תהליך ההתמוססות של קרחונים בשני קוטבי כדור הארץ, עלולים להביא לאסון אקולוגי, אם תהליך זה יימשך ללא פעולת מנע.
בקצב עליית מימי האוקיינוסים, מיליוני אנשים המתגוררים באיים או באזורי-חוף, יצטרכו לנדוד אל פנים הארץ תוך שהם מאבדים את ביתם.
הסבל האנושי והעקה הכלכלית שתסריט כזה עלול לגרום, בנוסף לפגיעה בתשתית של תנאי סניטציה, אספקת מי-שתייה טהורים, וייצור חקלאי של מוצרי מזון בסיסיים, עלולים לגרום לתחלואה המונית.
מחלות מידבקות כתוצאה ממים מזוהמים או מזון מזוהם וכמובן מצבי תת-תזונה העלולים להתרחש באופן מוגבר במצבים כאלה של שיטפונות והצפות הם איומים ותסריטים ריאליים בהחלט, ומגפות קטלניות תמיד צצות במצבים אלה.
תסריטים מאיימים ביותר של תהליך ההתחממות הגלובאלית, נראים לפעמים ככאלה הנלקחים מסרטי אימה דמיוניים, או מחלומות זוועה ש-Al Gore העלה בסרטו עטור הפרסים. אך תהליך הגלובליזציה משמעותו שאסון רחב-מימדים הפוקד אזור אחד בעולמנו, משפיע על אזורים מרוחקים גיאוגרפית ממנו.
אם לוקחים את ארה"ב כדוגמה אופטימאלית למדינה מערבית "הדואגת לעצמה", ניתן להוכיח ששינויי אקלים כבר יצרו בעיות בריאותיות במדינה מפותחת זו.
דוגמה מאוד מוחשית היא ההתדלדלות בשכבת האוזון בסטרטוספירה, שהגדילה את החשיפה שלנו לקרינת UVB, העלולה להגביר את התרחשות סרטני עור למיניהם, כמו גם להופעת יְרוֹד (קטרקט) וכן לדיכוי של מערכת החיסון.
זיהום אוויר הוא איום מוחשי נוסף שכבר מורגש בנתונים אפידמיולוגיים של תחלואה בארה"ב. השתחררות של חלקיקים מוצקים לחלל האוויר כמו גם גזים רעילים במצבים של דליקות יער נרחבות תורמים למחלות לב וריאות.
מומחי ריאות מייחסים לעלייה הגלובאלית בזיהום אוויר את העלייה פי-4 של אסתמה בארה"ב בין השנים 1980 ל-2005.
התחממות גלובאלית עלולה לפגוע ביבולים של פריטי מזון חיוניים, ולעומתם בוטנאים מייחסים להתחממות זו התרבות בלתי מרוסנת של צמחים מטרידים ובלתי ידידותיים כדוגמת צמחי ה-Ragweed (הידועים כאמבּרוֹסיה לענתית) שאבקניה מייצרים כיום פי-2 יותר אבקה ורמה מוגברת של CO2 באוויר מאשר ייצרו לפני 100 שנים, ופעילות אבקנית גְדֵלה זו תגביר את מקרי קדחת השחת (hay fever) או נזלת האביב כפי שמכנים אותה, הנגרמת כתגובה אלרגית לאותה אבקת Ragweed.
סוג צמחים אחר שמתרבה בקצב מוגבר בשנים האחרונות בהיותו מעוּדד מהעלייה ברמת דו-תחמוצת הפחמן וחומציות הקרקע, ידוע כקיסוס הרעלן או Poison ivy, והתפשטות צמח זה ניכרת בשולי אזורים מיושבים נרחבים בארה"ב. מגע עם צמח זה משרה גירוי בעור כעין דלקת (contact dermatitis) שהיא תגובה אלרגית לכל דבר, ולעתים אף עלולה להתפתח לתגובה אנאפילקטית חמורה יותר.
במגע עם העור גורם צמח זה לדלקת מקומית בצבע אדמדם, שעלולה להתפתח לשלפוחיות מימיות, ולעתים אף יש זליגת נוזלים משלוחיות פתוחות עם צורך לטיפול בקורטיקו-סטרואידים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך שהשינויים האקלימיים בעולם כבר זוקפים לחובתם 150 אלף מקרי מוות ברחבי העולם מדי שנה, והיקף תמותה זה יכפיל עצמו מאותה סיבה עצמה עד שנת 2030.
האם יש סיכוי להמעיט את אפקט החממה במציאות של חיים מודרניים עתירי-אנרגיה?
השינויים האקלימיים מסתבר "נעזרים" במעט על ידי החברה האנושית בעידן המודרני, ונראה לכאורה שבעיה זו רק תלך ותחמיר. אך ניתן אולי לווסת ולדכא מעט את כמות ה-CO2 שאנו משחררים לאטמוספירה, מעבר לגז זה שאנו פולטים בנשימתנו.
המאמץ הנדרש לשינויים והתאמות בדרך בה אנו צורכים אנרגיה אינו פשוט כלל ועיקר.
לכאורה צריך לפעול בשינוי בתכנון כלי רכב ממנועי בנזין וסולר, למנועים חשמליים ותהליך זה כבר יצא לדרך באופן חלקי עם מכוניות ההיבריד הנעות כבר על הכבישים.
בתי מגורים יצטרכו לעבור הסבה ל"בתים ידידותיים לסביבה" בצריכת האנרגיה.
מפעלים תעשייתיים יצטרכו לרסן ולהפחית באופן דרסטי את הזיהום הסביבתי שהם מהתורמים הגדולים שלו.
יש צורף דחוף לעבור לצורות אנרגיה חלופית וטבעית המזהמת פחות, כמו ניצול אנרגיית שמש, ניצול אנרגיית הרוח וזרימת מים.
מעצבי מדיניות ומדענים חייבים לתת-דעתם לגישות חדשות של ניצול אנרגיה "נקייה יותר" בנוסח של אנרגיה גֶאוֹ-תרמית (geothermal) לדוגמה, דהינו לנצל את האנרגיה הנוצרת מהחום הכמוס במעבה האדמה, ובא לביטוי במעיינות של מים חמים או אף פורצים כמו הגייזרים המפורסמים ב-Yellowstone במדינת וויומינג, או ב-Roturua בניו-זילנד, ואפילו….בחמת גדר שלנו.
פיליפינים ואיסלנד, הן שתי המדינות היחידות המייצרות אחוז משמעותי (15 עד 20%) מהחשמל שלהם בניצול מקורות גאו-תרמיים, אך נכון לשנת 2008 רק 1% מכלל אספקת האנרגיה העולמית הגיעה ממקורות אלה. תחנות הכוח השכיחות היותר לניצול אנרגיה גאו-תרמית ידועות כ-binary plants, בהן מנצלים אנרגיה בתהליכים במעגל סגור, באופן המונע שחרור של גזי חממה, ובהם האנרגיה זמינה 24 שעות ביממה.
סוג אנרגיה "נקייה" נוספת שעדיין לא הגיע למיצוי בהיקף גדול היא האנרגיה שניתן להפיק ממימן. על ידי אלקטרוליזה של מים ניתן להפרידם למימן ולחמצן, כאשר מימן הוא עשיר באנרגיה, ומנוע השורף מימן כמעט ואינו מזהם. נאס"א משתמשת במימן נוזלי כבר משנות ה-70 להזניק את הטילים הענקיים אל החלל.
אנרגיה אחרת שצריכה לקבל עדיפות בעתיד היא זו המופקת מבּיוֹ-מסה (biomass) שהיא שם כולל לחומר האורגאני בעולם. כל חומר שמקורו בחי ובצומח, נכלל בביו-מסה, ואצורה בו אנרגיה כימית, שמקורה באנרגיית השמש, שקלטו הצמחים הירוקים. באנרגיה זאת ניתן להשתמש, כדי להפיק אנרגיה מצורות שונות.
מקורות אנרגיה של ביו-מסה הם חומרים, שאנו נוטים לראות בהם זבל כגון: עצים מתים, גֶזֶם, שאריות מזון ואפילו צמיגים משומשים. חומרים אלה, יכולים לספק לנו חשמל, חום, דלק וקומפוסט לדישון. להפקת האנרגיה מהם יש יתרון חשוב: היא מפחיתה את כמות הפסולת, המיועדת להטמנה וחוסכת בשטח קרקע יקר.
איך ניתן להפיק אנרגיה מביו-מסה? בתהליך זה אוספים ביו-מסה ממקורות שונים: פסולת עירונית, פסולת חקלאית, פסולת תעשייתית ,בּוֹצָה ממפעלים לטיהור מי שפכים ועוד.
את הביו-מסה שאספו מעבירים למתקן מיוחד להפקת אנרגיה מפסולת. שם היא נשרפת בתנאים מבוקרים ואנרגיית חום נפלטת. אנרגיית החום מחממת מים, והקיטור שנוצר משמש להנעת טורבינות ליצירת חשמל.
ניתן להפיק מביו-מסה ביו-גז דוגמת גז מֶתַאן, הנקרא גם גז מטמנות. הוא נוצר מאשפה המכילה חומרים אורגאניים, שהוטמנה באדמה בתנאים ללא חמצן. האשפה המוטמנת תוססת ויוצרת גז מתאן.
אמנם גז זה, הנפלט ממטמנות וממקורות אחרים, הוא גז חממה מזיק, אך אם נחדיר צינורות למטמנה, ונאסוף את הגז, נוכל למנוע את פליטתו לאוויר ולהשתמש בו כמקור אנרגיה מועיל להפקת חשמל. ניתן להפיק ביו-גז גם מהפרשות של בעלי-חיים במשק החקלאי, ומכיוון שארצנו עשירה בפרות ובהפרשותיהן, פסולת זאת יכולה להיות מקור אנרגיה חשוב.
מביו-מסה, כמו גם מגידולי תירס, ניתן לזקק אלכוהול. האלכוהול, כגון כוהל אתילי (ספירט), יכול לשמש דלק לכלי רכב. דלקים אלכוהוליים מזהמים פחות את הסביבה ומפחיתים את השימוש בדלקים, המבוססים על משאבי נפט מתכלים.
אנרגיה חשובה אחרת שעדיין יש רתיעה פסיכולוגית מהתבססות עליה, היא דווקא האנרגיה הגרעינית המופקת בכורים אטומיים, וניתן לרתום אותה ליותר שימושים צורכי אנרגיה נקייה ובטוחה.
חשוב לעודד שימוש רב יותר בתחבורה ציבורית וברכבות, להפחתת זיהום האוויר בשימוש מוגזם בדלק. יש צורך לפקח על כריתת עצי יער ועידוד ייעור מחודש.
אמנת קיוטו שנחתמה בשנת 1999 היא תוספת לאמנת היסוד של האו"ם לשינויי אקלים, שהיא אמנה בינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ.
הפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה. מדינות שחתמו על הפרוטוקול מתחייבות להפחית פליטת CO2וחמישה גזי חממהאחרים (מתאן, NO2, גופרית שש-פלואורידית, פחמימה-פלואורידית-HFC ו- PFC).
פרוטוקול קיוטו מחייב מדינות מתועשותלהפחית את הפליטה המשותפת של גזי חממהבשיעור של 5.2% יחסית לשיעור שנמדד ב-1990. לפי שיעור הפליטה המשוער עבור שנת 2010, המדינות תידרשנה להפחתה בשיעור של 29%. כיום חתומות על ההסכם 169 מדינות.
אך מעבר למדיניות רב-לאומית ואמנות בינלאומיות ותוכניות לפיתוח טכנולוגיות עתידיות למניעת גזי-חממה והתחממות כדור הארץ, כל אחד מאיתנו יכול לתרום את חלקו הזעיר בכיוון הנכון.
לדוגמה, ניתן ללכת יותר ברגל ולרכב על אופניים כדי לעבור מרחקים קצרים יחסית מבלי הצורך להזדקק למכונית. בכך תחסכו כסף ותייצרו פחות CO2.
בנוסף תשפרו את בריאות הלב, תפחיתו את לחץ הדם, תמעיטו את הסיכון לשבץ, לשיטיון, לדיכאון, לסרטן המעי הגס ולאוסטאופורוזיס.
רווח של ממש. עצה נוספת מתחום המזון, שאיש לא נותן עליה את הדעת כשאנו נוגסים באומצת אנטריקרוט עסיסית וטעימה. פרות, עם כל יתרונותיהן הן התורמות הנכבדות ביותר ליצירת שניים מגזי החממה העיקריים, CO2 ו- .N2O חיות משק מייצרות 18% מכלל השחרור של גזי חממה התורמים להתחממות הגלובאלית.
על בסיס של ליטרת משקל, בקר מייצר פי 11 יותר גזי חממה מאשר עופות, ופי-100 יותר גזי חממה מאשר גזר (מבוסס על אותה יחידת משקל)!
אם נאכל פחות בשר בקר ומוצרי חלב, נפחית את הביקוש לפרות, ונקטין את גזי החממה באטמוספירה, מעבר ליתרונות הבריאותיים המובהקים של אכילת פחות שומנים רוויים המעלים את רמת הכולסטרול בדם, וכך גם נלקה פחות בסרטן המעי הגס והערמונית.
אכילה מרובה יותר של פירות, ירקות, דגנים מלאים אפונים ודגים טובה יותר לבריאותנו ולבריאות כדור הארץ.
כאשר נשקול רכישת מכונית חדשה, נעדיף את המכונית עם צריכת הדלק החסכונית יותר. מכוניות גדולות, עם נפח מנוע גדול, ויותר הספק של כוחות סוס, צורכת דלק רב יותר, והתוצאה ברורה.
דאגו לכוונן את המנוע מדי פעם (tuning), ונהגו נהיגה "חסכונית" בלי לסחוט את דוושת הדלק עד תומה. אך בעיקר נצלו יותר את התחבורה הציבורית.
גם בבתינו ניתן לבצע שיפוצים ושיפורים להגברת האיטום והבידוד למניעת "בריחת" אנרגיה דרך סדקי ופתחים לא נחוצים. בימי החורף הקרים, ניתן תמיד להקטין במספר מעלות את המזגן המחמם, ובימי הקיץ החמים אין צורך לצנן את החדרים יתר על המידה, וניתן לשקול שימוש במאוורר על פני המזגן, כל זאת משיקולי זיהום האוויר.
תמיד ניתן לחסוך חשמל כאשר מפעילים את מכונת הכביסה, או מייבש הכביסה או את מדיח הכלים כאשר הם מלאים.
הקפידו על כיבוי האור בעזבכם את החדר, ואת המחשב כאשר אינו מופעל.
כאשר אתם עוזבים את הבית לתקופה ממושכת, ניתן לנתק את מכשירי הטלוויזיה מהחשמל. אותן נוריות בתחתית המכשיר הזוהרות באור ירוק או אדום, מעידות על צריכת אנרגיה חשמלית. תמיד כדאי להעדיף מנורות פלואורסצנטיות על פני נורות רגילות, הן חוסכות אנרגיה ומייצרות הרבה פחות CO2.
בריאות טובה היא בראש דאגותינו תמיד, ואילו שינויי האקלים הנכפים עלינו, לעתים מעט באשמתנו, הם הבעיה של כל אחד מאיתנו. מעבר לצורך להכריח את מנהיגינו להכניס נושאים סביבתיים לסדר היום החיוני שלהם, יכול כל אחד מאיתנו לתרום את תרומתו הקטנה, ולהטיף לאחרים לעשות כן.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע