חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

טנטון – טנטון (tinnitus) חלק ב`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה
פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה,      פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

לקריאת חלק א’ לחץ כאן

התנהלות:
סקרים באוכלוסייה מראים שרוב האנשים עם טנטון מוטרדים באופן מינימלי מהמטרד הזה (
Gopinath וחב’ ב-Ear Hear משנת 2010).
אלה המחפשים מזור למצב לרוב מביעים חשש שמא הטנטון הוא תסמין של מחלה חמורה בהרבה,
כגון איבוד שמיעה הדרגתי שעלול להסתיים בחרשוּת (
Stouffer ו-Tyler ב-Journal of Speech & Hearing Disorders
משנת 1990).
מרכיב חשוב בהתנהלות עם טנטון כולל את חינוכם של המטופלים על הגורמים לטנטון ועל
ההיסטוריה האישית של התרחיש, כולל ההסבר שהוא עשוי להיחלש בחומרתו עם הזמן. קיימות
גם עמותות וקבוצות תמיכה של לוקים בטנטון כמו גם חומרי  קריאה להתמודדות עצמית עם טנטון.

תרופות ותוספים:
מגוון רחב של תרופות מסוגים שונים נבחנו בלוקים בטנטון, כולל תרופות פסיכיאטריות
נוגדות דיכאון, סמים מפחיתי דאגה, תכשירים מרחיבי כלי-דם, תכשירים אנטי-אפילפטיים,
וחומרים מאלחשים.
סקירות סיסטמתיות גדולות הגיעו למסקנה שהראיות ליעילותם של כל התכשירים הללו אינן
מספקות (
Hoekstra
וחב’ ב-
Cochrane Database Systemic Review משנת 2011).
לדוגמה,
Baldo
וחב’ בסקירה ב-
Cochrane Database Systemic Review
משנת 2012 מצאו שאין כל יעילות לשימוש בנוגדי-דיכאון להקל על חולי טנטון.
המלצות קליניות עדכניות אינן ממליצות על תרופות כלשהן לטיפול בטנטון.
תכשירים-ללא-מרשם כמו תמציות צמחיות, תוספים תזונתיים או ויטמינים זוכים לפרסומות
נרחבות באמצעי התקשורת השונים כ”ישועה” לטנטון, אך אין להם כל יעילות
מוכחת.
התכשיר הצמחי הזוכה להמלצות מסחריות הרבות ביותר, הוא לבטח
ginkgo bilboa, אך סקירה סיסטמתית של
הפרסומים על יעילותן של האחרון אין בה כל בשורה של ממש (
Hilton וחב’ ב- Cochrane
Database Systemic Review
משנת 2013).

גירוי אקוסטי:
צליל במגוון צורות ועוצמות שימש שנים רבות בטיפול אמפירי של טנטון. השימוש בגירוי
אקוסטי לטיפול בטנטון, מבוסס כיום על ההנחה שירידה בשמיעה משרה שינויים הומוסטטיים
מפצים במבנים המרכזיים (מה שידוע כרווח אודיטורי מרכזי) לסייע לפעילות
העצבית-אודיטורית (
Auerbach
וחב’ ב-
Frontiers in Neurology משנת 2014), הפגומה כנראה בטנטון (Norefia ב-Neuroscience & Bio-behavior Review
משנת 2011).
מנגנון זה של טנטון נתמך על ידי ממצאים של מחקר בסיסי בחיות, ובמחקרי
הדמיה-תפקודיים (
Norfeia
ו-
Eggermont
ב-
Neuro-Report
משנת 2006,
Schaette
ו-
McAlpine
ב-
Journal of Neurosciences
משנת 2011,
Gu
וחב’ ב-
Journal of Association of Research
on Otolaryngology
משנת 2012 וBrozoski- וחב’ ב- Hearing Research משנת
2017).
עלתה השערה שגירוי אקוסטי עשוי להסב לאחור שינויים של הסתגלות ירודה לצלילים
בטנטון, על ידי הגברת הפעילות העצבית במבנים אודיטוריים מרכזיים (
Schaette ו-Kempter ב-European Journal of Neurosciences
משנת 2006).

סוגי הצלילים ששימשו לגירוי אקוסטי
כללו צלילי פס רחב, הגברת קולות סביבתיים עם עזרי שמע בלבד, והגברת קולות עם עזרי
שמע בשילוב עם צלילי פס רחב או מוסיקה. גירוי אקוסטי יכול להיות מועבר ברמות צליל
בעוצמה חזקה מהטנטון שמטרתו למסך את עוצמת הטנטון, או ברמות צליל נמוכות בעוצמתם
בהן הטנטון נותר בעינו.
סקירה של 4 ניסויים קליניים בהם נוסה גירוי אקוסטי, הצביעה על תועלת בהקשר של
שיפור איכות החיים מהתערבויות שעשו שימוש בעזרי שמע ובמחוללי צלילים, אם כי לא
הודגם יתרון של מחולל אקוסטי אחד על משנהו. לאחרונה, ניסוי אקראי בו השתתפו
מבוגרים עם טנטון מטריד ומתמשך כמו גם עם ירידה בשמיעה, מצא תועלת משמעותית בשימוש
משולב של עזרי שמע ומחוללי קולות וכן ייעוץ מקצועי, להפחתת תשומת הלב והתגובה
הרגשית לטנטון ולסיוע בתקשורת הבינאישית (
Bauer וחב’ ב-Laryngoscopy  Investigative Otolaryngology & משנת 2017).

בניסוי זה נמצא ששיעורי השיפור הקליני
המשמעותיים (המוגדרים כהפחתה של 25% בדרגת הטנטון מבסיס הניסוי עד לסוף המעקב
שנמשך 18 חודש) היו בולטים יותר בקרב המטופלים שקבלו את הטיפול המשולב של עזרי שמע
וייעוץ בהשוואה לאלה שקבלו רק טיפול בעזרי שמע (שיפור בטנטון ב-74% מהמטופלים
לעומת 37% מבין אלה עם הטיפול המצומצם, עם משמעות סטטיסטית גבוהה (
p<0.001).
בניסוי אחר, בו השתתפו מטופלים עם טנטון וירידה מינימלית בשמיעה, לא נרשמו הבדלים
משמעותיים בשיפור הטנטון בין שתי קבוצות המטופלים (
p<0.16). יחד עם זאת, במעקב של 12
או של 18 חודשים, נמצא יתרון משמעותי (
p<0.04) בשיפור מדדי הטנטון בקבוצה שטופלה על ידי מחוללי קולות, בהשוואה
לקבוצה שקיבלה רק ייעוץ מקצועי (
Bauer וחב’ ב-Ear Hear
משנת 2011).

טיפול פסיכולוגי:
המטרה של התערבות פסיכולוגית היא להפחית את ההשפעה השלילית של טנטון על חיי
המטופל, ובכך לשפר את איכות חייו. הגישה הטיפולית הזו בדרך כלל מכוונת להפחית מדדי
דיכאון ודאגה, שהם הסממנים התגובתיים בולטים ביותר בלוקים בטנטון.
ההתערבות הפסיכולוגית כוללת הַדְרָכָה ב-
biofeedback, הרפיה, היפנוזה, ותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית, כאשר האחרונה היא
כיום הגישה הפסיכולוגית הנפוצה ביותר בעולם להתנהלות עם הטנטון.
התרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית היא טיפול פסיכולוגי-אישי שהוא לרוב ממושך, הכוללת
שינוי עמדות ביחס לטנטון, ללא טיפול תרופתי או גירוי למערכת השמיעה. טיפול זה כולל
גם הדרכה להרגעה, הדרכה לשִׂימַת לֵב, עֵרָנוּת, מוּדָעוּת, קְשִׁיבוּת (או מה
שנכלל במושג
(mindfulness.
טיפול זה שיכול להינתן ליחיד, לקבוצה או ממרחק בעזרת המרשתת, כולל בדרך כלל פגישה
שבועית אחת של 1-2 שעות למשך של 8-24 שבועות.

סקירות סיסטמתיות נרחבות של ניסויים
שהשוו את הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית לגישה של אי-טיפול, גישה של יוגה, חינוך,
biofeedback, הרפיה ואימון שנועד
להסיח את הדעת מהטנטון, הניבו תוצאות ומסקנות מעורבות (
Hesser וחב’ ב-Clinical & Psychological Review
משנת 2011, ו-
Martinez-Devesa
וחב’ ב-
Cochrane Database Systemic Review משנת 2010).
מדדים של איכות חיים כמו גם מדדי דיכאון היו משופרים בהרבה לאחר התרפיה
הקוגניטיבית-התנהגותית, מאשר באלה ללא כל טיפול. בסך הכול, עוצמת הראיות לתמיכה
בתרפיה קוגניטיבית-התנהגותית נחשבת ממוצעת עד נמוכה, בעיקר בגלל גודלם המצומצם של
המדגמים בניסויים השונים. 

תרפיה אחרת:
לאחרונה מתבצעים ניסויים לטיפול בטנטון בשיטה של גירוי מגנטי נשנה טרנס-קרניאלי,
בו מפעילים על הגולגולת אימפולסים של שדה מגנטי חזק על מנת להשרות זרם חשמלי המשנה
את הפעילות העצבית באופן ישיר בשכבה שמתחת לקליפת המוח השטחית, ובאופן בלתי-ישיר
באזורי מוח אחרים.
גם שיטה זו הניבה תוצאות סותרות, ואי-יכולת להעריך נזקים מוחיים לטווח הארוך
מיישום שיטה זו (
Soleimani
וחב ב-
European Archives of Otorhinolaryngology
משנת 2016, ו-
Meng
וחב’ ב-
Cochrane Databasee Systemic Review
משנת 2011). גם טיפולים בלייזר עדיין לא הוכיחו את עצמם.

תחומי אי-ודאות:
מחקרים בתחום הטנטון מרמזים שתשומת-לב מוגזמת למפגע עלול להיות בסיס למנגנון
שמעצים את תחושת הטנטון ואת חומרת המפגע (
Roberts וחב’ ב-Bioscience & Biobehavioral
Review
משנת 2013, ו-Husain וחב’ ב-Brain Research משנת 2015).
בניסויים קטנים לטווח קצר, נוסו שיטות לשינוי דרגת תשומת הלב (
attention) לעצם הטנטון, על ידי
התייחסות לקולות אחרים גרמו להפחתת חומרת הטנטון, ושיפור מדדי איכות חיים
Searchfield וחב’ ב-Progress in Brain Research
משנת 2007,
Spiegel
וחב’ ב-
Science Report
משנת 2015, ו-
Wise
וחב’ ב-
Games Health Journal משנת 2016).
הבנה טובה יותר של מנגנוני תשומת הלב עשויים להוליך לשיטות טיפוליות יעילות יותר.
מחקרים נוספים על הקשר בין מפגעי מצבי רוח וטנטון הם צו השעה. חיוני גם שמחקרים
בתחום זה יימשכו בין 12-18 חודש, אך המעקב הממוצע במחקרים עד כה לא עלה על 3
חודשים.  

עד לשנים האחרונות, לא היה טיפול לטנטון.
כיום אחד המודלים להבנת טנטון הוא נוירופיזיולוגי בעיקרו.
אבי המודל הזה שיצא לדרך בשנת 1991 הוא
Jasterboff, ואכן מודל זה הגביר החל משנת 2000 את המודעות לטנטון בקרב רופאי
אף-אוזן-גרון כמו גם בקרב המטופלים.
המודל של  
Jasterboff טוען שהתניה בלתי רצונית
שלילית נוצרת במוח כלפי טנטון, מה שמגביר את עוצמת הטנטון ופעולתו במערכת הלימבית
והאוטונומית של המטופל, ומגבירה את סבלו.
מודל זה הביא ליישום שיטה נחשבת לטיפול בטיניטוס, שהיא בעיקרה נוקטת בטיפול
אודיולוגי-שמיעתי, הידועה כשיטת
TRT או Tinnitus Retraining Therapy, המשלבת גירוי שמיעתי באמצעים שונים, תיקון השמיעה במידה ויש
ליקוי שמיעה, ופגישות ייעוץ והכוונה.
שיטה זו משמשת לטיפול בטיניטוס ובחוסר סבילות לרעש, והיא משלבת בירור רפואי מעמיק,
הגדרה ואפיון של הטנטון ותוכנית טיפולית מותאמת אישית.
בטיפול בשיטת
TRT
ניתן לשלב טכניקות של הרפיה, תכשירים המשפיעים על צירקולציית הדם וכן תרופות
הרגעה  לפרקי זמן מאוד קצרים על בסיס
מאפייני המקרה, ועזרי
טכנולוגיה מסייעת.

טנטון עדיין נחשבת תופעה חשוכת מרפא,
אך הלחץ הסמוי של מיליוני סובלים מטנטון ברחבי העולם, יביא ללא ספק תוך שנים אחדות
לגילוי מדויק יותר של הגורמים למפגע זה, ואולי אף למצוא דרך טיפולית להקל או אף
לבטל את המפגע.

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים