חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

השמנה: מה מזין את תופעת השמנת – יתר – Obesity?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


                               


בעשור האחרון מתנהלת תחרות סמויה בין שני מרעין-בישין המכים בבריאות שלנו: מי מהשניים יעלה למקום הראשון ברשימת גורמי המחלות שאנו מביאים על עצמנו במו ידינו!


לאחרונה נראה שדווקא ידה של השמנת יתר היא על העליונה, בעוד שעישון נדחק למקום השני, אם כי יש בכך כמובן רק נחמה פורתא למעשנים. השמנת יתר היא בעיה מורכבת שחוקרים רבים מנסים להבין את פשרה, שהרי הכול מסכימים שאנשים שמנים הם פחות אטרקטיביים במראם, ולבטח פחות בריאים, ואם כך מדוע להרבות באכילה מיותרת שתוצאותיה ידועות מראש? 


הסיבה להשמנת יתר אינה כה פשוטה, ואינה יכולה לנבוע רק מאכילה גרגרנית, שהרי יש אנשים שמנים האוכלים כזרת, כיוון שיש להם מרכיבים גנטיים, מטבוליים או הורמונאליים הגורמים לעודף המשקל, ולא בהכרח הגורם ההתנהגותי הוא המכריע. למרבה התסבוכת לא תמיד ניתן להסיק בקלות מי מהגורמים האחרונים דומיננטי אצל ראובן עב-הכרס המתקנא בחברו שמעון שגזרתו חטובה.  


 


ואם רופא המשפחה של ראובן מתלבט לעתים מה גורם לאיש זה להיות גדל מידות, השאלה מה גורם למגיפת ההשמנה בעולם כולו, מסובכת אף יותר. שהרי קשה להבין כיצד הגנטיקה האנושית, רמות ההורמונים בגופנו או הפעילות המטבולית שלנו, יכלו להשתנות באופן כה מהיר וסימולטאני בדור האחרון במיליוני אנשים בעולם כולו, עד כדי כך שבארה”ב כדוגמה, השכיחות של אנשים שמנים עלתה ביותר מ-50% מאז 1975, באופן ששניים מתוך כל שלושה אמריקנים נחשבים היום שמנים או לפחות בעלי משקל עודף. 


ועוד חמורה מכך העובדה שהשמנת יתר מתפשטת היום לגילים הצעירים בילדים ואף בתינוקות.  


 


התוצאות הבריאותיות המיידיות של השמנת יתר הן סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב, אך גם תחלואה נוספת החל מסוגי סרטן אחדים, דלקת פרקים ודיכאון, וכלה באבני כליות, מחלת הכבד השומני, ואף תפקוד מיני לקוי בגברים, כל אלה נזקפים לחובת עודף המשקל.


כיום מעריכים שכמעט אחד מכל 10 מקרי מוות בארה”ב, נובע מקילוגרמים מיותרים, והנזק הכלכלי בארה”ב מתופעת עודף המשקל, מסתכם ב-223 מיליארד דולר בשנה (!!), בהחלט נזק בעל משקל. וכדי לנסות להישמר באופן יעיל יותר מפני השמנת-יתר, הבה ננסה להבין את התובנות האחרונות להבנת סיבותיה. 


 


אם להקדים בהבאת מסקנות המחקרים העדכניים ביותר על הסיבות לעודף המשקל בעולם, ניתן להצביע באופן ברור על “אורח החיים המודרניים” כאשם עיקרי, ונתחיל עם “התעסוקה המודרנית”:


נתונים סטטיסטיים של משרד העבודה בארה”ב, מגלים את הקשר בין השמנה ומידת המאמץ הגופני ההולך ופוחת במקצועות השונים, במהלך 50 השנים האחרונות. בשנת 1960, כמעט מחצית מהמקצועות במגזר הפרטי, דרשו לפחות פעילות גופנית מתונה, בעוד שבשנת 2010, פחות מ-20% מצורות התעסוקה השונות דורשים רמת פעילות דומה. התקדמות בשיטות הייצור והחקלאות אחראיים לירידה בהשקעת האנרגיה הגופנית הנדרשת בתעסוקה של היום. זו אולי בשורה טובה לגב של הגבר המודרני, אך לא לכרסו.


 


למעשה, ההפחתה ברמת האנרגיה המושקעת בתעסוקה העכשווית, משמעותה שהגבר האמריקני של היום “שורף” מדי יום 143 פחות קלוריות בהשוואה למה שהיה צריך להשקיע בקלוריות בשנות ה-60. זה אולי לא נשמע הרבה, אך בחלוף השנים יש לכך השפעה מצטברת. בין השנים 1960-1962, הגבר האמריקני שקל בממוצע 76.5 ק”ג, ואילו בשנים 2002-2006 היה משקלו הממוצע 91.5 ק”ג, כאשר הירידה בכמות הקלוריות היומית המושקעת במקום עבודה כשלעצמה אחראית ל-85% מהעלייה המטאורית הזו במשקל שם. 


מחקר משנת 2011 בקרב 288,498 אירופיים , מצא שחוסר פעילות גופנית הוא האחראי העיקרי לעליה בהשמנה הבטנית, שהיא גם ההשמנה המסוכנת יותר.


 


ומה לגבי צורת הבילוי והנופש המודרניים? מסתבר שהירידה בהשקעת האנרגיה במקום העבודה, אינה מלווה בהשקעה דומה של אנרגיה בשעות הפנאי, כאשר רק כ-25% מהגברים בארה”ב מעידים על עצמם שהם מקיימים פעילות גופנית נדרשת בשעות הפנאי, מה שאומר שהערכה אובייקטיבית תגלה שפחות מ-5%  מהגברים האמריקנים אכן מקפידים על פעילות גופנית סדירה, למשל הליכה של 30 דקות מדי יום.


אכן, האמריקני הממוצע מבלה 55% משעות הפעילות שלו בישיבה מול מכשיר הטלוויזיה או הווידאו, או מול המחשב הביתי או במקום העבודה, או במכוניתו.   


 


איגוד הסרטן האמריקני (ACS) בחן 123,216 מבוגרים בגיל ממוצע של 63 שנה, ומצא קשר מובהק בין אורח חיים “ישיבתי” לבין תחלואה.


המחקר האמור מצא ששיעור התמותה טרם-עת בקרב גברים שבילו את רוב חייהם בישיבה היה גבוה ב-17% לעומת חבריהם שמיעטו לשבת והיו פעילים יותר גופנית.


רוב התמותה הנובעת מ”ישיבת יתר”, נבעה ממחלות קרדיו-וסקולאריות, וזאת אף לאחר שנלקחו בחשבון גורמי הסיכון המובהקים למחלות אלה.


אך למסקנות דומות הגיעו גם באירופה, ומחקר של אוכלוסיות באנגליה ובלגיה ואשר התפרסם ב-2011 בכתב העת-PLoS  One, התמקד שם במיוחד בישיבה מול מכשיר הטלוויזיה, וכלל 12,608 גברים ונשים בגיל ממוצע של 61 שנה.


בתחילת מחקר זה סיפקו משתתפיו נתונים על ההיסטוריה הרפואית שלהם, שימוש בתרופות ומנהגי בריאות כולל דיאטה, עישון, שתיית אלכוהול, משך שנות השינה ביממה, פעילות גופנית, ושעות צפייה בטלוויזיה. משתתפי המחקר נמדדו לגובהם, משקלם, היקף המותניים, לחץ הדם, פרופיל שומני הדם, ורמת הסוכר בדמם. 


 


המחקר האירופי הזה נמשך 7 שנים, ובמהלכו נמצא שגברים שצפו בטלוויזיה מעל 3.6 שעות ביום היו בעלי היקף ירכיים גדול יותר, רמות לחץ דם, טריגליצרידים וסוכר גבוהות יותר, לעומת רמות כולסטרול – HDL (“הטוב”) נמוכות יותר, כל אלה בהשוואה לגברים שצפו כל אותם שנים פחות מ-2.5 שעות בטלוויזיה מדי יום.


כצפוי, רמת התחלואה במחלות קרדיו-וסקולאריות הייתה גבוהה יותר במרותקים יותר למסך. נמצא במחקר זה שכל שעה עודפת של ישיבה מול הטלוויזיה הגדילה ב-6% את הסכנה ללקות במחלת הלב.


מטה-אנליזה משנת 2011 שסיכמה תוצאות של 8 מחקרים דומים, הסיקה שכל שעת ישיבה מול הטלוויזיה מדי יום הייתה כרוכה בעלייה של 10% בסוכרת, עלייה של 7.5% במחלת לב, לעלייה ב-6.5% בתמותה.


 


וכיצד אשמה ה”אכילה המודרנית” בתופעת השמנת היתר? כדי ללמוד כיצד שנוי במנהגי אכילה משפיע על המשקל, בחנו חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה נתונים מסקר רחב שכלל 44,754 אמריקנים בגיל 19 שנה ומעלה.


מחקר זה “כיסה” 30 שנה של מעקב משנת 1977 עד שנת 2006, בתקופה בה “היקף המותניים” של האמריקני הממוצע נמצא בקו עלייה מתמיד. מאמצע שנות ה-70 עד אמצע שנות ה-90 חלה עלייה מתמדת ב”גודל מנת האוכל” של האמריקאי הממוצע מבחינה קלורית, ומגמה זו התמתנה אמנם יחסית באמצע שנות ה-90 , באופן שצריכת הקלוריות במזון התמתנה קמעה.


אך מתברר שלא היה מקום לאופטימיות בעקבות הקטנה גודל הארוחות של האמריקני הממוצע, שכן התגברה שם המגמה של ארוחות עיקריות או צריכת מזון מהיר באופן יותר תכוף, באופן שבאותן 30 שנות מעקב עלה מספרן של אלה בממוצע מ-3.8 ל-4.9 ביום. התברר שמשקאות מוגזים ממותקים תרמו את החלק הנכבד ביותר במכסת הקלוריות הנצרכות במזון, וכן התברר שחלה עלייה ממוצעת של 28 קילו-קלוריות ביום במכסת המזון של האמריקני בן זמננו לעומת מה שצרך לפני 30 שנה, מה שלא נשמע מרשים ביותר, אך בא בהחלט לביטוי בהיקף הכרס שם.  


 


נראה אם כן שהעלייה המוגזמת במשקל לה אנו עדים בחברה העכשווית, ניזונה כצפוי מאכילה מרובה יותר ומפעילות גופנית מצומצמת יותר. מה שמדרבן לשני שינויים התנהגותיים אלה, הוא אורח החיים המודרני, זאת למרות הטפות מוסר והפצרות מצד רופאים, תזונאים, פיזיולוגים ומדריכי כושר. שהרי מול “הגורמים החיוביים” האחרונים, ניצבות תעשיות המזון והבידור רבות העוצמה, המפתות אותנו לאוכל טעים יותר, מוכן להגשה באפס טרחה, ולתוכניות מפתות מעל צגי מכשירי הטלוויזיה, המחשבים, ושלל מכשירי DVD ודומיהם.


 


אינספור מחקרים ומאמרים מתפרסמים בנושא השמנת היתר בשנים האחרונות, ותחושת הבטן היא שמגמת התופעה-הלא-יפה-לעין ולא-טובה-לבריאות הזו, לא תחלוף במהרה אם בכלל.


אנו מאשימים את המוֹדֶרְנָה, אך נראה שקשה להסב את הגלגל לאחור.


אורח החיים בתחילת המאה ה-21 מוביל אותנו בבטחה לנוחיות מרובה יותר, ולהשקעת מאמץ פיזי מעטה יותר. היום אין אנו טורחים לטפס 20 מדרגות מקומה אחת לזו שמעליה, המעלית תעשה זאת עבורנו.


ילדים משחקים היום פחות בכדור, ומבלים בישיבה כאשר אצבעותיהם מלהטטות על מקשי ה-iPhone ה-iPad, והם הולכים פחות לבקר את חבריהם, שהרי ניתן לשלוח SMS. ושני הגורמים הללו של אכילה מרובה או תכופה יותר, ופעילות גופנית מצומצמת יותר, הם עדיין שני הגורמים העיקריים בשליטתנו, שכן על הנטייה הגנטית להשמין, או זו ההורמונאלית או שמא המטבולית, יכולתנו להשפיע צנועה ביותר.       


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים