ילדינו אינם כה חסרי אונים, כפי שאנו חוששים
הורים יקרים: ילדינו אינם כה חסרי אונים, כפי שאנו חוששים
מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני
כהורים אנחנו ניצבים מדי פעם בפני צורך לקבל החלטות משמעותיות, שיש להן לכאורה השלכות מרחיקות לכת על חיי ילדינו. פעמים רבות ההתלבטות היא בין התועלת האישית שלנו כהורים לבין הנזק שחלילה עלול להיגרם לילדנו.
למשל: האם נגרום עוול חמור לנפשו הרכה של תינוקנו בן החצי שנה, אם נעזוב אותו לשבוע וניסע לבד, אני ובן זוגי, להתאוורר מעט בחו"ל? הלב קורא לנופש, השכל תומך במהלך, אך המצפון מעיק ורגשות האשמה מתנגדים…
הורה שפתח פרק ב` בחייו ומעוניין כיום לעבור לגור יחד עם ילדיו הצעירים עם בן/בת הזוג החדש/ה שלו. ההתלבטות קשה. מצד אחד, מבחינתו האישית, האגואיסטית, של ההורה זהו הפיתרון הנכון ללא ספק: לחיות בצד האדם היקר לו, לחסוך הוצאות משק בית כפול וכו`. מצד אחר, מבחינת הילדים זהו שינוי כפוי ולא רצוי, שעלול אף להזיק להם.
לכאורה מדובר במצבים חסרי מוצא: אם תחליטו בהתאם לנטיית ליבכם, גם במחיר של נזק אפשרי לילדים, תרגישו אשמים, הנאתכם לא תהיה שלמה, ואתם אף עלולים לנסות לרצות את הילדים בצורה מזיקה. לעומת זאת, אם תפעלו בניגוד לטובתכם האישית ו"תקריבו" את עצמכם, אתם עלולים להרגיש מתוסכלים ובעקבות כך לכעוס על ילדיכם ולטעת בהם רגשות אשמה הרסניים.
העצה שלי אליכם במקרים שכאלו:
זכרו שלא הכל תלוי בנו כפי שאנו מפנטזים, וילדנו אינו כה חסרי אונים כפי שאנו חוששים.
ילדים מצוידים בכוחות טבעיים להתפתחות, לעזרה עצמית, להסתגלות. ידוע כיום שילדים יכולים להתמודד בהצלחה גם עם אירוע טראומטי כמו מות הורה, שנתפס בעבר כמנבא בוודאות גבוהה מאוד התפתחות של בעיות נפשיות חמורות. בצד הפגיעה הטמונה באובדן והקשיים הגדולים בעטיו, ילדים יכולים לצמוח מתוך המשבר ולפתח חוסן רב יותר, בתנאי סביבה תומכת ועל רקע של אישיות בסיסית בריאה. כל זאת בתנאי שאנחנו ההורים נהיה שלמים עם עצמנו ונשדר לילד ביטחון בדרכנו, בצד רגישות לצרכיו, ובתנאי שנסמוך באמת על הילד ונשדר לו אמונה בכוחותיו, בצד נכונות לגמישות ולפתרונות יצירתיים.
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
