Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

המלצות מעודכנות לגבי צריכת ויטמין D על ידי תינוקות, ילדים ומתבגרים עד גיל 18 שנה, חלק א`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים עדכנה לאחרונה את המלצותיה בדבר כמות ויטמין D שצריכים ילדים לצרוך מתחת לגיל 18 שנה, תוך שהיא ממליצה כעת על הכפלת כמות הוויטמין היומית ל-400 יחידות ליום.


המלצות מעודכנות אלה, מתפרסמות בכתב העת Pediatrics, ביטאונה של האקדמיה בחוברת של חודש נובמבר 2008, והדגש בהן הוא שתינוקות הצורכים לפחות ליטר אחד ביום של חלב פורמולה המועשר בוויטמין D אינם זקוקים לתוסף הוויטמין, אך תינוקות שכל מזונם מגיע מהנקה או אלה הניזונים משילוב של הנקה ותוספי מזון, ומקבלים פחות מליטר אחד של חלב פורמולה המועשר בוויטמין D, אמורים לקבל 400 יחידות של ויטמין זה החל מהיותם בני ימים אחדים.


לפי ההמלצות מעודכנות אלה, ילדים ומתבגרים יכולים לקבל את הוויטמין על ידי שתיית ארבע כוסות חלב מועשר מדי יום ועל ידי אכילת ביצים דגים שמנוניים דוגמת סלמון, דגני בוקר מועשרים (cereals), אלא שאחוז גדול מבין הילדים והנערים במציאות שלנו אינם בהכרח מחבבים פריטי מזון אלה.


ההמלצות האחרונות מדגישות שישנם ילדים שיצטרכו לקבל תוספי ויטמין D בכמויות גדולות עוד יותר, אם הם סובלים ממחלות ספיגה של שומנים, שהרי ויטמין D הוא מסיס שומן, וכן אם הם נוטלים תרופות הידועות כמגיבות עם ויטמין D ומקטינות את זמינותו בגוף. 


 


אמנם חשיפה לאור שמש מייצרת בעור בהיר אחוז ניכר מצריכת ויטמין D של הגוף, אך אוכלוסיות עם עור כהה או שחור מייצרות הרבה פחות ויטמין D בעור. זאת ועוד, בחודשי הקיץ, כאשר מספר שעות השמש גדול ודרגת הקרינה גבוהה, יצירת ויטמין D בעור גדולה יחסית, אך באזורים גיאוגרפיים של קווי רוחב צפוניים או דרומיים במיוחד, המרוחקים מקו המשווה, הזווית של קרני השמש היא כזו שיצירת הוויטמין בעור נמוכה.


אך ילדים שחורים, או אלה בעלי עור כהה במיוחד, הם בסיכון גדול יותר לפתח רככת עצמות ברגליהם, במיוחד אם הם מתגוררים באזורים הקרובים לקוטב הצפוני או הדרומי.


למרות הידע והניסיון רב השנים שהצטבר לגבי רככת, עדיין אנו נתקלים במקרים אלה בארה"ב ובמדינות מערביות אחרות,  בעיקר בתינוקות המקבלים הזנה בהנקה בלבד, ובכאלה עם עור כהה.


ראוי לציין שרככת אינה מוגבלת רק לתינוקות או לילדים בשנות הילדות הראשונות, ולעתים היא מתגלה על רקע חסר תזונתי של ויטמין D גם בשנות ההתבגרות. 


 


רככת היא דוגמה לחסר קיצוני בוויטמין D, כאשר שיא ההתרחשות שלה בגיל שבין 3 ו-18 חודשים. החסר בוויטמין מקדים בחודשים אחדים את האבחון הקליני של רככת, והוא עלול להתבטא בפרכוסים על רקע חסר בסידן, בפיגור בצמיחה, ברַדֶמֶת, ובנטייה לדלקות בדרכי הנשימה.


ברוב מרכיבי המזון הנוכחות של ויטמין D כמרכיב טבעי מוגבלת יחסית, והוא מצוי בכמויות משמעותיות באופן יחסי רק בדגים שמנוניים, או בשמן דגים, בכבד או בשומן של יונקים ימיים, או בחלמון של ביצי תרנגולות שמוסיפים ויטמין D למזונן.


 


בשנת 1997 המליצה ועדה של האקדמיה האמריקנית הלאומית למדעים (NAS), על מינון יומי של 200 יחידות ויטמין D למנוע מחסור בוויטמין זה בתינוקות נורמאליים, ילדים ומתבגרים. המלצות אלה התבססו על נתונים מארה"ב, נורווגיה וסין, שהצביעו על כך שמינון ויטמין יומי של 200 יחידות מנע מצבים קליניים כתוצאה מחסר בוויטמין, והביא לרמות הוויטמין בצורת ההידרוקסי שלו-25(OH)D, של מעל 27.5 ננומול' לליטר (11 ננוגרם למיליליטר).


המלצות אלה ניתנו  למרות ניסיון קליני של 50 שנה שהראה ש-400 יחידות ויטמין ליום המצויות בכף שמן דגים, טובות למניעת רככת ולטיפול במפגע הזה. יתרה מכך, בהתבסס על מידע עדכני הכורך חריגות בסמנים אחרים כמו ההורמון PTH, עמידות לאינסולין, מינרליזציה של עצמות, וספיגת סידן מהמעי לחסר בוויטמין D, מתגבר הדאגה שמא ההמלצה הקודמת על מינון ויטמין של 200 יחידות ליום אינה מספקת, אפילו לתינוקות וילדים.


 


המידע החדש הביא לעדכון של רמת ויטמין D, בצורת 25(OH)D), באופן שרמה הנמוכה מ-50 ננומול' לליטר נחשבת לרמת חסר בוויטמין (deficiency), ואילו רמה של ויטמין בדם של 50 עד 80 ננומול' לליטר, נחשבת לרמה לא מספקת (insufficiency).


נכון להיום, עדיין לא הושגה הסכמה באשר להגדרת רמות לא-מספיקות של ויטמין D בדמם של תינוקות וילדים, אם כי ידוע ש-200 יחידות ויטמין ליום לא יספיקו לשמור על רמת ויטמין בדמם של תינוקות הגבוהה מ-50 ננומול' לליטר. מאידך גיסא, מינון יומי של 400 יחידות ויטמין נמצאו מספיקות לשמור על רמת ויטמין בדם הגבוהה מ-50 ננומול' לליטר, בדמם של תינוקות המוזנים רק בהנקה. 


 


חשיפה לאור השמש וויטמין D:


המקור העיקרי של ויטמין D נובע כידוע מהסינתזה שלו בעור מחומר המוצא כולסטרול, אחרי חשיפה לקרני אולטרה-סגול מסוג B (UV-B). כאשר גופו של מבוגר בעל עור בהיר, נחשף במלואו לשמש בחודשי הקיץ למשך 10 עד 15 דקות ביום, עורו מייצר ביממה בין 10,000 עד 20,000 יחידות ויטמין D.


אנשים עם עור כהה יותר יזדקקו לחשיפה לאור השמש הארוכה פי-5 עד פי-10, כדי לייצר אותה כמות ויטמין. אך גורמים נוספים ישפיעו על מידת יצירת הוויטמין בעור, ואלה כוללים את מסת הגוף, הקרבה או הרוחק מקו המשווה, עונת השנה, דרגת העננות בשמים, דרגת זיהום האוויר, ורמת החשיפה של שטחי גוף לקרינה בהתאם לפריטי הלבוש, והשימוש במשחות להגנה מפני קרינה.


מקובל שאמריקני בוגר, מבלה בממוצע 93% מזמנו בחדרי חדרים, אם כי מקובל שילדים ונערים שוהים בחוץ יותר זמן. גורם נוסף בעל משמעות בכל דיון מסוג זה בשנים האחרונות, היא הנטייה של איגודים רפואיים למלחמה בסרטן להמליץ על זהירות יתר בחשיפה מוגזמת לשמש בגין החשש לסרטן עור, העלול להתפתח בשל כך. 


 


משמעות רמת ויטמין D בהריון מבחינת דרישות העוּבּר:


מחקר מצוטט של Mallet וחב' משנת 1986 בכתב העת Obstetrics & Gynecology, מצא שנטילת ויטמין D במינון של 1,000 יחידות ליום על ידי נשים הרות, מעלה בדמן את רמת הוויטמין ב-12.5-15.0 ננומול' לליטר.


נשים הרות שנטלו כל יום 1,000 יחידות ויטמין, הגיעו לרמת ויטמין של 17.5±65 ננומול' בדמן בשבוע ה-33 להריון, כאשר בהשוואה, נשים הרות שלא נטלו ויטמין הגיעו בשלב ההיריון האמור לרמה של 20±32.5  ננומול' בדמן בלבד.


ברור שככל שעור האישה ההרה כהה יותר, וככל שחשיפתה לאור נמוכה יותר, היא אמורה ליטול ויטמין D במינון גבוה יותר.


מחקר משנת 2006 שנערך בהאג, הולנד, בנשים הרות ממוצא אסיאתי בעלות עור כהה, העלה שלמעלה ממחציתן נמצאו חסרות ויטמין D, עם רמות 25(OH)D בדמן הנמוכות מ-25 ננומול' לליטר.


המשמעות של חסר ויטמין D באישה ההרה, לגבי רמות הוויטמין בעובר ברורה מאליה.


מחקר של Hollis ו-Wagner שהתפרסם ב-2004 ב-American  Journal of Clinical Nutrition, שעוברים המתפתחים בנשים הרות עם חסר חמור בוויטמין, יכולים באופן נדיר לפתח רככת בעודם ברחם, ולהיוולד עם מפגע זה. כן מצאו חוקרים אלה שתינוק שנולד לאם עם חסר ויטמין D, יגיע בעצמו למצב של חסר בוויטמין זה, מהר יותר מאשר תינוק שנולד לאם שרמת הוויטמין בדמה בעת ההיריון הייתה תקינה.


רמת ויטמין D תקינה באישה ההרה חשובה להתפתחות תקינה של שלד העובר, ולמשקלו בעת הלידה. מחקר קנדי שהתפרסם ב-2006 בביטאון האגודה הרפואית שם (CAMJ), נמצא שעם כל 40 יחידות של ויטמין D שנוטלת אישה הרה, עלה משקל היילוד בלידה ב-11 גרם. מחקר בריטי שהתפרסם בשנת 2006 ב-Lancet, הראה שרמה גבוהה של ויטמין D באישה ההרה, הייתה כרוכה בריכוז מינראלים גבוה יותר ובמסת עצם משופרת בילד אפילו בגיל 9 שנים.


 


השפעת נטילת ויטמין D על ידי האם המניקה על רמת ויטמין זה בתינוקה:


אם מניקה הנוטלת 400 יחידות ויטמין D ליום, תכולת הוויטמין בחלב שלה נעה בין 25 ל-78 יחידות בליטר.


תינוקות המקבלים מזונם בהנקה באופן בלעדי, אך אינם מקבלים תוספי ויטמין D או שאינן נחשפים מספיק לאור השמש, מצויים בסכנה מוגברת לחסר הוויטמין ולהתפתחות רככת.


אך בנקודת זמן זו, המסקנה היא שעדיף לתת לתינוק היונק ויטמיןD  ישירות על ידי מתן טיפות ויטמין, מאשר להעמיס ויטמין בכמויות גדולות יחסית על האם המניקה, בתקווה שהוויטמין יגיע בריכוז המתאימים בחלב אימו לעולל היונק.


מחקרים מראים שאם מניקה הנוטלת מדי יום 1,000-2,000 יחידות ויטמין, תשפר אך במעט את סטאטוס הוויטמין בדמו של התינוק.


מחקרים עדכניים שהתפרסמו בשנת 2004 ב-American Journal of Clinical Nutrition, ובשנת 2006 ב-Breastfeed medicine, בחנו נשים מניקות שנטלו רמות מאוד גבוהות של עד 6,400 יחידות ליום, באופן שתכולת הוויטמין בחלב שלהם הגיעה עד 873 יחידות לליטר חלב. מדידת רמת הוויטמין בדמם של תינוקות של אימהות אלה, מצאה עליה מ-32 עד 115 ננומול' לליטר. ניתן היה להגיע בתינוקות לתוצאות דומות, אם היו מוסיפים להם ישירות 300 עד 400 יחידות ויטמין ליום, מה שהיה מעלה את רמת הוויטמין בדם מ-35 ל-107 ננומול' לליטר.


למרות שמינון של 6,400 יחידות ויטמין D ליום בנשים מניקות לא נמצאה בעלת השפעה טוקסית, אין ניסיון לגבי השפעות הלוואי לטווח ארוך, ולבטח אינה יכולה להיות מומלצת בנקודת זמן זו.


 


נמשיך ונדון בנושא ויטמין D ותינוקות במאמר ההמשך.


 


בברכה, פרופ' בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.

    בעצם שימושכם בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתכם ו/או הרשמתכם אלינו, אתם מאשרים בזאת כי אתם מסכימים למדיניות הפרטיות שלנו כולל קבלת דוא"ל ו/או הודעות סמס ו/או כל צורת פנייה אחרת אשר יכללו בין השאר מידע כללי, מסרים שיווקיים ופרסומיים. תמיד תוכלו להסיר את עצמכם מרשימת הדיוור ע"י פנייה אלינו בדוא"ל חוזר, או ע"י לחיצה על הקישור הסרה אשר נמצא בתחתית כל דוא"ל, או פנייה בטלפון 054-896-4838 או השבה בהודעת סמס חוזרת עם המילה הסר באם קיבלתם הודעת סמס (מסרון). 
    למדיניות הפרטיות המלאה לחץ כאן. אם אינך מסכים אליה אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים

    דילוג לתוכן