חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

טיפול פשוט בוויטמינים עשוי להקל על חולי סכיזופרניה?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

אם ההשערה תתאמת, טיפול פשוט בוויטמינים עשוי להקל על חולי סכיזופרניה.

חוקרים ישראלים גילו כי חומר המעורב בהתפתחות אלצהיימר ומחלות לב עשוי להיות מעורב גם בהרס תאי עצב אצל חולי סכיזופרניה, הפוגעת באחוז אחד מהאוכלוסייה ובעיקר בצעירים – מתבטאת בהפרעות בתפישה ובפירוש המציאות.
חוויות חסרות בסיס מציאותי מתערבות בחשיבה ובקליטה החושית וגורמות להזיות ולמחשבות שווא.
חלק גדול מהחולים חווים במהלך חייהם התקפים חוזרים של המחלה הגורמים להם סבל רב, תחושות ניכור וזרות כלפי הסובבים אותם, ירידה בתפקוד ואובדן היכולת לעבוד.

במחצית השנייה של המאה ה- 20 החלו חוקרים להבין שהסכיזופרניה קשורה
בשינויים ביוכימיים במוח, המשפיעים על תפקודו. עם התפתחות אמצעי ההדמיה
התברר שבמהלך המחלה, וכנראה אף לפני התפרצותה, עובר המוח גם שינויים
מבניים המעידים על התנוונות: נפח רקמת המוח יורד וחדרי המוח מתרחבים.
במקביל מצטמצמת הפעילות של אזורי המוח האחראים על היוזמה והרצייה, ונחלש
התיאום בין אזורים שונים שאמורים לעבוד יחד בעת פעילות חשיבתית.

בעשור האחרון, בעקבות מחקרים אינטנסיביים, התברר שהמחלה פוגעת בתפקודים
קוגניטיביים נוספים, כמו היכולת להתרכז ולקלוט מידע, לעבד, לאחסן ולשלוף אותו מהזיכרון. קיימות השערות שונות בנוגע למנגנונים המעורבים בפריצת המחלה, אך אלה טרם הוכחו; מה שברור הוא שההידרדרות המהירה המופיעה אצל חלק מהחולים, בעיקר אלה שהמחלה פרצה כשהיו צעירים, מתרחשת בשל פגיעה במנגנונים ביוכימיים המשפיעים על התפקוד של תאי העצב במוח.
אלא שעד היום לא הצליחו לחשוף את הגורמים לניוון המתמשך של חדרי המוח
ולהידרדרות הקוגניטיבית של החולים.

לפני יותר מ- 30 שנה התגלה כי חומצת אמינו ששמה הומוציסטאין משפיעה על
היווצרותה של מחלת טרשת העורקים. ב- 15 השנים האחרונות התפרסמו יותר
מ- 6,000 מאמרים, המייחסים תופעות פתולוגיות לכלי הדם כאשר רמת ההומוציסטאין בדם גבוהה. רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם נחשבות לאחד מגורמי הסיכון העיקריים לסתימת כלי הדם ולהתפתחות אוטם בשריר הלב.

במשך השנים התברר שהומוציסטאין ברמות גבוהות פוגע במרכיבים נוספים בגוף.
ב1997- התברר שבכמויות גדולות הוא רעיל גם לתאי עצב ועלול לגרום למותם,
זאת בנוסף להשתתפותו בחסימת כלי דם מוחיים. הממצאים האלה הובילו להשערה
שהומוציסטאין עשוי להיות מעורב במחלת האלצהיימר.

במחקר שנעשה בפברואר השנה בקרב אלפי משתתפים התברר כי אצל האנשים
שבצעירותם ובשנות הביניים לחייהם נמדדו בדם רמות הומוציסטאין גבוהות,
שכיחות הופעת מחלת האלצהיימר בגיל מתקדם היתה כפולה בהשוואה לאנשים
שרמות ההומוציסטאין בדמם היו תקינות. באותו חודש התפרסם מאמר
ב- ” Medicine of New England Journal” שבו דווח כי הסיכוי של זקנים שנמדדו אצלם
רמות גבוהות של הומוציסטאין לפתח אלצהיימר כפול בהשוואה לזקנים שרמות
ההומוציסטאין בדמם תקינות.
מקובל לחשוב איפוא, שהומוציסטאין ברמות גבוהות הוא אחד מגורמי הסיכון גם לאלצהיימר. במקביל התברר שהומוציסטאין ברמות גבוהות מעורב גם בהתפתחות של שבץ מוחי.

הממצאים האלה הניעו את הפסיכיאטר פרופ` חיים בלמייקר מאוניברסיטת
בן-גוריון, המשמש כסגן מנהל בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע, לבדוק אם
יש קשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין לבין מחלת הסכיזופרניה.
“קיים דמיון בין מאפיינים פיסיולוגיים של סכיזופרניה ובין אלה של אלצהיימר”,
אומר בלמייקר. “בשני המקרים יש ניוון ברקמת המוח וירידה בתפקודים קוגניטיביים. בסכיזופרניה ההידרדרות הפיסיולוגית והקוגניטיווית אצל החולים לא אחידה, וחשבנו שאולי גם כאן הומוציסטאין ממלא תפקיד”.

יחד עם פרופ` בן-עמי סלע מהמכון לכימיה פתולוגית במרכז הרפואי שיבא ופרופ` יוסף לוין מאוניברסיטת בן גוריון, המנהל מחלקה פעילה במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, בדק בלמייקר את ההשערה בקבוצה של 193 חולי סכיזופרניה בני 18 עד 70.
החוקרים מדדו את רמת ההומוציסטאין בדמם של החולים בהשוואה לקבוצת ביקורת של 762 אנשים בריאים באותו טווח גילים.
התוצאות הראו כי אצל גברים חולים מתחת לגיל 50 רמות ההומוציסטאין היו גבוהות כמעט פי שניים בהשוואה לגברים בריאים באותם גילאים. לעומת זאת, אצל נשים, כמו גם אצל גברים מעל גיל 50, לא היה הבדל בין החולים לבריאים.

מה הקשר בין רמת ההומוציסטאין הגבוהה ובין מחלת הסכיזופרניה ומדוע דווקא
גברים צעירים כה מושפעים ממנה? “קיימים הבדלים באספקטים שונים של המחלה
בין גברים לנשים”, אומר בלמייקר. “ידוע למשל שהמחלה מתפרצת מוקדם יותר
בגברים מאשר בנשים, ושאצל גברים שבהם פרצה המחלה בגיל צעיר השלב הכרוני
והניווני ארוך יותר. בנוגע לקשר בין הומוציסטאין לסכיזופרניה, הממצאים שלנו מצביעים על כך שהאפקט ההרסני של ההומוציסטאין, שידוע כי הוא רעיל לתאי עצב, מתבטא ככל הנראה גם בסכיזופרניה. אנחנו חושבים שהומוציסטאין הוא אחד הגורמים העיקריים לניוון המתמשך במוחם של החולים, ואת זה אנחנו בודקים עכשיו”.

אם אכן תאומת ההשערה, ייתכן שאפשר יהיה למצוא טיפול בקלות יחסית. “אנחנו
יודעים שרמות גבוהות של הומוציסטאין מופיעות, בין השאר, כתוצאה מחוסר
בוויטמינים מקבוצת B, ועל ידי טיפול בוויטמינים האלה ניתן להוריד את רמות ההומוציסטאין בדם עד לרמה נורמלית. הטיפול הוא איפוא פשוט בתכלית”,
אומר פרופ` סלע. “אנחנו בודקים עתה אם תוספת של הוויטמינים האלה לחולים
סכיזופרנים עם רמות הומוציסטאין גבוהות משפרת את תפקודיהם הפיסיולוגיים
והקוגניטיביים”.

בלמייקר סבור שתזונה לא נכונה, עישון, חוסר בוויטמינים, חוסר בפעילות
גופנית וגורמים תורשתיים מעורבים בהתפתחות המחלה. “כל אלה מדגישים את
הצורך במעקב ובצורך בתוספת ויטמינים לחולים הצעירים. כך נוכל אולי למנוע
את הניוון וההידרדרות הקוגניטיבית. זה אחד הגילויים המעטים בקריירה
שלי, שיש לו תרגום ישיר ליישום אפשרי”.

פרופ` לוין אומר כי “אין לתלות את ההידרדרות הקוגניטיבית באופן בלעדי
ברמות ההומוציסטאין. אנו משערים כי לתת-קבוצה של החולים יש נטייה לפתח
הידרדרות קוגניטיבית ובאלה החשופים לרמות גבוהות של הומוציסטאין ייתכן
שתהליך זה מואץ. בכל מקרה, הדברים הם עדיין בגדר השערה שיש להוכיחה”.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים