חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

השימוש באנטיביוטיקה ברפואת שיניים

אהבתם? שתפו עם חבריכם

השימוש באנטיביוטיקה ברפואת שיניים מגביר את עמידותם של החיידקים ועלול לגרום לרעילות, אלרגיה וזיהום

ד”ר קלר, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית מבי”ח שיבא: “החניכיים הנן מקום מסוכן” מכיוון שהן נמצאות בתוך חלל הפה המהווה מאגרי עיקרי לחיידקים. הפלורה של הפה היא חלק ממקור הפלורה של דרכי העיכול והחיידקים של דרכי העיכול גורמים למחלות זיהומיות בחולים קשים”

כתוצאה משימוש נרחב בתרופות אנטיביוטיות, לעיתים קרובות שלא לצורך, אנו מתמודדים היום עם בעיה של עמידות לאנטיביוטיקה והיעדר באנטיביוטיקה מתאימה לטיפול במחלות קשות. לדברי ד”ר נתי קלר, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית מבי”ח שיבא, “חיידקים אשר נחשפים לאנטיביוטיקה, כאשר השימוש הוא לא לצורך, לומדים להתגונן בפניה. המדע לא מצליח לפתח תרופות אנטיביוטיות בקצב הופעת העמידות אצל החיידקים ולכן מגיעים לעיתים למצבים של מחלות זיהומיות שנגרמות ע”י חיידקים היציבים לכל התרופות האנטיביוטיות המקובלות. מזה נובע שכל שימוש בתרופה אנטיביוטית שניתן להחליפו בטיפול מתאים שאינו בתרופה אנטיביוטית הנו מבורך”.

מחלת חניכיים היא מחלה זיהומית אשר גורמת להרס הרקמות והעצם התומכים בשן ומביאה להיחלשות הדרגתית של מנגנון האחיזה של השיניים בלסת. כאשר מחלת החניכיים לא מטופלת חלה הידרדרות מהירה במצב הרקמות הבאה לידי ביטוי בהתרופפות השיניים עד לכדי נשירה. אחרי גיל 35, לפחות 3 מתוך 4 מבוגרים לוקים במחלה בדרגה מסוימת. המחלה נגרמת על ידי חיידקים הנמצאים בתוך החניכיים מסביב לכל שן. חיידקים אלו מפרישים רעלנים הגורמים להיווצרות דלקת ולניתוק רקמות החניכיים התומכות בשן. כתוצאה, נוצרים “כיסים” דלקתיים סביב השן. במשך הזמן מצטבר רובד של חיידקים ואבן בכיס הגורמים להרס נוסף של החניכיים ולהעמקת הכיס. החיידקים יכולים לחדור לדם, לזרום לגוף ולהמשיך להפריש רעלנים. כתוצאה מכך, המערכת החיסונית תגיב כפי שהיא מגיבה לכל זיהום החודר לגוף ותנסה לחסלו.

הטענה השכיחה בטיפול באנטיביוטיקה במחלות חניכיים, היא שאין סכנה להתפתחות זנים עמידים מאחר והשימוש הינו מקומי. לדבי ד”ר קלר, גם טענה זו אינה נכונה. החניכיים הינן מקום “מסוכן” שבעתיים מכיוון שהן נמצאות בתוך חלל הפה המהווה את אחד המאגרים העיקריים לחיידקים. הפלורה של הפה היא חלק מהמקור של הפלורה של דרכי העיכול והחיידקים של דרכי העיכול הם הגורמים העיקריים למחלות זיהומיות בעיקר בחולים הקשים.

יש הטוענים, שמאחר והשימוש באנטיביוטיקה בטיפול במחלות חניכיים הינו במינונים נמוכים, אין בעיה או סכנה בשימוש. לדברי ד”ר קלר, טענה זו אינה נכונה. הוא מסביר, כי אחת הטכניקות המקובלות במעבדות, כאשר רוצים לפתח חיידק עמיד, הינה לגדל את החיידק בריכוזים נמוכים של התרופה האנטיביוטית ומכאן שהלחץ לעמידות ע”י שימוש במינונים נמוכים ולאורך זמן הינו גורם רב חשיבות להופעת עמידות בעקבות טיפול אנטיביוטי הן מקומי והן סיסטמי.

מחקר של איגוד רופאי השיניים בקליפורניה:
מחקר של איגוד רופאי השיניים בקליפורניה, בנושא “התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה בעקבות שימוש שלא לצורך באנטיביוטיקה”, מראה כי השימוש באנטיביוטיקה ברפואת שיניים במשך פרק זמן ארוך מדי ובמיוחד בריכוזים נמוכים מגביר במידה רבה את עמידותם של החיידקים.
מסקנות המחקר מראות כי בשימוש באנטיביוטיקה, מתרחשים 6 דברים, שרק הראשון ביניהם הוא טוב:
1. האנטיביוטיקה עשויה לסייע למערכת החיסון להשתלט על הזיהום;
2. עשויה להתפתח רעילות או אלרגיה;
3. גדילת יתר של חיידקים תחת השפעה של אנטיביוטיקה מובילה לזיהום חריף;
4. האנטיביוטיקה עשויה לאפשר מוטציות של הכרומוזומים של החיידקים;
5. השימוש עשוי לעודד העברת גנים מחיידקים עמידים לחיידקים לא עמידים;
6. גנים רדומים של עמידות באים לידי ביטוי.
המחקר מסביר כי גנים עמידים לטטראציקלין (סוג של אנטיביוטיקה) נפוצים בפלורה של הפה, ולעומת מינונים גבוהים של אנטיביוטיקה, דווקא מינונים נמוכים של טטראציקלין מסייעים בהתפשטות גנים לחיידקים אחרים ולגדילת יתר של חיידקים עמידים. שימוש מתמשך בטטראציקלין יגרום לגדילת יתר של חיידקים עמידים לטטראציקלין ולסוגים אחרים של אנטיביוטיקה.

במחקר מצוין כי רפואת השיניים רושמת כ- 10% מכלל סוגי האנטיביוטיקה השכיחים (פניצילין, צפלוספורין, מקרוליד, טטראציקלין), ומכאן שתרומתה לבעיות של עמידות לחיידקים ניכרת. שימוש לא נכון באנטיביוטיקה ברפואת השיניים כולל בראש וראשונה שימוש באנטיביוטיקה במצבים לא מתאימים או לפרק זמן ארוך מידי. שימוש לא מתאים, על פי המחקר, כולל:
• שימוש באנטיביוטיקה כמשכך כאבים בטיפולי שורש
• שימוש באנטיביוטיקה לטיפול מונע בפציינטים שאינם בסיכון ללקות בחיידקים מטאסטטיים בדם (חיידקים שמקורם בחלל הפה)
• שימוש באנטיביוטיקה לטיפול בדלקת כרונית של מיסב השן אצל מבוגרים, שמגיבה כמעט לחלוטין לטיפול מכני
• שימוש באנטיביוטיקה באופן קבוע במקרים של דלקת מיסב השן
• שימוש באנטיביוטיקה במקום חתך כירורגי וניקוז הזיהום
• שימוש באנטיביוטיקה כדי “למנוע” תביעות של רשלנות

במחקר מצוין, כי השימוש באנטיביוטיקה בטיפול במחלה של דלקת מיסב השן מתאים רק לטיפול בזיהומים חריפים של מיסב השן, בעיקר בפצעים במיסב השן, ובטיפול בדלקת עיקשת של מיסב השן שקצב התקדמותה מהיר, ואינה מראה סימנים להפוגה לאחר שבוצע הליך טיפול סטנדרטי.

ד”ר קלר מוסיף, כי המדיניות כיום היא לצמצם היכן שרק אפשר את השימוש באנטיביוטיקה וזאת משיקולים אקולוגיים ולא משיקולים של חסכון בכסף. לדבריו, באנטיביוטיקה יש להשתמש אך ורק כאשר ידוע שיש מחלה זיהומית או במקרים של מצב חריף. גם אז יש להשתמש במינונים גבוהים ולפי הפרוטוקולים הקיימים לכל מחלה ומחלה.

ד”ר קלר מציין, כי ניתן להלחם בחיידקים באמצעות חומרים אנטיספטיים אשר הורגים את החיידקים בקצב מהיר ואינם נמצאים בשימוש סיסטמי ולכן שיעור העמידות אליהם יותר נמוך, וגם אם נגרמת עמידות היא אינה מפריעה לטיפולים השגרתיים.

הכלורהקסידין הוא חומר אנטיספטי ואנטי בקטריאלי הפעיל כנגד טווח רחב של חיידקים. כלורהקסידין מצוי בפריוצ`יפ, תכשיר לטיפול מקומי במחלות חניכיים המשווק על ידי חברת דקסון. הפריוצ`יפ מוחדר ישירות לתוך הכיס הפריודונטלי (בעומק של 5 מ”מ ומעלה) בתהליך שנמשך פחות מדקה ואינו מצריך חומר מאלחש. הפריוצ`יפ נשאר במקום ומשחרר כלורהקסידין בשחרור מושהה במשך שבוע לערך והורג את החיידקים בצורה יעילה. הפריוצ`יפ מתכלה מעצמו ומשאיר מקום נקי מחיידקים למשך שלושה חודשים. לאחר שלושה חודשים יש לבצע בדיקה חוזרת ובמידה והכיס עדיין מעל 5 מ”מ יש לחזור על הפעולה.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים