הצעת חוק למניעת פרסומת לעישון בעיתונות הכתובה נדחתה בכנסת:

הצעת חוק למניעת פרסומת לעישון בעיתונות הכתובה נדחתה בכנסת : ניתוח של כישלון ידוע מראש

מאת פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. יועץ האגודה למלחמה בסרטן בתחום סרטן הריאה.

היום אני חורג מדרכי באתר טבעלייף. אחרי שנים של כתיבת מאות מאמרים בנושאים רפואיים ומדעיים טהורים, אתבטא היום באופן חד-פעמי באמירה פובליציסטית על אירוע עצוב שהתרחש אתמול, 15 בנובמבר 2005, בכנסת ישראל: הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת חיים אורון ונסים דיין שהייתה אמורה לאסור פרסומת לסיגריות ומוצרי טבק אחרים בעיתונות הכתובה, נדחתה בהצבעה במליאה ברוב של 29 כנגד 25. שניים נמנעו.
נדגיש בראשית הדברים שבישראל כבר קיימת חקיקה המונעת פרסומת לסיגריות בעיתונות האלקטרונית כמו הטלוויזיה, וכן בכתבי העת המיועדים לנוער. אך עדיין אנו מוצאים, בעיקר במוספים של סופי השבוע את כל הדף האחורי המאוד בולט לעיין, מוקדש בצבעים מצודדים ובגראפיקה מרשימה לפרסומת המדברת בשבחי העישון. וצריך לומר כאן שוב את הדברים הנשמעים נדושים כל-כך ואף טורדניים במידת מה: עישון הוא הרוצח הציבורי היעיל ביותר המתהלך בתוכנו באופן חוקי ומפיל כעשרת אלפי מעשנים בשנה, ועוד כאלפיים המעשנים מיד שנייה, בהיותם מצויים בקרבת מעשנים.

הצעת החוק לאיסור פרסומת לעישון בעיתונות הכללית היא הצעה מוסרית ונבונה, ודואגת לבריאות הציבור. חוקים כאלה קיימים כבר במספר מדינות באירופה כאירלנד, צרפת, בריטניה ואיטליה ובעוד מספר מדינות באסיה. עיתונים נחשבים בארה"ב שעדיין לא אימצה לעצמה חוק דומה, ה"ניו-יורק טיימס" וה"וושינגטון פוסט", החליטו ביוזמתם ועל פי מדדים של מוסר והגינות כלפי ציבור קוראיהם להפסיק לפרסם פרסומות לסיגריות, ואף הגבירו פרסום מאמרים על הרעה שבטבק.
אין אנו מצפים במקומותינו שעיתונים מובילים יחליטו בהתנדבות לחדול מפרסום מוצרי טבק, שהרי השיקול הכלכלי כאן גובר בדרך כלל על כל נימוק אחר, גם אם הוא בנפשנו. לכן תלינו תקווה בחברי הכנסת, שמא הם, בהבלחה נדירה של היגיון, הגינות ומוסר ציבוריים, יאמצו ויאשרו את הצעת החוק האמורה, שאולי הייתה מקטינה במעט את המצטרפים מדי יום לחוג המעשנים.

מסתבר שהייתה זו תקוות שווא. עשן הסיגריות מעוור אפילו את עיניהם של נבחרי העם. ואם שערתם שאלה שהצביעו נגד ההצעה לאסור פרסומת לעישון הם דווקא המעשנים מבין חברי הכנסת, טעות בידכם. ההצבעה התנהלה על פי קווים מפלגתיים מובהקים, אולי אף משיקולים קואליציוניים, ומייד אסביר. נטפל תחילה במנצחים של אותה הצבעה אומללה, אלה התומכים בהמשך פרסומת לעישון, מתוך רצון לכאורה לראות בהתחזקות "המעשנים בעם": ומי מבין חברי הכנסת רוצה בהתגברות התחלואה מעישון? מתוך 20 חכ"ים ממפלגת השלטון "הליכוד" שנכחו במליאה 17 הצביעו נגד ההצעה ורק 3 בעדה ואציין את שמות התומכים מתוך הערכה: יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, דוד לוי ואיוב קרא.

לא אטריד אתכם בציון כל אלה מאנשי הליכוד שיצאו שבעי רצון מתוצאות ההצבעה, ונזכיר רק את הבכירים בהם: ראש הממשלה אריאל שרון, השר לביטחון פנים גדעון עזרא, סגן ראש הממשלה ושר האוצר-המתמלא-כל-שנה-מיליארדי-שקלים-מהמס-על-סיגריות, אהוד אולמרט. ומה באשר לשר הבריאות דני נווה, המגלה בימים כתיקונם אמפתיה למאבק בעישון? הוא הודיע שאינו משתתף בהצבעה למרות נטייתו להצביע בעד הצעת החוק, כיוון שהוא אינו יכול להפר את החלטת וועדת השרים לחקיקה שהחליטה כנראה בהליך קודם לדחות את ההצעה.
ומה מצב התמיכה בעישון בקרב חברי מפלגת העבודה, מפלגה החברה בממשלת האחדות, בכל הקשור להתנתקות מעזה ולאי-התנתקות מעישון? מתוך 10 חברי העבודה שנכחו בהצבעה, רק אחת הצביעה בעד הצעת החוק (אילנה כהן), אחד נמנע, ושמונה התנגדו לה ונזכיר אך את הבולטים בהם: השר לאיכות הסביבה ש. שמחון הסבור-לכאורה-שעשן-הסיגריות-טוב-לאיכות-האוויר, ושר השיכון יצחק הרצוג, והשר חיים רמון, ושר הבריאות לשעבר ד"ר אפרים סנה שהוא רופא בהשכלתו.

נחטא לאנשים טובים שתמכו בהצעת החוק האמורה אם לא נציין כאן שכל 5 החכ"ים של ש"ס הצביעו בעדה, כמו גם חמשת אנשי מרץ-יחד שהשתתפו בהצבעה: מעולם לא הייתה תמימות דעים כה גורפת בין אנשי ש"ס ומרץ-יחד, וטוב שיש עישון בעולם, ששתי מפלגות אלה יכלו להתאחד כנגדו. וכיון שמהמפד"ל השתתף רק שאול יהלום בהצבעה ותמך בהצעה נזכירו לטובה. וכיון שכותב דברים אלה הוא איש מערכת הבריאות אאלץ להדגיש שוב באי-חמדה ששלושה שרי בריאות לשעבר, אפרים סנה (הרופא), וחיים רמון, ואהוד אולמרט, הצביעו נגד החוק למניעת פרסומת לסיגריות בעיתונות, ממש מומרים להכעיס. ואיני יכול אלא להתייחס בתמיהה לאי-הופעתו של שר הבריאות הנוכחי להצבעה מתוך אחריות פרוטוקולית להחלטה פוליטית, למרות "מצפונו והכרתו כשר בריאות".

ומדוע עלתה על דעתי המחשבה הנלוזה על המשמעת הקואליציונית הנכפית על החכ"ים כאשר הליכוד והמערך מתאחדים במליאת הכנסת להפר עצתם של המתנגדים לפרסומת לעישון בעיתונות היומית? מתוך התבוננות בפעלתנותו של יו"ר הקואליציה גדעון סער, המצליף הבלתי נלאה, שנראה מעל מסך ערוץ הכנסת מתרוצץ במהלך ההצבעה בין החכ"ים במליאה וממריצם להצביע נגד ההצעה. עד כדי כך הייתה התנהגותו יוצאת דופן גם בכנסת כמו שלנו, בה כולם מתרוצצים לכל עבר בכל עת נתונה, עד כי יושב ראש המליאה, נאלץ לקרוא אותו לסדר. מדוע מתלכדים הליכוד והמערך, ושרים חשובים ואף העומד בראשם, למנוע חוק כה נכון, כה צודק, כה בריא, רק להם פתרונות. ואולי הפתרון בעוצמתם של בעלי העיתונים, וב"קשר הגורדי" בין פוליטיקאים לבין עיתונאים ועיתונים הכותבים עליהם, ולכן אין להכעיסם. הפרסומת לסיגריות מכניסה ממון רב לעיתונים, זאת אמרנו?

אני לא חש בנוח בכתיבת דברים אלה. איני עיתונאי מהשורה, וכתבות על המתרחש בכנסת אינם לחם חוקי. אך אני רואה יום-יום בבית החולים שלי את קורבנות העישון, והמלחמה בנגע הזה לדאבוננו, לא תסתייע בנבחרי עם שכאלה.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע