חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

הקשר המורכב שבין דימוי עצמי להתנהגות אלימה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

על הקשר המורכב שבין דימוי עצמי להתנהגות אלימה
של ילדים ובני נוער

פעמים רבות אני פוגש בקליניקה ילדים ובני נוער המופנים ע”י הגננת, המורה או אנשי יעוץ וטיפול על רקע של התנהגויות תוקפניות ואלימות, הנקשרות להנחה כי ילדים אלה סובלים מדימוי עצמי “נמוך” או “שלילי”, או שהם “חסרי בטחון עצמי”, אלא שכאשר אני נפגש עם רבים מילדים אלה ולאחר שאני מקיים הערכה של מצבם, אין אני תמיד מתרשם כי אכן דימויים העצמי נמוך או חלש.

מחקרים רבים אמנם מצביעים על קשר מורכב בין מושג הדימוי העצמי לבין התנהגות תוקפנית. למושג העצמי מסלול התפתחותי מוכר לאורך תקופת הינקות והילדות, ומתואר ע”פ תאוריות שונות. באופן כללי אפשר לציין כי מושג האני וההערכה עצמית נבנים על השתקפויות, הזדהויות והפנמות הוריות וחברתיות, במעגלים מתרחבים של תפיסות עצמי מהבחינה הפיזית, הנפשית והחברתית.

מאידך, התנהגויות תוקפניות ואלימות יכולות לנבוע ממערכי גירוי מצביים מגוונים, וממערכים פנימיים שונים. ילדים ובני נוער עלולים לחוש פגיעים מול ביקורת, דחייה או מתקפה על הדימוי העצמי שלהם, לעיתים ע”י דמויות בסמכות ולעיתים ע”י קבוצת השווים. לעיתים עצם המפגש עם חוקים ומטלות נתפס כמתקפה על האוטונומיה והחופש שרכשו לעצמם, או כמחסום למילוי משאלותיהם. כך או כך, מה שיקבע את תגובתם אינו בהכרח דימויים העצמי הגבוה או החיובי כי אם מידת הבטחון שלהם בעצמם וביכולותיהם. כאשר הדרישות או המטלות אינן תואמות את צרכיהם או יכולותיהם, הם עלולים לפצות את עצמם באופן תוקפני על מה שנתפס על ידם כנחיתות יחסית (למשל ילדם ובני נוער הסובלים מהפרעות קשב, היפראקטיביות וליקויי למידה). לעיתים חסמים חברתיים חיצוניים או פנימיים נתפסים כאיום על ההערכה העצמית ומעודדים את הפרט לפעול באופן תוקפני או אלים כדי השיג את מטרותיו.

ילדים ובני נוער המפגינים הערכה עצמית גבוהה לכאורה, אך אינם בטוחים ביכולותיהם ובנתוניהם, עלולים לפעול באלימות ובבריונות מקדימה כאשר יחששו מחשיפה או גילוי עצמי על ידי האחרים באופן שאינו תואם את הצגתם העצמית. אפשר לתאר את מצבם כמי שחוששים שסודם הכמוס יתגלה. ילדים ובני נוער אלה יפגינו דימוי עצמי “אינפלציוני” ובכל זאת יהיו מאוד רגישים לפגיעה ולעלבון שעלולים לחבל בדימוי זה.

ראוי איפוא למתן את הקריאה לפעילות חינוכית וטיפולית להעלאה גורפת של הדימוי העצמי ולווסת אותה כפעילות המיועדת לחיזוק וגיבוש הדימוי העצמי והתאמתו לתפיסת העצמי וליכולותיו. רק קבלה והשלמה עצמית שכזאת תאפשר לפרט להגיב באופן אמפטי ומקבל כלפי אחרים, ולהסיט מהלכים התנהגותיים מציר של כוחניות ותוקפנות. לפיכך, לא הדימוי העצמי החיובי כי אם הבסיס הבטוח להערכה העצמית הוא המפתח להתנהגות חברתית תקינה.

בברכה, דר` דוד סנש, פסיכולוג קליני

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים