פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, מנהל בדימוס של המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. 
ההשפעה של טיפול אנטיביוטי של 7 ימים כנגד 14 יום, בקרב גברים עם UTIאך ללא חום.
מטרת הניסוי:
לברר האם בגברים עם תסמינים של UTI אך ללא חום, טיפול עם ciprofloxacin או עם trimethoprim/sulfamethoxazole למשך 7 ימים, הוא פחות באיכותו מטיפול דומה למשך 14 יום בהקשר של פתרון בעיית UTI.
ניסוי קליני אקראי זה כלל 272 גברים עם תסמיני UTI, פתרון התסמינים המוקדמים של UTI, לאחר 14 ימי טיפול אנטיביוטי פעיל, נמצא ב-122 מתוך 131 מטופלים (93.1%), וב-111 מתוך 123 מטופלים למשך 7 ימים (90.2%), מה שהצביע על כך שהטיפול הקצר יותר לא היה פחות באיכותו בהשוואה לטיפול הממושך יותר.
תוצאות הניסוי בקרב 272 מטופלים בגיל הממוצע של 69 שנה, מתוכם 254 השלימו את הניסוי (93.4%). באנליזה שניונית, התפוגגות התסמינים התרחשה ב-125 מתוך 136 מטופלים (91.9%) בקבוצת 7 ימי הטיפול, בהשוואה לפתרון התסמינים ב-123 מתוך 136 מטופלים (90.4%) בקבוצת המטופלים למשך 14 יום.
הישנות של התסמינים נמצאה ב-13 מתוך 131 מטופלים בקבוצת 7 ימי הטיפול (9.9%), לעומת 15 מתוך 123 מטופלים למשך 14 יום (12.9%). תופעות לוואי שליליות הופיעו ב-28 תוך 136 מטופלים למשך 14 יום (24.3%). מסקנות הניסוי הן שטיפול מקוצר למשך 7 ימים יעיל באותה מידה כמו הטיפול למשך 14 יום (van Nieuwkoop וחב' ב-BMC Medicine משנת 2017).
ניסוי שלישי הראה שגברים ללא חום, עם פגיעה בעמוד השדרה ו-UTI, שלושה ימי טיפול היו פחותים באיכותם לעומת טיפול של 14 יום (Dow וחב' ב-Clinical Infectious Diseases משנת 2004). גם ניסויים נוספים של גברים עם UTI ללא חום, מצאו שטיפול ממושך יותר לא הניב תוצאות עדיפות (Drekonja וחב' ב-Archives of Internal Medicine משנת 2012).
כיוון ש-UTI היא אחת הסיבות
השכיחות ביותר לטיפול אנטי-מיקרוביאלי (Gupta וחב' ב-Annals of Internal Medicine משנת 2017), העובדה שטיפול קצר יותר לא רק מפחית את הצורך בצריכת יתר אנטיביוטית, בעיקר כנגד חיידקים גראם-שליליים, בהם הבעיה של יצירת עמידות כנגד אנטיביוטיקה הופכת לבעיה משמעותית קלינית. בניסוי כפול-סמיות ומבוקר כנגד פלצבו, התבצע בשני מרכזים של Veterans Administration במיניאפוליס מינסוטה וביוסטון טקסס.
קביעה של משך הטיפול האופטימלי של מחלות זיהומיות היא אסטרטגיה חשובה בשימור היעילות האנטי-מיקרוביאלית (Barlam וחב' ב-Clinical Infectious Diseases משנת 2016).
מסה גדולה של ראיות מראה שמשך טיפול קצר יותר דומה ביעילותו למשך טיפול ארוך יותר בזיהומים רבים, כולל דלקת ריאות (Chastre וחב' ב-JAMA משנת 2003, ו-Uranga וחב' ב-JAMA Internal Medicine משנת 2016), זיהומים תוך-בטניים (Sawyer וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2015, אוסטאומיאליטיס (Gariani וחב' ב- Clinical Infectious Diseasesמשנת 2021), צלוליטיס (Hepburn ב-Archives of Internal Medicine משנת 2004, UTI בנשים (Gupta וחב' ב-Clinical Infectious Diseases משנת 2011) ועוד.
ממצאים אלה תומכים בטיפול אנטי-מיקרוביאלי שאינו ארוך מהמקובל על מנת לפתור בעיות זיהומים, שכן טיפולים ממושכים יותר אינם מספקים תועלת נוספת, הם אינם נוחים ואף יקרים יותר, ואף מגבירים את תופעות הלוואי (Tamma וחב' ב- Clinical Infectious Diseases משנת 2011).
יחד עם זאת, UTI בגברים חסר משך טיפול אופטימלי מוגדר. ניסויים קליניים הראו שבגברים ללא חום המאובחנים עם UTI, טיפול אנטי מיקרוביאלי של 2 שבועות, היה יעיל כמו טיפול בן 4 שבועות (Ulleryd ו-Sandberg ב- Scandinavian Journal of Infectious Diseases משנת 2003).
מאפריל 2014 עד דצמבר 2019 במיניאפוליס, ומינואר 2018 עד דצמבר 2019 ביוסטון, 273 מטופלים חולקו לשתי קבוצות 7 ימי טיפול או 14 ימי טיפול).
המטופלים נוטרו בדואר או על ידי ביקורי-בית להעריך את מצבם, ובסך הכול 76% ממשתתפי הניסוי (207/272) היו ממיניאפוליס, ו24% (66/272) היו מיוסטון. 18% ממשתתפי הניסוי היו שחורים, 2.2% היו אינדיאנים, 77.9% היו לבנים, ו-1.1% היו ממוצא אתני מיעוטי. 0.7% מהמשתתפים בניסוי נמנעו מלענות לשאלות.
ההבדלים ב-145 תרביות שתן עם למעלה מ-100,000 מושבות חיידקים/מ"ל:
כאשר החיידק המבודד היה E.coli ב-7 ימי טיפול, 30 מתוך 43 מקרים הניבו למעלה מ-100,000 מושבות חיידקים/מ"ל, בעוד ש-14 ימי טיפול הניבו 29 מתוך 39 מקרים עם למעלה מ-100,000 מושבות חיידקים/מ"ל. כאשר החיידק המבודד היה klebsiella, 12 ו-11 מקרים מתוך סך של 16 מקרים הניבו מעל 100,000 מושבות חיידקים/מ"ל; כאשר החיידק המבודד היה מזן Enterococcus, טיפול של 7 ימים הניב 6 מתוך 8 מקרים עם מספר גבוה של חיידקים/מ"ל, בעוד שטיפול למשך 14 יום הניב 7 מתוך 10 מקרים כאלה, בהתאמה; כאשר החיידק המבודד היה סטפילוקוקוס שלילי ל-coagulase, טיפול של 7 ימים הניב 8 מתוך 11 מקרים, ואילו טיפול של 14 יום הניב 6 מתוך 9 מקרים של מספר גבוה של מושבות; כאשר החיידק המבודד היה ציטרובקטר, טיפול בן 7 ימים או בן 14 יום הניבו מספר זהה של 3 מתוך 4 מקרים של מספר מושבות גבוה; כאשר החיידק המבודד היה סטרפטוקוקוס, טיפול בן 7 ימים הניב 2 מתוף 3 מקרים של מספר גבוה של מושבות בעוד שטיפול בן 14 יום הניב 3 מתוך 4 מקרים של מספר חיידקים גבוה; כאשר החיידק המבודד הוא Pseudomonas aeruginosa, טיפול של 7 ימים מניב 2 מתוך 3 מקרים של מספר גבוה של מושבות בעוד שטיפול בן 14 מונע כל מקרה כזה; כאשר החיידק המבודד היה סלמונלה, טיפול של 7 ימים מניב מקרה אחד של מושבות חיידקים רבות בעוד שטיפול בן 14 ימים מונע מצב כזה; כאשר החיידקים המבודדים היו מסוג enterobacter או Proteus mirabilis, טיפולים בני 7 או 14 יום הניבו מספר זהה של 2 מתוך 3 מקרים של מספר גבוה של מושבות חיידקים; כאשר החיידק המבודד היה Morganella morganii נמצאו מקרה אחד של מספר גבוה של מושבות בטיפול בן 7 ימים, ו-3 מקרים מתוך 4 עם מספר מושבות גבוה; כאשר החיידקים המבודדים הם aerococcus aureus או מתגים גראם-חיוביים, טיפולים בני 7 ימים או 14 יום הניבו מקרה יחיד של מושבות בעלות מספר גדול; כאשר החיידק המבודד היה Seratia marcescens טיפול בן 7 ימים הניב מקרה בודד של מספר גדול של מושבות, ואילו 14 ימי טיפול הניבו 2 מתוך 3 מקרים של מספר מושבות גבוה; כאשר החיידק המבודד היה Staphylococcus aureus, 7 ימי טיפות הניבו 2 מקרים של מספר גבוה של מושבות ואילו 14 ימי טיפול הביאו למקרה בודד של מספר מושבות גבוה.
המסקנה של ניסויים אלה היא שטיפולים אנטיביוטיים של 7 ימים מספיקים באותה מידת יעילות להניב תוצאים קליניים משביעי רצון כפי שעושים זאת טיפולים בני 14 יום.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
21/07/2024
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
