראי על הישרדות יגיע למסקנה מהירה שהאירוע הוא מסוכן. (כי אם האירוע איננו מסוכן, מדוע האדם בורח ?)

בכל המצבים בהם אדם מגיע לטיפול, הוא מגיע כי ניסה להפעיל שליטה על מצב שלא ניתן לפתור אותו באמצעות טכניקות השליטה שנלמדו משחר ילדותו. האדם החרד מנסה להתמודד עם החרדה באמצעות הימנעות מגורמי החרדה המאיימים עליו. כל ניסיון כזה, רק מחמיר את החרדה וגורם לה להתפשט יותר ולכלול אזורים נוספים. האדם המדוכא מנסה להתמודד עם הדיכאון על ידי התכנסות והסתגרות, דבר המביא להחמרה של מצבו.

אתן מספר דוגמאות בכדי להבהיר את הרעיון:
– אדם החושש מדיבור בפני קהל, (חרדה חברתית). אדם זה, חושש מפני אובדן שליטה ופוחד שיראה מזיע, רועד, מגמגם או פוחד להתעלף או להשתתק ולשכוח את תוכן ההרצאה. כך או אחרת, האיום נעוץ בהשפלה פומבית. אדם זה ינסה ככל יכולתו להימנע מהופעה בפני אנשים. מטרתו: שליטה בפחד באמצעות הימנעות. ברגע שיעשה שימוש בטכניקה הזו, תפחת החרדה באופן מיידי, אך בטווח הארוך תחמיר החרדה מאוד מאחר והאזור אשר תואר קודם לכן (האחראי על הישרדות) מזהה את הבריחה כעדות לסכנה ומרגע זה כל מצב הכרוך בדיבור בפני קהל או בפני קבוצת אנשים, יהפוך לאירוע מאיים ובלתי נסבל.

– אדם הסובל מהתקפי חרדה. בזמן ההתקפים חש האדם שורה ארוכה של סימפטומים גופניים המפחידים אותו מאוד. למשל: דפיקות לב, קוצר נשימה, יובש בפה , כאבים בחזה, בחילות, רעד, הזעת יתר ועוד… הסימפטומים הללו גורמים לאדם לפחד ממחלה קשה (התקף לב למשל). החוויה הקשה גורמת לו לפנות בדחיפות לחדר מיון או לרופא המשפחה במטרה לקבל טיפול. לאחר שתוצאות הבדיקות מגיעות ומסתבר שאין ממצא גופני, חוזר האדם לביתו מתוך תחושת הקלה, אך בתוך זמן קצר (ימים) מגלה שהתקפי החרדה שבים ותוקפים אותו והוא נאלץ לפנות שוב ושוב לחדר המיון או לרופא המשפחה. מטרתו להרגיע את פחדיו אך ניסיונותיו להפעיל שליטה על החרדה רק מחמירים אותה ומצבו הולך ומתדרדר.

– פוביות שונות, למשל: פחד ממעליות, ממקומות סגורים, ממקומות גבוהים, מכלבים , חרקים ועוד רשימה ארוכה של פחדים שונים ומשונים. ככל שנימנע מהתמודדות עם גורם הפחד, כך ילך הפחד והתעצם.

בשלב זה המטופל שואל את השאלה הבאה: אם אין דרך לשלוט בסבל אז מה אני יכול לעשות ? התשובה מפתיעה: לתת לסבל להיות עד שיפחת ויעלם.
רק אם נאפשר לסבל להיות, וניתן לעצמנו לחוות אותו, יוכל האזור האחראי על הישרדותנו להשתכנע שהמצב המפחיד איננו מסוכן ורק אז נוכל להירגע.
לתת לסבל להיות, פירושו: לשחרר, להניח ולוותר על שליטה. ברגע שנזהה את טכניקות השליטה שאנו מפעילים בכדי להרגיע את עצמנו ונוותר, אנו מתחילים בתהליך של שינוי המוביל לקראת הבראה.

עד כה עסקנו בגורמים אשר משמרים את הבעיה ומקבעים אותה. אך מה גורם לבעיה להופיע מלכתחילה?
בעיות נפשיות הן תוצר של מבנים נפשיים אשר הופכים לנוקשים, מוחלטים ומפרשים את המציאות באופן לא גמיש. מבנים אילו ממוקמים בלא מודע ומנהלים אותנו ביד רמה מבלי שתהייה לנו יכולת אמיתית להשפיע על הבחירות וההחלטות שאנו מקבלים.
לדוגמה: כאשר התינוק מתחיל ללכת לראשונה הוא עושה מאמץ אדיר בכדי לשמור על שיווי משקל ולצורך כך הוא מפעיל מאות שרירים ותפקודים עצביים מורכבים. בשלב מסוים הוא רוכש מיומנות ומתחיל ללכת ללא קושי. בנקודה זו, כאשר ההליכה מתבצעת בקלות והמערכות העצביות, השריריות והאחרות פועלות בצורה מתואמת, כל התהליך המורכב הזה עובר לרמה הלא מודעת ומרגע זה והלאה אנו לא נהיה מודעים למורכבות האדירה של ההליכה.

הדבר נכון לגבי כל מיומנות שאנו לומדים במהלך חיינו. למשל: רכיבה על אופניים, שחייה, נהיגה ברכב ועוד מיומנויות רבות אחרות. מהרגע שהמוח רכש שליטה בנושא מסוים, הוא מעביר את המיומנות ללא מודע בכדי לפנות את המודע למשימות הדורשות למידה ומיקוד תשומת הלב.
הדבר נכון גם ברמה הנפשית.במצבים בהם האדם נמצא בקונפליקט ונדרש למצוא פתרון למצב מורכב, הוא יעשה מאמץ לפתור את הבעיה ובסופו של דבר ימצא פתרון. לאחר שיפעיל את הפתרון שמצא מספר פעמים, הפתרון יעבור ללא מודע ומרגע זה ואילך, בכל פעם שבעיה מסוג זה תעלה, המבנה אשר נוצר בכדי לתת מענה לבעיה יופעל באופן אוטומטי.

מבנים אילו נוצרים בילדות המוקדמת ולכן הם בעלי עוצמה רבה כל כך. הם מוטמעים עמוק בנפשנו מבלי שתינתן לנו ההזדמנות לבדוק אותם ולעמוד על ההגיון שמנהל את המבנה. כל זמן שהמבנה הזה פועל מתוך הלא מודע אין אנו אדונים לגורלנו, גם אם אנו חושבים שאנו פועלים מתוך אוטונומיה מלאה. למשל: ילדה אשר עד גיל ארבע הייתה ילדה יחידה. היא פונקה על ידי הוריה וכל תשומת הלב התמקדה בה. אז נולדה אחותה הקטנה, ומרגע זה עברה תשומת הלב אליה. השינוי היה בלתי נסבל והאחות הבכורה חשה שלא רואים אותה ולמעשה חשה לא קיימת. המבנה שהחל להיווצר ניסה לרכוש את זכות הקיום בחזרה ולצורך זה החלה להתנהג באופן שממקד את תשומת הלב. היא הפכה למצחיקה, שנונה, דרמטית, פרובוקטיבית, ילדה שאי אפשר להתעלם מקיומה. בבגרותה הגיעה לטיפול מאחר והתנהגותה הפרובוקטיבית והדרמטית גרמה לה לבעיות זוגיות ולבעיות במקום העבודה. בכל פעם שחשבה שמתעלמים ממנה הופעלה המערכת המוחית שמטרתה התמודדות עם החוויה הבלתי נסבלת, קרי: לא רואים אותי ולכן אני לא קיימת.טכניקת השליטה בחוויה הזו הייתה: התנהגות מניפולטיבית אשר הצליחה להסב את תשומת הלב אליה אך בטווח הארוך גרמה לה לסבל רב.

לא תמיד ניתן לזהות את אמצעי השליטה בקלות. במידה והסבל גורם לפגיעה תפקודית ברמה התעסוקתית, חברתית או משפחתית או לחילופין, במידה וקיים מצב דכאוני או מחלה נפשית, כדאי לפנות לקבלת עזרה על ידי אנשי מקצוע.
בפעמים הבאות נדון בדרך שבאמצעותה ניתן לזהות את טכניקות השליטה שלנו וכיצד ניתן להתמודד עם תהליך החשיפה לגורמי המצוקה והסבל.

בברכה, ד”ר דניאל לוי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים