חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

כיצד לעודד את ילדנו לעצמאות ולהערכה עצמית

אהבתם? שתפו עם חבריכם

כיצד לעודד את ילדנו לעצמאות ולהערכה עצמית

לפני כמה ימים הגיע אלי סיפור כאילו בהזמנה לנושא.
ילד אחד התיידד עם אחד הנזירים במנזר שבאזור מגוריו, הנזיר שחיבב את הילד נתן לו מתנה, גולם ובתוכו פרפר. הנזיר ביקש מהילד לשמור על הגולם עד שיבקע מתוכו הפרפר היפה ביותר.. “אך היזהר” אמר הנזיר “כשהפרפר יהיה מוכן לצאת הוא יכה בכל כוחו בפקעת עד שתבקע, אל תעזור לו בשום פנים ואופן, אחוז בו בחום והמתן בסבלנות עד שיבקע מבלי להתערב”. הילד רץ הביתה מאושר עם הגולם בידו, המתין בסבלנות לבקיעת הגולם וליצאתו של הפרפר היפה.

והנה היום המיוחל הגיע והפרפר החל להבקיע את הפקעת כשהוא חובט בכל כוחו בכנפיו מנסה לצאת החוצה. הילד התבונן בהשתאות בניסיונותיו של הפרפר, כיצד הוא מכה שוב ושוב בפקעת בעזרת כנפיו וככל שעבר הזמן החל הילד לרחם על הפרפר אבל זכר את דברי הנזיר ולא נגע בפקעת, רק אחז אותה בידיו. עבר זמן מה והפרפר עדין היכה בפקעת, נכמרו רחמיו של הילד והוא משך מעט בפקעת ופתח חור קטן, עד מהרה הפקעת נפתחה ומתוכה יצא הפרפר פרש את כנפיו, זה אכן היה הפרפר היפה ביותר שראה הילד מעודו.

הפרפר יצא החוצה עף למעלה, חג כמה שניות במעגל מעל לראשו של הילד, צנח על הקרקע ומת. הילד ההמום רץ למנזר כדי לברר עם הנזיר מה קרה, מסתבר שהפרפר מכה בכנפיו בפקעת על מנת לפתח אותה, זהו תהליך טבעי שבאמצעותו מתחזק הפרפר לקראת מעופו הראשון, עזרתו של הילד מנעה ממנו למעשה להשלים את התהליך ולכן כנפיו לא החזיקו אותו והוא צנח מחולשה ומת מעצם המכה שחטף כשנפל ארצה.

אני חושבת שכל הורה מיד יזהה בסיפור הזה את מוסר ההשכל הטמון בו.

הילדים הם המראות שלנו, באמצעותם נוכל ללמוד על עצמנו ולהחלים רבדים עמוקים בתוכנו.
מה גורם לנו לשאוף לעצמאותו של הילד?
שילך לבד, שיקח לבד, שיתן לנו קצת לנוח ויסתדר בכוחות עצמו.. האמת שזה די מעייף להתרוצץ כל היום אחרי הזאטוט הקטן והתלות האבסולוטית שלו בנו, תודו די מפחיד.
הילדים תלויים בנו ! הם תלויים בנו במזונם, במלבושם, בהשכלתם, באושרם, בחינוכם ועוד. הם משקפים לנו את הפחדים שלנו, פחדים שלא העזנו לספר לאיש. לקחת אחריות על חיים של אדם אחר (שלא לדבר על ליצור אותם..) להיות בטוחים בעצמנו, באמצעים שיעמדו לרשותנו, כדי לגדל אדם חדש בעולם (כסף, בית ושאר אמצעים) והערכה עצמית שלנו ביכולת שלנו לגדל ולחנך אדם חדש בעולם. נסכם זאת ל-2 נושאים עיקריים: לקיחת אחריות והערכה עצמית (שכוללת גם בטחון עצמי), אשר אלה יוצרים את העצמאות שלנו.

ילד בא לעולם כדף חלק נקי, המבוגרים עד מהרה תופסים את תשומת ליבו ומכניסים לתודעתו מידע. זו הדרך בה הוא רוכש ידע והתנסות. אנו מלמדים את הילדים כיצד להתנהג בחברה, במה להאמין, מה נכון ומה לא נכון. ילדים מאמינים למבוגרים, הם מסכימים איתם מקבלים את דבריהם, למרות שלא בחרו בהם. לפעמים הילדים מורדים אך הם אינם חזקים די, כדי “לנצח” והתוצאה היא “כניעה”. יש הקוראים לתהליך זה, תהליך האילוף שבסופו אמורים לצאת הילדים “מאולפים” ועצמאיים.

בואו נחזור לסיפור של הפרפר.. הרי הפרפר לא ישאר לנצח בפקעת שלו, זקוק לו הזמן כדי להבשיל ולצאת, כל ילד יבקע בזמן שלו ובהתאם לביטחונו והערכתו העצמית וכאן זה כבר תלוי בנו ! האם אפשרנו לו להתנסות, להתחזק או עשינו בשבילו קיצורי דרך ופתחנו פתח בפקעת?
כיצד “אילפנו” אותו, איזה צידה לחיים סיפקנו לו?

מה זו הערכה עצמית? זו מערכת האמונות והמחשבות שלנו על עצמנו, האמת שלנו, ברגע שנזהה זאת בעצמנו ונבנה את ביטחוננו ועוצמתנו האישית, הפלא ופלא נגלה פתאום שגם הילד שלנו הפך להיות בטוח בעצמו ועצמאי.
“המאלף שלו השתנה” הילד מקבל מידע חדש .

הילדים כל כך רוצים לרצות אותנו ההורים, בשלב מסוים רשימת המבוגרים שהם רוצים לרצות גדלה והם פוחדים מדחייה ומפתחים טכניקות מקצועיות בלכידת תשומת לב. אך ילד בעל הערכה עצמית אינו צריך לרצות אף אחד, הוא אינו פוחד מדחייה ואינו משקיע את האנרגיות שלו בללכוד תשומת לב שיכולה לבוא לידי ביטוי שנבקש ממנו 20 פעם לצחצח שיניים והוא ימצא סיבות לא לעשות זאת כדי לזכות בעוד תשומת לב..

ילד בעל הערכה עצמית ירגיש בטוח לצאת, לחקור, ללמוד, לבדוק מבלי לפגוע בשום דבר, הוא בטוח בעצמו, יאמר מה שיש על ליבו, יבקש עזרה אם צריך כשבלבו תמיד הידיעה שאוהבים אותו והוא שווה ונהדר כמו שהוא. זה לא ילד שחצן וגם לא אגואיסט, זה ילד שיודע לתת ולהודות על מה שקיבל. בודאי חלקכם יחייך בביטול.. נו בטח ילד מלאך, איפה יש דבר כזה, זה לא מציאותי ואני שואלת איפה יש מבוגר כזה?

והרי לכם המלצות..
א.כולם מנפנפים בזמן איכות .. מבקשת את סליחתכם מראש! בולשיט!!! אתם רוצים לחנך את ילדכם? הורים הם אינם וירטואלים!! צר לי לנפץ מיתוסים הם נוצרו כדי להשקיט את האשמה והמצפון. ראשית העלו את הערכתם העצמית, אתם הורים נהדרים העושים כמיטב יכולתכם האשמה ונקיפות המצפון אינם רלוונטים, והילדים קולטים אתכם, תנו מה שיש והרבה!! היו עם ילדכם בכל הזדמנות, אל תחפשו דברים להעסיק אותם כדי שתוכלו להרוויח זמן לדבר בטלפון או לנקות את הבית. את הבית תמיד תצטרכו לנקות וטלפון יש לכם גם בעבודה או בדרך הביתה בפקק! אם תחשבו שילדכם מטרד הרי תצרו לכם מטרד. תנו כמות ואיכות כמה שתוכלו מבלי לשפוט את עצמכם, פשוט שנו את מחשבותיכם וצרו מציאות חיובית עם ילדכם תאמינו לי כבר בגיל 8-9 הוא לא יסתכל עליכם ..

ב. אהבה אהבה ושוב אהבה! וזה לא פינוק. פינוק זה לבקוע את הפקעת במקום לאפשר לפרפר לעשות זאת. מה עם דברים פשוטים כמו אתה יודע כמה אני אוהב אותך.. או אתה כל כך מוכשר, אתה מצייר נפלא (בימים שחזרתי מאוחר הביתה הייתי ניגשת לבתי ולוחשת לה באוזן כמה אני אוהבת אותה, הרגשתי נפלא ותאמינו לי היא שמעה אותי למרות שישנה). היו כנים! משפטי לצאת ידי חובה כגון “וואו איזה יופי” על ציור שהביא מהגן זה לא זה! התעניינו התעניינות אמיתית כנה, ילדים מרגישים כשזה לא אמיתי. יש ילדים שלא משתפים לגבי סדר יומם, אספו אינפורמציה, אפילו ללא ידיעתם ושאלו שאלות קונקרטיות, המורה לאומנות עדין חולה? מי היתה היום אמא שבת? ליאורה היתה היום מה היא לימדה?

ג. תמיד היו דוגמא אישית ! לא יתכן שתבקשו מהילד לא לקלל ובערב הוא ישמע אתכם מקללים, אפילו בצחוק בשיחת חולין עם השכן. הילדים מחקים את התנהגותנו, זה חזק מהם זה עובר היישר לתת מודע ויושב שם לנצח. רוצים עצמאות תנו דוגמא אישית: נסו לעשות דברים בעצמכם שלא עשיתם קודם לדוגמא, להחליף מנורה, לתקן דברים (אפילו אם לא תצליחו לפחות שהילד יראה את ביטחונכם ורצונכם לעשות ולהתנסות).

ד. ספקו הסברים: אם בקשתם משהו מהילד לעשות והילד התנגד אל תלחמו, הוציאו את העוקץ מההתנגדות, כלומר ספקו הסברים הגיוניים (ללא שימוש בהפחדות), ספרו על התנסות שלכם בנושא, לכו עשו איתו את הפעולה, שימו לב איתו ולא במקומו!

ה. התבוננו בעצמכם כל הזמן, בחנו את הגבולות שלכם (וגבולות זה חשוב מאד!!) מה מהם ממש עקרוני וחשוב ומה אפשר לשנות ולהתאים או לחילופין לחפש אלטרנטיבות. היו יצירתיים. יש גבולות שאינם פתוחים למשא ומתן הקשורים בביטחונו ובריאותו של הילד, אבל יש גבולות שאנו מציבים שברובם עברו לנו בירושה דרך התת מודע מהבית שלנו ומהורינו. ואפילו אם טעיתם זה לא בושה להתנצל גם בפני ילד קטן. תלמדו אותו שיעור חשוב מאד שמטעויות לומדים, אפשרו להם להיות פשוט אנושיים…

מצ”ב רשימת הצהרות חיוביות, אמצו ביחד עם ילדכם הצהרות המתאימות לכם, קראו אותם בקול ביחד בכל הזדמנות, הכינו שלטים והדביקו בבית. בשלב מסוים ההצהרות הופכות להיות חלק מכם אני משתמשת בהסבר : “fake it until you make it”
דרך קלה לילדים לבחור מחשבות חיוביות המתאימות להם היא ע”י האינטואציה

והמשיכו לצעוד בבטחה

רשימת הצהרות חיוביות

אני הצלחה
אני שווה
אני בסדר כמו שאני
אני בוטח/בוטחת בעצמי
אני אמיץ/אמיצה
אני חכם
אני שווה
אני יפה

בברכה, חיה אליהו

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים