פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז
רפואי שיבא, תל-שומר; החוג לגנטיקה מולקולארית
וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת
תל-אביב.
4. Imlygic
לטיפול במלנומה:
באוקטובר
2015 אישר ה-FDA לחברת Amgen
את שיווק התרופה talimogene laherparepvec (תחת שם המותג Imlygic) לטיפול במלנומה בחולים עם שאתות בעור ובבלוטות לימפה שלא ניתן לנתחם. בינואר
2016 אושר תכשיר זה באירופה לאותה מטרה.
בכך הפך תכשיר זה לתרפיה הראשונה על בסיס נגיף ההורג תאים סרטניים על ידי הפעילות האונקוליטית
שלו (דהיינו הוא ממיס את התאים הסרטניים).
במקור פותח התכשיר על ידי חברת BioVex
תחת השם OncoVEXGM-CSF, ובשנת 2011 רכשה Amgen
את זכויות היצור. במרס 2013 פרסמה Amgen
תוצאות חיוביות עם התכשיר הזה בחולי מלנומה, והוא הפך לנגיף האונקוליטי
הראשון שנמצא אפקטיבי בניסוי קליני phase III
בפורמולציה הניתנת בהזרקה לתוך הגידול.
ראוי לציין שבאירופה אושר Imlygic
לטיפול במבוגרים עם מלנומה מקומית או כזו שהתפשטה לטווחים קרובים יחסית
(מה שמוגדר כשלבים IIIC, IIIB
ו-IVM1a), ללא גרורות לעצמות, למוח,
לריאות או רחבי הבטן.
מנגנון הפעולה של Imlygic:
התכשיר יוצר בשיטת הנדסה
גנטית מהנגיף HSV-1 או herpes simplex virus 1, שהוא נגיף לא פתוגני המוכר לרבים המוטרדים מדי
פעם מפצעוני שלבקת על השפתיים או באזור האף המכונים פצעי קור שמתפוגגים מעצמם.
הרפס (שלבקת) היא מחלת עור נפוצה, אשר נגרמת על-ידי נגיף ההרפס סימפלקס (HSV).
הנגיף יכול לגרום להופעת שלפוחיות ופצעים באזור הפה והאף (המכונים פצעי קור) ומתפוגגים
מעצמם.
על ידי מספר מודיפיקציות גנטיות גרמו להחלשת הנגיף, להגדלת הסלקטיביות שלו לתאים סרטניים
באופן שהנזק שהוא גורם לתאים אלה אינו פוגע בתאים בריאים, וכן גורמים לנגיף ה"מהונדס"
להפריש את הציטוקין GM-CSF המפעיל ומעודד תגובת מערכת החיסון
של הגוף.
Imlygic הוא בעל פעולה כפולה, בהריסת תאים
סרטניים על ידי התקפה ישירה על תאים אלה, וכן בעזרה שהוא מעניק למערכת החיסון לזהות
ולהשמיד תאי סרטן.
התכשיר מוזרק ישירות לתוך הגידול, והנגיף המוחלש חודר לתאים סרטניים כמו גם לתאים בריאים,
אך הוא הונדס באופן שהוא אינו מסוגל להתחלק בתאים בריאים. לעומת זאת, הוא מסוגל להתרבות
בתאים הסרטניים, תוך שהוא מפריש את הציטוקין GM-CSF, ובדיעבד התא הסרטני עובר ליזיס ונהרס. חלקיקי
הנגיף משתחררים בתהליך זה ומסוגלים לתקוף תאי סרטן נוספים, ובנוסף משתחררות גם פיסות
של תאי הסרטן הפגועים המכילות אנטיגנים של התאים הסרטניים, המזוהים על ידי מערכת החיסון
(Liu וחב' ב-Gene Therapy
משנת 2003).
הציטוקין GM-CSF
מושך לאזור הגידול תאים דנדריטיים שהם תאי מערכת החיסון המעבדים ומציגים
את האנטיגנים לתאיT ציטוטוקסיים (killer cells) של מערכת החיסון, באופן שתאיT אלה
יכולים לזהות אנטיגנים אלה ולהשמיד את התאים הנושאים אותם (Senzer
וחב' ב-Journal of Clinical Oncology
משנת 2009, ו-Kaufman
וחב' ב-Annals of Surgery & Oncology
משנת 2010).
בדרך זו, Imlygic יכול לפעול באופן ישיר בתאי הסרטן
לתוכם הוא הוזרק, אך גם הוא מראה השפעה סיסטמית בגוף כולו על ידי שפעול מערכת החיסון
(Andtbacka וחב' ב-Journal of Clinical Oncology משנת 2013).
כיוון שמערכת החיסון האדפטיבית "זוכרת" אנטיגן מרגע בו זיהתה אותו לראשונה,
ההשפעה של הנגיף הציטוליטי היא ללא מגבלת זמן מה שעשוי למנוע הישנות הגידול (relapse).
ניסויים קליניים במלנומה:
יעילות התכשיר Imlygic
בגידולי מלנומה בלתי ניתנים להסרה בניתוח, הודגמה בניסויי phase III.
תוצאות ניסוי phase II התפרסמו בשנת 2009. חמישים מטופלים
עם מלנומה מתקדמת (שברובם נכשלו טיפולים מוקדמים, טופלו עם imlygic. תגובה מלאה או חלקית הושגה ב-26% מהמטופלים,
כאשר ב-16% התגובה הייתה מלאה וב-10%-חלקית.
בסך הכול התקבלה הישרדות של 54% לאחר שנה מתחילת הטיפול, ולאחר שנתיים ההישרדות הייתה
עדיין של 52%. התגובה הושגה הן בשאתות לתוכן הוזרק התכשיר ישירות אך גם בשאתות מרוחקות,
לתוכן לא הוזרק התכשיר, כולל אלה באיברי הבטן.
ניסוי OPTiM
phase III
:
בניסוי זה הושווה Imlygic עם הציטוקין GM-CSF
שהוזרק אל מתחת לעור ב-430 חולי מלנומה מתקדמת שאינה ניתנת לניתוח בשלבי
מחלה IIIB,
IIIC או IV.
התכשיר Imlygic הראה יתרונות בטפול במלנומה גרורתית,
כאשר תגובה מתמשכת הושגה ב-16% מהמטופלים, לעומת תגובה של 2% בלבד שהושגה בקבוצת הביקורת
של אלה שהוזרקו עם GM-CSF
(עם מובהקות סטטיסטית גבוהה p<0.0001). היתרונות הגבוהים ביותר, נמצאו בשלבי מחלה
B-III
ו-C-III, עם תגובה לתכשיר של 33% לעומת
תגובה של 0% לטיפול ב-GM-CSF.
ב-17% מהמטופלים עם Imlygic, הייתה תגובה מוחלטת עם היעלמות
של שאתות המלנומה בגוף כולו, מה שמדגים את ההשפעה הסיסטמית של התכשיר על מערכת החיסון, באופן שגם תאי סרטן
מרוחקים מושמדים.
נתוני הישרדות נוספים מראים שבאלה מבין המטופלים
עם מלנומה שלא טופלו קודם לכן כלל, ומדובר בערך במחצית המדגם בניסוי זה, הסיכון למוות
פחת ב 51% כתוצאה מהטיפול ב-Imlygic,
ואילו אלה מחולי המלנומה שכן טופלו קודם לכן בשלב שלפני הופעת הגרורות, והם בשלבי המחלה
3b, 3c ו- IV M1a), נהנו מהפחתה של 44% בסיכון התמותה.
ניסוי OPTiM היה ניסוי phase III
הראשון, שהוכיח יעילות של גישה אימונו-תרפית על ידי שימוש בנגיפים אונקו-ליטיים.
ניסויים קליניים משנת 2015 הראו שמשך ההישרדות הממוצע של אלה שטופלו עם Imlygic
היה 41.1 חודשים, לעומת 21.5 חודשים בחולי מלנומה מטופלים ב-GM-CSF.
המטופלים עם תכשיר זה הראו סבילות לטיפול כאשר תופעות הלוואי קלות עד מתונות, כגון
עייפות, צמרמורות, או חום. תופעת הלוואי המשמעותית ביותר שנרשמה ב-2.1% מהמטופלים הייתה
צלוליטיס על פי Senzer וחב' ב-Journal of Clinical Oncology משנת 2009.
סוגי סרטן נוספים:
נמצאה עדות להשפעה קלינית
של התכשיר בניסויי phase I בחולים עם סרטן בלוטת הלבלב, סרטן
השד, וסרטן המעי הגס (Hu
וחב' ב-Clinical Cancer Research
משנת 2006).
5. הנוגדן החד-שבטי nivolumab (שם מותג Opdivo):
תכשיר כנגד Ebola: חברת Tekmira Pharmaceuticals, יצרנית התכשיר TKM-Ebola-Guinea, המיועד לטיפול באלה שנדבקו בנגיף קטלני זה,
הודיעה בחודש יוני 2015, שהיא סיימה לגייס משתתפים לניסוי קליני phase II, להערכת יעילות התכשיר. עיקרון התכשיר הוא ביצירת
siRNAs
או short interfering RNA molecules, הנקשר ל-RNA של הנגיף
למניעה מהנגיף לייצר חלבונים החיוניים להופעת תסמיני המחלה. בחודש מרס 2015 החלו ניסויי
phase II, והכול מצפים לראות את ממצאי ניסויים אלה.
6. התכשיר brodalumab
לטיפול בפסוריאזיס:
Brodalumab
הוא נוגדן חש-שבטי המעכב את הציטוקין IL-17, ונמצא תחת פיתוח המייעד אותו לטיפול בפסוריאזיס.
תכשיר זה ראה מספר שינויי מנהלה בשנת 2015, כאשר בעבר הוא נמצא בפיתוח משולב של חברות
Amgen
ו-AstraZeneca, שהודיעו בנובמבר 2014 על
תוצאות מבטיחות של טיפול בתכשיר בנגועי פסוריאזיס, בהשוואה לטיפולים בפלצבו או ב-ustekinumab.
אך כתוצאה ממספר נתונים שהצביעו על brodalumab
כתכשיר שעלול לעורר מחשבות אובדניות, החליטה חברת Amgen
במאי 2015 לפרוש מהמשך פיתוח התכשיר. בחודש ספטמבר 2015, החליטה חברת
Valeant
Pharmaceuticals
לחבור ל-AstraZeneca
להמשך פיתוח התכשיר, כאשר בשני ניסויים phase III, נמצא זה מטהר לחלוטין את המטופלים מנגעי פסוריאזיס
מתונים עד חמורים בעור.
חברת Valeant הגישה בינואר 2016 בקשה ל-FDA ול-
EMA
האירופי לאישור התכשיר, אך התגובה אינה צפויה לפני נובמבר שנת 2016.
מנגנון פעולת תכשיר זה הוא על ידי שהוא נקשר לקולטן של IL-17, ומונע מהאחרון את שפעול הקולטן. מנגנון זה דומה
במידה מסוימת לפעולת התכשיר האנטי-פסוריאטי ixekizumab
אלא שהתכשיר האחרון נקשר ישירות ל-IL-17
ולא לקולטן שלו.
6. התכשיר aducanumab
לטיפול באלצהיימר:
חברת Biogen ממשיכה במאמציה בניסויים קליניים
עם aducanumab לטיפול במחלת אלצהיימר. נוגדן
חד שבטי זה מכוון כנגד צברים (aggregates)
של β amyloid, הנחשדים כמשתתפים בתהליך
הפתולוגי של מחלת אלצהיימר. בחודש מרס 2015, הופיעו ממצאים מבטיחים כאשר תכשיר זה במינון
של 10 מיליגרם, נמצא מפחית בעיות זיכרון כמו גם תופעות שיטיון כפי שניתן למדוד אותן
על ידי מבחני mini-mental כמו גם על ידי CDR-SB
או Clinical Dementia Rating Scale Sum.
אך בחודש יולי של אותה שנה, נתונים נוספים
הראו שכאשר משווים טיפול זה לפלצבו, מינון של 6 מיליגרם של aducanumab
נכשל בהשגת יתרון משמעותי על פלצבו, בהאטת הדעיכה הקוגניטיבית, אם כי
מינון של 3 מיליגרם הביא לשיפורים במבחן mini-mental. נכון לתחילת 2016, עדיין אין בשורות עם תכשיר
זה.
נמשיך להצביע על תרופות מרתקות חדשות שזכו לאישור
שימוש בשנת 2016 במאמר ההמשך.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.