חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

חיידק ניו-דלהי או NDM-1: האם שוב ממזרח תיפתח הרעה?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


בעידן הגלובליזציה אנו עדים מדי פעם למהירות הבלתי נסבלת של מעבר חיידקים או נגיפים אלימים מקצה עולם אחד לקצהו האחר, באופן שאיש מאיתנו אינו מחוסן עוד בפני פגעי מגיפות מקומיות באזורי גלובוס מרוחקים.


עוד טריים בזיכרון נגיף שפעת העופות שהחל דרכו בכפר נידח בצפון וייטנאם, או נגיף שפעת החזירים שהחל את מסלולו המאיים דווקא ממקסיקו. נשא תמים של פתוגן, שאף אינו חולה, המגיע בטיסה של 12 שעות משנחאי לשטוקהולם, עלול להתחיל תהליך מגפתי גלובאלי חמור.


הגלים האחרונים של חיידקי MRSA (סטפילוקוקוס עמיד למתיצילין), אנטרוקוקוס VRE העמיד ל-vancomycin וחיידק הקלבסייאלה מזן KPC העמיד ל-carbapenem, העמידו בסכנה מאושפזים רבם בתי חולים, והדגישו שוב את החומרה שבהופעת חיידקים עם עמידות לטיפול אנטיביוטי. 


 


בשנה האחרונה אנו מתבשרים על נציג חדש של משפחת החיידקים העמידים לתרופות אנטיביוטיות ממשפחת ה-β לקטאם. הפעם מדובר בחיידק שזכה לכינוי NDM-1 או New Delhi metallo-beta–lactamase, וייחודו בכך שהוא עמיד גם לאנטיביוטיקה מסוג carbapenem כגון ה-imipenem, וזאת משום פעילותו המפרקת את התרופה האנטיביוטית.


NDM-1 נתגלה לראשונה בדצמבר 2009 בתייר שוודי שביקר בניו-דלהי ולקה בזיהום חיידקי שלא הגיב לטיפולים שם. בחזרתו לשוודיה זוהה החיידק המזהם כ-Klebsiella pneumoniae שגילה עמידות לאנטיביוטיקה מקבוצת carbapenem, הנושא את הגן החדש NDM-1. מעט לאחר מכן התגלה בקובנטרי שבאנגליה חולה ממוצא הודי שטופל חודשים אחדים קודם לכן בהודו, ובו התגלה חיידק E. Coli עמיד לאנטיביוטיקה, שנשא אף הוא את הגן NDM-1


 


עד מחצית יולי 2010 התגלו בארה”ב 3 מקרים של אנשים מזוהמים עם חיידקים עמידים שהמשותף לכולם שהם קיבלו טיפול רפואי בהודו זמן קצר קודם לכן.


ביולי 2010 דווח על מקרה של נתין הודי מזוהם בחיידק acinetobacter הנושא את הגן NDM-1, מה שחיזק את התחושה שאין מדובר פה בחיידק אלים ספציפי אחד הנושא את הגן האמור, אלא חיידקים שונים הנושאים גן זה, מה שהגביר את הדאגה. 


 


 צפוי במקרים דומים בעבר, קצב גילוי מקרי הדבקה חדשים הלך וגדל במהירות.


מחקר בינלאומי שהתפרסם באוגוסט 2010, העלה 143 מקרים של הדבקות בחיידקים נושאי הגן NDM-1 בהודו ופקיסטאן, ועוד 37 מקרים בבריטניה, רובם הגדול במהגרים זה מקרוב או בבני משפחה שלהם, משתי המדינות השכנות בתת היבשת ההודית. משותף לכל המקרים הללו שהגן האמור, לא היה חלק מה-DNA הכרומוזומאלי של החיידקים העמידים, אלא נישא בפלסמיד, שהוא פיסת DNA נוספת הצמודה ל-DNA המקורי, והיא ניתנת להעברה גנטית אופקית בין זני חיידקים שונים בתהליך היצמדות בין 2 חיידקים הידוע כקוניוגציה. מדובר אם כן בדרך העברה רוחבית של חומר גנטי שפוטנציאל ההתפשטות שלו יעיל בהרבה.


 


ואם מהודו נפתחה הפעם הרעה, מקרים נוספים החלו להיות מדווחים ברחבי העולם באופן לא מפתיע.


ב-21 באוגוסט 2010 התגלה מקרה ראשון בטורונטו, ומייד אחריו עוד מקרים באלברטה ובוונקובר במערב קנדה. שבועיים לאחר מכן, צץ מקרה ראשון ביפאן, וב-26 באוקטובר אובחנה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר אישה שחזרה מהודו לאחר שטופלה שם בעקבות תאונת דרכים, והיא נושאת חיידק מעיים הנושא את הגן NDM-1.


 


אך המצב ממשיך להדאיג:


באוגוסט 2010 דווח בבלגיה על מקרה מוות ראשון עם זיהום בחיידק עמיד עם הגן NDM-1. בניגוד לכל המקרים הקודמים בהם החיידקים העמידים כן הגיבו טוב לטיפול עפ פולימיקסין, קוליסטין וטיגציקלין, חולה זה טופל ללא הועיל בקוליסטין. גם קורבן זה נפגע בתאונת דרכים בפקיסטאן, אושפז שם וטופל ללא הועיל, טרם הטסתו לבלגיה להמשך טיפול.


 


האנטיביוטיקות ממשפחת carbapenem נחשבות ל”מפלט האחרון” בהיותן יעילות במגוון גדול של חיידקים, והדגימו את עוצמתן במקרים רבים בעבר בהם חיידקים הראו עמידות לסוגי אנטיביוטיקה מקובלים.


לכן כאשר “חיידק על” (Superbug) כזה פוגש חיידק אחר ומעביר אליו את הפלסמיד המכיל את הגן המקודד לאנזים carbapenemase הפוגע ב”אנטיביוט העל”, הדבר מעורר חשש שמפגשים בין-חיידקיים, עלולים לייצר זני חיידקים רבים עמידים לטיפולים אנטיביוטיים.


האנזים carbamenemase שייך למשפחת ה-lactamase β, המבקע את טבעת הבתא-לקטאם, שהיא מרכיב חשוב של חומרים אנטיביוטיים דוגמת פניצילין, צפאלוספורין וכאמור קרבאפנם. 


יחד עם זאת NDM-1 אינו פעיל כנגד אנטיביוטיקות כמו fluoroquinolones דוגמת ciprofloxacin המוכר לציבור כ-Cipro, או כנגד levofloxacin המוכר כ-Levaquin, וכן אינו פעיל כנגד אמינוגליקוזידים דוגמת גנטמיצין הידוע כ-Garamycin, או כנגד סטרפטומיצין.


אך למרבה הצער, רוב זני החיידקים שיש להם את הגן NDM-1, מכילים כבר עמידים כרומוזומאלית או פלסמידית כנגד כל סוגי האנטיביוטיקה העמידים ל-NDM-1, ולכן חיידקים אלה המגלים עמידות תרופתית כה רחבה, זכו לכינוי Superbugs.


אין גם הפתעה בעובדה שארבעת סוגי החיידקים שהתגלו עד כה כנשאי NDM-1 הם חיידקים גראם-שליליים נפוצים יחסית בעיקר כחיידקי מעיים והם: Escherichia, Klebsiella, Enterobacter ו-Acinetobacter.


 


הממסד הרפואי הבריטי מעריך שהמספר הגדול יחסית של מקרים של NDM-1 בבריטניה נובע מכך שיש לאחרונה נהירה גדולה בריטים להודו ולפקיסטאן לביצוע ניתוחים פלסטיים שעלותם שם נמוכה באופן מפתה, וההדבקה בחיידק האלים מתרחשת במהלך האשפוז. 


 


החומר הגנטי המועבר בין חיידקים והמכיל את הרצף לגן NDM-1 הוא בגודל של 180kb, והוא עלול לעבור מחיידק למשנהו באחת מ-3 דרכים:


א. טרנספורמציה-מתרחשת כאשר דופן החיידק נשברת עם מות החיידק, ואז חומר גנטי משתחרר לסביבה הקרובה באופן שחיידקים אחרים מזדמנים יכולים לספוג חומר זה ולשרבב אותו לתוך הכרומוזום של החיידק הפונדקאי או לפלסמיד שצמוד ל-DNA של חיידק זה.


ב. שיטת הקוניוגציה, כאשר 2 חיידקים חיים נצמדים זה לזה ומעבירים חומר גנטי באופן הדדי.


ג. שיטת הטרנסדוקציה, שהיא המסובכת ביותר. כאן יש מעורבות של בקטריופאג’ים שהם נגיפים התוקפים חיידקים, וחומצת הגרעין שלהם, “משתלטת” על חומצת הגרעין של החיידק המותקף באופן שנוצרים עותקים רבים של הנגיף תוקף החיידק, וכך הוא מתרבה, מפוצץ את החיידק ומשתחרר לסביבה באופן המאפשר לחלקיקי הבקטריופאג’ לתקוף חיידקים חדשים, וחוזר חלילה.


אך לעתים משתרבבת לחומר הגנטי של הנגיף הנוצר, פיסת חומר גנטי של החיידק המותקף, וכך יכול להיות חומר גנטי זה מופץ בין חיידקים רבים אחרים, כולל פיסת ה-DNA המכילה את הגן NDM-1.   


 


מהו הטיפול במקרי הדבקה עם חיידק המכיל את הגן NDM-1 ?


תרופה אנטיביוטית אחת, קוליסטין, אינה מתפרקת על ידי האנזים לקטמאזה של NDM-1, אך השימוש בה אינו נפוץ בשל רעילותה. יחד עם זאת, מספר חיידקי NDM-1 רגישים ל-tigecyclin (שם מותג Tygacil), וחלקם רגישים ל-aztreonam (שם מותג Azactam). ברור שאין חיסון, או כוונה ליצור חיסון כנגד חיידק המכיל NDM-1, שהרי לא מדובר בחיידק אחד.


יש גם הערכה שבניגוד למגיפות הכלל עולמיות במקרים של שפעת העופות או שפעת החזירים, כאן ממדי ההדבקות יהיו מקומיים יותר. יחד עם זאת, העוסקים בנושא מוטרדים מפרק הזמן הממושך יחסית של 48 שעות, שנדרש לביצוע מבחני הרגישות לאנטיביוטיקה של דגימות נוזלי-גוף הנלקחות מהנבדקים החשודים, שכן פרק זמן זה מאפשר לחיידק האלים להתרבות במהירות.


 


הודו, נראית המקום האידיאלי ליצירתו של ה-Superbug החדש שמאיים עלינו. מדינה עם צפיפות אוכלוסין רבה, דרגת סניטציה מהגרועות בעולם, מדינה עם אחוז מפגעי שלשול מהגבוהים בעולם, ועל כל אלה הודו היא גם מדינה עם בקרה נמוכה ביותר על שימוש בתרופות מרשם, שנמכרות ללא מרשם רופא, ובתוכן תרופות אנטיביוטיות רבות. עובדה אחרונה זו מובילה לעודף בלתי נסבל של שימוש באנטיביוטיקה, שהוא המצע הטבעי להתפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.


 


בשנת 1960, לפני 50 שנה, הופיעו ב-New England Journal of Medicine  שני מאמרים של Hirsch וחבריו, ושל Bernsten ו-McDermott, שצפו כבר אז את הצרה המתרחשת מהופעת עמידות לאנטיביוטיקה בשימוש מוגזם בפניצילין, טטרציקלין ונובוביוצין בטיפול במפגעים סטפיקוקאליים.


היום ידוע כבר על 890 אנזימים שונים ממשפחת בתא-לקטמאזה שנוצרו במרוצת השנים על ידי חיידקים עמידים שונים.


נראה שהסיפור הרציני הזה של עודף שימוש באנטיביוטיקה  שבמקום להכות בחיידקים, קם על יוצריו, הוא מהלקחים היותר חמורים שהמחקר הרפואי ותעשיית התרופות צריכים להפנים, ללמוד ואולי אף להעלות רעיון נועז לבלימת התופעה.  


 

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם שימושך בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים