חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

המוח והמערכות הנלוות

אהבתם? שתפו עם חבריכם

המוח והמערכות הנלוות

מאת: ד”ר חיים סדובסקי

הפלא של הגוף החי דורש מיליוני תהליכים המאפשרים נשמת חיים באפו. לשם כך צריך הגוף מערכת מסובכת ומסועפת אשר תאפשר ביצוע תהליכים אלה.

בראש המערכת מצוי המוח. הבלוטה הגדולה במערכת זו. בבסיסה מצוי החלק הדומה למוחם של זוחלים והוא אחראי על ההישרדות. זהו גזע המוח המחולק לשלושה: המוח התיכון, הגשר והמוח המוארך (מדולה). מבנים השומרים עלינו בחיים מצויים שם. מבנים אלה מווסתים את הנשימה, קצב הלב, לחץ דם, בקרה על השינה, מתח השרירים ושיווי המשקל. מסביבו מצויה המערכת הלימבית אשר יחד עם גזע המוח מהווה את מוחם של בעלי חיים נחותים ומשמשת כמרכז הרגשות והדחפים המיניים וכן לחוש הריח, התיאבון והמוטיבציה.
אצל בני האדם מצוי סביב המערכת הלימבית, הניאו קורטקס האחראי על הדיבור והמחשבה המופשטת. מסביבו מצויה קליפת המוח הנקראת קורטקס, עוביה כ- 3 מ”מ ושטחה כחצי מטר מרובע. איכויות המבדילות את היצור האנושי מכל יצור אחר מצויות שם.

המוח מחולק לשני צדדים הנקראים המיספרות. ההמיספרה הימנית אחראית על תפישת הצורה והמרחב ומדגישה את התמונה כולה ואילו השמאלית שולטת על ההיגיון ויכולת החישוב. הצרבלום בבסיס המוח בתחתיתו אחראי על התנועות האוטומטיות, הקורטקס הקדמי לזיכרון, חלק נכבד מהמוח מוקדש לראיה.

במוח מצויים כמאה מיליארד תאי עצב הקרויים נוירונים. נוירון הוא תא בעל מבנה דמוי עץ, עם גזע וענפים מתפצלים הקרויים אקסונים. כל אחד מהנוירונים מחובר בעזרת האקסונים שלו להרבה אלפים אקסונים של תאים אחרים. בכל אינץ` מרובע בשטח הקורטקס למשל, מצויים כמאה אלף נוירונים המחוברים לאלפי קילומטרים של סיבים, אילו היו מחברים את כל הסיבים יחדיו ניתן היה להגיע אל הירח וחזרה. נקודת המפגש בין נוירון לנוירון איננה מלאה ונעשית בעצם ע”י מירווח שנקרא סינפסה.

החיבור המעשי נעשה בעזרת נוירוטרנסמיטרים שהם מוליכים כימיים המופרשים מהנוירונים בעזרת אותות חשמליים שאותם יורים הנוירונים במהירות של 400 קמ”ש. לאחר שנורה אימפולס חשמלי כזה, מוכן הנוירון לירות אחד נוסף בתוך חלקיק שניה וכן הלאה. המערכת החשמלית המופלאה הזו קיימת כאמור, כדי לקיים קשר בין הנוירונים השונים אשר זקוקים למוליכים הכימיים, לנוירוטרנסמיטרים. לאלה חשיבות עילאית בהוית האדם. שהרי הם יוצרים את הקשר בין תאי העצב במוח. הם יוצרים קשר וגם מעכבים אותו כשצריך.
זו כמובן היא הסיבה שאין הנוירונים מקושרים ישירות ויש רווחים (סינפסות) ביניהם. המתווכים הכימיים הללו משפיעים על מחשבותינו, הרגשתנו, מעשינו, בריאותנו ומי שאנו.

המוח אחראי על כל התהליכים בגוף. ממנו מתחיל הכל ובו גם מסתיים. בשל מורכבותו קל גם לפגוע בו. קוקטיל הכימיקלים במוח נמצא באיזון עדין ביותר וקל מאוד לשבשו. והנה אנו עושים זאת כמעשה שיגרה ע”י תרופות, סמים נרקוטיים, עישון, כימיקלים במזון ובמשקה וכמובן באלכוהול. בעת שתית אלכוהול מתחוללת שרשרת תגובות כימיות, נוצרות חומצות שומן המכסות את פני הנוירונים, חוסמות קצותיהם ומעכבות הפרשת המוליכים הכימיים. חומצות השומן שנוצרות ע”י אלכוהול פוגעות בעיקר בקליפת המוח, בקורטקס ותוקפות בעיקר את הנוירונים השולטים על הדיבור, הזיכרון ומצב הרוח.

עד כה התגלו פחות משלושים מוליכים כימיים אולם אין ספק שקיימים הרבה יותר. תא המקבל תקשורת צריך להחליט במהירות הבזק באם יש להמשיך ולשלוח תשדורת משלו לתאים אחרים. חלק גדול מהתנהגותנו הרצונית קשור לעונג ולכאב. ואכן אחד הנוירוטרנסמיטרים החשובים דומה למורפיום או לאופיום ונקרא אנדורפין. החיים מבוססים על שיטת המקל והגזר. ניסוי וטעיה. הצלחנו בלימוד, נוצר העונג. נכשלנו, יבוא הכאב. כך אצלנו וכך גם אצל בעלי חיים נחותים.

אי אפשר להשוות מוח של אף בעל חי למוחו של האדם. משקלו של המוח האנושי כקילו וחצי, כשנים עד שלושה אחוז ממשקלו של הגוף אבל לשם בנייתו ואחזקתו נדרשת למעלה ממחצית הגנים האנושיים והוא צורך כחמישית מצריכת החמצן של הגוף כולו.
במקרה של מניעת מקורות מזון או מים, יהיה המוח, האחרון שבאברי הגוף אשר יקמל. אולם אם נמנע ממנו חמצן, הרי שלאחר שלוש דקות ימותו חלקים במוח וזמן קצר לאחר מכן ימות המוח כולו ובעקבותיו הגוף עצמו. עם זאת יש לציין שבתנאי קור קיצוניים, הרי שמניעת חמצן מהמוח לא תגרום לנזק כלשהו. וכבר נצפו מקרים של טביעה במי קרח למשך חצי שעה ויותר שבהם לא נגרם נזק כלשהו.

בניגוד להנחה שרווחה בעבר, אין המוח נח מפעילות ואף לא לרגע אחד. מלבד הפעולות ההכרחיות להישרדות, הרי גם שפעולות אחרות מבצע המוח בתוך כדי שינה. לשם כך קיימים חלומות. שנת חלום הנקראת תע”מ (תנועת עיניים מהירה)
(REM – Rapid eye movement ) שבה אכן מתרוצצות העיניים במהירות תחת העפעפיים בזמן שהאדם חולם על פעילות מלאה כלשהי. קצב הלב והנשימה עשויים להשתנות וגלי המוח נעשים מהירים יותר. עם זאת שרירי השלד משותקים, ככל הנראה כדי שהאדם לא יזיק לעצמו תוך כדי שינה.
אין ידועה לאשורה הסיבה המדויקת לפעילות מוחית זו כשאיננו זקוקים לה. אפשר רק להניח שזהו תרגול של המוח עצמו השומר על כושרו תוך שימוש באותות החשמליים והמוליכים הכימיים. העובדה היא שבשנת שכרות אין האדם חולם מכיוון שאז משותקים למעשה הנוירונים ואין אותות כימיים בין התאים.

תופעה מעניינת הקשורה להפסקת פעילות גלי מוח היא הנרקולפסיה המאופיינת בהתקפי הירדמות פתאומיים.
לא רק בני אדם לוקים בתופעה. גם בעלי חיים אחרים עלולים ללקות בה. התופעה מתרחשת בעת התרגשות או שמחה גדולה. אין יודעים את הסיבה לתופעה ואפשר רק להניח שמצבים מעין אילו יביאו לשחרור עודף של נוירוטרנסמיטרים עד שאין הם קיימים יותר ואז האדם מאבד שליטה על שרירי גופו, נופל ונרדם. תופעה דומה ניתן למצוא אצל מי ששותה לשוכרה וקצות הנוירונים נחסמים. יתכן שהתופעה קשורה בחוסר הספקת מזון למוח. כלומר, ויטמינים ומינרלים מסוימים החשובים לקיומם של המוליכים הכימיים.

למרות ההנחה הרווחת, יכול האדם לשלוט במודע בגלי המוח ואף במוליכים החשמליים והכימיים שבין תאי המוח. נזירים בודהיסטים ויוגיסטים מסוגלים לעשות זאת שנים רבות. גם בעולם המערבי עושים זאת באמצעות היפנוזה, אם בהיפנוזה עצמית או באמצעות מהפנט. חשיבות ההיפנוזה והמדיטציה גדלה כאשר אנו מבינים שהמוח מסוגל להקל על כאבים ואף לרפא חוליים שונים. אולם למרבה הפלא אין עליה בכמות האנדורפינים המופרשים בעת פעילות היפנוטית. מה שמוכיח שלא רק משככי כאבים פועלים על הפגת כאבים אלא גם כלים נוספים.

המוח שולט כאמור, על כל התהליכים המתרחשים בגוף. הוא עושה זאת בעזרת שני כלים רבי עוצמה העומדים לרשותו. מערכת העצבים, אשר ניתן להשוותם לחוטי חשמל ומערכת ההורמונים שאותם ניתן להשוות לטלפונים. העצבים משמשים לשם הפעלה ראשונית של הורמונים וגם ובעיקר לשם ביצוע פעולות פיזיות כמו למשל הזזת היד או אפילו עווית רצונית או לא רצונית ואילו ההורמונים נדרשים לשם החזקת הגוף בחיים. הורמונים מסויימים מעוררים ומשחררים הורמונים אחרים אשר מצידם עושים את אותה פעולה וכולם גם יחד מהווים מעין מערכת תקשורת הפועלת על אברי המטרה ומאפשרת לגוף להמשיך ולתפקד, להמשיך ולחיות.

לשם כל הפעילות ולצורך בניית הכלים והחומרים הדרושים למוח וכל מה שסביבו, יש צורך, (מה לעשות?) במזון. על חלקו, או לפחות על החלק הידוע, נכתב בכתבה “מזון למוח ומערכת העצבים”

בברכה, דר` חיים סדובסקי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים