פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
המיתולוגיה היוונית הולידה לעולם את ההידרה, אותו יצור מפלצתי דמוי נחש
רב-ראשים, שרק הרקולס הגיבור הצליח להכניע בדרך עורמה, במה שקודמיו נכשלו.
שהרי ההידרה התפרסמה ביכולת המופלאה שלה להצמיח ראש או אף שניים כל אימת שכרתו את ראשה, והפכה בכך סמל למאבק בגורם שכמעט בלתי אפשרי לנצחו.
אני מעלה מאוב את הידרה, שעה שאני מתבונן בנתונים על רמת העישון בעולם, המתעדכנים מדי שנה או שנתיים על ידי ארגוני הבריאות המובילים. אין מנוס, כשמנתחים נתונים אלה, מהמסקנה הלא-מעודדת שלא ניתן כנראה להביס את הידרת העישון, ותחת כל נגמל מעישון או מי שמשתכנע לא להתחיל כלל לעשן, צומחים מתוך רמץ המאפרה מעשנים חדשים, צעירים, נחושים בדעתם, המוסיפים חוליות לשרשרת העישון העולמי, לבל יכבה, חלילה.
במבט לאחור, כאשר עסקנו בשנות ה-90 בניתוח סטטיסטיקות העישון בעולם, היינו מעודדים מהצניחה התלולה מ-50 עד 60 אחוזי מעשנים במדינות המערביות בשנת 1950, לרמה של 25% מעשנים בשנות ה-80 וה-90.
היו אף שפנטזו במסגרת יעדי המלחמה בעישון על רמה נמוכה של 12-15% מעשנים במדינות המערב במסגרת התוכנית היומרנית של "עולם בריא 2020".
אך כיום כאשר אנו רחוקים רק 8 שנים מ-2020, הערכות אופטימיות אלה הולכות ומתפוגגות. בימים אלה מתפרסם דו"ח GATS או Global Adult Tobacco Survey, הכולל 16 מדינות בעולם, מהן שתיים מערביות (ארה"ב ובריטניה) וכל האחרות מדינות במה שהיה פעם הגוש המזרחי באירופה, וכן מדינות באפריקה, באסיה ובדרום אמריקה.
דו"ח GATS מפורט מאין כמותו, ומתייחס לנתונים כמו גיל המעשנים, מינם, הכנסתם, השכלתם, עיסוקם, וכן מפרט את סוגי צריכת הטבק המגוונים: סיגריות, bidis (אותן סיגריות מתוצרת עצמית המקובלות בהודו לדוגמה), נרגילות, לעיסת טבק, או הסנפת אבקת טבק-snuff, וכן מדדים כמו תדירות העישון, ונתונים על ההשקעה בכל אחת מהמדינות בתוכניות בריאות לאומיות לגמילה מעישון.
התמונה המצטיירת מדו"ח GATS האחרון אין בה לעודד במיוחד. למרות שעישון עדיין נתפס כעיסוק "גברי" באופן שיש הרבה יותר גברים מאשר נשים המעשנים במדינות שנסקרו, דווקא הנתונים לגבי נשים מעשנות בהחלט מאלפים, שכן יש בהם קוטביות ניכרת על בסיס אתני, תרבותי ואולי כלכלי: בעוד שבמצרים רק 0.5% מהנשים מעשנות, הרי פולין מובילה את העולם באחוז הנשים המעשנות שם-24.4%.
הוי פולין, פולין-"ארץ מכורתנו", שהפכה עם השנים לארץ המכורות לסיגריה! מסתמנת מגמה שהגיל בו מתחילים לעשן הופך צעיר יותר, והדבר בולט אף יותר בקרב נערות בעולם המתפתות להתחיל לעשן מוקדם יותר.
נתון מאכזב העולה מדו"ח GATS הנוכחי, הוא שלמרות השכנוע המוחלט בדבר נזקי הבריאות הנגרמים מעישון, ההשקעה הלאומית בתוכניות נגד עישון צנועה להפליא.
לדוגמה, במדינות עם הכנסה נמוכה לנפש, על כל 9,100 דולר שהמדינה מרוויחה מהמיסוי על סיגריות, רק דולר אחד (!!!) מושקע בתוכניות לאומיות לחינוך והדרכה למניעת עישון, זאת למרות הנתונים המוכיחים שככל שההשקעה בתוכניות אלה גדלה, הפירות הכלכליים והבריאותיים במניעת תחלואה והוצאות טיפולים רפואיים היו גדולות לאין שיעור כתוצאה מאותה השקעה בחינוך לאי-עישון.
הדוגמה המובהקת ביותר להצלחת תוכניות לאומיות בחינוך לאי-עישון היא הונג-קונג, בה תוכניות באמצעי התקשורת, פרסומות אגרסיביים ואמצעי אכיפה אחרים, הביאו ישירות להורדת אחוז המעשנים במדינת-עיר זו מ-51.5% מעשנים ב-1982
ל-25.1% מעשנים ב-2008.
המטרה של דו"חות GATS היא לקבל נתונים סטטיסטיים מדויקים על ממדי ואופי העישון בעולם, אך בעיקר במדינות החלשות יותר.
מאז 1964 אנו יודעים שעישון מחולל מחלות קשות, באופן שהוא אחראי ל-9% מכלל התמותה טרם-עת בעולם כולו, ומשמעותו הקלינית אף רבה יותר בארצות המפותחות והעשירות בעולם, בהן 18% מכלל הפטירות מיוחסות לנזקי עישון.
בארצות עם הכנסה בינונית לנפש העישון אחראי ל-11% מהפטירות, ודווקא בארצות העניות העישון תורם רק ל-4% מהפטירות, זאת כיוון שבמדינות של העולם השלישי רב ועצום מספר הפטירות ממחלות מדבקות, מגיפות מתנאי סניטציה נמוכים, פגעי טבע וכך הלאה.
אך על פי נתוני ה-WHO, כיוון שאחוז המעשנים דווקא במדינות העניות עולה משמעותית, בעוד שהוא פוחת באופן מתון במדינות העשירות, יש להניח שבשנים הבאות נראה ירידה באחוז הפטירות המיוחסות לעישון במדינות המערב, ולעומת זאת עלייה באחוז זה במדינות העניות באסיה ואפריקה. נכון להיום, מדי שנה מתים בעולם 6 מילון איש ממחלות שגרם הטבק, והאומדן הצפוי הוא של מיליארד פטירות מטבק במהלך המאה ה-21.
ננסה אם כן לדוג נתונים מאלפים מדו"ח GATS האחרון המתפרסם לראשונה באוגוסט 2012, וכלל 14 מדינות עם הכנסה נמוכה וממוצעת לנפש (בנגלדש, ברזיל, סין, מצרים, הודו, מקסיקו, פיליפינים, פולין, רוסיה, תאילנד טורקיה, אוקראינה, אורוגוואי וויאטנאם, ולעומתם לשם השוואה שתי מדינות עם הכנסה גבוהה לנפש-ארה"ב ובריטניה.
הסקר מתייחס לבני 15 שנה ומעלה ב-16 מדינות שסך האוכלוסייה בהן היא כ-3 מיליארד בני-אדם, מעט יותר מ-40% מאוכלוסיית העולם.
להלן נתונים אחדים העולים מדו"ח GATS האחרון, מסקנות ומחשבות שהם מעוררים ביחס לעתיד המלחמה בעישון העולמי: דווקא ברזיל, עם המצוקות האורבניות שלה, ומסה ענקית של אזרחים קשי-יום מתבררת כמדינה עם אחוז המשנים הנמוך ביותר בדו"ח הנוכחי עם 21.6% גברים מעשנים גברים ו-13.1% של נשים מעשנות.
כאשר המדינה הנמצאת במקום הראשון בעישון בקרב גברים היא רוסיה בה 30.6 מיליוני גברים מעל גיל 15 שנה המהווים 60.2% מכלל הגברים שם, מעשנים. לשם השוואה, בשתי המדינות "הנאורות" עם ההכנסה הגבוהה לנפש, ארה"ב ובריטניה, אחוזי הגברים המעשנים הם 24.0% ו-22.8% בהתאמה, שהם גבוהים מהאחוזים של גברים מעשנים בשתי מדינות אלה לפני 5-6 שנים, כלומר חל מהפך במגמה החיובית של ירידה מתמדת באחוזי המעשנים בארה"ב ובבריטניה.
אגב, ויש כאלה שיראו בכך נחמה פורתא (מתוך חיוך קל), בריטניה היא המדינה בה הושוו "זכויות" גברים ונשים במובן של "שוויון בנטל", שכן בבריטניה, נשים כמעט השתוו לגברים באחוזי העישון, 20.6% לעומת 22.8%, אכן "הישג ראוי".קשה במבט חטוף להסיק מסקנות מיידיות באשר לסיבות הסוציולוגיות, תרבותיות, מסורתיות, כלכליות או אחרות , לפשר הסיבה לקיטוב הגדול במדינות "החלשות יחסית" בין נשים מעשנות לעומת גברים מעשנים במצרים בה רק 0.5% מהנשים מעשנות לעומת 37.6% מהגברים שם, או בוויאטנאם בה רק 1.4% מהנשים מעשנות לעומת 47.6% מהגברים המעשנים שם, ולעומתן, פולין עם יחס של 36.9% גברים מעשנים ו-24.4% נשים מעשנות, או אורוגוואי שגם בה היחס בין אחוז הגברים המעשנים (30.7%) לזה של נשים מעשנות (19.8%) הוא קטן יחסית.
נתון משמעותי אחר שצריך לתת עליו את הדעת, ואשר אינו מופיע תמיד בנתונים סטטיסטיים של שיעור עישון, הוא מספר הסיגריות שמעשנים מדי יום בממוצע, שהרי לא הרי מי שמעשן בקביעות 5 סיגריות ביום בממוצע, לבין מי שמעשן מדי יום 2 חפיסות או אף יותר כל אותן שנים: זה וגם זה נקראים מעשנים, אך ההבדל ביניהם גדול בהחלט.
אכן, בהודו מסתפקים המעשנים ב-6.1 סיגריות בממוצע מדי יום, כאשר שכנתנו מדרום-מצרים, מככבת בראש רשימה לא מכובדת זו עם 19.4 סיגריות הנצרכות יום בממוצע, כאשר טורקיה (19.3 סיגריות ליום) פולין (18.3 סיגריות ליום) ואוקראינה (18.1 סיגריות) מזנבות בה בין הארצות "החלשות" כלכלית.
מבחינה זו ארה"ב הנאורה אינה מפגרת מאחור במדד זה של מספר הסיגריות הנצרכות מדי יום, ומעשניה לא מגיעים אל סיפוקם אלא אם כן כילו 18.2 סיגריות בממוצע, מה שמוכיח שכאשר מצבם הכלכלי של המעשנים טוב יותר, ואין להם מגבלות כלכליות של רכישת סיגריות, מספר הסיגריות שהם מעשנים מדי יום הוא גבוה.
נתון מעניין אחר שיכול לשפוך מידע על הסוציולוגיה של המעשן היא גילם של המעשנים וכיצד הרגלי העישון משתנים בקבוצות הגיל השונות. אם מחלקים את הגברים המעשנים מגיל 15 שנה למעלה לפרוסות גיל של 10 שנים (דהינו מעשנים בני 15-24, בני 25-34 וכך הלאה) מוצאים הבדלים משמעותיים בין הודו בה גברים מתחילים לעשן מאוחר יחסית ובה רק 9.7% בני 15-24 שנה מעשנים, לעומת רוסיה, בה מקדימים המעשנים לטעום מהסיגריה, כאשר 52.5% בני 15 עד 24 שנה כבר מעשנים.
ומתי חל שיא העישון בקבוצות הגיל השונות? גם כאן רוסיה "מככבת" במובן הלא-מכובד של המילה! מסתבר שהגברים הרוסים אכן "הרוסים" על סיגריות, כאשר 52.5% מבני 15 עד 24 כבר מעשנים, ואחוז המעשנים ברוסיה מגיע לשיא של 69.2% בקרב בני 25 עד 34 שנה, והוא נותר כמעט בשיא עם 67.2% מעשנים בני 34-44 שנה, 65.1% מעשנים רוסיים בני 45-54 שנה, והאחוז דועך מעט ל-58.2% מעשנים ברוסיה בני 55-64 שנה, כאשר אפילו 40.7% מאלה מגיל 65 שנה ומעלה ברוסיה עדיין מעשנים, מה שהופך אותם למעשנים הגברים המתמידים הקשישים ביותר בדו"ח GATS הנוכחי.
ומה לגבי הרגלי העישון של נשים בקבוצות הגיל השונות בדו"ח GATS? כאן, כצפוי קיים קיטוב גדול עוד יותר בקבוצות הגיל של התחלת עישון והתמדה בו בקרב נשים, כאשר במדינות עם פטריארכליוּת מסורתית כמו סין (בה רק 0.7% מנשים בנות 15-24 שנה מעשנות אך האחוז הזה עולה בצורה מזערית ל-2.4% מהנשים הסיניות המעשנות בגיל 35-44 שנה, נותר קבוע עד גיל 64 שנה, ואז דווקא הוא עולה
ל-6.7% מהנשים הסיניות הקשישות מעל גיל 65 שנה שעם בּלוּתָן יש להן עדנה עם הסיגריה), ובדומה הודו בו רק 0.3% מההודיות הצעירות בגיל 15-24 שנה מעשנות, ואחוז זה עולה באופן זעיר ל- 1.3%, 3.2%, 4.3% בעשירוני הגיל הבאים, ודווקא בגיל שמעל 65 שנה נופלות ההודיות הקשישות ברשת העישון כאשר 9.9% מתוכן מתחילות לעשן.
פרופיל דומה של עישון בקרב נשים מוצאים בבנגלדש, ובפיליפינים (שם 3.0% מהפיליפיניות בנות 15-24 מתחילות לעשן ואחוז זה עולה בהדרה מתונה מאוד במרוצת השנים ודווקא מעל גיל 65 שנה 21.0% מהפיליפיניות הקשישות מתחילות להפריח עשן).
מגמה הפוכה מבחינת גיל המעשנות אנו מוצאים במדינות הלא-אסייתיות: 32.6% מהנשים הרוסיות נתפשות לעישון כבר בגיל 15-24, ואחוז זה נותר דומה עד הגיען לגיל 44 שנה, שעה שהוא מתחיל לרדת בהדרגה ל-22.1% עד גיל 54, עד 12.6% בגיל 64 שנה ובהגיען לגיל 65 שנה העישון דועך עד כדי 2.9% בלבד.
גם האוקראיניות ש-15.4% מעשנות בגיל 15-24 שנה, ומגבירות אותו ל-23.4% בגילים 25-34 שנה, אך מגיל 35 שנה ומעלה מורידות העישון בהדרגה ל-16.4%, 11.2% ו-3.7% עד כי מעל גיל 65 שנה רק 1% מהאוקראיניות מעשנות.
גם הפולניות שכבר הוזכרו למעלה כמעשנות הכבדות ביותר, אמנם רק 20.2% מתוכן מתחילות לעשן בגיל 15-24 שנה, ואז הן מגבירות את הקצב בעשירוני הגיל הבאים ל-25.4%, 30.9%, 38.1% עד גיל 54 שנה, ובהמשך אחוז המעשנות הפולניות פוחת ל-28.5% ול-6.6% מעל גיל 65.
ואיך נוהגות המעשנות המערביות? בבריטניה 28.8% מהן מקדימות להתחיל לעשן בהיותן בנות 15-24 שנה, ואחוז יורד בהדרגה ובמתינות עד כי רק 5.2% מנשים בריטיות מעשנות מעל גיל 65 שנה.
ואיך נוהגות האמריקניות? 15% מתוכן מתחילות מוקדם, ואחוז זה עולה בצורה מתונה ל-19.1%, 19.4% ו-20.2% עד גיל 54 שנים, ואז הן מתחילות להרפות מעישון ל-15.5% מעשנות עד גיל 64 שנה, ורק 7.4% מעל גיל 65.
ומה המצב בנוגע לשיעורי הגמילה או נטישת העישון? למרבה הצער במדינות GATS המכוסות על ידי הדו"ח הנוכחי שיעור זה נמוך ביותר ב-14 המדינות "החלשות" יותר. בסין, הודו ומצרים רוב גדול של הגברים המעשנים מצהירים שאין בכוונתם להפסיק לעשן.
במדינות אחרות הנסקרות בדו"ח אחוז המצהירים על נכונותם להפסיק לעשן הוא אמנם גבוה יותר, אך לא תמיד הכוונות הטובות אכן ממומשות.
דו"ח GATS זה עמוס בנתונים, וניתן לדוש ולהפוך בהם ולהגיע לאלף ואחת תובנות, אם כי לא בהכרח שתובנות אלה יביאו אותנו למסקנה על הדרך היעילה לשכנע מעשנים לחדול, או לשכנע צעירים במיוחד לא להתחיל. עישון רע לאדם, אך כך גם היצר.
בברכה, פרופ בן-עמי סלע