חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

הנתונים העדכניים והמלאים ביותר על עישון ונזקיו באוכלוסייה האמריקנית, ולבטח גם בישראל, חלק ב`

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


לקריאת חלק א’ לחץ כאן


 


נתוני תמותה על בסיס סטאטוס העישון:


בקרב 113,752 הנשים ו-88,496 הגברים שהיו בני 25 שנה ומעלה בעת גיוסם לקבוצת המדגם, ונמצאו במעקב של 7 שנים בממוצע, נרשמו בתקופת מעקב זו 15,715 מקרי מוות,

(8,236 של  נשים, ו-7,479 של גברים).

בין הגילים 25 עד 79 שנה נרשמו בתקופת המעקב 10,743 מקרי מות (5,122 של נשים ו-5,621 של גברים). נתונים לגבי אוכלוסייה אמריקנית בגיל זהה של אלה שאינם מעשנים, אפשרה השוואה נאותה.


תוחלת החיים של לא-מעשנים הייתה ארוכה בערך ב-11 שנים בקרב נשים, ו-12 שנים בקרב גברים. ההבדל המשמעותי המחושב הזה בתוחלת החיים נובע בעיקר מתחלואה סרטנית, ממחלות כלי דם, וממחלות נוספות המיוחסות לעישון. מטבע הדברים וכמו שיפורט בהמשך, סיכון גבוה במיוחד לתמותה טרם-עת כתוצאה מעישון נגרם מסרטן ריאות,  או ממחלת לב איסכמית בגברים כמו גם בנשים.


תמותה מאירועים מוחיים תוצאת עישון אופיינית יותר לנשים.


 


אם לפרט את הסיבות השונות לתמותה והשפעת עישון על תמותה זו הרי הפירוט לפניכם: תמותה מסרטן ריאות נגרמת בנשים מעשנות פי 17.4 יותר מאשר בלא מעשנות, ובין הגברים היחס הזה הוא פי-14.6.


התמותה מכלל סוגי הסרטן כקבוצה נגרמת בנשים מעשנות פי-3.2, ובגברים מעשנים פי-3.8 בהשוואה לבני מינם הלא מעשנים.


תמותה ממחלת לב איסכמית מתרחשת בנשים מעשנות פי-3.5 ובגברים מעשנים


פי-3.2 יותר מאשר אם אלה לא עישנו. תמותה משבץ מוחי תופיע בנשים מעשנות


פי-3.2 לעומת נשים שאינן מעשנות, ואילו בקרב גברים מעשנים התופעה מעט יותר מתונה עם עליה בתמותה של פי-1.7 כתוצאה מעישון.


התמותה מכלל המחלות של כלי-דם תגבר בנשים מעשנות פי-3.2 ובגברים מעשנים פי-2.6. התמותה ממחלות נשימה גדלה בנשים כתוצאה מעישון פי-8.5 ובין גברים פי-9.0. תמותה ממפגעים רפואיים המיוחסים לעישון תגדל בנשים מעשנות פי-3.0 ובגברים פי-2.9. בסך הכול התמותה מכול מסיבות גבוהה בנשים מעשנות פי-3.0, ובקרב גברים מעשנים פי-2.8, כל זאת בהשוואה לבני מינם שמעולם לא עישנו.


 


הפירות של הפסקת עישון:


אם יש סוגיה שאין עליה כל מחלוקת בין העוסקים ברפואה, היא ודאי זו המתייחסת ליתרונות שבהפסקת עישון.


אם נכונים הנתונים הקשים של תחלואה הנגרמת מעישון בתחומים כה רבים, אין כלל ספק שהפסקת עישון חיונית, אם כי לא תמיד יכולה למחוק נזק בר-קיימא באיברים שונים.


כך לדוגמה מצאו נתוני המחקר של Thun ואנשיו שסרטן ריאות היווה את הגורם המשמעותי ביותר לתמותה בקרב מעשנים לשעבר, זאת בגין האופי המיוחד של פתולוגיה הנגרמת לריאות המעשן, שממשיכה להכות בו גם שנים רבות לאחר שהפסיק לעשן.Richard Peto , האפידמיולוג הדגול מאוקספורד, ואחד המומחים הידועים בנושא נזקי העישון, התבטא פעם: “ריאה היא רקמה סופחת, אך לא בהכרח סולחת”, זאת בהקשר לחומרים הרעילים ולעטרן (tar) המגיע מעשן הסיגריה ושוקע בריאות.


 


אך נתון נוסף המשתמע מהמחקר הנוכחי של Thun, הוא שככל שמקדימים להיגמל מעישון, הרווח לבריאות גדול יותר, ממצא צפוי בהחלט. מעשנים שהחלו לעשן בגיל 18 שנה בממוצע, ומחליטים להפסיק לעשן בין הגילים 25 עד 34 שנה לאחר 7-16 שנות עישון, נתוני ההישרדות שלהם זהים לחלוטין לאלה של מי שלא עישנו מעולם.


זהו נתון מעט מפתיע אך בהחלט מעודד, שכן עשוי לשכנע אנשים צעירים עם ותק ממוצע של 11 שנות עישון להפסיק לעשן “בהבטחה” שבשלב מוקדם יחסית זה עדיים לא ייענשו בטווח הרחוק בתחלואה ובתמותה טרם-עת.


למעשה קובעים הנתונים של המחקר הנוכחי, ש-11 שנות עישון המגיע לסיומו באופן מוחלט יאפשרו לנוטשי הסיגריה המוקדמים תוחלת חיים זהה ללא מעשנים, או תוספת ממוצעת של 10 שנים לחייהם בהשוואה לממשיכים לעשן.


 


מעט גרוע יותר מצבם של המתמהמהים בהחלטה להפסיק לעשן, ועושים זאת בקבוצת הגיל של 35 עד 44 שנה (או בגיל הממוצע של 39 שנה), אך עדיין הם יזכו בתוספת של 9 שנות חיים בממוצע בהשוואה לממשיכים לעשן, שכן הפסקת עישון בגיל 39 הפחיתה את הסיכון העודף לתמותה מכל סיבה שהיא ב-90%.


אף-על-פי-כן, מעשנים שהפסיקו לעשן בגיל 39, נחשפים לסיכון מוגבר ב-20% לתחלואות שונות בהשוואה לאלה שלא עישנו מעודם. למרות שתוספת סיכון של 20% היא משמעותית, היא עדיין נמוכה לאין-שיעור בהשוואה לתוספת הסיכון של 200% ללקות בתחלואות קשות באלה שלא חדלו לעשן.    


 


מה לגבי מעשנים שהמשיכו בשגרתם, וזכו להארה רק בהגיעם לקבוצת הגילים 45 עד 54 שנה? כאן מדובר כבר בעישון שנמשך הממוצע 31 שנה, והפסקתו בגיל הממוצע של 49 שנה תגרע 6 שנים מתוחלת החיים, בהשוואה ללא מעשנים. גדול יותר עונשם של החדלים לעשן רק בהגיעם לקבוצת הגיל של 55 עד 64 שנה, ולגיל ממוצע של 59 שנה, שכן אחרי 41 שנות עישון הרווח שבהפסקתו הוא של 4 שנים בלבד בתוחלת החיים.


 


הייחודיות של מחקר אפידמיולוגי זה שלThun ואנשיו, היא שלראשונה ניתן היה לעמוד על נזקי עישון לנשים מעשנות לאורך שנים, שהרי ההצטרפות של נשים באופן משמעותי לחוג המעשנים, החלה רק כ-20 שנה לאחר זו של הגברים, ובכל מקרה המדגם הנוכחי כבר כלל נשים עם ותק של עשרות שנות עישון. לכן גם הסיכונים של עישון לנשים במחקר זה גדולים בערך ב-50% בהשוואה לסיכונים הבריאותיים של נשים מעשנות, עליהם דיווחו מחקריו שלPeto  מלפני 20 שנה.   


 


משנת 1965 עד שנת 2010 שכיחות עישון בקרב מבוגרים בארה”ב פחתה מ-42% ל-19%, בעיקר כתוצאה מהפסקת עישון. למרות שהפלח של “מעשנים לשעבר” גדול בהרבה מזה של מעשנים בהווה, בעיקר בקרב גברים בגיל המתקדם, עדיין ההערכה היא שיש בארה”ב בערך 35 מיליוני מעשנים בהווה או בעתיד שהם צעירים מגיל 35 שנה, שכן שכיחות העישון שם התייצבה שם סביב 20% בין השנים 2004 ו-2010. בערך 40 מיליוני אמריקנים מעשנים, אם כי רובם של 1.3 מיליארדי המעשנים בעולם חיים במדינות מתפתחות או לא מפותחות, בהם הידע וההבנה על נזקי עישון אינם נחלת רוב המעשנים.


 


בעולם כולו, כל שנה כ-30 מיליון צעירים מתחילים לעשן מדי שנה, המהווים כ-50% מהגברים הצעירים, וכ-10% מהנשים הצעירות, ויש להניח שרובם של המתחילים לעשן, ימשיכו לעשן עשרות שנים.


גם הנתונים המגיעים משתי מדינות הענק באסיה, סין והודו, שסך האוכלוסייה שלהם מתקרב ל-40% מאוכלוסיית העולם, מעריכים אובדן של עשור שלם של החיים באלה שהתמידו לעשן במשך 50 שנה.


ברוב המדינות המפותחות בהם לאזרחים הכנסה גבוהה יחסית, יש כיום יותר מעשנים לשעבר מאשר מעשנים בהווה, אך כמו שהתפרסם ב-Lancet במאמר


מ-2012, במדינות בעלות הכנסה בינונית או נמוכה לנפש, התעמולה והשכנוע להפסקת עישון, כמו גם הפסקת עישון בפועל, מאוד לא מקובלים. לכן, על בסיס השיעורים הנוכחיים של התחלת עישון והפסקת עישון בעולם כולו, אם 100 מיליון מעשנים מתו מסיבה זו במאה ה-20, ההערכה היא שלאורך המאה ה-21 ימותו מעישון מיליארד בני אדם.


 


כבר ב-1999 בדו”ח של בנק העולמי בכינוס בוושינגטון, תחת הכותרת:”Curbing the epidemic: Governments and the economics of tobacco control”, הושם הדגש על הצורך הדחוף להגדיל את שיעורו הפסקת העישון במקביל לצורך להמעיט את התחלתו, בעיקר בהיבט הכלכלי של תופעת העישון בעולם.


אך נראה שגם באותו כינוס לא נמצאו שיטות קסם להשיג שני יעדים אלה. דובר בו על הגדלת המיסוי על סיגריות, הגבלות על עישון במקומות ציבור, חרם על פרסומות לסיגריות בכל ערוץ אפשרי, הגברת החינוך של הציבור על נזקי עישון, ונגישות גדולה יותר לשיטות גמילה.


 


בארה”ב, ההגדלה בתקופה האחרונה של 62% במסים פדראליים על סיגריות, הגברה גדולה של המערכה התקשורתית הממומנת באופן פדראלי נגד עישון, והגברת חלקן של חברו הביטוח בתכניות גמילה, כל אלה אמורים להגדיל את אחוז המעשנים החדלים לעשן. אין דבר יותר משכנע אדם צעיר יחסית בשנות ה-30 לחייו המעשן כבר 15 שנה, שיש תמורה להפסקת העישון, בהבטחה שאם הוא עושה זאת היום, לא יאבד אלא שנה אחת מחייו.


 


יש המכנים את השנים שלאחר הפרישה מהעבודה בגיל 67, כגיל הזהב. אלה השנים של ההתרגעות מפעילות יומיומית מחייבת משך עשרות שנים, אלה השנים בהם הנכדים ובמקרים מסוימים אף הנינים, מסבים נחת וחיוכים למי שמתחיל את שנות הזהב שלו. המחשבה שמי שעישן כל שנותיו כמתבגר וכבוגר, נאלץ להיכנע לאילוצים הרפואיים תולדת העישון, ולפרוש מן העולם 10 שנים בממוצע טרם עת, עוד לפני שמיצה את כל ההנאות מגיל הזהב, נראית אכזרית.


אך יש דרך להימנע מהתרחיש הזה: להימנע מהתחלת עישון, או לפרוש ממנו בגיל צעיר.            


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים