הצעה פרטית לעידוד הפעילות להורדת משקל: נשמעת פשוטה מדי ובכל זאת יש בה משהו

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

אני מבקש הפעם להיות קצת יותר אישי אתכם, ולנסות להעביר אליכם ודרככם רעיון שמתבשל אצלי זמן רב, בנושא של קידום בריאות כמובן.

עובדה ידועה לכול היא שעודף משקל, ולבטח עודף משקל קיצוני, הם מהרעות החולות של החברה המודרנית. הרפואה כבר סימנה "השמנת-יתר" כמזיקה לכלי הדם והלב, כמו גם כסיבה מרכזית למגפת הסוכרת הפוקדת את העולם.

יחד עם זאת, יותר אנשים שמנים ואפילו ילדים שמנים, נראים היום ברחובה של עיר, מאשר אי-פעם בעבר. מותגי מזון ערב לחך, דוכני מזון מהיר, אכילה גרגרנית שלא ידענו כמוה אף פעם, נשנושים תכופים בין הארוחות, כל אלה באים לביטוי ברקמת שומן עבה מתמיד.

ואם נוסיף לאכילה יתרה גם אורח חיים רבצני, יותר נהיגה מאשר הליכה, יותר עליה במעלית מאשר במדרגות, תתברר עוד יותר הסיבה לעלייה במשקל. הנוסחה היא פשוטה בהחלט: יותר קלוריות נבלעות, פחות קלוריות מבוזבזות.

אם נערום את כל המאמרים והמסמכים שנכתבו אי-פעם בגנות אכילת-יתר כמו גם מנוחת-יתר, משקלם הכולל ודאי יצדיק להגדיר אותם כ"כבדי משקל".

אך נראה שהציבור הרחב, אינו משתכנע. אנשים אוכלים כיום יותר משום שהאוכל טעים יותר ובנוסף יש משהו טְרֶנְדי בפולחן האכילה, בה במידה שהאוטומציה בחיים המודרניים הופכת אותנו בהכרח למתאמצים פחות מהבחינה הפיסית.

לא קל אם כן לשכנע אנשים לשנות מנהגי אכילה, או התנהלות יומיומית. לכן לא יעילות במיוחד הטפות המוסר, והטבלאות המלומדות המפרטות "כמה קלוריות יש באומצת בשר בקר מבעבעת" וכמה דקות הליכה מאומצת מדי יום שקולות ל-200 קלוריות שאנו מעוניינים לאבד.  

לכן אני מציע  כאן להוסיף לרשימת התכונות המיידיות של כל אחד מאיתנו, כאלה שאנו מתבקשים למלא מדי פעם בדף "פרטים אישיים", את המדד שכה רבות דובר בו, ואף על פי כן לא כולם אימצו אותו עדיין, מדד ה-BMI. כל אחד מאיתנו יודע כאשר הוא נשאל, לפרט כהרף עין את גובהו, ואף את משקלו (אם כי האחרון נוטה לעלות בהדרגה), אך לא רבים יידעו לשלוף את ערך ה-BMI שלהם! בקצרה, ה-body mass index או מדד מסת הגוף, מתקבל בנוסחה פשוטה בה מחלקים את משקל הגוף (בק"ג) בערך הריבועי של הגובה (במ'), או:

               BMI=משקל הגוף (בק"ג)/הגובה (במ')2

לדוגמה: אם המשקל הוא 70 ק"ג והגובה 1.70מ', ערך ה-BMI יהיה: 70 מחולק בערך של 1.70 בריבוע שהוא 2.89, והתוצאה המתקבלת היא: 70/2.89=24.2

                                                        – 2 –

המומחים למשמני הגוף החליטו שאלה מאיתנו עם ערך BMI נמוך מ-20 נחשבים רזים מדי, כאשר אלה עם ערךBMI  שבין 20 ל-25 נחשבים בעלי גזרה חטובה, אלה עם ערך BMI בין 25 ו-30 נחשבים לבעלי עודף משקל, ואם נקבע אצלם ערךBMI  שבין 30 ל-35 הם ממש כבדי משקל. אלה עם ערך BMI שהוא מעל 35 הם שמנים באופן חריג!

בשנים האחרונות קם מתחרה ל-BMI להערכת משמני גופנו, בדמות המדד המבטא את היחס בין היקף המותניים להיקף הירכיים, או מה שמכנים Waist to hip ratio, שהוא לכאורה מדד מדויק יותר להערכת השומן הוויסצרלי או הביטני, המסוכן במיוחד ללב. אך כאן עלולים ליפול טעויות "טכניות" בהתלבטות כיצד אנו מודדים היקפים אלה, האם בגובה הקורקבן, והאם בגובה הירך בחלקה העליון או התחתון.BMI  קל יותר לקביעה עצמית, שהרי את הגובה הקבוע אין צורך למדוד כל פעם מחדש, ולכל אחד יש מאזני שקילה בביתו, והנוסחה לחישוב BMI, פשוטה לחלוטין.

הרעיון הוא שכל אחד מאיתנו יזכור בכל רגע נתון את ערך ה-BMI העדכני שלו, ממש כמו שהוא זוכר את תאריך הלידה, את מספר תעודת הזיהוי, או את תאריך יום הנישואין. על ידי כך ידע כל אחד מאיתנו, בכל רגע נתון, האם הוא רזה מדי, האם גופו חטוב, האם הוא שמנמן, האם הוא שמן, או האם הוא מאוד שמן! ובמלים אחרות, האם הוא צריך לאכול מעט יותר או להימנע מהשתתפות בטריאתלון פעמיים בשבוע, או שמא ברוב המקרים האם הוא צריך להמעיט באכילה ולהרבות יותר בפעילות גופנית, לדרגותיהם.

וכך, כאשר ראובן יפגוש באקראי את שמעון ברחוב, לאחר חילופי דברי נימוס מקובלים תתפתח השיחה כדלקמן: ראובן: "איך הבריאות? מה קורה עם ה-BMI שלך"? שמעון: "לא משהו! גובהי 1.73 מ' ומשקלי לאחרונה 85 ק"ג, וה-BMI שלי צמח אם כן ל-28.3 והרופא טוען שקצת השמנתי"!

אני הולך לקחת את עצמי בידיים ולהשיל 5-7 קילוגרמים ממשקלי כדי להגיע לאזור ה-79 ק"ג, כדי שה-BMI שלי יגיע ל-26.3, שזה אמנם עדיין קצת מעל 25.0, אך בכיוון הנכון! ומה איתך? אתה נראה אתלטי!"  שמעון: "אמנם כן, גובהי 1.75 ומשקלי לאחרונה 74 ק"ג, ואני מתפאר ב-BMI של 24.2, והכול מחמיאים לי!" 

אכן, הצמד האולטימטיבי, ראובן ושמעון, שיחקו את תפקידיהם כהלכה, אך אין זה כלל חזיון בלתי נפרץ. כדי להעלות את משמני הגוף אל מרכז ההתעניינות והדאגה שלנו, אנו צריכים מדד אמין, קל לחישוב ומיידי, שינקר במוחנו כל הזמן, בנוסח "אתה שמן מדי" ואולי "אתה מאוד שמן". אז גם יקל עלינו להוריד במשקל, שהרי האתגר לרדת בערכי ה-BMI לכאורה קל יותר נפשית, מאשר האתגר הבלתי סביר של "הורדה במשקל", שהיא בעיני רבים "משימה בלתי אפשרית". 

שימו לב, שהרי הדברים נשמעים מעט אבסורדיים, אך הם בהחלט שווים בדיקה או ניסוי. לפיכך, להבא כשאנו ממלאים פרטים אישיים, בהם אנו נדרשים לציין "גובה" ו"משקל", חשוב שיופיע סעיף BMI"" עם כוכבית (*) כמקובל בטפסים מסוג זה, כ"שדה שחובה למלא". וכך, כאשר ראובן כהן

                                                     – 3 –

(שם לצורך אילוסטרציה) יהיה ער לעובדה שה-BMI  שלו 28.3, או אף אם זה יגיע לערך הבלתי נחשק של 31.2 (קטגוריית השמנים), אז ייגש ראובן אל הראי שעל הקיר, וזה יטיח בפניו את האמת לאמיתה. אדם שמן מדי אינו רק בלתי מצודד בהופעתו החיצונית, הוא גם לא בריא, גם אם הוא חש מצוין.

עודף שומן, כמו עישון, לא נראים מסוכנים לאדם השמן או המעשן, אך הגוף נפגע משני אלה, וגם אם הפגיעה אינה באה לביטוי מייד, היא תגיע. לכן, כל אחד מכם מתבקש לשנן מהיום ואילך את ערך ה-BMI שלו/שלה! זה רק עוד מספר אחד שאנו צריכים לזכור. ולהשתדל להפחית.     

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.