רוצה אבל פוחד
שאלה
בגיל 27 הצלחתי לסיים לימודי משפטים, בצבא שירתתי ביחידה מובחרת ורק
בתחום הזוגי לא הולך לי: מגיל ההתבגרות יש בי פחד אדיר ממחלות מין ואני
צריך להכיר את הבחורה טוב מאד עד שאהיה בטוח שלא אדבק ממנה. לפחות שלוש
פעמים התחלתי קשרים ובכולם איבדו הבנות את סבלנותן אחרי כחודשיים ואחת
אפילו שאלה אותי אם אני הומו. איך אוכל להיות בטוח שלא אדבק?
תשובה
צר לי לפתוח בבשורה שתוכל להיות בטוח מהדבקה רק אם תתנזר מיחסי מין
ומקרבה גופנית. אולם, בעזרת ידיעה על מחלות המין ודרכי ההדבקה תוכל
לצמצם באופן ניכר את הסיכוי לחלות ותדע גם כיצד ניתן לזהות ולפנות
לטיפול בזמן. לכן אתאר בהמשך את המחלות העיקריות המועברות במגע מיני-
את מחלות המין:
המחלה המתוקשרת מכולן- תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס) תוארה לראשונה בשנת 1981 והייתה למגיפה כלל עולמית. מדובר במחלה שמועברת באמצעות נגיף. בתחילה רוב הנדבקים היו הומוסקסואלים, מכורים לסמים, מקבלי
תרומות דם ממנות נגועות ובני זוג לקבוצות אלו ולאמהות נושאות הנגיף.
כיום ההדבקה באמצעות מגע הטרוסקסואלי הופכת להיות הדרך המובילה.
ההדבקה מתרחשת באמצעות שלוש דרכים עיקריות: מגע מיני, מעבר דרך
הדם (הזרקות) ומעבר מן האם לילוד. המניעה הטובה ביותר מהדבקה באמצעות
מגע מיני הינה גם הפשוטה ביותר והיא הקונדום. נשיקות ושימוש בכלים
משותפים אין בהם כדי להעביר את הנגיף.
מחלה נוספת העוברת באמצעות מגע מיני הינה צהבת נגיפית מסוג B ו C. אין
מדובר בצהבת נגיפית המועברת באמצעות מזון מזוהם (צהבת נגיפית A). גם כאן
ההעברה היא באמצעות נוזלי הגוף, ולכן קונדום מהווה הגנה טובה.
מחלת מין נוספת הידועה עוד מהמאה ה- 15הינה העגבת (סיפיליס), שבעקבות
השימוש בפניצילין ירדה תפוצתה אך לאחרונה שוב קיימת עלייה בשכיחותה.
העברתה נעשית באמצעות חיידק החודר דרך העור והמחלה מתפתחת במספר שלבים. בשלב הראשון מופיע פצע מכוייב שאינו כואב באזור אבר המין בדרך כלל.
בשלב הבא מופיעה פריחה בעור, חום, כאבי פרקים, התנפחות בלוטות הלימפה,
פגיעה בכבד ובמערכת העצבים. בשלבים הראשונים ניתן לטפל באמצעות
אנטיביוטיקה. כאן קונדום אינו מונע הדבקה.
מחלת הזיבה מתפתחת לאחר תקופת דגירה של כ 2-5 ימים ובגברים מתבטאת בדלקת השופכה – תכיפות במתן שתן והפרשה מוגלתית מאבר המין. בנשים יש פחות סימנים ולכן המחלה עשויה להיות מועברת לפרטנר מבלי שהאישה תדע כלל
שהיא נגועה.
חיידק הכלמידיה אף הוא גורם למחלות מין. בגברים – התמונה דומה לזיבה
ובנשים לרוב אין ממצאים. שתי המחלות האחרונות אף הן ניתנות לטיפול על
ידי אנטיביוטיקה ועדיף שלא לקיים מגע מיני כאשר חולים בהם עד לגמר
טיפול אנטיביוטי.
יתכן מאד שמיקדת את החששות הטבעיים ממיניות וזוגיות בנושא מחלות המין
ולכן נותרת בבדידותך למרות שאתה נאה ומוצלח. נקווה שעתה תדע להיזהר,
חששותיך יפחתו ותעז לבנות קשר זוגי מספק. אם עדיין תמשיך חרדתך למנוע
את היכולת לנסות – תצטרך להכיר בעובדה שבעייתך היא פסיכולוגית ותפנה
לקבלת ייעוץ. במקרה כזה אני מציע שתפנה למרפאה מקצועית המתמחה במיניות
ושם תוכל ללמוד ולתרגל יחסי מין ואמצעי בטיחות בטיפול זוגי או בעזרת
בת זוג חלופית (סרוגייט) שתשמש לך מדריכה וחונכת.
בברכה, דר` אילן בירן