המזון כצורך נפשי

המזון כצורך נפשי
מאת : ד"ר ענת גרינשטיין

האם האדם אוכל כדי לחיות או חי כדי לאכול שואל מולייר במחזה הקמצן ?
מקומו של המזון בחיינו הוא בראש ובראשונה כחומר המאפשר חיים, אך אצל רובנו לעתים אנו חיים כדי לאכול. המזון ממלא תפקידים רבים בחיינו. מעבר להיותו כחומר הנותן חיים הוא ממלא תפקידים חברתיים, נפשיים, קשור בהרגלי אכילה, באופן הצריכה ובאמונות רבות.
אם נתבונן בטבע ניווכח שחיות טרף אוכלות רק כשהן רעבות, נשאלת השאלה מדוע האדם אוכל כל יום וברוב המקרים לא רק כשהוא רעב ?
ישנם אנשים המתנסים ברוב רכיבי המזון ואוכלים מכל הבא ליד, ולעומתם ישנם אחרים שמרניים בכל הנוגע למזון. הם יאכלו רק מזונות מסוימים ויסרבו להתנסות בחדשים. ישנן אמונות שונות ומשונות הקשורות למזון שמקורו בדת, לחלק מן האמונות הסבר מוצדק ולחלקן אין בסיס מדעי.

הסיבות שאנו אוכלים נובעת לא רק מכך שאנו רעבים, הן רבות ושונות מאדם לאדם. אחת הסיבות הם הרגלי אכילה לקויים הנהוגים בחברות רבות כפי שנהוגים בארץ. אכילה בזמנים לא קבועים, אכילה רבה מדי, לעיסה מהירה, ונושא האירוח הקשור קשר ישיר למזון. למארח ברור מעל כל ספק שלא ניתן לארח מבלי להגיש מזון ומשקאות לאורח " מה יגידו האורחים" ולאורח ברור שלא יוכל להימנע מכל אותם המזונות שהוכנו למענו וממעגל זה לא ניתן לברוח . גם האורחים וגם המארחים אוכלים וברוב המקרים ללא קשר לתחושת רעב.

הרגלי האכילה מביאים אותנו להתנסות בשפע מזונות הקיים בעיקר בארץ הנחשבת כקיבוץ גלויות, ארץ שהביאה עמה הרגלי אכילה ומזונות שונים, הפיתוי גדול אף יותר והשפע רב.

האכילה היא לא רק דרך העיניים שרואות, האף שמריח וחוש הטעם. כל החושים עובדים יחדיו, ארוחה טעימה הנראית יפה לעיין מביאה אחריה הפרשה מבלוטות הרוק ומהקיבה. העדפת מזון מסוים מושפע ממראהו, ריחו וטעמו.

פאבלוב היה זה שהראה שהאורגניזם יודע שהוא עומד לקבל מזון, הוא הגיב בפעולות הקשורות לאכילה. הכלב בניסוי של פאבלוב הפריש ריר בצפייה למזון. לא המזון הוא זה שגרם ישירות להפרשת הריר, די היה ברמז הכרוך בהגעת המזון. צלצול הפעמון שבא לפני המזון גרם להפרשת ריר.

הקשר בין מזון לנפש נחקר רבות, והביא אותנו למסקנות כי קיים קשר בין מה שאנו אוכלים לבין איך שאנו מרגישים.

מזון יכול לתגמל, להעניק פיצוי אישי והרגשה טובה. חוסר תאבון או אכילה יתירה קשורים במצבים נפשיים כמו : דיכאון, חרדה, תסכול, פחד וכעס. האכילה משמשת כפיצוי פסיכולוגי, כבריחה מהמצב הנפשי בו אנו נתונים. קושי להתמודד עם מצבים מסוימים מביאים אותנו הרבה פעמים לאכילה מיותרת. דרך המזון אנו לא צריכים להסביר או להתעמת, דרך המזון אנו יכולים לברוח ולהירגע.
אנו מוצאים את עצמנו עסוקים באכילה כפייתית תוך כדי פתיחת המקרר או ארון הממתקים אין ספור פעמים וברוב המקרים בלי לדעת מה אנו מחפשים.

סרטונין תרכובת הנוצרת מטריפטופן היא בעלת השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, מונעת דכאון ונדודי שינה, משרה תחושת הרפיה ומצב רוח טוב. טריפטופן היא חומצה אמינית שממנה נוצר במוח סרטונין. קליטת הטריפטופן לאחר ארוחה המכילה פחמימות מעלה את ריכוזו של הטריפטופן בדם ובמקביל מוגבר ייצור הסרטונין במוח. מכאן הנוהג לאכול עוגיה ולשתות חלב חם לפני השינה . פחמימות מרגיעות לפני השינה ומגבירות עייפות באמצעות הגדלת ייצור הסרטונין. כך מוסברת ההשפעה המרגיעה של מזון המכיל פחמימות וכמו כן ההשמנה הנלווית לאנשים הסובלים מדיכאונות – התאווה לפחמימות .

תסמונת דיכאון נוספת היא הפרעה רגשית סביב עונות השנה. אנשים אלו אוכלים כמויות גדולות של פחמימות בסתיו ובחורף במטרה להתגבר על הדיכאון שתוקף אותם בעונות אלו של השנה.
סוג אחר של מצב נפשי המתבטא בתוקפנות ואגרסיה קשורות לתפריט החסר בטריפטופן. בניתוחי מוח שנעשו לאחר המוות מצאו כי : אצל אנשים שהתאבדו הייתה רמה נמוכה של סרטונין בגזע המוח, אולם התברר בו בזמן שהיתה בקדמת מוחם רמת סרטונין גבוהה מן הנורמה והיא שדחפה אותם למעשה תוקפני – התאבדות . נשים חשופות יותר לשינויים הורמונליים במעגל הפוריות ויש לכך השפעה על מצבן הנפשי. מתח, דיכאון, חרדה ועצבנות לפני המחזור החודשי מיוחסים לירידה בויטמין B6 . (בחוסר ויטמין B6 נפגמת יעילות הפיכת הטריפטופן לסרטונין ) . נשים מדווחות על שיפור במצב רוחם לאחר אכילת פחמימות פשוטות כמו שוקולד המביא להפרשת סרטונין.

לחץ נפשי – משנה את תבנית האכילה. כאשר אנו במצב דחק, הגוף מגביר את ההורמון קורטיזול אשר מופרש מיותרת הכליה. תפקיד הקורטיזול הוא להכין אותנו לקרב או מנוסה, למצב של כוננות. הוא דואג שהפחמימות המאוכסנות בשרירים ובכבד בצורת גליקוגן תהפוכנה לגלוקוז שיספק אנרגיה מידית.

דחק בבוקר עלול להביא לייצור חומר כימי הקובע את רצוננו לאכול פחמימות. (חומר כימי זה מדכא את רצוננו או מעורר לאכול מזון העשיר בפחמימות. ככל שהרמה של חומר זה גבוהה אנו אוכלים יותר פחמימות ) הקורטיזול שהגוף מייצר בזמן דחק מעורר את הרצון לאכול פחמימות. ישנם אנשים שבזמן דחק עולים במשקל ואחרים מפסיקים לאכול. לפחמימות בזמן דחק יש השפעה חיובית היא מסלקת את השינויים הכימיים הנוצרים בעקבות דחק. אנו פחות עצבנים ומתוחים לאחר אכילת פחמימות.
מאחר שהתזונה היא מאגר החומרים שמהם רוקח המוח את הכימיה של ההרגשות השונות היא בוודאי משפיעה על תפיסת המציאות בצורה זו או אחרת. אם נשנה את הרכב המזונות שהמוח יקבל יש סיכוי שנוכל להשפיע על מצבנו הנפשי ולהגיע לאיזון פנימי.