חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

הקשר בין צריכה שגרתית של גלוקוזאמין והפחתת הסיכון של מחלה קרדיו-וסקולרית

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי
שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה
סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

 

גלוקוזאמין הוא תוסף שאינו ויטמין ואף אינו מינרל הנמצא בשימוש נרחב
כדי להקל על דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאו-ארתריטיס) ולשכך כאבי מפרקים בתרחיש זה (
Jordan וחב’ ב-Annals of
Rheumatic disease
משנת 2003).
גלוקוזאמין נמצא בפיקוח צמוד ברוב מדינות אירופה, בהן הוא נמכר כתכשיר מרשם.
לעומת זאת, במדינות אחרות כמו ארה”ב ואוסטרליה הוא מופץ כתוצר דיאטטי
פופולרי, ואכן במדינות אלו כ-20% מהמבוגרים צורכים אותו על בסיס יומי (
Barnes וחב’ ב-National Health
Statistic Report
משנת 2008 ו-Subritt וחב’ ב-PLos One משנת 2012).
היעילות של גלוקוזאמין במטופלים עם אוסטאו-ארתריטיס וכאבי מפרקים עדיין נמצאת תחת
ויכוח (
Clegg וחב’ ב-New England
Journal of Medicine
משנת 2006, ו-Wilkens וחב’ ב-JAMA משנת 2010).
כעת מתחילות להופיע הודעות ממחקרים אפידמיולוגיים המצביעות על אפשרות שגלוקוזאמין
עשוי להיות בעל תפקיד במניעת מחלות קרדיו-וסקולריות, ואף להפחית תמותה ממחלות אלו
(
Bell וחב’ ב-European
Journal of Epidemiology
משנת 2012). 

 

מחקר שהתבצע בחיות דיווח שגלוקוזאמין האריך את תוחלת החיים על ידי
שהוא מחקה דיאטה דלת פחמימות (
Weimer וחב’ ב-Nature communications משנת 2014), והרי מחקרים באדם הראו באופן עקבי שדיאטה דלת-פחמימות
היא בעלת השפעה המפחיתה התפתחות של מחלה קרדיו-וסקולרית (
Huו-Bazzano ב-Nutrition &
Metabolic Cardiovascular Disease
משנת 2014, Halton וחב’ ב-New England
Journal of Medicine
משנת 2006, Foster וחב’ ב- New England Journal of Medicine משנת 2003, Shai וחב’ באותו כתב-עת משנת
2008,
Dansinger וחב’ ב-JAMA משנת 2005, Yanci וחב’ ב-Annals of
Internal Medicine
משנת 2004 ו-Stern וחב’ באותו כתב-עת מאותה שנה).

 

מחקרים נוספים בחיות דיווחו שהסגולות נוגדות הדלקת של גלוקוזאמין
עשויות לסייע במניעת ההתפתחות של טרשת עורקים (
Zou וחב’ ב-American
Journal of Physiology & Heart Circulation Physiology
משנת 2009, Liu וחב’ באותו כתב-עת משנת
2007,
Xing וחב’ באותו כתב עת משנת
2008,
Duan וחב’ ב-Cardiovascular
Diabetology
משנת 2005, ו-Yao וחב’ ב-Arteriosclerosis Thrombosis Vascular Biology משנת 2018).

 

במחקר רב-מוסדי של Ma וחב’ שנערך בין השנים 2010-2016 בבוסטון, ניו-אורלינס, ובחרבין
(סין), השתתפו 466,039 פרטים משני המגדרים, שמילאו כולם שאלונים בדבר שימוש
בגלוקוזאמין.
תוצאות המחקר היו כדלקמן: במהלך של מעקב שנמשך 7 שנים בממוצע, התרחשו במדגם זה
10,204 אירועים קרדיו-וסקולריים, 3,060 מקרי מוות מסיבות קרדיו-וסקולריות, 5,745
אירועים של מחלת עורקים כליליים ו-3,263 אירועי שבץ-מוחי.
לאחר התאמה לגיל, למגדר, למדד מסת הגוף (
BMI), למוצא אתני, לגורמי אורח חיים, לצריכה דיאטטית, לשימוש בתרופות או
בתוספים אחרים, נמצא ששימוש בגלוקוזאמין היה כרוך בהפחתה משמעותית של 15% באירועים
קרדיו-וסקולריים, הפחתה של 22% של תמותה מסיבה קרדיו-וסקולרית, הפחתה של 18% במחלת
עורקים כליליים, והפחתה של 9% בשעורי שבץ-מוחי.

 

להלן פירוט תוצאות המחקר:
מקרב כל משתתפי המחקר, 19.3% הצהירו על שימוש בגלוקוזאמין בבסיס המחקר. בהשוואה
לאלה שאינם צורכים גלוקוזאמין, צורכי התכשיר היו מבוגרים יותר, יותר נשים מאשר
גברים, כאלה שאינם מעשנים בהווה, כאלה הפעילים יותר גופנית, כאלה המקפידים על
דיאטה “בריאה”, צורכי אלכוהול בכמות נמוכה, אך גם אלה עם שכיחות גבוהה
יותר של יתר לחץ-דם, שכיחות גדולה יותר של ארתריטיס, ורמה גבוהה יותר של כולסטרול,
אך עם שכיחות נמוכה יותר של סוכרת.
צורכי גלוקוזאמין נטו יותר לצרוך אספירין, תכשירים לא-סטרואידליים נוגדי דלקת,
ויטמינים, מינרלים, ותוספים דיאטטיים נוספים.
באנליזה של גיל הצורכים גלוקוזאמין נמצא מתאם הופכי בולט בין צריכת התכשיר לאירועי
מוות מסיבות לבביות, למחלת עורקים כליליים, ולשבץ מוחי (
p<0.001). אנליזה של הקשר בין
צריכת גלוקוזאמין לבין מחלת עורקים כליליים לא-קטלנית הראתה הפחתה של 16% עם
משמעות סטטיסטית גבוהה (
P<0.001), והפחתה של 30% בשכיחות מחלת עורקים כליליים קטלנית (0.001>p).
גם בתחום השבץ המוחי, צריכת גלוקוזאמין הביאה רק לשיפור של הפחתה של 9% משמעותי
באופן שולי (0.08
(P< באשר לשבץ-לא-קטלני, וכמו כן צריכת גלוקוזאמין הפחיתה ב-13% את
השבץ הקטלני.
לא נמצא יתרון משמעותי (
p<0.14) לצריכת גלוקוזאמין באשר לסיכון לשבץ איסכמי (הפחתה של 8%) או
באשר לשבץ מדימום מוחי (הפחתה של האירוע ב11% עם משמעות סטטיסטית שולית של
p<0.21).

 

אחד ההיבטים של המחקר המצוטט כאן של Ma וחב’ מתייחס להשפעה של
צריכת גלוקוזאמין דווקא בקרב מעשנים.
מסתבר שההפחתה בסיכון למחלת עורקים כליליים בקרב מעשנים בהווה גדולה יותר מזו
שמוצאים בלא-מעשנים או בקרב אלה שעישנו בעבר עם מובהקות סטטיסטית גבוהה (
p<0.001).
נתון חשוב נוסף כתולדה של מחקרם של
Ma וחב’ הוא שההשפעה המיטיבה של צריכת גלוקוזאמין לא הייתה תלויה
בגורמי סיכון אחרים כגון גיל מבוגר.
מגדר,
BMI, פעילות גופנית, דיאטה
נכונה, סוכרת, יתר-לחץ דם, רמת כולסטרול גבוהה, ארתריטיס וצריכת אספירין או
תכשירים לא-סטרואידליים נוגדי דלקת. נתון מעניין נוסף הוא גורמי סיכון גנטיים שלא
נמצא כל קשר בין השפעת גלוקוזאמין לבין גורמי סיכון גנטיים של מחלת עורקים
כליליים.

 

השוואה בין תוצאות מחקר זה לתוצאות מחקרים אחרים עם צריכת גלוקוזאמין:
באופן
כללי יש דמיון בין תוצאות מחקרם של
Ma וחב’, לבין אלו שהושגו בניסויים אחרים.
מחקר שהתבצע באוסטרליה בהשתתפות 266,844 אוסטרלים, מצא שגלוקוזאמין נמצא מפחית
ב-21% את הסיכונים להתקף-לב או לתעוקת חזה, או ב-18% למחלות לב אחרות. בניסוי תחת
הכותרת
VITAL (או Vitamins and
lifestyle
), השימוש בגלוקוזאמין  הפחית
את התמותה בממוצע ב-18% (
Pocobelli וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2010).

 

מנגנון הפעולה של גלוקוזאמין בתחום מחלות כלי הדם והלב:
מספר מנגנונים פוטנציאליים עשויים להסביר את ההשפעה ההגנתית של גלוקוזאמין על רמת
התחלואה הקרדיו-וסקולרית. מחקר
NHANES הידוע שנערך בארה”ב מצא ששימוש שגרתי בגלוקוזאמין הביא
לירידה משמעותית בריכוזי מדד הדלקת
C-reactive protein (Kantor וחב’ ב-American Journal of Epidemiology משנת 2012).
מחקרים בחיות גם כן דיווחו שהתכונות נוגדות-הדלקת של גלוקוזאמין, עשויות לסייע
לתפקידו המונע לפתופיזיולוגיה של מחלות קרדיו-וסקולריות. 

 

במחקר של Zou וחב’ משנת 2009 נמצא שצריכה שגרתית של גלוקוזאמין, הפחיתה את שעור
מחלת העורקים הכליליים ב-12% וב-18% באלה שמעולם לא עישנו, ובאלה שעישנו בעברם,
בהתאמה. זאת לעומת הפחתה של 37% במחלת עורקים כליליים באלה שמעשנים בהווה וצורכים
גלוקוזאמין.
ידוע שמעשנים לוקים ברמות גבוהות של דלקת, ובסיכון גבוה יותר למחלה
קרדיו-וסקולרית, בהשוואה ללא-מעשנים (
Ridker וחב’ ב-New England
Journal of Medicine
משנת 1997). בנוסף, קיימת השערה שתכשירים נוגדי-דלקת עשויים להיות
יעילים יותר באלה עם עקה דלקתית גבוהה יותר (
Bardia וחב’ ב-Journal of the
National Cancer Institute
משנת 2007), לכן האינטראקציה החיובית בין גלוקוזאמין לבין עישון
סבירה מבחינה ביולוגית, בכל שתכשיר זה מפחית תהליכי דלקת. 

 

החוזק והמגבלות של המחקר המצוטט של Ma וחב’:
אחד היתרונות של מחקר זה הוא במדגם המאוד גדול כמעט חצי מיליון משתתפים. יתרון אחר
הוא במידע הרב שיש על כל משתתף מבחינת כל המאפיינים האישיים, וגורמי הסיכון של כל
משתתף. אך מאידך גיסא, אחת מחולשות המחקר היא בכך שהמאגר הממוחשב של
UK Biobank לא היה מצויד בנתונים
לגבי משך השימוש בגלוקוזאמין, תדירות השימוש ומינון התכשיר.
מגבלה נוספת של המחקר היא היעדר נתונים על תופעות הלוואי הלא-רצויות של השימוש
ארוך הטווח בגלוקוזאמין. יחד עם זאת, גלוקוזאמין נחשב לתכשיר הבטוח ביותר לשימוש
בין כל התכשירים לטיפול באוסטאו-ארתריטיס, עם תופעות לוואי צנועות יחסית כמו
תגובות אלרגיה מזדמנות, שלשולים, עצירות, בחילה וצרבת במערכת העיכול
העליונה.  

 

למרות שמחקרים מוקדמים הציעו שגלוקוזאמין עלול להחמיר את הסובלות
לגלוקוזה, במטופלים עם סיכון גבוה לסוכרת (
Pham וחב’ ב-American Journal of Medical Sciences משנת 2007, ו-Biggee וחב’ ב-Annals of
rheumatic Diseases
משנת 2007), מחקרים עדכניים יותר לא מצאו כל השפעה של גלוקוזאמין
על המטבוליזם של גלוקוזה ועל פרופיל הליפידים בכל מינון פומי, הן באנשים בריאים
וכן בחולי סוכרת (
Scroggie וחב’ ב-Archives of Internal Medicine משנת 2003, Albert וחב’ ב-Diabetes Care משנת 2007,
ו-
Simon וחב’ ב-Diabetes
Metabolism Research review
משנת 2011). 

 

מגבלה שלישית של מחקר זה שהוא אינו מכיל מידע ספציפי לגבי נגזרות של
תוסף גלוקוזאמין כגון גלוקוזאמין-סולפאט, גלוקוזאמין הידרוכלוריד או
N-אצטיל גלוקוזאמין, ולכן
היה קשה להעריך את השפעתם של נגזרי גלוקוזאמין אלה על תחלואות קרדיו-וסקולריות.
יחד עם זאת, רוב תוצרי גלוקוזאמין הזמינים כיום בשוק מכילים גלוקוזאמין סולפאט.
מגבלה רביעית של המחקר המצוטט היא הקושי להפריד בין אורח חיים בריא לבין הצריכה
השגרתית בתוספים שונים במחקר תצפיתי. לכן, אי אפשר לשלול את האפשרות שהיתרונות
הבריאותיים של גלוקוזאמין נובעים בחלקם מהעובדה שצורכי תכשיר זה מייצגים גם את פלח
האוכלוסייה הנוטה לאורח חיים בריא.

 

לא ניתן לסיים דברים אלה בלי התייחסות לתכשיר הפופולארי מגה-גלופלקס
הנלקח בבליעת כמוסות המכילות כל אחת 500 מיליגרם גלוקוזאמין סולפאט, 400 מיליגרם
כונדרואיטין סולפאט, ו-166.7 של
MSM או מתיל-סולפונל-מתאן, כאשר 2 המרכיבים הראשונים הם חומרים טבעיים
הנמצאים בגוף, בעוד ש-
MSM הוא מוצר סינתטי. כונדרואיטין הוא רכיב בסחוס הפועל כחומר סיכה
במפרקים, סופג ובולם זעזועים, מונע תהליכי פירוק ומזרז את מבני הקולגן שבסחוס.
מגה גלופלקס נועד להפחתת כאבי פרקים ולשיקום סחוסים, כשמופיעה מוגבלות מסוימת
ביכולת התועה, אשר הולכת ומתעצמת עד כדי קושי באחיזת חפצים, קשיי הליכה, קושי
להתכופף או להסתובב וכן נפיחות פרקים.
מחקר שנערך בארה”ב ופורסם בכתב העת
Annals of Rheumatic Diseases, תיעד האטה בהידלדלות הסחוס
בברכיים אצל אנשים החולים בדלקת מפרקים שנטלו תוספי תזונה המכילים גלוקוזאמין
וכונדרואיטין.

 

 

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים