הפחתת שיעורי העישון הוא צעד מרכזי בדרך להפחתת תחלואה ממחלות פיזיולוגיות בעולם
פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
נהוג לחלק את סאת התחלואה בעולם לשניים: מחד, מחלות מדבקות או מחלות המועברות מאדם לרעהו, או על ידי נשאי מחלות לא אנושיים, אלה שנהוג לכנותcommunicable diseases , ולעומתן המחלות "הפיזיולוגיות" המתפתחות בנו בדרך כלל עם הגיל, במקביל להתבלות הגוף, או לדעיכת מערכות חיוניות בו, מה שמכנים-non-communicable diseases.
ויודעי דבר מתחום האפידמיולוגיה אף טרחו ומצאו שהקבוצה השנייה של תחלואה, זו הכוללת מחלות קרדיו-וסקולאריות, שבץ, מחלות נשימה כרוניות, סוכרת וסרטן, תורמות ל-60% מכלל התמותה בעולם, בעיקר במדינות פחות מפותחות.
בספטמבר 2011 התקיים כינוס בחסות האו"ם על "מחלות לא מדבקות", שמטרתו הייתה לבחון בחינה גלובאלית את התחלואה בעולם, ודרכים להפחיתה, תוך קביעת יעד ביניים לשנת 2025, ויעד ארוך טווח לשנת 2040.
שוב הוצגו הנתונים הסטטיסטיים המאיימים והמוכרים כל כך על הגורמים העצמיים לתחלואה זו, כגון עישון, צריכת מזון עתיר בשומנים לא רוויים ושומני טרנס, צריכת מלח מוגזמת, צריכת סוכר מוגזמת בעיקר במשקאות ממותקים, חסר בפעילות גופנית, וצריכה מוגזמת של אלכוהול, כל אלה תורמים יותר משני-שליש מהמקרים החדשים של תחלואה לא מדבקת, ומגבירים את הסיבוכים מתחלואה זו.
צריכת טבק לבדה, תורמת לאחד מכל ששה מקרי מוות ממחלות לא מדבקות כל יום למעלה ממיליארד איש ברחבי העולם מעשנים או לועסים מוצרי טבק בגלל התמכרותם לניקוטין, ומדי יום מתים ברחבי העולם 15,000 ממחלות שנגרמו מצריכת טבק.
צריכה של מזון עתיר שומן רווי או שומני טרנס, וצריכה מוגזמת של מלח וסוכר, גורמות מדי שנה בעולם ל-14 מיליון מיתות, או כ-40% מהתמותה מהתחלואה ה"פיזיולוגית". לדוגמה, צריכת מלח מוגזמת גורמת ל-30% מכלל הפטירות מיתר לחץ-דם. חוסר פעילות גופנית מביאה כל שנה ל-3 מיליון פטירות בעולם שהם 8% מכלל הפטירות ממחלות שאינן מדבקות. אלכוהוליזם ממית כל שנה בעולם 2-3 מיליון איש, כאשר 60% מהתמותה מעודף אלכוהול היא ממחלות שאלכוהול גורם, ו-40% מתאונות, וסיבות עקיפות אחרות האופייניות לאורח חיים שתייני.
ועידת האו"ם לעתיד בריא יותר בשנת 2040, הציבה לעצמה כיעד לגרום לכך שבשנת 2040 רק 5% מאוכלוסיית העולם יצרכו טבק, מה שיחסוך במהלך 10 שנים לחיסכון של 5.5 מיליון חיים ב-23 מדינות במעמד כלכלי בינוני או נמוך. יעד זה נראה היום יומרני ולא מעשי: האם באמת ניתן להפחית את מספר המעשנים בעולם ל-5%, כאשר המצב כיום הוא שאחד מכל ארבעה מבוגרים בעולם כולו מעשן?
יחד עם זאת צריך לזכור שעד לפני 50 שנה אחוז המעשנים בקרב מבוגרים בעולם התקרב ל-40%כך שהמגמה בהפחתת עישון שהחלה משנות ה-60 נראית מרשימה בהחלט, ואולי כדאי באמת להציב יעדי "אי-עישון" מרשימים במיוחד כדי להתפשר עם הישגים פחות מרשימים, אך שיהיה בהם להנציח מגמה חיובית של דעיכה בנפח העישון בעולם.
למרות שקיימת תחושה שהנזקים הבריאותיים של עישון הם ארוכי טווח, והפחתה דרסטית במספר המעשנים תבוא לביטוי בירידה בתחלואה רק בעוד שנים לא מעטות, שכן סרטן הריאות, ותחלואת הלב תולדת עישון מתפתחים לאט יחסית, מסתבר שהתועלת באי-עישון או בהפסקת עישון הרבה יותר מהירה ממה שנדמה.
החל משנת 2000 החלו מצטברות עדויות מחקריות לכך שכבר תוך שנה אחת ניתן לראות את הפירות של אי-עישון. כבר בשנת 1997 פרסם Stanton Glantz, חוקר נזקי העישון הידוע מקליפורניה מאמר ב-Circulation, בו הדגים שהסיכון לאוטם שריר לב חד צונח מייד לאחר הפסקת עישון, וממשיך לדעוך במהירות במרוצת השנה הראשונה מהפסקת העישון, עד כי הוא מגיע לאותה דרגת סיכון של אלה שמעולם לא עישנו.
שלוש שנים לאחר מכן, הראה Glantz בשנת 2000 במאמר חשוב נוסף
ב-New England Journal of Medicine, שחוקי הגבלת העישון הקפדניים במיוחד שנחקקו במדינת קליפורניה ב-1988, באו לביטוי בירידה בשיעורי התמותה מתחלואת לב במדינה זו כבר שנה מחקיקת חוקים אלה, ולאחר 9 שנים, פחתו שיעורי תמותה קרדיאלית ב-13% יותר ממה שהיה צפוי ללא השינוי בממדי העישון בקליפורניה.
בדומה, אנו מוצאים במאמר שהתפרסם ב-2010 בכתב העת American Journal of Public Health, שמחוז Jefferson בטקסס, שיזם באופן מקומי חוקי הגבלת עישון מאוד מוקפדים, נהנה מירידה דרמטית מאירועי אוטם שריר הלב בקרב תושביו.
השיפור המהיר בתחלואת הלב מהפסקת עישון תואם את העובדה שחשיפה לעשן טבק לא רק תורמת להתפתחות תהליך טרשת העורקים, אלא יכולה גם אירועים לגרום לאירועים כליליים (coronary) חדים בגלל ההשפעה המיידית שיש לעשן על טסיות הדם (תרומבוציטים), ועל תפקוד השכבה הפנימית של דופן כלי הדם, האנדותל.
החלת חוקים המגבילים עישון במדינות רבות, הביאה לירידה מרשימה באשפוזים מאירועי אוטם שריר הלב, כאשר הירידה הממוצעת באשפוזים אלה הייתה של 17% בממוצע בארה"ב, איטליה, סקוטלנד, קנדה, אירלנד, צרפת, אנגליה וארגנטינה, כבר שנה אחת לאחר כניסת חוקים אלה לתוקף, והירידה בכמות האשפוזים הללו הייתה בשיעור של 30% לאחר שלוש שנים מתחילת חוקי הגבלת העישון המחמירים.
הפחתת החשיפה לעישון-מיד-שנייה נמצאה משפרת דרמטית תחלואת ריאות בקרב עובדי בארים, ונרשמה ירידה באשפוזים ממחלות ריאה בארצות שונות.
לדוגמה, באריזונה פחת מספר האשפוזים מהתקפי אסתמה ב-22% במהלך השנה הראשונה לאחר החלת הגבלות עישון קשוחות במקומות עבודה, מסעדות, ובארים במדינה זו. בסקוטלנד, נרשמה ירידה של 13% במקרי אסתמה בילדים, ובקנדה ירדו האשפוזים מקשיי נשימה ב-33% , שנתיים לאחר איסור העישון במסעדות.
כידוע, סרטן הריאות היא המחלה המזוהה ביותר עם עישון. בשנת 2008, סרטן הריאות היה הגורם העיקרי לתמותה מכל סוגי הסרטן בעולם כולו (18.2%), והוא כידוע אחד מסוגי הסרטן עם שיעורי ההישרדות הנמוכים ביותר.
דו"ח שנתי של שנת 2008 על הסטאטוס של סרטן בארה"ב, מדווח על מגמת ירידה של כ-שליש בשיעורי התמותה מסרטן ריאות, ומייחס זאת לדעיכה בעישון במחצית השנייה של המאה ה-20.
על פי האפידמיולוג הנודע Michael Thun, במאמר משנת 2006 ב-Tobacco Control, נחסכו בארה"ב בין השנים 1991 ו-2003 כ-146 אלף פטירות בקרב גברים.
מתברר שלא צריך להמתין עשרות שנים להיווכח שהפסקת עישון או מניעת עישון נושאים יתרון מיידי. בנוסף להפחתה במספר הפטירות ממחלת לב, נמצא בקליפורניה שתוכנית אכיפת חוקי אי העישון שם הביאה לירידה בשיעור סרטן הריאות שם כבר שנתיים מתחילת התוכנית ב-1988, ו-10 שנים לאחר תחילתה, שיעור מקרי סרטן הריאות ירד שם ב-14% בהשוואה לתחלואה זו קודם לתקנות החדשות.
מעניין שגם שיעור סרטן שלפוחית השתן פחת בקליפורניה כבר לאחר 3 שנים, אם כי בדרגת מובהקות סטטיסטית נמוכה.
גם מבחינה כלכלית הייתה בקליפורניה תשואה בלתי צפויה מהגבלת העישון.
אמנם התכנית בקליפורניה להגבלת עישון, במודעות ושידורי טלוויזיה ומאמץ חינוכי והסברתי, כל אלה עלו ב-15 השנים הראשונות (1988-2003) מחיר לא מבוטל של 1.4 מיליארד דולר, אך החיסכון בהוצאות רפואיות ישירות במדינה זו בלבד במהלך שנים אלה היה לא פחות מ-86 מיליארד דולר, פי 61 (!!!) יותר מההוצאות.
בשנת 2003 היו ההוצאות על טיפולים רפואיים בקליפורניה נמוכים ב-7.3% ממה שהיה צפוי ללא תכנית בלימת העישון.
הוצאות אלה כללו רק הוצאות ישירות על תשלום לרופאים או לאשפוז, ולא מדובר בהוצאות עקיפות של פריון עבודה נמוך יותר, אובדן הכנסות, או ירידה באיכות החיים, שקשה לעתים לתערף אותם בדולרים, אם כי שווה הערך שלהם גדול לאין שיעור.
תוכנית דומה להגבלת עישון באריזונה, נתנה אף היא פירות כלכליים משמעותיים אם כי נמוכים יותר בהשוואה לקליפורניה, הן כיון שזו מדינה קטנה יותר באוכלוסייתה, והן כיון שהדגש באריזונה היה בעיקר מכוונת לחינוך והגבלת עישון בקרב בני נוער, ולא הקדישה מאמץ כה רב כנגד תעשיית הטבק.
אמנם הגבלת העישון בקליפורניה הביאה לירידה של עישון של 3.6 מיליארד חפיסות סיגריות במדינה זו במהלך 15 השנים המדווחות, מה שהפחית את הכנסות מדינה זו ממיסים על סיגריות ב-3.1 מיליארד דולר. אך גם אם נוסיף אובדן הכנסות זה להוצאות של 1.4 מיליארד בהרצת התוכנית בקליפורניה, סך החובה עומד על 4.5 מיליארד דולר, שהוא חלק קטן לעומת 86 מיליארדי הדולרים שנחסכים.
גם אם יבואו אנשי הכלכלה, ויראו על גבי גרפים מרשימים שאם נמכרו בקליפורניה במהלך 15 שנים 3.6 מיליארד פחות חפיסות סיגריות, שמשמעותם שאנשים שם הוציאו פחות 9 מיליארד דולר ברכישת סיגריות, מה שלכאורה "נלקח" מהכלכלה של מדינה זו, התשובה הראויה לטיעון זה היא שהרוב המכריע של סכום זה מוצא במרוצת שנים אלה על קנייה מותגים ברי קיימא או שירותים, באופן שגלגלי הכלכלה ממשיכים בתנועתם.
אך לא רק במדינה כקליפורניה המסמלת במידה מסוימת את הרווחה והעושר האמריקני, יש משמעות בריאותית לאי-עישון: אם נלך לקיצון הנגדי, של מדינה כבנגלדש המסמלת במידה לא מעטה את העוני התחלואה הקשה והנבערות בעולם, ניווכח לדעת שאם התושבים העניים של בנגלדש היו מפסיקים לצרוך סיגריות, והיו מקדישים 69% מהוצאותיהם על סיגריות ברכישת מזון, היו במדינה זו 10.5 מיליון פחות אנשים עם תת-תזונה, והשיעור היומי של תמותת ילדים שם היה יורד כדי 50%.
כאשר ארגון הבריאות העולמי (WHO) יצא בשנת 2003 בתוכניתו החובקת עולם להגברת הפיקוח על עישון, תכנית שזכתה לכותרת FCTC או Framework Convention on Tobacco Control, עשתה תעשיית הטבק בעולם כל מאמץ אפשרי לדכא ולהכשיל תכנית זו, שהרי תעשיית הטבק מעולם לא הראתה אמפתיה מיוחדת לנושאי בריאות המעשנים.
אך למרות מאמצי הכשלה אלה, התכנית נכנסה לתוקפה ב-2005, ועד יוני 2011 אושררה ב-173 מדינות בעולם. אך מבחינה מעשית נכון לשנת 2009 רק 10% מאוכלוסיית העולם נהנית מיישום ההמלצות של ה-FCTC, שכן מדינות רבות, וכצפוי העניות שבמדינות, אינן מצליחות להעמיד את המשאבים הכספיים והארגוניים ליישם את המלצות ה-FCTC.
וכך ממשיך הטבק לתרום חלקו לתהליך הקיפוח של העוני והבערות מול העושר והנהורות: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ומדינות מרכז ומערב אירופה, ברובן הגדול מנסות לעשות את הצעדים הנדרשים להגבלת העישון, בעוד המדינות העניות ברובן נמנעות מלנקוט בצעדים אלה. כך תגבר בהן התחלואה, מה שיגביר עוד יותר את העוני והמצוקה, וחוזר חלילה.
אך אנו בפינה זו דואגים בעיקר למעשני עירנו, עשירים כעניים: עישון רע לבריאות!
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
