פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
חטטת נגרמת מדלקת של בלוטות החלב וזקיקי השערות.
היא מופיעה בעיקר בגיל ההתבגרות, כתוצאה מתגובה לקויה להורמון הטסטוסטרון.
תגובת הגוף להורמון בדרך כלל מתייצבת עם הזמן, ואיתה נעלמים או נרגעים התסמינים.
התכשיר myo-inositol מסייע לחדירת גלוקוז לתוך תאים והוא נחשב בטיחותי ויעיל בטיפול בחטטת, בעיקר במטופלים שאינם חפצים בטיפולים המסורתיים, כגון אנטיביוטיקה, ספירונולקטון או .isotretinoin
זאת על פי Janette Keri, הדרמטולוגית של אוניברסיטת מיאמי. לפיה, פרוביוטיקה וחומצות שומן אומגה-3 נכללות גם הן בטיפול בחטטת.
Myo-inositol נלמד בתחום הגינקולוגיה והאנדוקרינולוגיה במטופלות עם תסמונת פוליציסטית של השחלות, תוך יכולת לשפר את הפרופיל המטבולי ולהפחית חטטת ושעירות יתר, קובעת ד"ר Keri.
מחקר שכלל 137 נשים כבדות משקל עם תסמונת פוליציסטית וחטטת מתונה, מצא שבהשוואה לפלצבו, 6 חודשי טיפול עם מיו-אינוזיטול או עם D-chiro-inositol שהוא איזופורם נוסף של אינוזיטול, חל שיפור משמעותי בדרגת החטטת.
טיפולים עם שני האינוזיטולים נחשבים בטיחותיים גם לנשים הרות והם עשויים למנוע לידה טרם-עת. ד"ר Keri מטפלת במטופליה עם גלולת 2 גרם מיו-אינוזיטול פעמיים ביום. גם באירופה התכשיר של מיו-אינוזיטול פופולרי כמשחה מקומית.
דיאטה, פרוביוטיקה ותוספי תזונה אחרים:
דיאטה עם רמת גליקמיה נמוכה הייתה בין מספר תרפיות שדווחו בשנת 2015 על ידי Cochrane Database Systematic Review כבעלי יכולת להפחית נגעי עור בחטטת.
בין אלה נכללים שמן עץ התה וארס דבורים.
שמן עץ התה, הידוע גם כ- ,melaleuca oil הוא שמן חיוני הנובע מהרתחה של עץ התה האוסטרלי.
בטיפול מקומי יש לו תכונות אנטי-בקטריאליות והוא משמש לטיפול בחטטת, פטרת ציפורניים ועקיצות חרקים.
גם חומצות אומגה-3, וצריכה מוגברת של פירות וירקות דווחו כבעלי יכולת הגנה מפני חטטת, בעוד שהיפרגליקמיה, קרבוהידרטים, חלב ומוצריו, ושומנים רוויים דווחו כמסייעים להופעת חטטת.
על פי ד"ר Kery, העצה הטובה ביותר היא לצרוך פחות סוכר ומשקאות סוכריים, ולהימנע מ"מאכלים לבנים" כמו לחם לבו ופסטה.
גם פרוביוטיקה מומלצת במיוחד למטופלים באנטיביוטיקה, כפי שמשתמע מניסוי אקראי, כפול-סמיות ומבוקר כנגד פלצבו, בו השתתפו 20 מבוגרים עם חטטת, ניסוי בו נבחנה השפעת פרוביוטיקה על חטטת.
משתתפי הניסוי צרכו תוסף נוזלי המכיל Lactobacillus rhamnosus SP1 (להלן LSP1) או פלצבו למשך 12 שבועות. החוקרים בחנו ביופסיות עור בבסיס הניסוי ולאחר 12 שבועות, ובחנו דגימות אלו לרמת ביטוי הגנים המקודדים ל- insulin-like growth factor 1 (או IGF1) וכן לרמת forkhead box protein O1 (או FOXO1).
הם מצאו שבהשוואה לרמת הבסיס הקבוצה שטופלה עם פרוביוטיקה הראתה ירידה של 32% ב-IGF1, ועלייה של 65% ברמת ביטויו של הגן ל- ,FOXO1כאשר שני השינויים היו משמעותיים (p<0.0001), כאשר במטופלי פלצבו לא נמצאו שינויים משמעותיים כאלה. מבחינה קלינית, המטופלים עם פרוביוטיקה היו בעלי שיפור של פי 28.4 בתרחיש של החטטת בהשוואה עם מטופלי פלצבו.
ניסוי פרוספקטיבי משנת 2013, חילק 45 נשים בטווח הגילים של 18-45 שנה, לאחת משלוש זרועות: אלו שטופלו עם פרוביוטיקה בלבד, אלו שטולו עם minocycline בלבד, ואלו שטופלו במשולב עם פרוביוטיקה ו-minocycline. הפרוביוטיקה ששימשה בניסוי הכילה ,Lactobacillus acidophilus Lactobacillus bulgaricus ו-Bifidobacterium bifidum.
לאחר 8 ו-12 שבועות, הקבוצה בה ניתן טיפול משולב נתנה את התוצאות הטובות כיותר עם מספר נגעי העור הקטן ביותר, בהשוואה למטופלי פרוביוטיקה בלבד או למטופלי minocycline. בנוסף להפחתת הפוטנציאל לתופעות לא-רצויות, שהן שניוניות לטיפול האנטיביוטי הממושך, הטיפול בפרוביוטיקה הוא בעל השפעות סינרגיסטיות אנטי-דלקתיות.
ד"ר Keri ממליצה על פרוביוטיקה כגון Culturelle, או אם המטופלים מעדיפים חומר ממקור של מזון, להשתמש בסויה או ביוגורט על בסיס שקדים.
פרוביוטיקה מסוג Lactobacillus plantarum, הייתה אחת מ-4 תוספים שנבחנו בסקירה סיסטמטית משנת 2023 ונמצאה בעלת ראיות טובות ליעילות פוטנציאלית. זאת בשילוב עם ויטמין D, תמצית תה ירוק, ו- cheongsangbangpoong- tang שהוא תוצר צמחי שאושר בקוריאה לטיפול בחטטת.
חומצות שומן אומגה-3היו בין תוספים אחרים עם השפעה חיובית. גם אבץ נוסה לטיפול בחטטת אך לא הראה יעילות גבוהה.
טיפול עם חומצות שומן אומגה-3 בשילוב עם isotretinoin:
Steven Daveluy, הדרמטולוג מאוניברסיטת Wayne State במישיגן, קובע שחומצות שומן אלו במינון יומי של 50 גרם מפחיתות את תופעות הלוואי של isotrertinoin. מחקר הראה שצריכה פומית של 1 גרם של אומגה-3 ביום, מפחיתה את היובש בשפתיים, באף, בעיניים ובעור, שהן תופעות הלוואי של isotretinoin.
חוקר זה קובע שטיפול ארוך-טווח עם isotretinoin העלה את רמת הטריגליצרידים בדם ב-49% באלה שלא צרכו במקביל אומגה-3, בהשוואה לעלייה בטריגליצרידים בסך של 13.9% באלה שכן עשו שימוש מקביל עם אומגה-3.
כמו כן נמצא במחקר זה שאומגה-3 הפחיתה את הדיכאון במטופלים, מה שמוצאים בדרך כלל באלה עם חטטת. גם Appel Bodemerl, הדרמטולוגית מאוניברסיטת ויסקונסין, הודיעה שהיא רושמת 2 גרם ביום של חומצה דוקוזה-הקסנואית וחומצה איקוזה-פנטנואית למטופלים הנוטלים isotretinoin מה שמפחית תהליכי דלקת.
הטיפול בחטטת קשור להחלטות קשות שכן רבים מהמטופלים מתלוננים על כך שטיפול עם רטינואידים גורם להם לחוש תחושת "התקלפות בפנים". אך נראה שהאתגר הגדול ביותר של טיפול בחטטת, הוא חוסר ההיענות של המטופלים, כאשר מחקר אחד מצא שמחצית מתוכם שקיבלו מרשם של מריחה מקומית נטשו את הניסוי תוך 3 חודשים או משום שסברו שאינו מסייע או בגלל תופעות הלוואי.
אך דברים נוטים להשתנות. ה-FDA אישר ב-6 השנים האחרונות טיפולים חד יומיים, שמגבירים את היענות המטופלים ואף נושאים תוצאות.
בשנת 2016 יצאו המלצות של האקדמיה הדרמטולוגית האמריקנית (AAD): טיפולים אלה כוללים benzoyl peroxide באופן מקומי במקרים של חטטת קלה עד מתונה, או טיפול סיסטמי בנטילה פומית של אנטיביוטיקה או של הורמונים במקרים של חטטת מתונה עד קשה.
דרמטולוגים כיום מטפלים בחטטת רק באופן נדיר עם clindamycin או עם ,erythromycin כיוון שהופיעה עמידות לאנטיביוטיקות אלו. זה מותיר את הטיפול עם tetracycline כאנטיביוטיקה מומלצת, בגלל השפעתה האנטי-דלקתית החזקה.
אך טטרה-ציקלינים עלולים לפגוע במיקרוביום במעיים, ו-minocycline בעיקר עלול לגרום באופן נדיר לסיבוכים רציניים כגון פיגמנטציה בלתי-הפיכה ולריאקציה של רגישות-יתר.
תופעות אלו הביאו את Hilary Baldwin הדרמטולוגית והאחראית על מרפאת חטטת במרכז הרפואי בברוקלין, לקבל בברכה את אישור ה-FDA משנת 2019, לטיפול מקומי עם minocycline הנספג בגוף הרבה פחות מנטילתו הפומית.
רופאה זו רושמת לעתים קרובות sarecycline, שהוא טטרה-ציקלין בעל ספקטרום צר שאושר בשנת 2018. לתכשיר זה פחות תופעות לוואי בהשוואה לתכשירים אחרים.
לאחרונה נוספו לארסנל התכשירים כנגד חטטת שתי גרסאות חדשות של תכשירים טופיקליים ישנים, tretinoin ו-tazarotene, שקיבלו את אישור ה-FDA בשנים 2018 ו-2019, בהתאמה.
הטכנולוגיה החדשה של 2 תכשירים אלה, מאפשרת למרכיב הפעיל שלהם לשקוע על פני העור בצורת רשת בצורת יערת דבש, והם מכילים גם חומר התורם ללחות שלהם.
על פי Baldwin, תכשירים אלה הופכים לפורמולציות מתונות של רטינואידים טופיקליים. הרטינואידים האחרונים אינם יכולים להינתן ביחד עם benzoyl peroxide, כיוון שהאחרון מחמצן אותם ומפחית את פעילותם, כמו גם עלול לגרום לגרד עור.
טכנולוגיה הידועה כ- microencapsulationעוקפת את המגבלות האחרונות.
קליפת סיליקה כולאת את המרכיב הפעיל, ומונעת ממנו להגיב עם מרכיבים אחרים בתכשיר, תוך שהוא מאט את הפרשתו.
תכשירים שעברו מיקרו-אנקפסולציה ארוזים כנוזל בבקבוק עם תכשירים אחרים באופן שאינו מחייב את המטופל להשתמש בהם פעמיים ביום, בבוקר ובערב.
תכשיר נוסף, trifarotene, שימש בתחילה במקרים של פסוריאזיס, הוא רטינואיד טופיקלי נוסף הראוי לציון. רטינואידים הם נגזרות של ויטמין A, הנקשרים לקולטנים שונים של חומצה רטינואית (להלן RARs).
Trifarotene ידוע כרטינואיד של הדור הבא, כיוון שהוא הראשון להיקשר באופן סלקטיבי ל- RAR-γ, שהוא ה-RAR השכיח ביותר בעור. זיקה זו מאפשרת לתכשיר להיות יעיל בריכוזים נמוכים, מה שמפחית תופעות לוואי.
בגלל בטיחותו הגדולה, דרמטולוגים ממליצים על trifarotene כתכשיר ראוי למריחה על פני שטחי עור נרחבים, כגון חטטת בכתפיים ובגב.
נמשיך ונדון בתכשירים חדשים לטיפול בחטטת במאמר ההמשך.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע
25/02/2024
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
