פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, מנהל בדימוס של המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר; חבר בדימוס של החוג לגנטיקה וביוכימיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
השאלה מהו המקור של SARS-CoV-2 ממשיכה להעסיק מדענים, כמו גם את התקשורת ואת הציבור בכללותו באופן מוגבר גם 5 שנים לאחר פרוץ מגיפת הקורונה. השאלה מהיכן צץ הנגיף והאם בני-אדם היו המודבקים המקוריים, והאם ניתן היה למנוע את התפשטות המחלה.
כל השאלות הללו מהוות יותר מאשר ענין אפידמיולוגי. לאחר הכל, אמצעים הקשורים למגיפה כגון סגרים, אכיפת מסכות פנים, וסגירת בתי-ספר נתקלו בהתנגדות משמעותית בחלקי אוכלוסייה אחדים, וההשלכות של התנגדויות אלו עדיין בתוקפן כיום.
בעוד שזה קריטי לחקור את הסיבות ולזהות שגיאות בהעברת ויישום של אמצעי מניעה אלה, התפשטות של הערכות לא מבוססות לגבי מקור המגיפה אינה מסייעת. לאחרונה, כבשו את תשומת הלב התקשורתית, דיווחים משירות המודיעין הפדראלי הגרמני שהציעו ש-SARS-CoV-2 עלול היה לעבור שינוי גנטי בנגיף שדלף ממעבדה סינית. אלא שלא התפתחה ממקורות אלו תובנה על מקור הנגיף, כיוון שהמומחים בגרמניה לא הציגו ראיות אמיתיות לאמת את השערתם.
דיווחים לא מבוססים כאלה משפיעים על דעת הקהל באשר למקור הנגיף, גם אם אין להם נתונים מוצקים באשר להשערת הדליפה המעבדתית. השערה כזאת עלולה למנף פוליטית את המחלוקת בין הקהל המכוון-מדעית לבין הקהל הסקפטי אשר מתנגד לה. החל בחודש אפריל 2025 החלה מבצבצת הראייה המבוססת על מקורות ממשלתיים אמריקנים במרשתת שעסקו בנגיף הקורונה, לפיה חלופות של אי-בדיקה או של אי-התחסנות, קריטיים להתפשטות המחלה. אך עדיין לא קיימת אינפורמציה אובייקטיבית ואמינה בתחום הנידון.
תרחישים שונים, ראיות מעטות: השיח על מקור SARS-CoV-2 מבוסס על שתי הערכות: הראשונה היא שהנגיף "קפץ" לאדם בדרך טבעית, כלומר בסבירות גבוהה שאנו הודבקנו על ידי עטלפים דרך חיה אחרת המשמשת כמאחסן ביניים. השערה זו עדיין נתמכת על ידי רוב הקהילה המדעית. ההשערה השנייה שמה יהבה במעבדה: כאן, שני ארגומנטים התפתחו: SARS-CoV-2 יכול להיות נגיף "חדש" שעבר שינוי למטרות מחקר שהשתחרר באופן לא צפוי, או שמדובר בנגיף לא-ידוע שהדביק אנשים בעת בידודו מעטלפים, או במהלך מחקרי מעבדה, ואשר באופן לא מודע הוביל את הנגיף אל מחוץ למעבדה. באפשרות השנייה, לא ניתן להאשים תאונה מעבדתית, שכן אין שינויים בנגיף שהתרחשו בתרחיש זה. איזה ראיות תומכות בהשערות האחרונות על מקור הנגיף? על מנת להוכיח מקור זואונטי (כלומר העברת מחלות מחיות לבני-אדם), יש לזהות מאחסן ביניים דרכו SARS-CoV-2 עבר לאדם, או שמקור ישיר של הנגיף חייב להימצא באוכלוסיית העטלפים. התיאוריה של דליפה מעבדתית יכולה להיות מאושרת על ידי זיהוי עובדי מעבדה או פרוטוקולים המדגימים את נוכחות הנגיף במעבדה לפני התפרצות הפנדמיה. אף לא אחת משתי השערות אלה הוכחה עד כה.
האם הנגיף הגיע מהטבע או מהמעבדה?
מחקרים מוקדמים של דגימות סביבתיות, הצביעו על השוק הסיטונאי של מזון ימי בעיר Wuanan, אחד מארבעה שווקים ב-Wuanan בהם נמכרים חיות בר בהיותן בחיים, כמקור של תחילת המגיפה העולמית.
מאז הפנדמיה הראשונה של SARS-CoV בשנת 2003, היה ידוע שחיות בר הנמכרות בשווקים אלה עלולות לשאת פתוגנים עם פוטנציאל פתוגני לאדם.
יחד עם זאת, טוענות רשויות הבריאות בסין שדגימות מחיות בר אלו הנמכות בשווקים שם לא נלקחו בעת התפרצות המחלה בסוף שנת 2019. יחד עם זאת, כל מלאי החיות בשווקים אלה חוסלו, נכלאו בכלובים, והשווקים עברו תהליך של דיס-אינפקציה ואף נסגרו.
עד היום לא ידוע האם נלקחו מטושים מחיות ונשמרו בניגוד להצהרות רשמיות של הרשויות בסין. מה שבטוח הוא שרצפים של הנגיף SARS-CoV-2 התגלו בכל ארבעת השווקים של חיות ב-Wuanan. משכנע במיוחד הנתון שמדגים שהן חומר גנטי מ-SARS-CoV-2 ומכלבי רקון מקורם היה בשווקים אלה. כלבי רקון רגישים לנגיף, והם כבר נחשדו כמאחסן ביניים של SARS-CoV-2 עוד לפני הגילוי של תערובות גנטיות בשווקי מכירת חיות ים בעיר Wuanan.
רצפים הגיעו ממטושים שנלקחו מכלובים בתחילת הפנדמיה על ידי עובדים במרכז הסיני לבקרת מחלות ומניעתן. בעלי החיים נשמרו בכלובים בחלק הדרום-מערבי של השוק. במקומות אלה ובסביבתם המיידית, התגלו בערך 150 מקרים של הדבקה בקורונה בשלב המוקדם של הפנדמיה. למרות שהמקרים הראשונים של SARS-CoV-2 זוהו ב-Wuhan. המקרה הראשון (index case) נותר בלתי ידוע.
הזן RaTG13 בודד מעטלפים במכרה בנפת Mojiang במחוז Yunnan הממוקם כ-1,500 קילומטר מ-Wuhnan, ויש יחסית מספר נמוך של עטלפים עם נגיף הקורונה בנפת Hubei בה נמצאת העיר Wuhnan.
נמשיך ונדון במקור של הנגיף SARS-CoV-2 במאמר ההמשך.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
15/06/2025
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן