חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

טלפונים סלולאריים אינם מגבירים את הסיכון להתהוות סרטן מוחי מסוג glioma

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


בחודש פברואר 2011 נערך באוניברסיטת תל-אביב יום עיון בנושא:”קרינה סלולארית וסרטן – מדע או דמיון”.  


בכנס מרתק זה השתתפו לצד חוקרים מתחום הרפואה והפיזיקה, אנשי תקשורת ומשפט, והכול דנו בשאלה המסקרנת האם השימוש היומיומי ההולך וגדל של שימוש בטלפונים סלולאריים עלול להגביר את המקרים של סרטן המוח, שהרי מכשיר הטלפון צמוד לאוזן, וכל קרינה שהוא אמור לייצר מטבע הדברים עלולה לפגוע במוח….ואולי לא, מה שעלול להשרות בו תהליכים סרטניים…ואולי לא! מבין המשתתפים בפאנל המומחים, אביא כאן את תמצית הדברים של אחדים מהם.


 


פרופ’ אבנר סופר מהמחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת תל-אביב עמד על ההבדל בין קרינה מייננת לקרינה לא מייננת דוגמת זו שמפיק מכשיר סלולארי, וציין שקרינה מייננת משנה את המולקולה של החומר בה היא פוגעת וקרינה בלתי מייננת אינה עושה זאת. בנוסף, דיבר פרופ’ סופר על עוצמת הקרינה ממכשיר סלולארי בהשוואה לעוצמת הקרינה מתנור מיקרוגל בהקשר לאפקט החימום, ולפי פרופ’ סופר בשונה מתנור מיקרוגל, החימום הנובע ממכשיר סלולארי הוא זניח ולא משמעותי.


 


 פרופ’ רוני זגר ממכון וויצמן למדע שוחח על השפעת הקרינה הסלולארית על התקשורת הפנים תאית. במחקריו מצא כי לאחר 5-10 דקות של חשיפה לקרינה סלולארית יש עליה ברמות התקשורת התאית ועליה ברדיקלים חופשים.


שינויים אלו נצפו ברמות מאוד נמוכות של קרינה, עד עשירית מהקרינה שנפלטת מטלפון סלולארי.


עליה בתקשורת התאית יכולה להביא לפגיעה בתפקוד התא ולעליה בריכוז של רדיקאלים חופשיים ויכולה להביא לפגיעות נוספות בתא ובמערכות הגוף. מחקריו שללו את האפשרות כי השינויים התרחשו כתוצאה מאפקט חום של הקרינה. יחד עם זאת, ציין פרופ’ זגר כי גם יומיים אחרי תחילת ההקרנות לא נראה תהליך של שגשוג תאי היכול לגרום לסרטן.


 


פרופ’ סיגל סדצקי האפידמיולוגית ממכון גרטנר בתל- השומר שוחחה על טלפונים סלולאריים וסרטן, וציינה ש-“אם קיים נזק, אף אם הוא קטן מאוד, יכולות להיות לו השפעות משמעותיות מאוד”, וכי “העדר ראייה לסיכון אינה בהכרח העדר סיכון”.


פרופ’ סדצקי סקרה את מחקר האינטרפון ואת חלקה בו, וציינה כי המחקר סבל מבעיות  רבות כגון העובדה כי רק 12 אחוז מהנבדקים במחקר זה, שוחחו במכשיר סלולארי כ-27 דקות ביום וכי רוב המשתמשים שוחחו הרבה פחות, וכן שמקסימום החשיפה במחקר הייתה ל-12 שנים, כי חלק מהתוצאות הראו על אפקט תיקון המרמז על שגיאות בקבוצת הביקורת, ולכן תוצאות המחקר נחשבות כתוצאות חוסר, כלומר כאלה שאינן משקפות את המצב האמיתי.



 


יחד עם זאת הוסיפה פרופ’ סדצקי שגם אם נבדוק מעשנים אחרי 5 שנים לא נראה עליה בתחלואה בסרטן, כי לגידולי מוח לוקח זמן ארוך להתפתח ולהתגלות וכי היא מעריכה כי את התוצאות הסופיות נראה רק בשנת 2039!


פרופ’ סדצקי הדגישה כי לאחר חשיפה של יותר מ-27 דקות ביום למשך 10 שנים נראו תוצאות מובהקות של עלייה בתחלואה. היא הדגישה כי מדיניות בריאות בדרך כלל משתנה רק לאחר שהוכח מעל לכל ספק על קשר וסיכון, וכי כרגע “קיימות ראיות לקשר בין קרינה סלולארית לסרטן.


 


פרופ’ איתן פרידמן מנהל היח’ לאונקוגנטיקה במרכז רפואי שיבא הרצה על “”קרינה סלולארית וסרטן, העדויות האפידמיולוגיות והביולוגיות”.  הוא פתח בנחרצות באמירה ש”בתובנה המחקרית מקובל כי ב-99% מרקמת הגידול ישנם שינויים גנטיים שיכולים להיגרם ממוטציה אחת” וכי “צריך שיעברו 10-20 שנים להצטברות גדולה של שינויים גנטיים”.


פרידמן מניח כי “הקרינה איננה גורמת להתמרה ראשונית זו של תא נורמאלי לסרטני” ולכן גרס כי החשיפה אליה ממכשירי סלולאריים איננה מסוכנת. פרופ’ פרידמן ציטט מחקר על עכברים בו לא רק שלא נמצאה עליה בתחלואה כתוצאה מחשיפת העכברים לקרינה אלא נמצא כי עכברים שנחשפו לקרינה סבלו פחות מסרטנים שונים בכבד. לכן על פיו של פרופ’ פרידמן “אין הגיון ביולוגי בקשר בין חשיפה לקרינה כזו ולסרטן”.


 


יום עיון זה הדגיש את ההתלבטויות לגבי הקשר המעשי בין חשיפה לקרינה הלא מייננת של המכשירים הסלולאריים לבין הסיכון של הגברת התחלואה בסרטני מוח לסוגיהם. לכן כה רלוונטי להביא כאן מסקנות של מחקר של מטה אנליזה שנעשה על ידי אנשי המכון לאפידמיולוגיה של מחלות שמקורן בקרינה, במכוני הבריאות הלאומיים (NIH) בוושינגטון.


המחקר התמקד בהשפעה של טלפונים סלולאריים על התפתחות גליומה (glioma) במוח, והוא מתפרסם בחוברת מרס של כתב העת  British Medical Journal.


המחקר התבסס על רישום המקרים של סוג סרטן זה בין השנים 1997-2008, והוא השווה נתונים ממחקר אינטרפון 2010 ומחקר השוודי של Hardell ולב’ משנת 2011, כאשר המקרים בארה”ב לוקטו מאטלנטה, דטרויט, לוס אנג’לס, סן פרנסיסקו, סן-חוזה, סיאטל, ןכן מאזורים לא עירוניים בג’ורג’יה, קונטיקט, הוואי, איובה, ניו-מקסיקו ויוטה. מקרים אלה כללו 24,813 מאובחנים עם גליומה בגיל של 18 שנה ומעלה.  


 


הקשר בין קרינת “מיקוגל” המופקת מטלפונים סלולאריים והתפתחות גידולים מוחיים, רתקה עניין רב והייתה נושא של מחקרים רבים. למרות שמחקרים גדולים ואיכותיים אחדים מצאו ראיות מועטות לקשר כגון זה, מחקרים אחדים אכן מצאו לכאורה עלייה מתונה ואף משמעותית לסיכון של הופעת גליומה, ואף של acoustic neuroma.


יחד עם שללו כל המחקרים אפשרות של הופעתmeningioma  על רקע חשיפה לקרינה סלולארית.


הסוכנות הבינלאומית למחקר הסרטן (IARC) אף המליצה בשנת 2011 על דירוגה של חשיפה לקרינה סלולארית כ-“קרצינוגן אנושי אפשרי בדרגה 2B“, וזאת תוך התבססות על מחקרי אינטרפון (2010) והמחקר השוודי של Hardell (2011).


 


בארה”ב נעשו מחקרים על שכיחות ומגמות של הופעת גידולים מוחיים בין השנים 1973-2006, והתברר שדווקא בין השנים 1992-2006, נרשמה ירידה כללית בתחלואה זו, למרות שדווקא שנים אלה היו עדות לראשיתה של תופעת הטלפונים הסלולאריים.


גם מחקר על התרחשות סרטן המוח בארבע המדינות הסקנדינביות בשנים 1974-2004, לא מצא מתאם טוב בין העלייה התלולה בשימוש בטלפונים סלולאריים החל מסוף שנות ה-90 לבין מגמת ההתרחשות של גידולים מוחיים משנים אלה ואילך.


גם מחקר בריטי שהתפרסם בשנת 2011 ב-Bioelectromagnetics, לא מצא שינוי בשיעור הופעת גידולי מוח בשנים 1998-2007, וזאת בהשוואה לנתונים של שנים קודמות, ושלל אף הוא קשר בין סרטן להתגברות החשיפה לקרינה סלולארית דווקא בשנים אלה.


גם מחקר שוודי שהתפרסם בשנת 2011 ב-British Medical Journal לא מצא עלייה בהתרחשות גליומה משנת 2000 ואילך, בהשוואה למגמה הכללית של התרחשות זו בשוודיה בין השנים 1970-2009.  


 


הממצאים של הסקר האמריקני המתפרסם כעת, מצביעים על יציבות בהתרחשות גליומה באוכלוסייה שם במרוצת השנים 1992-2008.


אם הנתונים של מחקר אינטרפון היו תקפים, היה צפוי שיתרחש גידול של התרחשות שנתית של גליומה בארה”ב מ- 17.7 מקרים חדשים לכל 100 אלף איש באוכלוסייה בשנים 1992-1996, עד כדי 19.5 מקרים חדשים של גליומה לכל 100 אלף בשנת 2008, נתון שלא נצפה בפועל.


 


קרינה מייננת נחשבת ככזו שהנזקים שהיא גורמת הם סמויים (לטנטיים) לתקופה של 2-5 שנים. ההתרחשות של סרטן מצופה להתרחש בעיקר על ידי השרייה של נזקים ב-DNA, וקרינה מייננת, הידועה כגורמת לסרטנים מוחיים עושה זאת על ידי זירוז הופעה של נזק כרומוזומאלי ניכר הנובע משברים ב-DNA וארגון מחדש שגוי של חומצת הגרעין, כפי סוכם לאחרונה בסקירה נרחבת על הנושא ב-Radiology משנת 2009.


כיוון שקרינת המיקרוגל המיוצרת על ידי טלפונים סלולאריים אינה מייננת, לכן אין היא חזקה דיה כדי לגרום נזק ישיר ל-DNA.


מספר קבוצות מחקר בחנו נתונים בחיות ובתרבית רקמה (in vitro), לגבי השפעת קרינת המיקרוגל המופקת מטלפונים סלולאריים. אחד המחקרים שהתפרסם בשנת 2003 ב-Radiation Research, בחן השפעת הופעת גליומה במוחותיהן של חולדות שנחשפו לקרינת מיקרוגל בתדר שלMHz  835 ללא כל תוצאות חותכות.


 


נראה אם כן, שהנתונים האפידמיולוגיים הנמצאים ברשותנו בשלב זה, אינם מצדיקים חשש מוצדק מפני גידולים מוחיים בקרב המשוחחים מעשה שגרה בטלפונים סלולאריים. אך בביולוגיה בכלל, וברפואה בפרט, יש להמתין לעתים עשרות שנים עד שמתבררים נזקיו של גורם סיכון לכאורה תמים. האם ילדינו ונכדינו המתמכרים כיום לטלפון הסלולארי מתוך שקיקה וחוסר דאגה, ילקו בעוד עשרים שנה בגידולים מוחיים שראשיתם בחטא הקדמון של ריבוי היחשפות למכשיר המפתה הזה? כנראה שהסיכון הזה נמוך, אם בכלל, אך רק הזמן ייתן לו תשובה פסקנית.


  


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים