פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב. 
בתאריך 11 בספטמבר 2020, הגיעו בארה"ב לאבן-דרך יוצאת דופן במאמצים לשים קץ לפנדמיה של COVID-19: ה-FDA הסמיך שימוש חירום בחיסון הראשון כנגד הנגיף שהפך את מהלך חיינו בן-לילה, חיסון שיוּצר על ידי Pfizer-BioNTech.
מאז, 2 חיסונים נוספים כנגד COVID-19, זה של Moderna והאחר של Janssen (או חברת (Johnson & Johnson, השיגו אישור של שימוש חירום בארה"ב, ובתאריך 8 במרס 2021, למעלה מ-31 מיליון אמריקאים , או 9.4% מכלל האוכלוסייה השלימו לפחות מחזור אחד של חיסונים.
עם מספר האנשים המתחסנים מדי שבוע שנמצא בקו עלייה, המרכז לבקרה ומניעת מחלות באטלנטה (ה-(CDC, פרסם את ההמלצות הראשוניות לאלה שנמצאים לפחות שבועיים לאחר השלמת החיסון הכפול של Pfizer-BioNTech, או לאחר החיסון הבודד של חברת Janssen. המלצות אלו מהוות צעד ראשון לאנשים מחוסנים במלואם, שיאפשר להם לחזור לשגרת חייהם שלפני המגפה.
בעת שנוסחו המלצות אלו, הן נבחנו בקפידה ונלקחו בחשבון המשמעיות לגבי אלה שחוסנו לעומת אלה שכלל לא חוסנו.
ראיות עדכניות הדגימו שהחיסונים המאושרים כנגד COVID-19 יעילים בקרב מבוגרים בגילים השונים, בקרב מבוגרים מגזע שונה ומקבוצות אתניות שונות, כמו גם בקרב אלה במצבים רפואיים שונים.
נמצא שגם אם אלה שחוסנו באופן מלא נדבקו בנגיף, הסיכון שלהם לפתח מחלה חמורה קטן בהרבה, כמו גם הסיכון שלהם להגיע לאשפוז או אפילו למות עקב מחלה שגורם COVID-19.
בנוסף, ראיות מוקדמות אם כי הולכות ומתרבות, הצביעו על כך שאלה שחוסנו במלואם, היוו סכנה מועטה להדביק בנגיף את אלה שעדיין לא חוסנו.
מחקרים בארה"ב, בבריטניה ובישראל, מצאו ששתי מנות חיסון של Pfizer-BioNTec או של Moderna, הפגינו יעילות של 86-92% כנגד הדבקה תסמינית או א-תסמינית של SARS-CoV-2.
באופן יותר ספציפי, מחקרים מישראל הדגימו שהחיסון של Pfizer-BioNTech הראה יעילות של 90% כנגד הדבקה תסמינית, וכן שאלה שחוסנו ופיתחו תסמיני COVID-19, היו בעלי מטען נמוך יותר של הנגיף בהשוואה ללא-מחוסנים.
כיוון שהמטען הנגיפי (viral load) זוהה ככוח המניע העיקרי של ההדבקה מאיש למקורבו, הירידה במטען הנגיפי כתוצאה מהחיסון, אחראית גם לירידה המשמעותית בהעברת המחלה ובתחלואה.
אם בוחנים את נתוני התחלואה באופן קולקטיבי, נראה שהחיסון הוא בעל פוטנציאל להפחית את נפח המגיפה של COVID-19 בארה"ב ובעולם כולו.
למרות שהחוקרים כבר למדו רבות על תכונותיו של SARS-CoV-2, וכן על האופן שבו פועל החיסון כנגד הנגיף, נותרו מספר שאלות פתוחות.
המחקר בימים אלה מנסה לברר מהו פרק הזמן שהחיסון יהיה יעיל, וכן מהי יעילותו של החיסון כנגד וריאנטים שונים ההולכים ומתגלים. בחינה עדכנית שהעריכה את ארבעת הסוגים העיקריים של "הזיכרון החיסוני", מצאה שתוקפו של זיכרון זה נמשך לפחות 8 חודשים מנקודת הזמן של ההדבקה הטבעית (Dan וחב' ב-Science משנת 2021).
למרות שהם נחשבים נדירים, נרשמו מספר מקרים של הדבקה שנייה.
על בסיס הנתון האחרון, מומלץ להתחסן גם כשמדובר באלה שהחלימו מ-COVID-19. נתונים מניסויים phase 3 על פעילות החיסון ויעילותו, יסייעו להבין כיצד החיסון יספק הגנה לטווח רחוק.
בנוסף, החיסונים שזכו לאישור כנגד COVID-19, עשויים לספק הגנה מפני וריאנטים רבים של SARS-CoV-2.
יחד עם זאת, נמצאה יעילות מופחתת ויכולת נטרול של הנגיף בחיסון כנגד הווריאנט הדרום-אפריקאי B.1.351 שהתגלה כבר ב-20 אזורים בארה"ב. ה-CDC מעודד חוקרים בארה"ב להשתמש בשיטות גנומיות על מנת להבין את מנגנון הופעה של וריאנטים חדשים של הנגיף, לצורך פיתוח גישות אבחוניות של וריאנטים אלה, והדרכים לטפל בהם.
למרות מספר סימני שאלה שנותרו פתוחים, אלה שעברו תהליך חיסון מלא, יכולים לשוב כעת לפעילות מלאה, ללא עטית מסיכות או שמירה על ריחוק פיזי מבני לוויתם, אלא אם כן האחרונים אינם מחוסנים ונמצאים בסיכון רפואי למחלת COVID-19 קשה.
יתרה מכך, אלה שעברו חיסון במלואו, וחלפו שבועיים-שלושה מאז קבלת החיסון, לא יזדקקו לעבור בדיקת PCR לבחינה ל הדבקה ב-SARS-CoV-2, או לשהות בבידוד, אם הם נחשפו לאדם עם תסמיני COVID-19, מה שמאפשר לחזור בבטחה לעבודה, לשהות עם בני המשפחה, ולהמשיך בשגרת חייהם.
CDC מתחייב להמשיך ולעדכן את הנחיותיו, ככל שאחוז המתחסנים בארה"ב ילך ויגדל, ויתבררו נתונים נוספים על הדינמיות של המחלה. יחד עם זאת, ממליץ CDC שעד לנקודת הזמן בה אחוז משמעותי של אמריקאים יתחסנו, יש לנקוט באמצעי זהירות מתבקשים, כגון עטית מסיכה המותאמת טוב לפנים בחללים סגורים, להימנע במידת האפשר מהתגודדות במחיצת מסות גדולות של אנשים, והימנעות במידת האפשר מטיסות נופש בחו"ל, במיוחד למדינות בהן התחלואה נמצאת בקו עליה ואחוז המחוסנים נמוך כגון ברזיל, מקסיקו, הודו ועוד מספר מדינות כמפורט בנתוני ה-WHO.
הנתונים המוקדמים אך מעודדים על הצלחת החיסונים של Pfizer ו-Moderna הם כצפוי וכמצופה תחילת התפוגגות המשבר של קורונה. גם למבוגרים בינינו לא זכורה תקופה כה קשה ומאתגרת כזו שנכפתה עלינו על ידי נגיף מאיים שהחל דרכו ב-Wuhan, עיר סינית שכוחת-אל וכבש את העולם.
כולנו חבים תודה עמוקה למספר קטן של חוקרים ששינו מושגי-יסוד בתורת החיסונים והפיקו תרכיבים תוך פרק זמן קצר להפליא, שעמד לרשותנו כתום שנה מפרוץ המגפה.
יחד עם זאת, סקרים ומשאלי דעת קהל מעריכים ששליש מבין האמריקאים אינם חפצים להתחסן מסיבותיהם.
גם בישראל מאות אלפים מבקשים לתת לטבע לעשות את שלו, ומסרבים להתחסן. זו גישה ראויה לגינוי, שמשמעותה עדיין לא ניתנת להערכה בנקודת זמן זו. ההתנגדות לחיסונים בקרב חוגים שונים הייתה מנת חלקה של האנושות למעלה ממאתיים שנה.
כאשר אדוארד ג'נר פתח בשנת 1798 את עידן החיסונים, הוא ודאי לא שיער שלא כולם יאמצו את הגישה שהוא היה החלוץ שלה.
בגרמניה לדוגמה, ההתנגדות הממוסדת לחיסונים נמשכה עשרות שנים, וגם בארה"ב שלטה גישה של "כבדהו וחשדהו": מדינת מסצ'וסטס הייתה ראשונה במתן אור ירוק לחיסונים בשנת 1809, אך חיוב פדראלי לחיסונים ניתן רק בשנת 1853 עם האישור של ה-" ."Vaccination Act
בני הזוג הטורקים-גרמנים, משמאל פרופ' Ugur Sahin ורעייתו Özlem Türeci, חלוצי החיסון בשיטת ה-mRNA, המהווה בסיס לחיסונים של Pfizerו-Moderna.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
02/05/2021
