חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

התפקיד של המיקרוביוטה של המעי בתזונה ובבריאות, חלק ג`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה
לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

לקריאת חלק ב’
לחץ כאן
     לקריאת חלק א’ לחץ כאן

נראה מנתונים אלה שהרכב המיקרוביוטה משפיע על התגובה לטיפולים
בכימותרפיה או באימונו-תרפיה (
Hakim וחב’ ב-Clinical Infectious Diseases משנת 2018). אכילת סיבים תזונתיים משפיעה על הרכב המיקרוביוטה של
המעי, ומייחסים לה בריאות משופרת (
Veronese וחב’ ב-American Journal of Clinical
Nutrition
 משנת 2018, ו-Thompson וחב’ באותו כתב-עת משנת
2017, וכן
Rodriguez-Palacio וחב’ ב-Inflammatory Bowel Diseases משנת 2018).

סוגיות שעדיין אינן ברורות הן כדלקמן:
א) האם פרוביוטיקה טבעית הנמצאת במזון עדיפה על פרוביוטיקה שאנו נוטלים כתוספים?
ב) האם חיידקי מעי יכולים להשפיע על העדפות האכילה שלנו ועל התיאבון?
ג) האם מינונים נמוכים של אנטיביוטיקה יכולים להשפיע על בריאות האדם?
ד) מהי ההשפעה של חומרי הדברה (פסטיצידים) הנמצאים במזון על המיקרוביום במעי? האם
מזון אורגני טוב יותר למיקרוביוטה במעי?
ה) האם כל התרופות החדשות אמורות להיבחן קודם לאישורן באשר להשפעתן על המיקרוביוטה
במעי?

להלן מספר דוגמאות להשפעה של סוגי מזון, חומרי תזונה, וסוגי דיאטה על
בריאות האדם בהקשר למיקרוביוטה במעי:

דיאטה דלה ב-FODMAP
מגדילה את ה-
Actinobacterium, בעוד שדיאטה עשירה ב-FODMAP מקטין את שכיחות החיידקים הכרוכים בצריכת גאז.
דיאטה זו מקטינה את תסמיני המעי הרגיז.

גבינה – מגבירה של מקטע ה-Bifidobacteria הידועים
כחיידקים מועילים לבריאות בשל השפעתם על תהליכים מטבוליים (
Uchida וחב’ ב-Inflammopharmacology משנת 2007, ו- Folgnéב-Gut
משנת
2013
וכן
Zheng וחב’ ב-Journal of Agriculture & Food Chemistry
משנת 2015).
אכילת גבינה מפחיתה את שיעור חיידקי
Bacteroides ו-Clostridia
במעי, זני חיידקים הקשורים לזיהומי מעיים. בכך יש פוטנציאל של הגנה בפני פּתוגנים (
Montel וחב’ ב-International Journal of Food Microbiology
משנת 2014). צריכת מגבירה את יצירת חומצות שומן קצרות החיונית לבריאות, ומפחיתה את
יצירת
trimethylamine-N-oxide
שאינה רצויה.

סיבים תזונתיים ופרוביוטיקה: מגבירים את המגוון המיקרוביוטי ואת יצירת חומצות שומן קצרות-שרשרת (Thaiss וחב’ ב-Nature משנת 2016, Sasaki וחב’ ב-Science Report משנת 2018, ו-Cheng וחב’ ב-Frontiers in Microbiology משנת 2017). יש בכך הפחתת
הסיכון לסוכרת
type 2
ולתחלואה קרדיו-וסקולארית.

פוליפנולים (שמקורם בתה,
קפה, דובדבנים וירקות כמו ארטישוק, זיתים, ואספרגוס). מגבירים את שיעור החיידקים
המועילים במעי כגון
Bifidobacteria
ו-
Lactobacillus,
מגבירים חיידקים המייצרים חומצה בוטירית כגון
Faecalibacterium prausnitzii,
וכן
Faecalibacterium roseburia,
Bacteroides vulgatus, ו-Akkermansia  muciniphila (Etxeberria
וחב’ ב-
Journal of Nutritional Biochemistry
משנת 2015). פוליפנולים מפחיתים את שיעור החיידקים
E Coli ו-Enterobacter cloacae, המייצרים
ליפופוליסכרידים.

ממתיקים מלאכותיים: גורמים לשגשוג
מופרז של
Proteobacteria
ו-
E. coli כמו גם של Bacteroides, ו-Clostridia, בעוד שכלל חיידקים
אירוביים משמעותית פחותים , וה-
pH של הצואה עולה. ממתיקים מלאכותיים משרים עמידות לאינסולין (Suez וחב’ ב-Nature משנת 2014).

סוגי מזון המוגדרים כ-prebiotic וסיבים תזונתיים: רוב הגופים
המקצועיים מגדירים סיבים תזונתיים כפולימרים סוכריים אָכִילים המכילים 3 או יותר
יחידות חד-סוכריות העמידות לפעולת אנזימים אנדוגניים מעכלים, ואי-לכך אינם עוברים
הידרוליזה או נספגים במעי הדק (
Jones ב-Nutrition Journal משנת 2014).
תת-קבוצה של סיבים תזונתיים ניתנת לתסיסה, כלומר הם יכולים לשמש כמצעי גידול לחיידקי
המעי הקריבני (דיסטלי) (
Deehan
וחב’ ב-
Microbiology Spectrum משנת 2017). כמה פחמימות שאינן ניתנות לעיכול מוגדרות כ-prebiotics” והן מרכיבי מזון
שגוף האדם אינו מעכל אך  יכולות לשמש
ולהזין באופן סלקטיבי מיקרואורגניזמים “מועילים” במעי (
Bindels וחב’ ב-Nature Reviews of Gastroenterology & Hepatology
משנת 2015).

הבה נגדיר בקצרה את המושגים prebiotics, synbiotics ו-probiotics: כמויות מזינות של חלבונים, שומנים רוויים ובלתי-רוויים, פחמימות,
וסיבים תזונתיים,  משפיעים על השכיחות של
סוגי חיידקים שונים במעי. ניתן לשנות את המיקרוביוטה על ידי הוספה של
מיקרו-אורגניזמים חיים למזון, או על ידי תקופות צום.

Probiotics הם חיידקים חיים ושמרים שכאשר
מוסיפים אותם בצורה חיה ובכמויות הולמות, הם מועילים לבריאות האדם. בדרך כלל
מוסיפים אותם לסוגי יוגורט או שהם נלקחים כתוספי מזון.
Prebiotics מוגדרים כמצע הניתן
לשימוש על ידי המיקרו-אורגניזמים בפונדקאי והם מביאים בהמשך לתועלת בריאותית. למרות
שכל  התרכובות הנחשבות
prebiotics הם פחמימות זמינות
למיקרוביוטה במעי או שהם סיבי-תזונה הניתנים לתסיסה, ההיפך אינו נכון. המושג
prebiotic עדיין מצוי בוויכוח. Synbiotics מכיל תערובת של prebiotics ו-probiotics.

המושג prebiotics
נמצא תחת ביקורת בהיותו מוגדר באופן צר ולא מובן לחלוטין (
Olle ב-Nature Biotechnology משנת 2013), ויש המעדיפים
את המושג “פחמימות זמינות למיקרוביוטה”.
צריכה של עמילנים העמידים להידרוליזה אנזימטית נמצאה מעשירה קבוצות ספציפיות של
חיידקים (
Bifidobacterium adolescentis, Ruminococcus bromil ו-Eubacterium rectale) (Venkataraman
וחב’ ב-
Microbiome
משנת 2016, ו-
Martinez
וחב’ ב-
PLos One
משנת 2010).
זני החיידקים מועשרים על בסיס סוג העמילן העמיד והסיבים התזונתיים האחרים. חיידקי
המעי חייבים להיצמד למצע שלהם ולשאת את תנאי ה-
pH הנמוך במיקרו-סביבה
הנוצרים בגין התסיסה (
Koropatkin
וחב’ ב-
Nature Reviews on Microbiology משנת 2012).

ההשפעה של פחמימות זמינות למיקרוביוטה על הרכב המיקרוביום במעי, יכולה
להיות מאוד משמעותית באופן שמספר זנים יכולים להיות מועשרים עד כדי שהם מהווים 30%
מכלל המיקרוביוטה בצואה (
Walker וחב’ ב-ISME Journal
משנת 2011). כלומר, פחמימות זמינות למיקרוביוטה מספקות גישה פוטנציאלית להעשיר
חיידקים מועילים שנמצאים במיעוט במעי, אם כי ברור ששינויי מיקרוביוטה אלה הם רק כאשר
הפחמימות הללו נצרכות באופן נורמאלי.
צריכה מועטה של סיבים תזונתיים מפחיתה את היצירה של חומצות שומן קצרות-שרשרת,
וגורמת למיקרוביוטה במעי לבצע הסבה לחומרי תזונה פחות רצויים (
Cummings ו-Macfarlane ב-Journal of Applied Bacteriology
משנת 1991, מה שעלול להביא ליצירה של מטבוליטים מזיקים באופן פוטנציאלי (
Russellוחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2011,
ו-
Duncan
וחב’ ב-
Applied Environmental Microbiology משנת 2007).

יש ראיות משכנעות המראות שדיאטה מערבית דלה בסיבים, גורמת להרס של
המחסום הרירי של המעי מה שמאפשר חדירת פתוגנים (
Desai  וחב’ ב-Cell משנת 2016, ודלקת (Earle
וחב’ ב-
Cell Host
Microbe
משנת 2015).
תרחיש זה מספק מנגנון פוטנציאלי דרכו דיאטה מערבית גורמת למחלות כרוניות. שני
מחקרים עדכניים, הראו שההשפעה השלילית של דיאטות עתירות שומן על החודרנות של רירית
המעי ועל התפקודים המטבוליים, ניתנה למניעה על ידי צריכה דיאטתית של
inulin (Zou וחב’ ב- Cell
Host Microbe
משנת 2017, ו-Schroeder וחב’ ב- Cell Host Microbe משנת 2017).

נמצא שהוספה לדיאטה של עכברים את הסיב המסיס אינולין גרמה לשיפור
בשיקום אוכלוסיית חיידקי המעי בעכברים, החיידקים באופן שהעכברים לא עלו במשקלם.
נראה שאינולין עודד את פעילותם של חיידקים “בריאים” יותר במעיים, על
חשבון אוכלוסיות פחות מועילות. האינולין גורם לחיידקי המעי להפריש חומרים שמחזקים
את תאי המעי. התקשורת בין חיידקי המעי ותאי המעי גורמת לתאים להפריש חומרים
אנטי-בקטריאליים המספקים הגנה לתאי המעי מפגיעתם של חיידקים מזיקים.

נתונים אלה בנוסף לתפקיד של חומצה בוטירית במניעת דיסביוזה המושרית על
ידי חמצן, מספקים רציונל חזק לצריכה של דיאטה עתירת סיבים תזונתיים, על מנת לשמר
את התפקוד החסימתי של רירית המעי (
Ray ב-Nature Reviews in Gastroenterology
& Hepatology
משנת 2018).
יש ראיות תצפיתיות רבות המראות שצריכת סיבים טובה לבריאות האדם. שתי מטה-אנליזות
עדכניות מצאו קשר ברור בין סיבים תזונתיים ויתרונות בריאותיים במגוון רחב של
פתולוגיות ומחקר התערבותי עדכני מצא שסיבים תזונתיים הפחיתו עמידות לאינסולין
במטופלים עם סוכרת
type 2,
עם הסבתה של המיקרוביוטה לחיידקים מייצרי חומצה בוטירית. 

מאכלים פרוביוטיים: כאמור 2 זני חיידקים,Bifidobacterium  ו-Lactobacillus, נחשבים למיקרו-אורגניזמים פרוביוטיים שניתן להכלילם במגוון של
מוצרי מזון ואף התרופות. יש יחד עם זאת חשש שרוב התוספים המיקרוביאליים, אינם
מסוגלים לבסס את עצמם במעי, והם נכשלים להשיג השפעה או יתרון על החיידקים שוכני
המעי (
Kristensen
וחב’ ב-
Genome Medicine
משנת 2016, ו-
Walter
וחב’ ב-
Current Opinion in Biotechnology  משנת 2018).
אך פרוביוטיקה מסוגלת להשפיע על הבריאות באופן בלתי תלוי במיקרוביוטה של המעי, על
ידי השפעתה הישירה על הפונדקאי; לדוגמה על ידי מודולציה של מערכת החיסון או על ידי
יצירה של תרכובות ביו-אקטיביות.
ההשפעה התרפויטית של מתן פרוביוטיקה נלמדה בתחום נרחב של מחלות.
חיפוש בספריית
Cochrane
אחר סקירות סיסטמתיות על השפעת פרוביוטיקה, העלתה 70 מחקרים במהלך 5 השנים
האחרונות, שעסקו בטיפול ישיר בפרוביוטיקה, מתוכם 22 סקירות סיסטמתיות  באיכות טובה שסקרו בסך הכול 313 ניסויים
קליניים בהם נכללו 46,826 נבדקים. יבול גדול זה של ניסויים הגיע למסקנה שיש
לפרוביוטיקה יתרונות מובהקים במניעת שלשולים, במניעת אנטרו-קוליטיס כיבית, במניעת
זיהומים חריפים של דרכי הנשימה העליונות, במניעת התדרדרות נשימתיות בילדים עם
cystic fibrosis, ואף במניעת אקזמה
בילדים.

פרוביוטיקה מצטיירת כטיפול האמור לשפר פרמטרים קרדיו-מטבוליים ולהפחית
בנסיוב של חולי סוכרת
type 2
את הריכוז של
C-reactive protein. תחומים חדשניים של טיפולים בפרוביוטיקה כוללים שימוש בחיידקים
חדשים ובשילוב סינביוטי עם
prebiotics (Plovier
וחב’ ב-
Nature Medicine
משנת 2017). כמו כן יש התקדמות בגישות של התאמה אישית בפרופילים של חיידקים שיש
להם משמעות לגבי דלקת, סרטן, מטבוליזם של שומנים, או של השמנת-יתר (
Chua וחב’ ב-Current Opinion in Chemical Biology
משנת 2017).

תזונה מותאמת אישית וכיוונים עתידיים: בהתחשב במגוון הרחב של פרופילי מיקרוביוטה במעי בין בני-אדם שונים,
יש להתאים את הדיאטה בכל מקרה למיקרוביוטה של המטופל.
Zeevi וחב’ ב-Cell משנת 2015 בחנו את פרופיל
המיקרוביוטה של 900 אנשים, בהם נעשה מעקב אחר הדיאטה, רמות גלוקוזה, ופעילות
גופנית, לאורך שבוע. 
 

אנו נכנסים כעת לתקופה בה ניתן יהיה באופן הולך וגדל לשפר את בריאותנו
על ידי התאמת המזון לו אנו ראויים יותר. אין כלל ספק שלא ניתן יותר להתעלם מהמסה
העצומה של חיידקי המעי, שעל פי הערכות משקלם הכולל במבוגר במשקל 70 ק”ג יכול
להגיע ל-2.5-1.5 ק”ג או כ-2-3.4% ממשקל הגוף.
סיבים תזונתיים מהווים מוצר תזונה חיוני ליצירה של “מיקרוביום בריא”, אך
שנים רבות של ויכוחים סוערים על ערכם התזונתי של פחמימות ושומנים, הסבו את תשומת
הלב מנושא המיקרוביום. לא ניתן כבר להתעלם יותר מסוגיית תופעות הלוואי השליליות של
תרופות רבות כמו גם של מזון מעובד.
חשיבות צריכת פרוביוטיקה ופרביוטיקה, כמו גם הטכנולוגיה שנראתה הזויה בראשית דרכה,
והכוונה להשתלת צואה, הולכים ומתבררים. חלק מהחיידקים שבעבר ההתייחסות אליהם
הייתה כאל “אויבים”, מתבררים כ”ידידותיים”.
פלורת החיידקים במעי מסייעת לעיכול פריטי מזון שלא כולם ניתנים לניצול על ידי
הפונדקאי, הן בגלל ספיגה לא מלאה או בגין חסר של אנזימים באדם המסוגלים לפרק סוגי
מזון חיוניים. חיידקי המעי יודעים לייצר ויטמינים מסוימים, ומסייעים למערכת
החיסון.  

נמצא קשר בין פרופיל המיקרוביום לבין תחלואת לב וכבד, למחלות מעי,
ואפילו לתחלואות נפשיות והתנהגות האדם, זאת על ידי השפעה ויחסי גומלין בין חיידקי
המעי לבין העצב התועה הידוע כ-
vagus.
חומרים המשמשים כתווכים עצביים המפרשים במעי משגרים איתותים למוח. באופן המשפיע על
התנהגותנו ומצבי הרוח שלנו.
כך משפיעים חיידקים אלה על תחושות תיאבון ושובע, עד תחושות דיכאון וחרדה.      

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים