חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

ויטמינים – עובדות, סיבות לחוסר וטיפול במחלות שונות

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ויטמינים

עובדות
1. ויטה=חיים. אי אפשר להתקיים בהיעדרם.
2. הויטמינים התגלו לפני 100 שנים.
3. הויטמינים הם למעשה “פועלים” המשתתפים בחילוף החומרים בגוף ובפעולות אחרות שלו.
4. היום מוכרים כ-13 סוגים של ויטמינים ששונים זה מזה במבנם הכימי ובפעילותם.
5. הויטמינים דרושים לגוף בכמויות זעירות בלבד מ”ג או מקר”ג, אבל אין שום פרופורציה בין חשיבותם לכמותם.

6. למרות שלמען פעילות פיזיולוגית דרושים הויטמינים בכמות זעירה אבל לשם פעולת ריפוי בגוף או לשם שיקומן של מערכות שנחלשו והחזרתן לפעילות תקינה, דרושות כמויות גדולות הרבה יותר.
7. קיימות תאוריות שונות לגבי הכמויות הדרושות לגוף.
8. רוב הויטמינים והמינרלים מגיעים מהמזון לכן יש לגוון את המזון.
9. רוב הויטמינים הפועלים יחד עם האנזימים בעיכול, הסעה, קליטה ובנייה מחדש של חומרי המזון בגוף ובסילוק פסולת חילוף החומרים, במנגנון החיסוני ועוד.
10. הויטמינים נמצאים בעיקר במזונות טריים.

11. רוב הויטמינים רגישים לחשיפה לאויר, חמצון, אור, חום, חומצות ובסיסים.
12. חלק מהויטמינים נהרסים בתהליכי הכנה, עיבוד, זיקוק ובישול של המזון ויש הנעלמים לגמרי ממזון מסויים.
13. ניתן לסנתז את הויטמינים באופן מלאכותי.
14. בד”כ הגוף אינו יכול לסנטז בעצמו את הויטמינים ודרושה לו אספקה מהתזונה.
15. ישנם הבדלים אינדיבידואלים רבים בתצרוכת הויטמינים של אנשים שונים.

16. אין אותה כמות ויטמינים זעירה הדרושה למניעת סימני חסר של ויטמינים דומה לכמויות הדרושות לטיפול במחלות ניווניות. מסיבה זו חולים זקוקים לתוספת של ויטמינים מעבר למה שמסוגל לספק המזון.
17. הויטמינים אינם מכילים קלוריות ואינם מספקים אנרגיה אך הם חשובים מפני שהם מרכיבים את האנזימים הזרזים בכל התהליכים הביולוגיים.
18. הויטמינים אינם חלק מהרכב הגוף או מבנהו, אלא רק עוזרים לתחזוקתו ופעילותו.
19. כולנו זקוקים לויטמינים ומינרלים אבל הכמויות הדרושות הן אינדיבידואליות. כל אחד בהתאם למינו, גילו, אורח חייו, קצב חילוף החומרים בגופו.
20. הויטמינים הם לא כדורי מרץ ולא תחליף למזון.
21. אנחנו עדיין לא מכירים את כל מנגנוני הפעולה של הויטמינים ולפעמים אנחנו לא יודעים מה הקשר בין סימני חסר של ויטמין מסויים לבין התפקוד המוכר של הויטמין.

שלבי גילוי הויטמינים
1. יצירת מצב מחסור ב-2 קבוצות בע”ח וציון סימני המחסור.
2. נתינת מנה מדודה מהתרכובת החשודה רק לקבוצה אחת.
3. לאחר שנוצרו סימני מחסור מזריקים את התרכובת החשודה וגורמים לכך שסימני המחסור יעלמו.
4. סימני המחסור שהם בלתי הפיכים – לא יעלמו.

את הויטמינים מחלקים לויטמינים מסיסים במים וויטמינים מסיסים בשמן :
1. הויטמינים המסיסים במים לא נאגרים בגוף העודפים מופרשים בשתן כך שמצד אחד אין מאגר וחייבת להיות אספקה יומיומית ומצד שני כמעט ואי אפשר להגיע להרעלה כתוצאה מנטילת כמויות גדולות. הויטמינים המסיסים בשמן יכולים להאגר בגוף בעיקר בכבד. מדובר בעיקר בויטמינים A ו-D. זה אומר שמצד אחד תופענה תופעות חסר לאחר תקופה ארוכה יותר ומצד שני אפשר להגיע לעודפים שמתבטאים ברעילות.
2. המסיסים במים נספגים במעי דק ללא תלות בשום גורם אחר. המסיסים בשמן זקוקים לנוכחות שומנים לשם ספיגתם.
3. המסיסים במים מובלים בדם באופן חופשי. המסיסים בשמן מובלים או כשהם קשורים לכילומיקרונים וליפופרוטאינים אחרים או שהם קשורים לחלבוני פלסמה ספציפיים כמו רטינול בינדינג פרוטאין שהוא מוביל בפלסמה של ויטמין A.
4. המסיסים במים מהווים ברובם קואנזימים כלומר הם שותפים לפעילות אנזימים בריאקציות מטבוליות. המסיסים בשומן לא משמשים כקואנזימים לכל אחד תפקיד שונה.

הויטמינים כולם חיוניים יש מספר ויטמינים שמסוגלים להיות מיוצרים באופן מסויים בגוף ואז נקרא להם חצי הכרחיים:
1. ניאצין (ויטמין B3) מיוצר מטריפטופאן (חומצה אמינית) למרות זאת חייבים תוספת מהמזון.
2. ויטמין A יכול להיווצר בתנאי שהמזון יספק פרו ויטמין A.
3. ויטמין D יכול להיווצר בעור בהשפעה של קרניים אולטרה סגולות.
4. ויטמין K וויטמין B12 מסונתזים ע”י הפלורה של המעי.

בתקופות שונות בחיים משתנות הדרישות לויטמינים שונים. כמות ה-RDA באה במטרה למנוע מחסור. לקחו כמות מינימלית שמונעת מצב פתולוגי והוסיפו עוד קצת. עד לפני 10 שנים התייחסו לויטמינים לפי RDA היום התפיסה שונה בתכלית. מתחילה להתפתח גישה שאומרת שלויטמינים תפקידים הרבה יותר רחבים ממניעת חסרים פתולוגיים. הכמויות הדרושות גבוהות והם צריכות למלא מטרות יותר רחבות. הויטמינים דרושים לתפקוד נורמלי ותקין של כל המערכות+מניעת מחלות באופן כללי + הרגשת בריאות אופטימלית.
היום אפילו ברפואה קונבנציונלית מקובל לתת תוספות ויטמינים. הגישה אומרת שלא בטוח שהמזון מספק את צריכת הויטמינים הדרושה.

הגורמים לצריכת ויטמינים מעבר ל- RDA (קצובה יומית מומלצת):

1. תקופות בחיים שהן מועדות יחסית למצב של חסר כמו: תינוקות וילדים, מתבגרים שנמצאים בתהליך גדילה ולכן הדרישות גבוהות.
2. קבוצות סכון כמו: נשים הרות, מיניקות, בין הריון אחד למשנהו זקוקות לשיקום.
3. קשישים שמהווים קבוצת סיכון מכל הבחינות התזונתיות. חלק ממחלות הזיקנה קשורות למצב תזונתי ירוד. עצם המחלה מגבירה דרישות תזונתיות. בנוסף תנאי החיים, מצב בריאותי, שיניים, בן זוג, תמיכה משפחתית, גורמים סוציואקונומיים. מעבר לכך יש סיבות פיזיולוגיות: גם אצל בן אדם קשיש שהוא בריא יכולה להיות בעיה. עם עלות הגיל יורדת הספיגה.
4. שתיית אלכוהול מגבירה דרישה לויטמינים.
5. עישון מגביר דרישה לויטמינים. רמת הויטמינים בדם של מעשנים נמוכה יותר מאשר בדם של לא מעשנים. נכון בעיקר לגבי אנטיאוקסידנים.
6. פעילות גופנית מוגברת צרכנית של ויטמינים.

7. אורח חיים מודרני שמצד אחד מציע לנו מגוון רחב של מזונות מעובדים נוחים לשימוש וזמינים ומצד שנים מזון זה משולל ויטמינים.
8. סטרס נפשי מגביר דרישה לויטמינים. סטרס נפשי הוא חלק מאורח חיים.
9. סטרס פיזי – מחלות, פציעות, ניתוחים מגבירים דרישה לויטמינים.
10. אנחנו חשופים להרבה מאד מזהמים שבהחלט מגבירים את הצורך בויטמינים זאת אחת הסבות ש-RDA צריך להתעדכן כי התנאים הסביבתיים הולכים ומשתנים. זה קשור לחור באוזון, חומרים כימיים במים, דשנים וריסוסים, תוספות למזון וכו`. החשיפה לרעלנים בכל מיני רמות מגבירה צריכת ויטמינים כדי לקיים בריאות אופטימלית. כל אלו נכונים גם אם התזונה מאוזנת כלומר כמויות ויטמינים אופטימליות הן כמעט בלתי ניתנות להשגה באמצעות מזון בלבד.
11. המזון מכיל פחות ויטמינים כתוצאה מתהליכי הייצור המקובלים. האדמות מנוצלות אינטנסיבית וזה משפיע בירידת מינרלים. משתמשים בדשנים שאמורים להחזיר לקרקע את החומרים שמהם האדמה מדלדלת. הדשנים מחזירים אמנם מינרלים אבל אין מספיק דגש על יסודות קורט. בנוסף עודפי דשנים הופכים לרעילים. חלק מהם מגיעים למי תהום וחלק נשארים בצמחים זה גורם מזהם. כל שיטות החקלאות מביאות לתוצאה סופית של צמח שמכיל פחות ויטמינים. בחקלאות מוסיפים גם הורמונים לפירות וירקות. מזונות אחרים כמו חלב, ביצים ובשר מכילים הורמונים ,אנטיביוטיקה וסמי הרגעה. בארץ מקרינים תפו”א, בצל ושום.
12. יש קשר בין צריכת ויטמינם לתחלואה במחלות לב, כלי דם וסרטן. יש לקחת את כל הויטמינים והמינרלים באופן מניעתי ואז חלק מהם לפי הערכת סיכונים ספציפיים. לכל מחלה יש פאן גנטי ופאן סביבתי. לצד הגנטי משקל מכובד. יש לחפש מחלות במשפחה הקרובה ובהתאם לזה לשער באיזה סיכון פוטנציאלי נמצאו אותו אדם.

סבות לחסר ויטמינים
1. הרגלי אכילה לקויים.
2. סטרס.
3. תפריט המכיל פחות מ-1000 קלוריות.
4. מצב חולי כרוני או אקוטי.
5. נשים המשתמשות בגלולות.
6. שמוש ממושך בתרופות – כמעט כל התרופות גורמות לאיזו שהיא הפרעה במשק ויטמינים והמינרלים (ספיגה לא טובה, הפרשה מוגברת, פירוק מוגבר)
7. השומרים על דיאטה צמחונית או טבעונית.
8. מגיל 55 ומעלה ירידה בספיגה.
9. אנשים העוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית.
10. צרכני אלכוהול.
11. מעשנים.

DEFICIENCY
מחלות מחסור המופיעות כאשר אדם עם דרישת ויטמינים ממוצעת מתקיים ממזון דל באותם ויטמינים. למשל תזונה לא מספקת בדיאטות אצל צמחונים. כלומר המחסור בא ממקור של מזון מוגבל.

DEPENDENCY
החסר לא נגרם בגלל שהמזון מוגבל אלא בגלל שהדרישות מוגברות. לדוגמה גיל התבגרות, גדילה, מחלות, פעילות גופנית. כלומר הדרישות של האדם גבוהות מהרגיל.

חסר בויטמינים ומינרלים
החסר לא בא לידי ביטוי באופן מיידי. יש מס` שלבים בהתפתחות של חסר:
1. חסר שולי – אין מספיק ויטמינים, עדין אין סמפטומים.
2. שלב ביוכימי – אפשר לראות ירידה בהפרשה בשתן בויטמינים מסיסי מים.
3. שלב פיזיולוגי – תופעות שאינן תופעות חסר קלאסי.
4. שלב סופי – תופעות ספציפיות של המחסור.

בשלב הביוכימי ישנה הפרשה בפרופורציה לכמות בגוף. כלומר אם חסר בגוף תהיה פחות הפרשה של ויטמינים. ההפרשה בשתן מהווה מדד שמלמד על מצב הרוויה בגוף.
בשלב זה יתחילו מחסורים בלי סמפטומים חיצוניים.
בשלב הפיזיולוגי תהיינה תופעות פיזולוגיות “שוליות” (שאנחנו לא תמיד מתייסחים אליהן) כמו נשירת שיער, שינויים בצפורניים בעור או הפרעות התנהגותיות כמו עצבנות, עייפות, הפרעות שינה, ירידה במצב הרוח, ירידה בתיאבון.
השלב הסופי הוא שלב המחלה. השלבים יכולים להתפתח או להעצר בשלב מסויים. לא כל חסר בויטמינים אפשר לזהות חיצונית. מכיוון שאין אפשרות לזהות מצבי חסר חלקי באמצעות סימנים קליניים, חשוב ביותר לזהות אותם לפני שיחמיר המצב באמצעים ביוכימיים. כלומר קביעת רמת ויטמינים שונים בגוף בשיטות שונות כמו: רמת ויטמין בדם, מדידת הפרשתו בשתן לאחר נטילת כמות מדודה, בדיקת פעילות אנזים מסויים שהויטמין מהווה חלק ממנו. בדיקות אלה עדיין אנין מתבצעות באופן שגרתי.

ויטמינים בבישול ואחסון
הויטמינים שומרים על ערכם התזונתי בתנאי קור ויובש. תהליכי הבישול כגון טיגון או בישול פוגעים במבנה הכימי של הויטמינים ובפעילותם. בישול בכמות מים גדולה גורם לאיבוד ויטמינים ומינרלים. גם בישול בכלי פתוח גורם לאיבוד ערכם של הויטמינים. חשיפה לאור ואויר גורמת לשינויים כימיים בחלק מהויטמינים. חשיפה לסביבה חומצית כמו למשל השרייה או בישול בחומץ או מיץ לימון פוגעת אף היא בערכם התזונתי של הויטמינים.
אחסון ארוך גורם לפירוק אנזימי במזון כמובן שפעילות הויטמינים נפגעת.
כדי לנצל את המירב מהויטמינים צריך:
1. לאחסנם לתקופה קצרה.
2. להחזיקם בתנאי קור ויובש.
3. לבשל בכלי סגור.
4. לבשל עם מעט מים ולנצל את המים בפירות ובירקות.

אויטמינזות
אויטמינזות נובעות ממחסור ברכיב תזונה יחיד.
מחלות המחסור התזונתי העיקריות:



טיפול בצפדינה
נטילת ויטמין C 1000 מ”ג ליום, רוב הסימנים נסוגים תוך שבועות אחדים.
לריפוי מוחלט נדרשים כמה חודשי טיפול.

טיפול בפאלגרה
נטילת ניאצין 100 מ”ג ביום. במקרים שיש קשיי ספיגה במע` העיכול יש להגדיל את המנה.
להוסיף לתזונה: קטניות, בוטנים, שומשום, קמח מלא, שמרי בירה.

טפול ברככת
ויטמין D 300 יב”ל ביום.
קלציום 800 מ”ג לחלק את המנה לפעמיים ביום.
מגנזיום 400 מ”ג ליום.
להגביר צריכת מזונות כמו: שקדים, אגוזים, טחינה, שקדיה, עלים ירוקים, טופו.
להוריד חלבונים מהחי.

טפול ברי ברי
B1 100 מ”ג 1 בוקר 1 ערב.
B קומפלקס 1 בוקר.
אסור: אלכוהול, פחמימות מזוקקות כמו קמח לבן ואורז לבן.
להוסיף לתזונה: חלמון ביצה, דגנים מלאים, קטניות בעיקר אפונה ירוקה.

בעוד שבארצות העולם השלישי נגרמת תת תזונה כתוצאה מרעב ואי ספיקת מזון הרי שבמערב הסיבה לתת תזונה נגרמת מסיבות אחרות:
א. אכילת מזון מעובד, מעודן, מלוטש – תת תזונה על קיבה מלאה.
ב. מחלות מעיים הגורמות לתת ספיגה למשל קרון, קוליטיס, שלשולים כרוניים.
ג. מחלות מטבוליות המפריעות לניצול אבות מזון או ויטמינים.

אכילת מזון מעובד אמנם אינה גורמת לחוסר אנרגיה אך גורמת למחסור בויטמינים מסויימים. סימפטומים ראשונים לתת תזונה: הרגשה רעה, עייפות גופנית ורוחנית, ירידה בזכרון.

טפול
הטפול כמובן מעבר למזון מלא. תוספת ויטמינים ומינרלים בתחילת הטיפול. לשים דגש על ספיגת הוייטמינים. במקרה של מחלות מעיים או הפרעות מטבוליות יש לטפל במקור.

בברכה, רונית נחום

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים