חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

התקפי לב ואירועי שבץ מוחי בארה”ב: תמונת מצב לשנת 2005

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


רפואה מתקדמת ללא הרף. כיום, אנו יודעים טוב יותר מאשר לפני שנים לא רבות, לאבחן מחלות בשלביהן המוקדמים, לטפל בהן, ובמקרים רבים אף לרפא אותן. אף יותר מכך: הרפואה המודרנית הגיעה להישגים מרשימים בזיהוי עוד טרם הלידה שמא העובר שברחם לוקה בפגם גנטי חמור, מה שמאפשר למנוע לידת תינוק המוּעד לסבל ולפטירה בטרם עת.


המחקר הרפואי הגיע אף להישגים בזיהוי גורמי-סיכון בריאותיים, באופן שמאפשר ליידע את הציבור הרחב איך כדאי לנהוג במסגרת של “חים בריאים”.


קנה המידה האמין ביותר לקביעה שאכן הרפואה מתקדמת ללא הרף, היא העלייה הבלתי-פוסקת בתוחלת החיים של האדם המודרני.


בשנת 1900 תוחלת החיים הממוצעת בארה”ב הייתה 47 שנים, ומאה שנים לאחר מכן היא מגיעה שם ל-77 שנים!  זהו המדד האמיתי לשיפור הבלתי פוסק בידע הרפואי, שאמור לדכא מחלות ולהאריך את החיים.


אך בהארכת תוחלת החיים, אנו מגדילים את אחוז התחלואה באותן מחלות התוקפות אותנו ככל שהגיל עולה: מחלות נוירו-דגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון לא היו שכיחות בתחילת המאה כפי שהן שכיחות היום, כי שתי מחלות אלה בדרך כלל לא תוקפות את אלה בשנות ה-50 או ה-60 לחייהם. וכך גם עם מחלות קרדיו-וסקולאריות, הטורדות אותנו ככל שאנו מזדקנים יותר.


 


כאן לכאורה יש מעין קונפליקט מוּבנֶה: האם הרפואה המשתפרת המאריכה את תוחלת חיינו, מעלה גם יחסית את התחלואה ממחלות לב ומשבץ מוחי? וכדי לקבל תשובה על שאלה זו, אין טוב מאשר לפנות לנתונים שמפרסם כל שנה איגוד הלב האמריקני (AHA), ביחד עם מרכזי הבקרה והמניעה של מחלות באטלנטה (CDC) ומכוני הבריאות הלאומיים (NIH) בוושינגטון, על תמונת המצב העדכנית של מחלות לב, שבץ-מוחי ומחלות קרדיו-וסקולאריות שונות.


הבה נעבור על חלק מהכותרות המאלפות של הדו”ח האחרון שפורסם בדצמבר 2008 בכתב העת החשוב Circulation.


 


מסקנה ראשונה: קצב התמותה ממחלות קרדיו-וסקולאריות נמצא  בקו ירידה, אך עומסי מחלות אלה נותרים גבוהים!


בשנת 2005 קצב התמותה הכללי ממחלות קרדיו-וסקולאריות (CVD) היה 278.9 פטירות לכל 100 אלף איש באוכלוסיה, כאשר בין גברים לבנים הוא היה 324.7, בין נשים לבנות 230.4, בין גברים שחורים 438.4 ובין נשים שחורות 319.7, כל אלה מחושבים כאמור ל-100,00 איש.


בין השנים 1995 ו-2005 קצב הפטירות מ-CVD ירד אם כן ב-26.4% בהתבסס על נתוני הפטירה בשנת 1995, ירידה מרשימה ביותר במהלך של 10 שנים.


יחד עם זאת, באופן מוחלט עדיין מחלות קרדיו-וסקולאריות היוו ב-2005 34.2% מכלל 2,425,900 הפטירות בארה”ב באותה שנה או 829,072 פטירות, כלומר 1 מתוך 2.9 פטירות שם היו מסיבה קרדיו-וסקולארית. מתוך סך פטירות זה, למעלה מ-150 אלף נפטרו בהיותם מתחת לגיל 65 שנה, ו-265 אלף נפטרו בהיותם בגיל שבין 65 ל-75 שנה, כלומר כמחצית מכלל הפטירות ממחלות קרדיו-וסקולאריות, נפטרו בארה”ב בשנת 2005 בגיל הנמוך מתוחלת החיים הממוצעת שם של 77.9 שנה. 


 


מחלת לב כלילית (CHD) גרמה ל-1 מכל 5 מקרי מוות בארה”ב בשנת 2005, או 445,687 פטירות מסיבה זו.


בשנת 2009 ההערכה היא ש-785 אלף אמריקנים יסבלו מהתקף לה ראשון, כאשר עוד 470 אלף יעברו שם התקף-לב חוזר. כן יסבלו ב-2009 בארה”ב 195 אלף מהתקף לב “שקט” במהלך השינה, אן כזה שלא יביא לתסמינים אופייניים ויחלוף באופן שאף לא יורגש.


בשנת 2009 יעברו אמריקאים אירוע כלילי (coronary) אחת כל 25 שניות, וכל דקה ימות אמריקאי אחד מסיבה זו. בשנת 2005 כ-292 אלף אמריקאים מתו מאי-ספיקת לב או כשל הלב, אחד בכל שמונה פטירות שם. 


 


מדי שנה, כ-795 אלף אמריקאים עוברים אירוע מוחי, מהם 610 אלף חווים אירוע ראשון, כאשר השאר עוברים אירוע חוזר. בשנת 2005 אירוע מוחי הביא ל-1 מכל 18 מקרי מוות בארה”ב. יחד עם זאת מגמת השיפור ניכרה גם כאן: מ-1995 עד 2005 שיעור מקרי המוות בשבץ-מוחי פחת ב-29.7%.


 


מסקנה שנייה: ההתייחסות לגורמי סיכון למחלות קרדיו-וסקולאריות עדיין לא זוכה להכרה גורפת בארה”ב.


כאשר משווים את רמת הכולסטרול הממוצעת במבוגרים בארה”ב בין שנים 1999 ו-2005, מוצאים ירידה מרמה ממוצעת של 204 מיליגרם לדציליטר, לרמה של 199 מיליגרם לדציליטר.  למרות ירידה צנועה זו, עדיין נמצאו בשנת 2005 בארה”ב 16% מהמבוגרים שם עם ערכי כולסטרול הגבוהים מ-240 מיליגרם לדציליטר. 


למרות המלצה גורפת על פעילות גופנית לשיפור מצב כלי הדם, לא פחות מ- 62% מהבוגרים האמריקנים מעל גיל 18 שנה דיווחו על כך שהם לא מבצעים פעילות גופנית מאומצת למשך יותר מ-10 דקות ליממה. זאת ועוד, בשנת 2005 נמצא שהשכיחות עודף-משקל בילידים בגילים שבין 6 עד 11 שנה, גדלה שם מ-4.0% בשנים 1971-4 עד כדי 17.0% בשנים 2003-6, עליה של יותר מפי-ארבעה!


השכיחות של עודף משקל בנערים בגילים שבין 12 עד 19 שנה, עלה באותו פרק זמן מ-6.1% עד 17.6%. הנטייה למשקל עודף ניכרת כבר בילדים בגיל הרך: כבר בתינוקות בני 6 עד 23 חודשים, בהם השכיחות של עודף משקל הייתה 7.2% בשנים 1976-80, וזו עלתה לשכיחות של 11.5% בין השנים 2003 ו-2006.


 


נתונים על טרשת עורקים תת-קלינית, ונתונים על סיפור משפחתי של מחלות קרדיו-וסקולאריות.


עשרות שנים היה ידוע שטרשת עורקים, הגורם העיקרי למחלות CVD, מתחילה למעשה להופיע כמה עשרות שנים לפני האירוע הקליני הרציני הראשון. התקדמות בטכנולוגיה של הדמיה בעשרות השנים האחרונות, אפשרה לגלות ולהעריך את דרגת טרשת העורקים התת-קלינית בכלי דם שונים.


הכנסת שתי טכנולוגיות חדשות לשימוש נרחב באוכלוסיה, מסייעת להבנה מוגברת של התפתחות וההתקדמות של טרשת עורקים תת-קלינית, והקשר שלה לאירועים קליניים עתידיים. מדובר במבחני הדמיה כגון CT מהיר במיוחד (ultra-fast CT) לתיעוד של תהליכי הסתיידות של העורקים הכליליים, מה שמוכר כ- CAC או coronary artery calcification, והמבדק הידוע כ- B-mode ultrasound למדידת העובי של שכבת ה- (IMT) intima-media בעורק התרדמני (carotid artery).


 


שני מחקרים גדולי-היקף, CARDIA ו-MESA סייעו להגדיר את רמת ההסתיידות הכלילית (CAC) באוכלוסיות רחבות.


במבוגרים צעירים יחסית בגיל בין 32 עד 45 שנה שהשתתפו בניסוי CARDIA נמצא שב- 15% מבין הגברים ו- 5.1% מבין הנשים יש כבר תהליך הסתיידות כזה, כאשר ב- 1.6% מבין משתתפי מחקר זה נמצא דרגת הסתיידות גבוהה ביותר. נמצא שדווקא גברים לבנים נמצאים בראש רשימת המבוגרים עם תהליכי הסתיידות כלילית, כאשר בין הגברים השחורים נמצא הסתיידות נמוכה ב- 22% בהשוואה ללבנים, ובהיספאנים ההסתיידות הייתה נמוכה ב- 15% בהשוואה ללבנים.


כאשר חלקו את דרגות ההסתיידות לדרגות 1-100, ולאחריה 101-300, והדרגה הגבוהה ביותר 300<, נמצא שאלה עם CAC של 1-100 היו בסיכון גבוה פי-4 ללקות באירוע כלילי, ואלה עם CAC מעל 100 היו בסיכון הגבוה פי 7-10 ללקות באירוע כזה בהשוואה לאלה עם CAC השווה לאפס, כלומר ללא כל הסתיידות כלילית.


 


הנה כי כן, הנתונים האפידמיולוגיים המוזנים ללא הרף לתוך מאגרי המידע האמינים והמבוססים של המרכז לפיקוח וביקורת מחלות (CDC) באטלנטה, מצביעים בברור על ירידה משמעותית בתחלואה הקרדיו-וסקולארית בארה”ב בעשור האחרון.


מספר גורמים חברו לשיפור הנצפה ברמת התחלואה ממחלות כלי דם ולב: הציבור האמריקני חי חיים מעט יותר “בריאים” במובן של הפחתה קלה בממדי העישון, ומודעות גבוהה יותר לפעילות גופנית סדירה, אם כי יש מקום רב לשיפור בנושא מרכיבי המזון.


עוד יותר משמעותי הוא השיפור בהתנהלות של הציבור האמריקני בכל הקשור לבדיקות רפואיות סדירות  בתחומי מדידת לחץ הדם, רמות כולסטרול, סוכר ומדדים קליניים אחרים, לגילוי מוקדם של חריגות ונתונים פתולוגיים הניתנים למניעה וטיפול. ולרגע לא נשכח את ההתקדמות הבלתי פוסקת בהתנהלות הרפואית, האבחנתית, התרופתית, הניתוחית: הטיפול הרפואי מדויק יותר, מיומן יותר, יעיל יותר. 


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים