Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

הממצאים המפתיעים על fillagrin: החלבון החיוני לבריאות עור הגוף, שנעלם מעינינו שנים כה רבות

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב


 


מיליונים רבים של אנשים ברחבי העולם סובלים מאקזמה כרונית. אותן פיסות עור יבש, שלעתים מאדים, והופך דלקתי, וגרוע מכול גורם לתחושת גרד נואשת, הגורמת לגירוד שאינו מיטיב את המצב. 


הטיפולים הטובים ביותר שנוסו במרוצת השנים להקל את מצוקת האקזמה, כוללים משחות שונות, הנועדות להפחית את התהליך הדלקתי שיעילותן מוגבלת. אנטי-היסטמינים, או קרמים המעניקים לחות לאזור הנגוע, מקלים אך במעט את תחושת הגרד.


עשרות שנים התייגעו החוקרים בניסיון להבין מה הסיבה למפגע האקזמה ובשנים האחרונות התגברה הדעה שאין מדובר בעוד תופעה אלרגית הגורמת להתייבשות העור והופעת תפרחת אדומה-דלקתית. מחשבה מתקדמת זו כיוונה לאפשרות שפגם מבני בעור עצמו הוא החטא הקדמון.  


 


הוויכוח ניטש אם כן בין האלרגולוגים לדרמטולוגים על האטיולוגיה של אקזמה: הראשונים טענו שאקזמה נובעת מתגובת יתר חיסונית בגוף פנימה, המוליכה לתהליכי דלקת, הגורמים לבקיעים בעור, דרכם חודרים לעור אלרגנים שונים, חיידקים וכן גם חומרים מגרים (irritants), המלבים את התהליך. 


תיאוריה זו הסתמכה על הממצא שבדמם של אלה הסובלים מאקזמה, נמדדת רמה מוגברת של IgE, שהוא אותו אימונוגלובולין הקשור למפגעים אלרגיים הכרוכים במערכת החיסון כמו אסתמה, קדחת השחת ואלרגיות למזון. לעומתם, טוענים הדרמטולוגים שאקזמה כרונית אינה נגרמת מאלרגיה, אלא שפגם פנימי בעור הוא המגרה תגובה חיסונית המלבה את תהליך האקזמה.


 


פריצת דרך בנושא נעשתה בשנת 2006, כאשר הגנטיקאי Irwin McLean מאוניברסיטת Dundee בסקוטלנד, ו-Alan Irwin, דרמטולוג בבית החולים לילדים בדבלין, דווחו במשותף שאקזמה כרונית חמורה במיוחד במשפחות הנושאות גן פגום לחלבון filaggrin, חלבון הממוקם בעור ומשמש באופן טבעי לשמירה על לחות העור. ללא חלבון זה, טענו השניים, לעור תהיה נטייה להיסדק.


עור יבש כזה, גורם לתופעה הידועה כ- ichtyosis vulgaris, הכרוכה באופן מובהק להתפתחות אקזמה אטופית. תפקיד פילגרין כפי שיפורט בהמשך, הוא לחזק את התאחיזה של סיבי החלבון קרטין, הנמצא שכבת העור החיצונית, וכן לקשור מים לשמירת הלחות של שכבה זו. 


 


על פי Irwin, נמצא שבערך שליש עד מחצית מכל הילדים והמבוגרים הסובלים מאקזמה מתונה עד קשה, הם בעלי גן פגום לחלבון פילגרין.


מאז מאמרם של Irwin ו-McLean, התפרסמו מאמרים אחדים בהם תוארו כ-30 מוטציות שונות הפוגעות בפילגרין, חלקן אופייניות לאוכלוסיות אתניות שונות.


ייתכן שרובנו נושאים לפחות גן אחד, המסכן אותנו פוטנציאלית ללקות באקזמה אטופית. ייתכן שצריך לשאת יותר מגן פגום אחד לפילגרין, ויתרה מכך, יתכן שגם גורמים סביבתיים קובעים מדוע ראובן לוקה במחלת העור שלו, ושמעון אף לא שמע עליה. יש רמזים לכך שמגורים ותעסוקה באזורים תעשייתיים, תורמים משמעותית להופעת המפגע העורי. 


 


בשנת 1977 תיארה לראשונה הדרמטולוגית מסיאטל, Beverly Dale, חלבון מאוד בלתי-מסיס ועשיר בחומצת האמינו היסטידין, שהיא בודדה מתמצית של אפידרמיס, כאשר חלבון זה נמצא בתאחיזה עם פילמנטים של keratin.


קרטינים הם משפחה של חלבונים סיביים בלתי מסיסים, הנמצאים בריכוז גבוה ברקמות קרניות של הגוף, כמו ציפורניים,שיער ושכבת העור החיצונית ביותר. כיוון שהחלבון החדש שגילתה Dale, גרם לדחיסה של סיבי קרטין, הוא זכה לשם filaggrin, על בסיס filament aggregating protein.


החלבון פילגרין הבשל הוא בעל משקל מולקולארי של 37 אלף דלטון, והוא תוצר ביקוע של חלבון קודמן, profilaggrin שמשקלו המולקולארי מעל 400 אלף דלטון.  


 


כאמור, כאשר הגן התקין FLG מקודד באופן תקין בבני אדם בריאים, החלבון הראשון שנוצר הוא profilaggrin, שהוא המרכיב העיקרי בגרנולות ה-keratohyalin בעור.


גרנולות אלה נמצאות בשכבת ה-stratum granulosum, מופיעות ביחד עם חלבונים סיביים הידועים כ-tonofibrils, חלבונים האחראיים לשלד דינאמי בציטופלזמה של של קרטינוציטים, אותם תאי בסיס חשובים באפיתל של העור. 


פרו-פילגרין, הוא למעשה פולימר של יחידות פילגרין המסודרת ברצף (tandem), וכאשר הוא עובר ביקוע על ידי אנזימים פרוטאוליטיים, נוצרים עותקים של פילגרין, הנקשרים לאותם חלבונים סיביים, ה-tonofibrils.


כאשר מתרחשת בתאים הקרטינוציטים יצירת הקרטין, גורם הקומפלקס פילגרין-טונופיבריל להרס השלד הציטופלזמטי, וליצירת תאי קשקש (squamous cells) שטוחים.


יצירת הקרטין הורסת גם את גרעין תאים אלה ומעשה מביא למותם. בהמשך, נוצר חיבור בין קרטין לשכבה הליפידית שנוצרה בקרטינוציטים עוד בהיותם בשכבת ה-stratum spinosum, זאת בעזרת האנזים transglutaminase, וכך נוצרת השכבה האוצרת מים באפידרמיס. כידוע, בחסר של יצירת קרטין יש נטייה להתייבשות העור ואילו ביצירה מוגזמת של קרטין נוצרות התופעות של סבוריאה ופסוריאזיס. 


 


המוטציות שגורמות לאיבוד פילגרין מתחילות להיכרך בהתפתחות אקזמה אטופית, באסתמה הקשורה לאקזמה ובנזלת אלרגית.


סקר ראשוני מוכיח שכ-10% מהאוכלוסייה האירופית נושאת מוטציות אלה. קיימת השערה שאחוז מסוים מאלה עם פגם או חסר בפילגרין, ייפתחו אסתמה הקשורה לאקזמה, כאשר אלרגנים להם הם רגישים, כתוצאה מחדירת אלרגנים אלה לגוף דרך אותם אזורי עור פגומים, יגיעו לריאות ויעודדו שם תגובה חיסונית.


  


בעור יבש כתוצאה מפגם בחלבון פילגרין, קל יותר לאבקני צמחים, קרדית האבק הביתית, חלבוני מזון או חיידקים, לחדור בעדו ולהביא לשפעול תאי חיסון המגיבים באופן שהם מפרישים IgE, וזה נקשר לתאי פיטום (mast cells) וכן לבזופילים ומעודד הפרשת היסטמין, פרוסטגלנדינים ותווכים אחרים המגבירים תגובה אלרגית מקומית.


אין ספק שהאוויר בסביבה מתועשת, מזוהם יותר במזהמים, ואפילו שימוש בתרסיסים דיאודורנטיים, סבונים ודטרגנטים, מזגני אוויר או חימום מרכזי, יכולים לסייע לייבוש עור, או לגירוי שלו, מה שיזיק במיוחד במקרים של עור יבש מחסר בפילגרין.    


 


אך עדיין קיימת מחלוקת כמה מתופעת האקזמה נובעת מתופעת העור היבש והסדוק בעטיו של פילגרין פגום, וכמה מתופעה זו מקורה ממחלה אלרגית ראשונית. 


יש אנשים רבים הסובלים מאקזמה ואינם נושאים כל מוטציה בפילגרין, בה במידה שאקזמה אינה מתלקחת בכל אדם עם פילגרין פגום. 


למעשה הנתונים הלא רבים שהצטברו ב-3 השנים האחרונות מצביעים על כך ש-56% מאלה עם אקזמה מתונה עד חמורה לוקים במוטציה זו-או-אחרת בגן לפילגרין, אך יחד עם זאת רק 15% מהמקרים של אקזמה, יכולים להיות מוסברים על בסיס חסר בפילגרין.   


 


עור, המעטה החיצוני של גופנו, הוא יותר משכבת תאים המעניקה לגוף את ה"מעטפת החיצונית" אשר מעידה לא אחת בהיותה פגומה או "שונה למראה" על מצוקות של פנים הגוף. לכן, לפני שאנו מקדישים את הדברים הבאים לפריצת דרך של ממש בתחום הבנת האקזמה, ואולי שלב מלהיב במאמץ להילחם במפגע כרוני מציק זה, כדאי ללמוד מעט על מבנה העור ושכבותיו. 


 


העור, מכסה כמעט את כל גופנו ולמעשה מהווה את האיבר הגדול ביותר בגוף מבחינת שטח, נפח ומשקל (מהווה כ-12% ממשקל הגוף).


העור שלנו היא מערכת דינאמית, המשילה באופן קבוע אם כי בלתי מורגש, את שכבותיה החיצוניות, כאשר תאי האפידרמיס המתקלפים מוחלפים על ידי תאים חדשים. תהליך מחזורי זה שומר על הגמישות והתפקוד של העור המגן על כך שמים לא ידלפו מן הגוף, ועל כך שפתוגנים ואנטיגנים שונים לא יחדרו לתוכו.


העור מווסת את טמפרטורת הגוף, ומפריש זיעה וחלב על מנת לשמור על טמפרטורה קבועה ועל שומניותו. ומתווך במגוון של תגובות חיסוניות.


בעור נקלטת קרינת UV החיונית ליצירת ויטמין D החיוני. בעור מצויים אברוני חישה הנותנים לנו מידע על הסובב אותנו. העור נחלק ל-3 שכבות עיקריות: א. השכבה החיצונית, רקמת אפיתל (האפידרמיס); ב. רקמת חיבור המכונה דרמיס ; ג. שכבה תת עורית-היפו דרמיס.


 


כדי לבצע את תפקידיו המגוונים האפידרמיס בנוי משכבות אחדות, כאשר כל שכבה בעלת תפקיד ייחודי.  


השכבות העיקריות הן כדלקמן, כשאנו פונים מן השכבה החיצונית ביותר פנימה לשכבות הפנימיות:


א. Stratum corneum – השכבה החיצונית ביותר המורכבת משכבות רבות של תאים מתים ושטוחים, דמויי תאי קשקש (squamous). מספר השורות משתנה בין אזורי הגוף. התאים מאבדים את הגרעין ולבסוף נושרים מהעור. למרות שהתאים בשכבה זו חסרי-גרעין ואינם נחשבים תאים "חיים", יש להם תפקיד חיוני במניעת איבוד מים מהגוף, ובעזרת חלבונים מקשרים, תאי שכבה זו מספקים מעטפת חיונית לשכבות שמתחתיה.


ב. lucidum Stratum – תאי שכבה זו למעשה תאים מתים ושטוחים שהתמלאו בקרטין ונעטפו בשומן ונראים בהירים מאוד. מלנוציטים בשכבה זו, שייצרו פיגמנט כאשר היו חלק משכבות עמוקות יותר בעור, מגיבים כעת לאור ויש להם תפקיד בקביעת דרגת הקהות של העור.


ג. Stratum granulosum – שכבה זו מורכבת מ-3 עד 5 שורות תאים מלאים בגרנולות של keratohyalin וגופיפים למלריים (lamellar bodies).


האחרונים הם למעשה גרנולות האוגרות חומר שומני וגליקוליפידים, שיופרשו מהתא ויסייעו בבניית המעטפת האטומה המאפיינת את האפידרמיס. המעטפת האטומה מורכבת ממעטפת פנימית (Cell envelope) של חלבונים לא מסיסים, שמעליהם שכבה ליפידית ולבסוף שכבה ליפידית חוץ תאית.  


הגרנולות של קֶרָטו-היאלין אוגרות חומר זה הקשור בהבשלת הקרטין. שכבה זו בעלת עניין מיוחד לנושא דברנו, שכן בשכבה זו ממוקמים חלבוני filaggrin, 


 


ד.  Stratum spinosum בשכבה זו נראים התאים כמצולעים ובעלי שלוחות דמויות קוצים (spine), כאשר תאים אלה הם בעלי יכולת חלוקה ומחוברים זה לזה בדזמוזומים.


בשכבה זו מתחיל ייצור חלבוני הקרטין שעתידים למלא את כל חלל התא בהמשך, למרות שהקרטינוציטים עצמם נוצרים בשכבת הבסיס או stratum basale.  קרטינוציטים הם מרכיבים קריטיים בתגובה של מערכת החיסון, בכך שהם קשורים למודולציה של תהליכי דלקת על ידי הפרשת ציטוקינים "מעכבים" או "מעודדים" של תהליך זה.


בשכבת ה-spinosum נוצרים גם ליפידים דו-קוטביים (bipolar), המכילים קצוות הידרופיליות אך גם הידרופוביות, ואלה חיוניים בתהליך שמירת המים בעור.


ה. Stratum basale– שכבה זו העמוקה ביותר ממוקמת על הממבראנה הבזאלית והיא מורכבת מתאי קרטינוציטים חד שכבתיים קובייתיים או עמודיים. התאים בשכבה זו בעלי כושר חלוקה ולמעשה מהווים את "תאי הגזע" של הרקמה. הם קשורים זה לזה בקשרים חזקים על ידי דֶזמוזומים והֶמי-דזמוזומים. עוד נמצא בשכבה זו את הפיגמנט מלנין.


 


אלה הסובלים מאקזמה טורדנית, מכירים בעובדה שהתקף מתקרב של התופעה, מתחיל בדרך כלל ביובש ניכר של העור ובהופעה לעתים של קשקשת כתוצאה מיובש זה.


התופעה של יובש העור מהווה רמז לכך  שתפקוד העור כמחסום השתבש, מה שעלול להחמיר עם פעולת סבונים או דטרגנטים שונים שעלולים להגביר את הפגיעה בעור הרגיש בלאו הכי, ולהחמיר את סממני האקזמה.


לסבונים יש נטייה להיות בסיסיים, דהינו בעליpH  גבוה, מה שמאיץ את תהליך קילוף העור, ונשירת תאי העור החיצוניים ה-corneocytes, ומגביר את "המסת" השכבה הליפידית בעור. זו הסיבה שיותר ויותר אנו פוגשים היום במותגי סבון בעלי pH נייטרליים, עם pH 7.0. לאלה הסובלים מעור יבש במיוחד עם נטייה לאקזמה, מומלץ להשתמש בקרם-לחות (emollient).


 


שנים רבות קיימת סברה שאי-סדירות במערכת החיסון אחראית במידה רבה לפתוגנזה של אקזמה אטופית.


כאשר קיים פגם ברגולציה של של תאי T-helper 1 ו-2 (Th1 ו-Th2), כאשר יש תגובתיות-יתר של תאי פיטום (mast cells), כאשר יש יצירת-יתר של IgE, או כאשר התאים הדנדריטים (מציגי האנטיגנים) לא מתפקדים, כל אלה או חלק מגורמים אלה יכולים לשבש את התגובה החיסונית בהקשר להופעת אקזמה. כאשר בתרחיש זה הדבקות מזדמנות של העור בעיקר על ידי סטפילוקוקים, אך גם נגיפים, יכולים לשמש זרז להתקפי אקזמה.


היפותזה אחרת להסבר שכיחות ופיזור תופעת האקזמה בעידן המודרני, שנתמכה על ידי אחדים ונשללה על ידי אחרים, ידועה כ-"hygiene hypothesis". השערה זו מניחה ששינויים באורח החיים בעשורים האחרונים, שהעלו ללא ספק במדינות המתועשות את תודעת הניקיון ותנאי המגורים, הפחיתה את החשיפה לנגיפים ולחיידקים בתינוקות בשנת החיים הראשונה לחייהם, מה שעלול דווקא לתרום לעליה במקרים של אקזמה אטופית או אסתמה הקשורה לאקזמה.


לכאורה מחשבה זו סותרת תובנות קודמות על היות פתוגנים אלה מגרים ומעוררים תהליכי אקזמה, ומעניין לעקוב אחר ההיגיון בתיאורית ההיגיינה. 


 


על פי תיאוריה זו, אחד האשמים הוא אנדו-טוקסין, רעלן ליפוסכרידי הנמצא על הדופן החיצונית של חיידקים מסומים. נמצא שיש מתאם הפוך בין דרגת החשיפה של תינוקות לרמות אנדוטוקסין בשנת החיים הראשונה שלהם, לבין הסיכון שלהם לפתח תהליכי אקזמה בגיל שנה. תינוקות שנחשפו לטוקסין ברמות גבוהות היו בסיכון מופחת ללקות באקזמה בגיל שנה.


ההשערה היא  שחשיפה מוגברת לאנדוקוטסין הבקטריאלי בגיל רך מאוד, מדכאת את התגובה החיסונית בה מעורבי תאי Th2, וכן היא מדכאת יצירת IgE, הקשור לתגובה החיסונית האלרגית. כלומר, חשיפה מוקדמת מאוד לאנדוטוקסינים מקנה סבילות (tolerance) מאוחר יותר בחיים לחיידקים העלולים לגרות תגובות אלרגיות עוריות.  


 


נוגדי חמצון ודיאטה והקשר שלהם לאקזמה:


שינויי בדיאטה במהלך העשורים האחרונים, הביאו חוקרים למחשבה שדיאטה דלה בירקות ירוקי עלים, בפירות ובתפוחי אדמה, כמו גם שינוי חד ביחס הצריכה של  חומצות שומניות אומגה-6 לאומגה-3, עלול להגביר תרחישי אקזמה, אסתמה הקשורה לאקזמה ואלרגיות שונות.


צריכה גדולה יותר של חומצות לינולאית ואראכידונית, שתיהן חומצות שומניות רב-בלתי-רוויות מסוג אומגה 6, דרך משימוש מוגבר במרגרינה, תירס ושמנים צמחיים, ולעומת זאת צריכה מופחתת של חמאה, גרעינים ואגוזים, העשירים בחומצות אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA, יכולים לייצג שינוי בדיאטה המערבית המגביר תרחישים אטופיים.


מחקרים אפידמיולוגיים הצביעו על יתרונות שהושגו מצריכת חומרים נוגדי-חמצון בדיאטה בילדים ובמבוגרים בהקשר לאסתמה ולמחלות אטופיות אחרות.


צריכת ויטמינים C ו-E בעת ההיריון, הביאו לממצאים טובים יותר בילדותם של ילדים מבחינת התרחשות אקזמה.


נראה שמפגע עור מעיק ומשפיע על אנשים רבים בנוסח של אקזמה, אינו עומד לחלוף מן העולם כעת משהתברר התפקיד של פילגרין פגום או חסר בעורנו.


אך זו דרכו של מדע הרפואה, שהוא הולך וצובר ידע ונתונים חדשים, וצועד עקב בצד אגודל ליישום ידע זה בפתרון מחלות ומפגעים.  


 


בברכה, פרופ' בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.

    בעצם שימושכם בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתכם ו/או הרשמתכם אלינו, אתם מאשרים בזאת כי אתם מסכימים למדיניות הפרטיות שלנו כולל קבלת דוא"ל ו/או הודעות סמס ו/או כל צורת פנייה אחרת אשר יכללו בין השאר מידע כללי, מסרים שיווקיים ופרסומיים. תמיד תוכלו להסיר את עצמכם מרשימת הדיוור ע"י פנייה אלינו בדוא"ל חוזר, או ע"י לחיצה על הקישור הסרה אשר נמצא בתחתית כל דוא"ל, או פנייה בטלפון 054-896-4838 או השבה בהודעת סמס חוזרת עם המילה הסר באם קיבלתם הודעת סמס (מסרון). 
    למדיניות הפרטיות המלאה לחץ כאן. אם אינך מסכים אליה אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים

    דילוג לתוכן