חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

חלב ובריאות – האם יש כאן יחס של 1 ל-1? חלק ב

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), פקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

לקריאת חלק א’ לחץ כאן

 

גדילה והתפתחות:

 

אם האם אינה יכולה להניק, חלב פרה משמש בסיס לפורמולות הניתנות בבקבוק לתינוקות מתחת גיל שנה, והוא עשוי להוסיף ערך תזונתי חשוב בגיל המאוד צעיר. גם עם סך תזונה הולמת, צריכת חלב מגבירה את תהליך הגדילה לאורך שנות הילדות, והגעה לגובה הולם (Berkey וחב’ ב-Cancer Epidemiology & Biomarkers Preview משנת 2009), בה במידה שחיונית ביותר צריכת חלב על ידי האישה בתקופת ההיריון להגדלת משקל היילוד (Olsen וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2007).
חלב פרה מכיל כמויות ניכרות של חומצות האמינו המסועפות לאוצין, איזולאוצין ו-valine שהן מפתח לאיכות החלבון בחלב. צריכה של חומצות אמינו אלו על ידי האדם מגבירה בפלזמה את הריכוז של IGF-I המתווך של פעולת הורמון הגדילה (Barr וחב’ ב-Journal of American Diet Association משנת 2000, Cadogan וחב’ ב-British Medical Journal משנת 1997, ו-Harrison וחב’ ב-Cancer Causes Control משנת 2017).
לאוצין, באופן ספציפי משפעל את המסלול של rapamycin באדם (mTOR) החיוני לרפליקציה של התאים ומעכב אפופטוזיס (Melnik ב-International Journal of Molecular Science משנת 2015).

 

בריאות העצם והסיכון לשברים:

 

תוצרי חלב שמקורם בפרות או בעלי חיים יונקים שאינם אנושיים, הם מרכיבים מרכזיים של הדיאטה המערבית המסורתית, בעיקר במדינות צפוניות עם אקלים קר.
הצריכה המומלצת בארה”ב של חלב או של גבינות, יוגורט או מוצרי חלב אחרים היא של 3 מנות יומיות של 8 אונקיות (237 מ”ל או גרם) למבוגרים או לילדים מעל גיל 9 שנים, כמות הגדולה משמעותית מהצריכה העכשווית הממוצעת של מבוגרים העומדת על 1.6 מנות יומיות.
כמות החלב ומוצריו המומלצת מבוססת על הצורך לקבל סידן, לשיפור מצב העצמות. אך יש גם חשש שצריכה מוגברת של מרכיב מזון זה, עלולה גם להסב תופעות לוואי לא רצויות, ולכן הדיון של צריכת חלב ומוצריו אמור להיות שקול ורציני.

על מנת להגביר בפרות יצירת חלב, מגדלים אותן באופן שהן מייצרות רמות גבוהות של הורמון גדילה דמוי-אינסולין (IGF-I) (על פי Echternkamp וחב’ ב-Journal of Animal Science משנת 2015).
הפרות הרות במשך רוב התקופה בה חולבים אותן, מה שמגביר בחלב רמות פרוגסטינים, אסטרוגנים והורמונים נוספים (Ganmaa ו-Sato ב-Medical Hypotheses משנת 2005).
התססת החלב להכנת גבינה, יוגורט, קפיר, ומוצרים אחרים, גורמת לדה-נטורציה של ההורמונים בחלב, מפחיתה בו את כמות הלקטוז, ומשפיעה על הרכב חיידקי החלב (Fernandez וחב’ ב-Biomedical Research International משנת 2015).
למרות שניתן לייצר חמאה ישירות מחלב, מקובל להשתמש בשמנת כחומר גלם. השמנת נוצרת מחלב גולמי שנשמר ללא תזוזה במשך מספר ימים כשכבה שומנית והידרופובית שבה מרוכזת הזבדה אשר צפה מעל השכבה הנוזלית של החלב. בייצור תעשייתי מאיצים את התהליך על ידי מִפְרָדָה (פרקציונציה) שהיא למעשה סַרְכֶּזֶת המפרידה את השמנת הקלה יותר.
החמאה עצמה מיוצרת במחבצה באמצעות נענוע השמנת עד קריעת הקרומים הפוספוליפידיים, כך שהזבדה מתאחדת לגוש אחד ויוצרת שכבה נפרדת משאר המרכיבים. בתהליך המִפְרָדָה נוצר גם חלבון מי הגבינה (whey protein).

כיוון שחלב מגביר את היכולת לגבוה, ואנשים גבוהים קשורים לסיכון מוגבר של שברי צוואר ירך ועצמות אחרות, נבחנה בשני מדגמים גדולים של נבדקים האפשרות שצריכה גדולה של חלב תגביר בהם את הסיכון לשברים מאוחר יותר בחיים (Feskanich וחב’ ב-JAMA Pediatrics משנת 2014).
מסקנות מחקר זה היו שעל כל צריכה נוספת של ספל חלב מדי יום יש עלייה של 9% בסיכון לשבר בצוואר הירך מאוחר יותר בחיים. לעומת זאת, לא נמצאה עלייה דומה בסיכון האמור בנשים. נראה אם כן שהנתונים אינם תומכים בצריכת חלב מוגברת בשנות הנערות, שכן לכאורה התוצאה מצריכה מוגברת זו היא דווקא בהגברת הסיכון לשברים.

 

משקל הגוף ו-obesity:

 

למרות שהייתה המלצה גורפת על השפעתו החיובית של חלב על משקל הגוף, מטה-אנליזה של 29 ניסויים אקראיים, לא מצאה כל השפעות של חלב או של תוצריו על משקל הגוף (Chen וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2012).
בקרב גברים ונשים בשלושה מדגמים גדולים, שינויים בצריכת חלב מלא, חלב דל שומן או גבינות, לא הראו הבדלים במשקל הגוף, ורק יוגורט הביא לירידה במשקל (Mozaffarian וחב’ ב-New England Journal of Medicine משנת 2011).
כיוון שיוגורט הוא אחד המקורות הפופולריים בדיאטה המערבית, והוא מהווה מקור של פרוביוטיקה, יש בו למנוע משקל יתר הנובע מהשפעתו על המיקרוביום של המעי (Ley וחב’ ב-Nature משנת 2006, Ridaura וחב’ ב-Science משנת 2013, Turnbaugh וחב’ ב-Nature משנת 2006, ו-Le Chatelier וחב’ ב-Nature משנת 2013).

בילדים ובני נוער נערכו רק ניסויים בודדים על השפעת צריכת חלב ומשקל. בקרב 12,829 בני עשרה שהיו במעקב למשך 3 שנים, צריכת חלב דל-שומן הביאה דווקא לעלייה ב-BMI, אך צריכת חלב מלא לא הייתה בעלת השפעה דומה. אחד ההסברים לממצא האחרון הוא שחלק מהפיצוי בצריכת חלב דל-שומן, מתבטא בצריכה מוגברת של מאכלים עתירי-אנרגיה (Berkey וחב’ ב-Archives of Pediatric & Adolescence Medicine משנת 2005).

 

מחקר שהתקיים בבריטניה עוד בשנת 1976 (על פי Baker וחב’ ב-Journal of Epidemiology & Community Health משנת 1980) גייס 581 תלמידי בית ספר יסודי הגרים באזורים של הכנסה נמוכה לנפש, חולקו באופן אקראי לקבל ארוחת בית ספר הכוללת 7 אונקיות של חלב מלא, או ארוחה ללא כל חלב.
לאחר 21 חודשים לא נמצאו הבדלים במשקל בין שתי הקבוצות, או כי הילדים בקבוצת מקבלי החלב היו מעט גבוהים יותר. בניסויים אקראיים קטנים ומאוחרים יותר, שהתפרסמו מאז שנת 2008, שגייסו ילדים שמנים או ילדים במשקל נורמלי, צריכה של חלב דל שומן לא הפחיתה את משקל הגוף יותר מאשר שתיית מיץ פירות או מים (St-Onge וחב’ ב-Journal of Nutrition משנת 2009, Albala וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2008, ו-Lambourne וחב’ ב-International Journal of Sport Nutrition & Exercise Metabolism משנת 2013).

 

בסך הכל, הממצאים של מחקרים פרוספקטיביים ושל ניסויים אקראיים, לא מצאו השפעות ברורות של צריכת חלב על משקל הגוף בילדים או במבוגרים. בניגוד לעצה של משרד החקלאות האמריקני (USDA), להעדיף מוצרי חלב דלי-שומן, אין ראיות לכך שחלב דל-שומן עדיף על חלב מלא בשמירה על משקל הגוף בילדים, ואף היפוכו של דבר, הראיות מצביעות על כך שביש עלייה במשקל לאורך זמן בצריכת חלב דל-שומן מאשר בחלב מלא. מחקרים אלה גם כן מצביעים על צריכת יוגורט כאמצעי למנוע עלייה במשקל.

 

לחץ-דם, ליפידים, ומחלה קרדיו-וסקולרית: הכמות הגדולה יחסית של אשלגן בחלב, הביאה להשערה שמא צריכת חלב מוגברת תפחית את לחץ-הדם.
הדיאטה הידועה כ-DASH או Dietary Approaches to stop Hypertension, הכוללת מוצרי חלב דלי-שומן מפחיתה את לחץ הדם, אך התרומה הספציפית של חלב בהשגת תוצאה זו אינה ברורה, כיוון שדיאטה זו גם נמוכה בכמות נתרן, ועשירה בפירות וירקות. ניסויים אקראיים עם חלב דל-שומן, הניבו תוצאות לא אחידות בהקשר של הפחתת לחץ הדם (Maki וחב’ ב-Vascular Health & Risk Management משנת 2013).
חשוב לציין שהשפעת חלב בניסויים אלה לרוב תלויה בהשוואה בין משקאות לבין אוכל מוצק. אם חלב בא במקום משקאות ממותקים קלים, או במקום פחמימות מעודנות, התוצאות תהיינה כנראה מועילות (Cohen וחב’ ב-Journal of General Internal Medicine משנת 2012, ו-Appel וחב’ ב-JAMA משנת 2005). אך התוצאות יכולות להיות שונות אם החלב מחליף אגוזים, קטניות או פירות.

 

המלצות שולטות תומכות בצריכת מוצרי חלב דלי-שומן במקום החלופות של שומן מלא, כיוון ששומן רווי המהווה בערך65% מהשומן של מוצרי חלב, ידוע כמגביר את רמת כולסטרול-LDL הפוגע בלב ובעורקים הכליליים.

צריכה של פחמימות במקום שומנים רוויים, כפי שה-USDA מעודד משך שנים רבות, מפחיתה את רמת כולסטרול-LDL, אך מפחיתה גם את רמת כולסטרול-HDL, ובה בשעה עולה הרמה של טריגליצרידים כמו גם זו של גורמים דלקתיים (Mensink וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2003, ו-Astrup וחב’ באותו כתב עת משנת 2011).
לחילופין, שחלוף של שומן רווי בשומן בלתי-רווי מפחית את רמת LDL, ללא תופעות הלוואי הלא רצויות האחרות של הפחתת HDL והגברת טריגליצרידים וציטוקינים דלקתיים (Brassard וחב’ ב-כתב העת האחרון משנת 2017).
במחקרים פרוספקטיביים, לא נמצא שחלב מלא או חלב דל-שומן היו כרוכים באופן כלשהו עם תמותה הנגרמת ממחלת לב כלילית או בשבץ מוחי (Guo וחב’ ב-European Journal of Epidemiology משנת 2017).

 

בניסוי גדול של מדגם נשים, תוצרי חלב עתירי-שומן או דלי-שומן היו בעלי השפעות דומות על הסיכון למחלת לב כלילית, כאשר שניהם היו אמנם כרוכים בסיכון מופחת בהשוואה לצריכת בשר אדום, אך בה בשעה בעלי סיכונים מוגברים בהשוואה לצריכת אגוזים או מאכלי דגים (Bernstein וחב’ ב-Circulation משנת 2010).
תַּבְנִית דומה של סיכון לשבץ מוחי נמצאה בגברים ובנשים (Bernstein וחב’ ב-Stroke משנת 2012). כמו כן, שומן של תוצרי חלב כשלעצמו נמצא כרוך בסיכון מוגבר של תחלואה קרדיו-וסקולרית, בהשוואה לשומן רב-בלתי-רווי או לשומן צמחי (Chen וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2016).
באשר לאנשים המתגוררים במדינות עניות בהן הדיאטה עשירה בעמילנים, צריכה מתונה של מזון חלבי עשויה להפחית תחלואה קרדיו-וסקולרית על ידי הוספה של ערך תזונתי והפחתה של העומס הגליקמי של מזון פחמימתי (Dehghan וחב’ ב-Lancet משנת 2018).

 

סוכרת:

 

הייתה השערה שחלב פרה עלול לגרום לסוכרת type 1 כתוצאה מפעילות צולבת (cross reactivity) בין חלבוני החלב לבין תאי האיים בבלוטת הלבלב (Knip ו-Simell ב-Cold Spring Harbour Perspective Medicine משנת 2012).
אך בניסוי אקראי נמצא שילדים שנגמלו מצריכת חלב פרה והועברו לצריכת חלבונים שעברו הידרוליזה, לא נהנו מהפחתה של נוגדנים-עצמיים כנגד תאי β בלבלב לאחר תקופה של 7 שנים, בהשוואה לילדים שניזונו מחלב פרה, כך שהקשר של של צריכת חלב לסיכון ללקות בסוכרת type 1 נותר בלתי ברור (Knip וחב’ ב-JAMA משנת 2014).

צריכה של מוצרי חלב נכרכה כמו כן עם סיכון מופחת באופן מתון ללקות בסוכרת type 2, במספר מחקרים (Aune וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2013).
יחד עם זאת, מטה-אנליזות בהיקף גדול, לא נמצא שצריכת מוצרי חלב הייתה כרוכה בהפחתת הסיכון לסוכרת type 2 (על פי Chen וחב’ ב-BMC Medicine משנת 2014, או שהייתה כרוכה רק באופן חלש עם הופעת סוג סוכרת זה (Gijsbers וחב’ ב- American Journal of Clinical Nutrition משנת 2016).
אנליזה נוספת העלתה שהסיכון לסוכרת היה נמוך יותר בצריכת חלב מאשר בצריכה של משקאות קלים ממותקים או של מיץ פירות, אך הייתה גבוהה יותר עם צריכת חלב מאשר עם צריכת קפה (Pan וחב’ ב- American Journal of Clinical Nutrition משנת 2012).

 

סרטן:

 

בהשוואות בינלאומיות נמצא שצריכת מוצרי חלב כרוכה בחוזקה עם שיעורי סרטן השד, סרטן הערמונית וסוגי סרטן נוספים (Ganmaa וחב’ ב-International Journal of Cancer משנת 2002).
ההשפעות של צריכת חלב על IGF-I בפלזמה, המנבאה סיכון מוגבר של סרטן הערמונית וסרטן השד מספקות מנגנונים מתקבלים על הדעת (Qin וחב’ ב-International Journal of Food & Science of Nutrition משנת 2009, ו-Shi וחב’ ב-International Journal of Cancer משנת 2004).

מחקרים פרוספקטיביים מצאו שצריכת חלב כרוכה באופן העקבי ביותר עם הצורות האגרסיביות והקטלניות ביותר של סרטן הערמונית (Aune וחב’ ב- American Journal of Clinical Nutrition משנת 2015), אך לא הייתה כרוכה בהגברת הסיכון של סרטן השד.
סך הצריכה של מוצרי חלב הגבירה את הסיכון לסרטן רירית הרחם (אנדומטריום) בעיקר בנשים בגיל המעבר ללא טיפול חלופי בהורמונים, מה שקשור כנראה לתכולת הורמוני המין במוצרי חלב (Ganmaa וחב’ ב- International Journal of Cancer משנת 2012.

 

לא נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב וסרטן השחלות (Genkinger וחב’ ב-Cancer Epidemiology & Biomarkers Preview משנת 2006). לעומת זאת, מטה-אנליזות הראו שצריכת חלב הפחיתה את הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת, לכאורה בגלל רמת הסידן הגבוהה (Aune וחב’ ב-Annals in Oncology משנת 2012, ו-Cho וחב’ ב-Journal of National Cancer Institute משנת 2004).
המגבלה העיקרית של הספרות הקיימת היא בכך שכמעט כל המחקרים הפרוספקטיביים החלו בנבדקים במחצית שנותיהם או בגיל המתקדם, בה בשעה שרוב גורמי הסיכון לסרטן פועלים כבר בילדות או במבוגרים צעירים (Mahabir וחב’ ב-Cancer Causes & Control משנת 2012).

מחקר אחד של דיאטות בצעירים, מצא שצריכת חלב בצעירים, לא הייתה כרוכה בסיכון עתידי של סרטן השד (Linos וחב’ ב- Cancer Epidemiology & Biomarkers Preview משנת 2010).

אלרגיות ואי-סובלנות:

 

אלרגיות לחלבוני חלב פרה עלולות להשפיע על כ-4% מהתינוקות/ילדים ולגרום לבעיות תזונה ניכרות (Sackesen וחב’ ב-Current Opinion in Allergy & Clinical Immunology משנת 2011). דיווחים מבודדים מציעים שצריכת חלב עלולה להחמיר תופעות כאסתמה, אקזמה, או אלרגיות למזון (Murray וחב’ ב- Allergology & Immunopathology משנת 2013). תינוקות עם היסטוריה משפחתית של אטופיה הוזנו משך 10 שנים עם פורמולה של חלבון שעבר הידרוליזה, והיה להם כתוצאה מכך סיכון מופחת לכל מחלה אלרגית או לאקזמה, בהשוואה לתינוקות שניזונו כרגיל מחלב פרה (von Berg וחב’ ב-Journal of Allergy & Clinical Immunology משנת 2013). מעבר לילדות, חלב פרה עלול להחמיר התקפים אסתמטיים (Pelikan ב-International Archives of Allergy & Immunology משנת 2013), או מצבים דומים (Olivier ב-Allergy & Asthma Proceedings משנת 2012).

 

תמותה:

 

מטה-אנליזה שכללה 29 מחקרים, הראתה הראתה שצריכת חלב בכל צורותיו (עתיר או דל שומן) או צריכה של מוצרי חלב, לא הייתה כרוכה בסך-תמותה.
אנליזה עדכנית של 3 מחקרים במדגמים גדולים, עם למעלה מ-30 שנות מעקב, הראתה שחלב מלא היה כרוך בהגברת שיעורי סך התמותה, אך צריכה של חלב דל-שומן וגבינה לא הייתה בעלת השפעה דומה (Ding וחב’ ב-British Medical Journal משנת 2019).
יחד עם זאת, כאשר נעשתה השוואה של מקורות חלבון שונים, צריכת מוצרי חלב נמצאה כרוכה בתמותה מופחתת בהשוואה לצריכה של בשר אדום או ביצים, עם נתוני תמותה דומים לאלה שבצריכת עוף, דגים או בשר אדום לא מעובד, ותמותה גבוהה בהרבה בהשוואה לצריכת חלבונים מהצומח (Song וחב’ ב-JAMA Internal Medicine משנת 2016, כפי שמשתקף בתרשים למטה:

חלב אורגני:

 

צריכה של חלב אורגני במקום חלב קונבנציונלי, זכתה לעידוד בגלל הדאגה בדבר השימוש ב-הורמון גדילה (somatotropin) ריקומביננטי מבקר, והחשש מפני חומרי הדברה (פסטיצידים) ואנטיביוטיקה בחלב המופק באופן קונבנציונלי, וכן בשל הציפיה שחלב אורגני הוא בעל הרכב תזונתי משובח יותר.
למרות שחלב פרה המטופל עם סומטוטרופין מבקר, מכיל רמות מוגברות של IGF-I, אין מחקרים ארוכי-טווח שהשוו חלב מפרות שטופלו עם סומטוטרופין מבקר עם חלב לחב מפרות שלא טופלו עם הורמון זה, בהקשר להשפעתם על בריאות האדם.

 

לאחר שיקול דעת עמוק, החליטו קנדה ואיחוד המדינות האירופיות למנוע מכירת חלב פרות שטופלו עם הורמון גדילה מבקר לא בגלל בעיות רפואיות באדם, אלא דווקא בגלל סוגיות רפואיות בפרות עצמן העלולות לפתח דלקת עטינים (mastitis), בעיות ברגלים ואף בעיות של פוריות בפרות. חלב אורגני יכול להכיל כמויות גדולות יותר של חומצות שומן רב-בלתי רוויות מסוג n-3, (על פי Benbrook וחב’ ב-PLoS One משנת 2013) וכן כמויות מוגברות של בטא קרוטן (Smith-Spangler וחב’ ב-Annals Internal Medicine משנת 2012), זאת כתוצאה מאכילת עשב, ולא בגלל הסטאטוס האורגני של הפרות. התכולה של הורמוני מין בפרות גדלה אם הפרות נחלבות בהיותן הרות, ונוהג זה מקובל בקרב יצרני חלב אורגני או קונבנציונלי.

 

השפעות סביבתיות: מאכלים עשויים להשפיע באופן ישיר או בלתי-ישיר על הבריאות של צורכיהם , דרך ההשפעות הסביבתיות של ייצורם (Willett וחב’ ב-Lancet משנת 2019).
יש השפעות ניכרות של גידול פרות ויצירת חלב על יצירת גזי חממה, ושינויי אקלים, שימוש במים זיהום אויר וזיהום סביבתי, כמו גם עמידות לאנטיביוטיקה (Garnette ב-Food Policy משנת 2011, ו-Sprigmann וחב’ ב-Nature משנת 2018).
נראה שעל ידי הגבלת ייצור חלב, וממילא הקטנת עדרי הבקר. ישתפרו מדדים של גזי חממה ושפעתם על האקלים בעולם כולו (Goodland ב-Global Change of Biology משנת 2014).

 

לסיכום,

חלב פרה מכיל קומפלקס של macronutrients, micronutrients וגורמים מעודדי גדילה שעשויים לסייע לתזונת האדם. יחד עם זאת, כל החומרים המזינים הללו יכולים להגיע גם ממקורות אחרים. לגבי מבוגרים, יש ראיות שאינן תומכות בצריכה גבוהה של מוצרי חלב להפחתת שברי-עצם, מה שהיווה בסיס להמלצות לגבי צריכת חלב ומוצריו ממש למטרה זו בארה”ב.
יתרה מכך, סך הצריכה של מוצרי חלב, לא נכרכה באופן ברור בבקרה על משקל הגוף, או לסיכון של הופעת סוכרת או מחלה קרדיו-וסקולרית. זאת ועוד, צריכה גבוהה של מוצרי חלב עלולה להגדיל את הסיכון לסרטן הערמונית ואולי אף לסרטן רירית הרחם, אם כי היא דווקא מפחיתה את הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת.
צריכת מוצרי חלב “בריאה” יותר מאשר מאכל בשר אדום מעובד, או שתיית משקאות קלים ממותקים, אך פחות “בריאה” מחלבונים ממקור צמחי כמו אגוזים.

 

ההשפעות על ילדים של צריכת חלב פרה הם פחות ברורים בגלל הצרכים היותר מובהקים של ילדים לגדילה, והנתונים מוגבלים יותר. אם חלב-אם אינו זמין, חלב פרה עשוי להוות תחליף ראוי בשנים המאוד מוקדמות של הילד.
לדעתו של Willett, מחשובי התזונאים של Harvard, ההמלצה הנוכחית להגדיל בהרבה את צריכת מוצרי החלב אינה מוצדקת. השיקול אם לצרוך יותר חלב ומוצריו, תלוי באיכות הדיאטה שלנו. אם איכות זו נמוכה כמו בארצות עניות, ובעיקר בילדים, מוצרי חלב עשויים להיות מועילים, מה שאין הדבר כך אם הדיאטה היומיומית עשירה.
כאשר צריכת החלב נמוכה יש חשש לצריכה שאינה מספקת של סידן ושל ויטמין D, בעיקר בארצות צפוניות, אך שני מרכיבי מזון אלה, יכולים להתקבל מסוגי מזון אחרים או מתוספים ללא תופעות לוואי. במקרה של סידן, מקורות חליפיים הם הכרוב kale, ברוקולי, tofu, אגוזים, אפונים, ומיץ תפוזים מועשר. לגבי ויטמין D ניתן להסתייע בחשיפה של 20 דקות מדי יום לאור השמש, או מצריכת תוספים ללא מרשם.
תזונה אופטימלית היא חלק מדיונים מתמשכים שהסכמה גורפת בהם כנראה לא תושג לעולם. כך גם לגבי חלב ומוצריו.

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע
27/09/2020

   לקריאת כל הכתבות של פרופ’ בן-עמי סלע לחץ כאן
אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים