Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

השפעת נתרן בדיאטה על לחץ הדם

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

 

נשאלת השאלה מהי השפעת נתרן במזון על אנשים בגיל הביניים ועל מזדקנים?
מחקר שכלל 231 איש בני 50 עד 75 שנה שטופלו משך שבוע אחד בדיאטה דלת-נתרן, מצא ירידה ממוצעת של 8 מ"מ כספית בחץ הדם הסיסטולי ב-73.4% מהמטופלים, בהשוואה לאלה שהדיאטה שלהם הייתה עתירת נתרן.
תופעות הלוואי של מזון דל נתרן היו מעטות.
מחקר זה הצביע על השפעה דומה של דיאטה דלת נתרן על לחץ הדם לזו שהושגה עם תכשירי קו-ראשון של מפחיתי לחץ הדם.
בתקופה שבין אפריל 2021 לפברואר 2023 התבצע המחקר בשתי ערים בארה"ב, שיקאגו ובירמינגהאם.
25% ממשתתפי המחקר היו בעלי לחץ-דם תקין, 20% היו בעלי יתר לחץ-דם מפוקח, 31% מתוכם היו בעלי יתר-לחץ דם בלתי מבוקר, ו-25% היו בעלי יתר לחץ-דם בלתי מטופל.
לאחר אכילת מזון רגיל, התייצבו משתתפי המחקר לניסוי דהיינו שבוע של דיאטה דלה או עתירת נתרן. הדיאטה עתירת נתרן כללה הוספה של 2,200 מיליגרם נתרן לדיאטה הרגילה, והדיאטה דלת הנתרן כללה מזון בעל 500 מיליגרם נתרן ביום. במהלך שבוע זה נבדקו של המשתתפים מדי יום ללחץ דמם הסיסטולי והדיאסטולי ולקצב הלב.

 

תוצאות המחקר:

בין 213 משתתפיו שהשלימו את כל המדידות והביקורים במרפאות, הגיל הממוצע היה 61 שנה, כאשר 65% מהמשתתפים היו נשים, ו-64% היו שחורים.
כאשר צרכו דיאטות רגילות, ודיאטות עתירות ודלות נתרן, לחצי הדם הסיסטוליים הממוצעים היו 125, 126 ו-119 מ"מ כספית בהתאמה. סף ההורדה בלחץ הדם של 5 מ"מ כספית או יותר בין צורכי דיאטה עתירת נתרן לבין אלה צורכי דיאטה דלת נתרן הביא להגדרת 46% ממשתתפי הניסוי כ"רגישים לנתרן".
בסיום השבוע הראשון של המעורבות בריכוזי הנתרן, ההבדל הממוצע בלחץ הדם הסיסטולי היה 8 מ"מ כספית, שהיה דומה בכל תת הקבוצות של גיל, מגדר, לחץ-דם, סוכרת, ו-BMI.
הירידה בלחץ הדם במעבר מדיאטה עתירת נתרן לדיאטה דלת נתרן, הייתה בלתי תלויה בסטאטוס לחץ הדם לפני התחלת הניסוי, או בנטילת תרופות להפחתת לחץ הדם.
נתרן הוא מרכיב דיאטתי התורם ללחץ הדם (Suter וחב' ב-Nutrition & Clinical Care משנת 2002, ו-Zhao וחב' ב-Nature Review of Cardiology משנת 2011).
הצריכה היומית המוערכת של נתרן באנשים בגיל הביניים-עד-קשישים בארה"ב היא 3.5 גרם, שהיא גדול יותר ממה שמומלץ על ידי ה-WHO וה-American Heart ,Association ואכן בעשור הקודם מקרי מוות יוחסו לעודף נתרן בדיאטה (Lichtenstein וחב' ב-Circulation משנת 2021, Cogswell וחב' ב-JAMA משנת 2018, וה-Institute of Health Metrics & Evaluation משנת 2019).

 

ניסויים אקראיים ממליצים על הפחתת צריכת הנתרן להוריד את לחץ הדם, אם כי מגוון אישי של תגובת לחץ הדם לרמת נתרן במזון עלול להפוך למאתגר המלצות אישיות בדבר רמת נתרן זו (Whelton חב' ב-JAMA משנת 1998, Sacks וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2001, Apple וחב' ב-JAMA משנת 2003, Cook וחב' ב-British Medical Journal משנת 2007, Senn באותו כתב עת משנת 2004, Chen וחב' ב-Lancet משנת 2009, Bibbins-Domingo וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2010, ו-Huang וחב' ב-British Medical Journal משנת 2020).

 

התגובה האישית של לחץ הדם לשינוי ברמת נתרן במזון, הידועה כ- salt sensitivity of BP (להלן SSBP) שימשה להגדיר אנשים עם הבדלים משמעותיים בלחץ הדם עם ההפחתה בריכוז נתרן בדיאטה (Weinberger וחב' ב-Hypertension משנת 1986, ו-Elijovich וחב' ב-Hypertension משנת 2016).
הערכות מציעות ש-50% ו-25% מהאנשים עם או בלי לחץ-דם מציגים SSBP, בהתאמה: אם כי מספר ראיות עדכניות מצביעות על סף שונה של SSBP שמעריכות באופן מופחת את ההשפעה של נתרן על הורדת לחץ הדם (Kurtz וחב' ב-Journal of the American Heart Association משנת 2017).
רוב הניסויים האקראיים הבוחנים הפחתה של נתרן בדיאטה, אינם כוללים את אלה הנוטלים תרופות להפחתת לחץ הדם. לפיכך, בקרב אלה עם לחץ דם מטופל, קיימת אי-ודאות באשר לדרגת ההפחתה בלחץ הדם לנוטלי תרופות אלה, והאם פרמקו-תרפיות המונעות לחץ דם מוגבר כרוכות בהפחתתSSBP (Pimenta וחב' ב-Hypertension משנת 2009).

 

הניסוי שנתייחס אליו מכאן ואילך ידוע כ-Coronary Artery Risk Development in Young Adults (CARDIA)-SSBP..
מחקר פרוספקטיבי ורב-מוסדי זה נועד לזהות גורמים המשפיעים על ההתפתחות של מחלה קרדיו-וסקולרית (Friedman וחב' ב-Journal of Clinical Epidemiology משנת 1988).
גיוס משתתפי הניסוי נערך בשנים 1985-1986, והוא נקבע על פי מגדר, מוצא אתני, גיל, ורמת השכלה בערים האמריקניות בירמינגהם, שיקאגו, מיניאפוליס ואוקלנד.
בין השנים 2021-2023 נכללו בניסוי בני 50-75 שנה, כאשר לא נכללו בו אלה עם לחץ דם סיסטולי מחוץ לתחום של 90-160 מ"מ כספית, או בעלי לחץ דם דיאסטולי מחוץ לתחום של 50-100 מ"מ כספית, כמו גם אלה עם יתר לחץ-דם עיקש או אלה עם הוריית נגד לצריכת דיאטות עתירות או דלות נתרן.
משתתפי הניסוי עברו 4 ביקורי מעקב: בגיוסם לניסוי, בבסיס הניסוי, לאחר שבוע מתחילת הניסוי ולאחר שבועיים מתחילתו.
משתתפי הניסוי בקבוצת רמת הנתרן הגבוהה קיבלו כל יום תוספת של 1,100 מיליגרם נתרן, ואילו אלה בקבוצת הנתרן הנמוכה קיבלו תוספת של 500 מיליגרם נתרן מדי יום לדיאטה הרגילה שלהם.

 

תוצאות הניסוי:

משתתפי הניסוי שנהנו מדיאטה רגילה של 4.45 גרם נתרן ליום, עלו בצריכת הנתרן ל-5 גרם ליום בקבוצת הדיאטה עתירת הנתרן, או ירדו לרמת נתרן של 1.27 גרם ליום בקבוצת הדיאטה דלת הנתרן.
במדגם כולו, צריכת נתרן נמוכה או גבוהה הביאה להורדה בלחץ הדם ב-73.4% מהמשתתפים, לא שינתה את לחץ הדם ב-1.0% מהמשתתפים או הגבירה את לחץ הדם ב-25.6% מהמשתתפים, עם מתווים דומים ללחצי הדם הסיסטולי והדיאסטולי. בקרב 9% מבין צורכי הדיאטה עתירת נתרן, ובקרב 8.0% מבין אלה עם דיאטה דלת נתרן נצפו תופעות לוואי קלות.
אלה שצרכו דיאטה עתירת נתרן חשו כאבי ראש, תחושת אי-נעימות במעיים, ובצקת קלה, ואילו בצריכת דיאטה בצריכת דיאטה דלת נתרן ניכרה עייפות והתכווצויות. תוצאות מחקר זה דומות לאלו של מחקרים קודמים בהם הודגמה ירידה בלחץ הדם עם הפחתת ריכוז הנתרן במזון (Musini וחב' ב- Cochrane Database Systematic Reviewמשנת 2014, Mente וחב' ב-Lancet משנת 2018, ו-Obarzanek וחב' ב-Hypertension משנת 2003).

 

בחירה נכונה והכנה של מזונות דלי מלח ונתרן עשויים לעזור למנוע או להוריד לחץ דם גבוה.

בחרו לעתים קרובות יותר:

מזונות דלים בנתרן

עוף והודו בגריל או אפויים (עם הסרת העור).
דג טרי או שטוף, דגים משומרים כגון טונה או סרדינים.
שימורים דלי נתרן.
גבינות דלות נתרן או מופחתות נתרן.
צ'יפס, אגוזים ובייגלה דלי מלח או ללא מלח.
אורז רגיל, אטריות או פסטה.
מרקים תוצרת בית, דלי נתרן או מופחתי נתרן.
ירקות משומרים טריים, קפואים, "ללא תוספת מלח" או שטופים.
תבלינים, עשבי תיבול וחומרי טעם וריח כגון כוסברה, פטרוזיליה, אבקת שום, אבקת בצל, חומץ ואבקת צ'ילי.

בחרו לעיתים פחות קרובות:

מזונות עשירים בנתרן

בשרים מעושנים ומבושלים כגון בייקון, נקניק, נקניקיות, נקניקי חזיר, בשר חזיר, וממרח כבד.
דגים משומרים.
מזון משומר ארוז במרק או במלח.
רוב הגבינות.
צ'יפס מלוח, קרקרים, אגוזים, פופקורן ובייגלה.
אורז ואטריות להכנה מהירה.
שימורי מרקים או באריזות להכנה מהירה.
ירקות משומרים.
תבלינים ותבלינים כגון רוטב סויה, מונוסודיום גלוטמט (MSG), רוטב דגים, קוביות חמין, קטשופ ותבליני קייג'ון.
.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
24/12/2023
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם שימושך בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים

    טבעלייף מציעים
    מתנה ₪100
    עבור תוסף התזונה המוכח
    והמומלץ בעולם לחיזוק
    דרמטי של מערכת החיסון
    מניעת מחלות וטיפול בהן
    לגולשי טבעלייף מתנה קופון
    בשווי של 100 ₪ לרכישה בנוסף
    להנחות קיימות באתר
    לחצו כאן לפרטים